דיווחים

מזרח ירושלים

על-פי דיווחים בתקשורת הודיעה המשטרה למשפחות של מבצעי הפיגוע המחריד כי נשקלת האפשרות שלא להשיב בשלב זה את הגופות מחשש שמסע הלווייה והקמת מצבה עלולים "להאדיר את שמו של המחבל ולהפכו למודל חיקוי" וכן משום שצעד זה עשוי לשמש "גורם מרתיע". הסירוב להחזיר את הגופות הוא פגיעה אסורה נוספת בחפים מפשע שאותה מצדיקות הרשויות בשם ההרתעה. בצלם קורא לרשויות להפריד בין המעשים החמורים של המפגעים לבין פגיעה בבני משפחותיהם, שלא נחשדו בכל עבירה, ולהימנע מנקיטה בענישה קולקטיבית, שהיא בלתי מוסרית ואסורה על-פי המשפט הבינלאומי.

26.11.14

ראש הממשלה הודיע אתמול (22.11) כי יקדם חוק לשלילת מעמד התושבות וזכויות סוציאליות ממבצעי פיגועים ומבני משפחותיהם. שר הפנים בישר היום כי שלל את תושבות הקבע של הנהג שהסיע את מבצע פיגוע ההתאבדות בדולפינריום בשנת 2001. התושבות והזכויות הסוציאליות אינם בגדר מעשה חסד של השלטון. זוהי חובתה הבסיסית של המדינה כלפי כל האנשים החיים בשטחה. כל זמן שישראל רואה במזרח ירושלים חלק מהמדינה היא אינה יכולה להתנער מחובות אלה. חובה זו ממשיכה לחול גם כאשר אזרחים או תושבים מפרים את החוק – גם כאשר הם מבצעים פשעים מחרידים, וגם כאשר הם מתחמקים מתשלום מיסים. לצורך כך קיימת מערכת משפט שתפקידה לתת מענה לעבירות על החוק.

23.11.14

סיירו וגלו כיצד מייהדים את מזרח ירושלים וממררים את חיי תושביה הפלסטינים
מאז סופחה מזרח ירושלים לישראל, הקימו ממשלות ישראל חמישה גנים לאומיים בשטח המסופח. שלושה גנים נוספים נמצאים בשלבי תכנון ראשוניים. הגנים הוקמו בצמוד לשכונות פלסטיניות מאוכלסות, לפעמים ממש בתוכן. הבניה בתחום הגנים הלאומיים אסורה, כך שההכרזה על גן לאומי משמשת כאחד הכלים להגבלת בנייה ופיתוח של שכונות פלסטיניות בירושלים. הקמת הגנים מקדמת סדר יום שבמרכזו שמירה על רוב יהודי בירושלים, יצירת רצף של שטחים ללא אוכלוסייה פלסטינית והגברת הנוכחות היהודית במזרח העיר.

12.11.14

בתגובה לאירועים במזרח ירושלים, התבטאו בשבועות האחרונים גורמים רשמיים שונים בכלי התקשורת, בנוגע לצעדים שראוי בעיניהם לנקוט כדי להביא לשקט בעיר. חלק מצעדים אלה אף יושמו. זוהי אכיפה סלקטיבית של חוקים ושל תקנות שנועדו להכביד עוד יותר על אוכלוסייה הסובלת כבר עתה ממחסור חמור בתשתיות, בדיור, במוסדות ציבור כמו בתי ספר ותחנות טיפות חלב, ובשטחים פתוחים. אין חולק על כך שרשויות החוק מחויבות לפעול נגד אלימות, אולם הצעדים הדרקוניים שבהן הן נוקטות כנגד תושבי מזרח העיר מהווים ענישה קולקטיבית של אוכלוסייה החיה תחת כיבוש, הסובלת ממילא מקיפוח מתמשך.

