דיווחים

מזרח ירושלים

הבוקר, 31.8.15 הגיעו נציגי המנהל האזרחי והצבא לקהילה הבדואית אל-ח'דייראת השוכנת ממזרח לכביש 60, בין הכפר הפלסטיני ג'בע להתנחלות אדם, המונה כ-500 בני אדם, הרסו כ-25 מבנים המשמשים 11 משפחות למגורים ולצרכים אחרים והותירו כמאה נפשות, בהן כשבעים קטינים, ללא קורת גג. מעשי ההרס מבוצעים במסגרת המאמצים שמשקיעים המנהל האזרחי והצבא בניסיון לדחוק את הקהילות הפלסטיניות אל מחוץ לשטח C. תכניות הגירוש של הצבא ושל המנהל האזרחי עומדות בסתירה להוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי, האוסר על העברה בכפייה של אזרחים מוגנים, אלא אם הדבר נעשה למען ביטחונם או עבור צורך צבאי חיוני. בנוסף, מוטלת על ישראל, ככוח הכובש, החובה לפעול למען תועלתם ורווחתם של תושבי השטח הכבוש.

רכוש משפחה שנותר מושלך בחוץ. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 31.8.15
31.08.15

ב-22.7.15 אישר בג"ץ למדינה לגרש את נאדיה אבו אל-ג'מל ושלושת ילדיה הקטנים מביתם שבמזרח ירושלים, במסגרת צעדי הענישה נגד משפחת אבו אל-ג'מל על הפיגוע שביצע אב המשפחה בבית הכנסת בהר נוף. השופטים, שדחו את העתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט בשם אבו אל-ג'מל וילדיה, קיבלו החלטה זו למרות שהיו מודעים היטב לסכנה שהילדים יאבדו בשל כך את ביטוח הבריאות המגיע להם על פי חוק. גירוש המשפחה לא היה מתאפשר לולא יצרו ממשלות ישראל השונות – באישור שופטי בג"ץ – מציאות בלתי אפשרית בירושלים, שכפתה על אבו אל-ג'מל לחיות כזרה בבית שהקימה עם בעלה. זאת, למרות שבית הוריה נמצא במרחק קטן משם, ובעבר הלא רחוק – לפני שישראל כבשה וסיפחה את השטח –שני האזורים נחשבו חלק מכפר אחד.

נאדיה אבו אל-ג'מל וילדיה. הצילום באדיבות המשפחה.
29.07.15

בספטמבר 2014 קבעה עדת המשנה לעררים של הוועדה הארצית לתכנון ובנייה כי כי לא ניתן לאשר את תכנית "גן לאומי מורדות הר הצופים"' מבלי לשקול באופן מעמיק את צורכיי השכונות, שפיתוחן יוגבל לאחר הקמת הגן והורתה להשיב את התכנית לדיון נוסף בוועדה המחוזית. ביולי 2015, עוד בטרם התקבלה החלטה חדשה בוועדה המחוזית, תלתה עיריית ירושלים בשטח שיועד לגן "צווי גינון למגרש ריק" החלים על שטח זה. צווים אלה, משמשים בדרך כלל להקמת גינות ציבוריות בשטחים קטנים, אולם השטח שנתפס הפעם הוא של 700 דונם, והתפיסה נועדה ככל הנראה לחסום כל אפשרות לפיתוח השכונות.

אחד הצווים שנתלה באזור. צילום: מוחמד אבו חומוס תושב עיסאוויה, יולי 2015
20.07.15

ב-21.5.15 איבד יחיא אל-עאמודי, בן 10, את עינו מפגיעת כדור ספוג שחור שירה עליו שוטר, תחמושת שהמשטרה החלה להשתמש בה בשנה האחרונה ושפגיעתה עלולה להיות קשה. כדורי ספוג הם אמצעי מדויק וכאשר משתמשים בהם על-פי ההוראות הם אינם אמורים להסב נזק חמור. אולם, האגודה לזכויות האזרח תיעדה ירי חוזר ונשנה בניגוד להוראות שממנו נפצעו אנשים שלא היו מעורבים בעימותים ובמקרה אחד ירי שממנו נהרג נער בן 15. הימנעות מנקיטת צעדים נגד השוטרים המפרים את החוק יוצרת מצב של היעדר דין וחשבון, שבו הפגיעה הקטלנית הבאה היא רק עניין של זמן.

יחיא אל-עאמודי בבית החולים הדסה עין כרם, 21.5.15. הצילום באדיבות המשפחה.
15.07.15

היום, ה-1.7.15, אטמו שוטרים את בית משפחתו של עודיי אבו אל-ג'מל, אחד ממבצעי הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף בנובמבר האחרון. בני המשפחה קיבלו צו הריסה לביתם כבר יומיים לאחר שבוצע. עתירה שהגישו לבג"ץ נגד ההריסה באמצעות המוקד להגנת הפרט נדחתה. אטימת הבית היא צעד דרקוני ונקמני, שננקט נגד משפחה שלמה שלא עשתה דבר ושאינה חשודה בדבר.

אחד החלונות שנאטמו הבוקר בבית המשפחה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 1.7.15
01.07.15

ב-2.6.15 לפנות בוקר הגיעו דחפורים של עיריית ירושלים, בליווי משטרתי, לבית משפחת אבו ח'אלד המורחבת בוואדי חילווה שבשכונת סילוואן, כדי להרוס שתי דירות שבנתה המשפחה. בני המשפחה נאלצו לבנות ללא רישיון כיוון שהעירייה מונעת כמדיניות, מתושבי שכונה זו ושכונות פלסטיניות רבות אחרות לקבל היתרי בנייה. עם הגעת הדחפורים עלה אחד מבני המשפחה, האשם אבו ח'אלד, על גג המבנה, בניסיון למנוע את ההריסה. שוטרים שעלו בעקבותיו ריססו אותו בתרסיס פלפל, הורידו אותו באלימות מהגג ועצרו אותו. קרובי משפחה שדרשו מהשוטרים לשחררו הותקפו גם הם בידי שוטרים: אחד רוסס בתרסיס פלפל והשני נדחף והוכה. עובדי העירייה הרסו את שתי הדירות.

שוטר בועט בכיפאח אבו ח'אלד, מתוך תיעוד הווידיאו
25.06.15

מאז הפיגוע בבית הכנסת בשכונת הר נוף בחודש נובמבר 2014, שבו הרגו מפגעים פלסטינים ארבעה מתפללים ופצעו שבעה נוספים, מאיימות הרשויות לנקוט צעדי ענישה קשים נגד בני משפחות המפגעים: לבתיהם הוצאו צווי הריסה ומשרד הפנים מאיים לגרש מירושלים את נאדיה אבו אל-ג'מל, אשתו של אחד ממבצעי הפיגוע. גירושה של אבו אל-ג'מל וילדיה משמעותו ניתוקם מקרובי משפחתם ומחבריהם,ושלילת הביטוח הרפואי של הילדים ומניעת שירותים רבים אחרים. על הרשויות להפסיק לאלתר את צעדי הענישה נגד בני המשפחה, שאינם חשודים בעבירה כלשהי. להימנע מהריסת הבתים, לחדש את אישור התושבות של נאדיה אבו אל-ג'מל ולהימנע משלילת מעמדם וזכויותיהם הסוציאליות של ילדיה.

נאדיה אבו אל-ג'מל וילדיה. הצילום באדיבות המשפחה.
18.06.15

א-שיח' סעד וא-סאווחרה א-שרקייה הם כפרים שהופרדו ממזרח ירושלים באמצעות גדר ההפרדה. קודם לכן התקיים רצף אורבאני בינם לבין מזרח ירושלים ובפרט לג'בל אל-מוכבר וא-סוואחרה אל-ר'רבייה. בין הכפרים התקיימו קשרים משפחתיים, מסחריים ותרבותיים ענפים. מאז הקמת הגדר נותרו תושבי הכפרים מבודדים ומנותקים מבני משפחותיהם, ממקומות עבודתם וממוקדי השירותים שנותרו בצדה השני. בנוסף, הטילו הרשויות על התושבים שורת הגבלות שרירותיות שהחריפו את בידודם. על ישראל להסיר את הגדר הקוטעת באופן מלאכותי רצף אורבאני, היסטורי ותרבותי ומשבשת קשות את חייהם של עשרות אלפי בני אדם. כל עוד אינה עושה כן, עליה לאפשר מעבר סדיר בין הכפרים הללו למזרח ירושלים, באופן שיאפשר חיים תקינים לתושבי הכפרים שבודדו.