05.11.14

בתחילת מארס 2014 הפסיקה חברת הגיחון את זרימת המים הסדירה לשכונות הירושלמיות שנותרו מעבר לגדר ההפרדה בצפון מזרח ירושלים- מחנה פליטים שועפאט, ראס ח'מיס, ראס שחאדה ודאחיית א- סלאם (שכונת השלום). בין 60 ל-80 אלף פלסטינים, כולם בעלי מעמד של תושבי קבע בישראל, נותרו בלי אספקת מים סדירה. לאחר כשלושה שבועות שבהם פנו התושבים שוב ושוב לחברת הגיחון ולעיריית ירושלים בדרישה לחדש את זרם המים, עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ ב-25.3.14 בדרישה לחדשו לאלתר. ב-2 באפריל הורה בג"ץ למדינה להשיב לעתירה תוך 60 יום, שיבואו אל קיצם בשבוע הראשון של יוני. בינתיים נותרו תושבי השכונות ללא אספקה סדירה של מים זורמים.

27.05.14

ב-27.1.14 הרסה עירית ירושלים בתי מגורים ומבנים נוספים במזרח ירושלים. תחקירן בצלם תיעד את ההריסות ובית נוסף שבעליו נאלץ להרוס בעצמו. התמונות ממחישות את מדיניות ישראל שנועדה לשמור על רוב יהודי בעיר. לצורך כך היא מגבילה מאוד את התפתחות השכונות הפלסטיניות ומונעת כמעט כל אפשרות לבנות בהן כחוק: אלפי דונמים מסביב להן הופקעו ונבנו עליהן שכונות יהודיות. תכניות המתאר שהכינה העירייה עבורן הן חלקיות, ורחוקות מלענות על הצרכים וצפיפות הדיור בשכונות אלה גבוהה מאוד.

09.02.14

עיתון הגרדיאן הבריטי פרסם פרוייקט אינטראקטיבי על חומות ברחבי העולם ועל האופן שבו הן משפיעות על האנשים שכלואים בתוכן או נותרים מחוצה להן. חלק מהפרוייקט הוקדש לחומת ההפרדה בגדה המערבית ומוצגים בו שלושה סרטונים של בצלם, חלקם הופקו במיוחד עבור הפרוייקט.

25.11.13

ב-19.8 הרס משרד הפנים את כל בתי הקהילה הבדואית תל-עדאסה הסמוכה לבית חנינא והורה לתושבים להתפנות עד ל-28 לחודש. הקהילה, המונה כ-40 נפש, חיה במקום מאז שנות ה-50, ללא תעודות זהות של תושבי מזרח ירושלים. מאז הוקמה גדר ההפרדה ב-2006 הם לכודים במובלעת צרה ואינם יכולים להגיע לשאר הגדה המערבית. התושבים נערכים בימים אלה לעזוב את המקום עם צאנם, ולצאת מהשטח המוניציפאלי של ירושלים. כיוון שהקהילה לא מצאה חלופה שתתאים לכל המשפחות, היא תאלץ להתפצל. עם זאת, גם לאחר המעבר אין בידם כל ערובה לכך שהרשויות הישראליות יאפשרו לקהילה להתקיים ולהתפתח על פי צרכיה.

26.08.13

משרד הפנים הרס אתמול (19.813) את כל מבני המגורים של הקהילה הבדואית תל-עדאסה הסמוכה לבית חנינא. הקהילה, המונה עשרות נפשות, חיה מאז שנות החמישים בתוך שטחה המוניציפאלי של ירושלים, אולם לתושבים אין תעודות זהות של תושבי מזרח ירושלים. החל משנת 2005 מפעילות הרשויות לחץ על התושבים להתפנות. מאז הוקמה גדר ההפרדה, בשנת 2006 הם לכודים במובלעת צרה ואינם יכולים להגיע לאזורים אחרים בגדה המערבית. בצלם קורא לממשלת ישראל להכיר בזכויות תושבי תל-עדאסה החיים באזור זה עשרות שנים. לבני הקהילה אין שום מקום מגורים חלופי ועל הרשויות למצוא, בהסכמה עמם, פתרון למצוקתם. הריסת בתיהם וגירושם אסורים על-פי המשפט הבינלאומי ומותירים אותם ללא קורת גג ואמצעי מחייה.