מחסום שיח' סעד. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 11.2.15.
26.05.15

ב-13.5.11 נפצע אנושות הנער בן ה-17 מילאד עייאש מירי חי שנורה לעברו מההתנחלות בית יהונתן שבשכונת סילוואן במזרח ירושלים. למחרת היום מת עייאש מפצעיו. הירי נחקר הן בידי המחלקה לחקירות שוטרים והן בידי המשטרה, ושתיהן סגרו את תיקי החקירה בעילה של "עבריין לא נודע". בצלם הגיש ערר לפרקליטות המדינה על ההחלטה לסגור את החקירות, ובו עמד על מחדלי חקירה חמורים. הרשלנות שבה בוצעו החקירות וסגירת התיקים מעידות על זילות חיי פלסטינים בעיני הרשויות הישראליות.

מילאד עייאש, התמונה באדיבות המשפחה.
03.05.15

על-פי דיווחים בתקשורת הודיעה המשטרה למשפחות של מבצעי הפיגוע המחריד כי נשקלת האפשרות שלא להשיב בשלב זה את הגופות מחשש שמסע הלווייה והקמת מצבה עלולים "להאדיר את שמו של המחבל ולהפכו למודל חיקוי" וכן משום שצעד זה עשוי לשמש "גורם מרתיע". הסירוב להחזיר את הגופות הוא פגיעה אסורה נוספת בחפים מפשע שאותה מצדיקות הרשויות בשם ההרתעה. בצלם קורא לרשויות להפריד בין המעשים החמורים של המפגעים לבין פגיעה בבני משפחותיהם, שלא נחשדו בכל עבירה, ולהימנע מנקיטה בענישה קולקטיבית, שהיא בלתי מוסרית ואסורה על-פי המשפט הבינלאומי.

26.11.14

ראש הממשלה הודיע אתמול (22.11) כי יקדם חוק לשלילת מעמד התושבות וזכויות סוציאליות ממבצעי פיגועים ומבני משפחותיהם. שר הפנים בישר היום כי שלל את תושבות הקבע של הנהג שהסיע את מבצע פיגוע ההתאבדות בדולפינריום בשנת 2001. התושבות והזכויות הסוציאליות אינם בגדר מעשה חסד של השלטון. זוהי חובתה הבסיסית של המדינה כלפי כל האנשים החיים בשטחה. כל זמן שישראל רואה במזרח ירושלים חלק מהמדינה היא אינה יכולה להתנער מחובות אלה. חובה זו ממשיכה לחול גם כאשר אזרחים או תושבים מפרים את החוק – גם כאשר הם מבצעים פשעים מחרידים, וגם כאשר הם מתחמקים מתשלום מיסים. לצורך כך קיימת מערכת משפט שתפקידה לתת מענה לעבירות על החוק.

23.11.14

סיירו וגלו כיצד מייהדים את מזרח ירושלים וממררים את חיי תושביה הפלסטינים
מאז סופחה מזרח ירושלים לישראל, הקימו ממשלות ישראל חמישה גנים לאומיים בשטח המסופח. שלושה גנים נוספים נמצאים בשלבי תכנון ראשוניים. הגנים הוקמו בצמוד לשכונות פלסטיניות מאוכלסות, לפעמים ממש בתוכן. הבניה בתחום הגנים הלאומיים אסורה, כך שההכרזה על גן לאומי משמשת כאחד הכלים להגבלת בנייה ופיתוח של שכונות פלסטיניות בירושלים. הקמת הגנים מקדמת סדר יום שבמרכזו שמירה על רוב יהודי בירושלים, יצירת רצף של שטחים ללא אוכלוסייה פלסטינית והגברת הנוכחות היהודית במזרח העיר.

12.11.14

בתגובה לאירועים במזרח ירושלים, התבטאו בשבועות האחרונים גורמים רשמיים שונים בכלי התקשורת, בנוגע לצעדים שראוי בעיניהם לנקוט כדי להביא לשקט בעיר. חלק מצעדים אלה אף יושמו. זוהי אכיפה סלקטיבית של חוקים ושל תקנות שנועדו להכביד עוד יותר על אוכלוסייה הסובלת כבר עתה ממחסור חמור בתשתיות, בדיור, במוסדות ציבור כמו בתי ספר ותחנות טיפות חלב, ובשטחים פתוחים. אין חולק על כך שרשויות החוק מחויבות לפעול נגד אלימות, אולם הצעדים הדרקוניים שבהן הן נוקטות כנגד תושבי מזרח העיר מהווים ענישה קולקטיבית של אוכלוסייה החיה תחת כיבוש, הסובלת ממילא מקיפוח מתמשך.

חסימה משטרתית בכניסה לשכונת אל-עיסאוויה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 8.9.14
05.11.14

בתחילת מארס 2014 הפסיקה חברת הגיחון את זרימת המים הסדירה לשכונות הירושלמיות שנותרו מעבר לגדר ההפרדה בצפון מזרח ירושלים- מחנה פליטים שועפאט, ראס ח'מיס, ראס שחאדה ודאחיית א- סלאם (שכונת השלום). בין 60 ל-80 אלף פלסטינים, כולם בעלי מעמד של תושבי קבע בישראל, נותרו בלי אספקת מים סדירה. לאחר כשלושה שבועות שבהם פנו התושבים שוב ושוב לחברת הגיחון ולעיריית ירושלים בדרישה לחדש את זרם המים, עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ ב-25.3.14 בדרישה לחדשו לאלתר. ב-2 באפריל הורה בג"ץ למדינה להשיב לעתירה תוך 60 יום, שיבואו אל קיצם בשבוע הראשון של יוני. בינתיים נותרו תושבי השכונות ללא אספקה סדירה של מים זורמים.

מתוך סרטון הווידיאו
27.05.14

ב-27.1.14 הרסה עירית ירושלים בתי מגורים ומבנים נוספים במזרח ירושלים. תחקירן בצלם תיעד את ההריסות ובית נוסף שבעליו נאלץ להרוס בעצמו. התמונות ממחישות את מדיניות ישראל שנועדה לשמור על רוב יהודי בעיר. לצורך כך היא מגבילה מאוד את התפתחות השכונות הפלסטיניות ומונעת כמעט כל אפשרות לבנות בהן כחוק: אלפי דונמים מסביב להן הופקעו ונבנו עליהן שכונות יהודיות. תכניות המתאר שהכינה העירייה עבורן הן חלקיות, ורחוקות מלענות על הצרכים וצפיפות הדיור בשכונות אלה גבוהה מאוד.

חורבות בניין בן 2 קומות בבעלותו של מוחמד דארי באל-עיסאוויה, שנהרס על-ידי עיריית ירושלים. צילום: עאמר עארורי, בצלם
09.02.14

עיתון הגרדיאן הבריטי פרסם פרוייקט אינטראקטיבי על חומות ברחבי העולם ועל האופן שבו הן משפיעות על האנשים שכלואים בתוכן או נותרים מחוצה להן. חלק מהפרוייקט הוקדש לחומת ההפרדה בגדה המערבית ומוצגים בו שלושה סרטונים של בצלם, חלקם הופקו במיוחד עבור הפרוייקט.

25.11.13

ב-19.8 הרס משרד הפנים את כל בתי הקהילה הבדואית תל-עדאסה הסמוכה לבית חנינא והורה לתושבים להתפנות עד ל-28 לחודש. הקהילה, המונה כ-40 נפש, חיה במקום מאז שנות ה-50, ללא תעודות זהות של תושבי מזרח ירושלים. מאז הוקמה גדר ההפרדה ב-2006 הם לכודים במובלעת צרה ואינם יכולים להגיע לשאר הגדה המערבית. התושבים נערכים בימים אלה לעזוב את המקום עם צאנם, ולצאת מהשטח המוניציפאלי של ירושלים. כיוון שהקהילה לא מצאה חלופה שתתאים לכל המשפחות, היא תאלץ להתפצל. עם זאת, גם לאחר המעבר אין בידם כל ערובה לכך שהרשויות הישראליות יאפשרו לקהילה להתקיים ולהתפתח על פי צרכיה.