19.08.13

מאז 1967 שללה ישראל את תושבות הקבע של יותר מ-14,000 פלסטינים תושבי מזרח ירושלים. שלילת התושבות היא חלק ממדיניות ישראלית המוכתבת על-ידי השיקול הפוליטי של שמירה על "המאזן הדמוגרפי", דהיינו על רוב יהודי בעיר. לצורך כך נעשים מאמצים להגדלת מספר היהודים בעיר ולצמצום מספר הפלסטינים. מעמדם של תושבי מזרח ירושלים הוא של "תושב קבע", מעמד הניתן בדרך כלל לאזרחים זרים המבקשים להתיישב בישראל, ולכן גם ניתן לשלול אותו בקלות יחסית. אולם לפלסטינים ירושלמים אין על-פי רוב מעמד בשום מקום אחר בעולם והם מאבדים את מעמדם רק משום שחיו למעלה משבע שנים בחו"ל או בחלקים אחרים של הגדה המערבית, או שנחשדו בכך. שלילת המעמד כופה עליהם לעקור אל מחוץ לעיר, או להמשיך לשהות בה ללא היתר וללא זכויות. ליהודים, שלהם מעמד של אזרחים, לא נשקפת סכנה של פגיעה במעמדם, גם עם ישהו שנים רבות מחוץ לירושלים.

18.08.13

תוואי גדר ההפרדה סביב הכפר אל-ולג'ה מותיר משפחה אחת, משפחת חג'אג'לה, מעברה השני של הגדר ומבודד אותה משאר הכפר. בשנת 2010 הודיע המנהל האזרחי למשפחת חג'אג'לה כי בית המשפחה יישאר מחוץ לגדר שתקיף את אל-ולג'ה. הבית יחובר לכפר באמצעות מעבר תת-קרקעי ויוקף בגדר רשת. בעקבות עתירה שהגישה המשפחה לבג"ץ נאותה המדינה לבטל את גדר הרשת סביב הבית, ובמקום זאת לסגור את המעבר התת-קרקעי בשער שרק בני המשפחה יורשו לעבור בו ללא תיאום מיוחד. עם השלמת בנייתה של גדר ההפרדה סביב אל-ולג'ה ינותק בית משפחת חג'אג'לה מיתר הכפר ומבני המשפחה תישלל האפשרות לקיים חיי שגרה נורמליים.

24.06.13

בסוף השבוע פורסם בכלי התקשורת כי הממשלה החליטה לקדם הליכי תכנון של אלפי דירות בסמוך להתנחלות מעלה אדומים במסגרת תכנית E1, בקטע המחבר בין מעלה אדומים לירושלים. לבנייה במתחם E1 צפויות השלכות חמורות על זכויות האדם של תושבי הגדה המערבית. היא תגביר עוד יותר את הניתוק הכפוי בין מזרח ירושלים לשאר הגדה ותפגע גם בקהילות בדואיות החיות באזור מזה עשרות שנים, ואשר נמצאות בסכנת גירוש.

02.12.12

בסרטון מסופר סיפורה של העיירה דרך שני אולמות שמחות שפעלו בה עד להקמת גדר ההפרדה, ומשולבים בו קטעי ארכיון נדירים מתקופת הזוהר של האולמות, שבעליהם נאלצו לסגור אותם לאחר שהחומה סגרה עליהם.

08.11.12

,האפליקציה המלווה את הדו"ח "חיים בהפרעה" ממחישה באמצעות מפות, סרטוני וידיאו תמונות וטקסט את סיפורם של שלושה יישובים פלסטיניים שנפגעו מהגדר במיוחד: קלקיליה, ברטעה א-שרקייה וביר נבאלא.