הכנות לפינוי בתל-עדאסה. צילום: מתן מזרחי, בצלם, 25.8.13
26.08.13

משרד הפנים הרס אתמול (19.813) את כל מבני המגורים של הקהילה הבדואית תל-עדאסה הסמוכה לבית חנינא. הקהילה, המונה עשרות נפשות, חיה מאז שנות החמישים בתוך שטחה המוניציפאלי של ירושלים, אולם לתושבים אין תעודות זהות של תושבי מזרח ירושלים. החל משנת 2005 מפעילות הרשויות לחץ על התושבים להתפנות. מאז הוקמה גדר ההפרדה, בשנת 2006 הם לכודים במובלעת צרה ואינם יכולים להגיע לאזורים אחרים בגדה המערבית. בצלם קורא לממשלת ישראל להכיר בזכויות תושבי תל-עדאסה החיים באזור זה עשרות שנים. לבני הקהילה אין שום מקום מגורים חלופי ועל הרשויות למצוא, בהסכמה עמם, פתרון למצוקתם. הריסת בתיהם וגירושם אסורים על-פי המשפט הבינלאומי ומותירים אותם ללא קורת גג ואמצעי מחייה.

בית שנהרס בידי העירייה הבוקר בתל-עדאסה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 19.8.13.
19.08.13

מאז 1967 שללה ישראל את תושבות הקבע של יותר מ-14,000 פלסטינים תושבי מזרח ירושלים. שלילת התושבות היא חלק ממדיניות ישראלית המוכתבת על-ידי השיקול הפוליטי של שמירה על "המאזן הדמוגרפי", דהיינו על רוב יהודי בעיר. לצורך כך נעשים מאמצים להגדלת מספר היהודים בעיר ולצמצום מספר הפלסטינים. מעמדם של תושבי מזרח ירושלים הוא של "תושב קבע", מעמד הניתן בדרך כלל לאזרחים זרים המבקשים להתיישב בישראל, ולכן גם ניתן לשלול אותו בקלות יחסית. אולם לפלסטינים ירושלמים אין על-פי רוב מעמד בשום מקום אחר בעולם והם מאבדים את מעמדם רק משום שחיו למעלה משבע שנים בחו"ל או בחלקים אחרים של הגדה המערבית, או שנחשדו בכך. שלילת המעמד כופה עליהם לעקור אל מחוץ לעיר, או להמשיך לשהות בה ללא היתר וללא זכויות. ליהודים, שלהם מעמד של אזרחים, לא נשקפת סכנה של פגיעה במעמדם, גם עם ישהו שנים רבות מחוץ לירושלים.

תושבים במזרח ירושלים. צילום: עמאר עווד, רויטרס. למצולמים אין קשר לנושא.
18.08.13

תוואי גדר ההפרדה סביב הכפר אל-ולג'ה מותיר משפחה אחת, משפחת חג'אג'לה, מעברה השני של הגדר ומבודד אותה משאר הכפר. בשנת 2010 הודיע המנהל האזרחי למשפחת חג'אג'לה כי בית המשפחה יישאר מחוץ לגדר שתקיף את אל-ולג'ה. הבית יחובר לכפר באמצעות מעבר תת-קרקעי ויוקף בגדר רשת. בעקבות עתירה שהגישה המשפחה לבג"ץ נאותה המדינה לבטל את גדר הרשת סביב הבית, ובמקום זאת לסגור את המעבר התת-קרקעי בשער שרק בני המשפחה יורשו לעבור בו ללא תיאום מיוחד. עם השלמת בנייתה של גדר ההפרדה סביב אל-ולג'ה ינותק בית משפחת חג'אג'לה מיתר הכפר ומבני המשפחה תישלל האפשרות לקיים חיי שגרה נורמליים.

בית משפחת חג'אג'לה באל-ולג'ה. צילום: שרית מיכאלי, בצלם, 13.6.13
24.06.13