05.11.12

עשור לאחר תחילת בנייתה של גדר ההפרדה ניכרת הפגיעה הקשה שלה בקהילות הפלסטיניות שעל אדמתן נבנתה. לאחר השלמתו של כשני-שליש מהתוואי, הצטמצמה הפעילות החקלאית-כלכלית באזורים אלה. הפיצול המרחבי בין קהילות שכנות ובין הקהילות לאדמותיהן שוחק את יכולתן לשרוד ומשתק כל אפשרות לפיתוח בר-קיימא שלהן. מציאות זו מהווה הפרה של התחייבות המדינה לבג"ץ לפיה הגדר לא תפגע באופן קשה בקהילות אלה.

29.10.12

ב-17.7.12 הגישה האגודה לזכויות האזרח לפרקליט המדינה ערר על החלטת מח"ש לסגור מחוסר ראיות את תיק החקירה בגין תלונתו של תושב סילוואן, וחיד א-רווידי, על הכאתו בידי שוטרים ב-15.9.11, מקרה שתועד על-ידי בצלם. בערר טענה האגודה כי מח"ש סגרה את התיק בטרם ביצעה את כלל פעולות החקירה ההכרחיות לבירור נסיבות האירוע ודרשה מפרקליט המדינה להורות למח"ש למצות את כל פעולות החקירה בתיק.

26.07.12

לאחרונה נודע לבצלם על החלטתה של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לסיים את הטיפול בשלושה תיקים שנפתחו בעקבות תלונות שהוגשו לה. בצלם ביקש לצלם את תיקי החקירה בשמם של המתלוננים. עיון בתיקים העלה כשלים בטיפולה של מח"ש. בשני תיקים הגישה עו"ד גבי לסקי ערר לפרקליט המדינה בשם בצלם. תיק נוסף הועבר לטיפול האגודה לזכויות האזרח שהגישה ערר נוסף.

06.06.12

ביוני 2011 פרסמנו בשיתוף עם הגרדיאן הבריטי את פרויקט "מזרח ירושלים: שישה מבטים" במסגרתו מסרנו מצלמות למספר פלסטינים הגרים באזור, ולישראלים המודאגים מהתנהלותה של מדינתם, אשר ייצרו יומני וידיאו של חייהם. היומנים מאפשרים הצצה חטופה אל השלכותיה של המציאות הנפיצה על חיי המשתתפים.

20.05.12

מעדויות שגבה בצלם עולה כי בבוקר ה-30.1.12, שוטרים שאבטחו את הריסתו של קרוואן בשכונת בית חנינא במזרח ירושלים תקפו את חנאן סלהב, תושבת השכונה בת שישים, ושלושה מבניה, שניסו למנוע את התקיפה. על-פי עדויות שלושת הבנים, הם הוכו על ידי השוטרים ונגד שניים מהם הופעל גם שוקר חשמלי. השלושה נעצרו ונלקחו לחקירה. לדבריהם, השוטרים המשיכו להכותם גם בעת שהיו עצורים וידיהם קשורות. עם סיום חקירתם שוחררו השלושה בערבות ופנו לקבלת טיפול רפואי. בעקבות האירוע הגישו בני המשפחה תלונה למח"ש, אשר פתחה בחקירה.

20.03.12

לרגל יום האישה הבינלאומי הפיק בצלם אסופה של סרטונים שצולמו על-ידי נשים המתנדבות בפרויקט "חמושים במצלמות" של הארגון. הצילומים מציגים מבט ייחודי של הצלמות על הפרות זכויות האדם כפי שתועדו מחלון ביתן ומאפשרים הכרות עם שגרת החיים הקשה שבה הן חיות, מציאות שבחיי היום יום מעדיפים רבים מאיתנו שלא לראות. הצלמות המתנדבות העידו כי השימוש במצלמות העניק להן כלי לביטוי אישי‫ וחברתי ואפשר להן למלא תפקיד משמעותי במאבק למען זכויות האדם בחברה מסורתית שבה הגברים תופסים על-פי רוב את מרכז הבמה.

07.03.12