דיווחים

גדר ההפרדה

הפרות זכויות האדם במסגרת הכיבוש מתבטאות לא רק במקרים של אלימות, מוות או הרס, אלא גם בשגרה היומיומית של התושבים הפלסטינים, המעוצבת על-ידי רשויות הכיבוש. מחסום קלנדיה הוא דוגמה מובהקת לכך: המחסום הוצב כך שהוא חוצץ בין שכונות שהופרדו זו מזו באופן מלאכותי על-ידי הגדר. רוב העוברים בו הם תושבי מזרח ירושלים, שצריכים להגיע לשאר חלקי העיר – למקומות עבודתם, לבתי הספר שלהם או כדי לקבל טיפולים רפואיים בסיסיים. ברוב המקרים מפרידים בין ביתם לבין מחוז חפצם קילומטרים ספורים בלבד אבל הם נאלצים להמתין מספר שעות במחסום בכל יום בשל התורים הארוכים. עאמר ערורי, תחקירן בצלם במזרח ירושלים, תיעד את המתרחש במחסום.

02.04.14

אחמד עווד, אביו של הנער סמיר עווד, שנהרג מאש חיילים בסמוך לגדר ההפרדה בכפר בודרוס, עתר לבג"ץ יחד עם בצלם בדרישה שהפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, יחליט אם להעמיד לדין את החיילים שהרגו את בנו או יסגור את התיק. בעתירה מציינים העותרים, באמצעות באת כוחם, עו"ד גבי לסקי, כי עם כל יום שבו מתעכבת החלטתו של הפצ"ר, הולך ופוחת הסיכוי כי יינקט נגד האחראים לעבירה הליך פלילי אפקטיבי. לפיכך, מחריפה עם כל יום נוסף הפגיעה בזכויותיהם של העותרים ומתעצמת הפגיעה בשלטון החוק ובאינטרס הציבורי במיצוי הדין עם מפרי החוק.

30.03.14

בבוקר ה-19.3.14 ירו חיילים למוות ביוסף א-שוואמרה בן ה-14 בעת שחצה את גדר ההפרדה ביחד עם שני חברים בדרכם לקטוף עשבי בר בחלקה של משפחתו שנותרה מעבר לגדר. מתחקיר בצלם עולה כי בניגוד לטענת דובר צה"ל הנערים לא חיבלו בגדר אלא עברו בפרצה הקיימת כבר כשנתיים וכי לא בוצע נוהל מעצר חשוד. בנוסף, עולה מהתחקיר כי כוחות הביטחון מודעים לכך שבעונה זו נערים חוצים את הגדר במקום לצורך קטיף צמחי בר. בנסיבות אלה ההחלטה להציב במקום מארב חמוש חמורה במיוחד ומלמדת לכל הפחות על שיקול דעת לקוי ביותר. בצלם קורא לצבא למצות את הדין עם המפקדים שהורו על הצבת המארב.

26.03.14

על אף הקושי והסיכון, בין 15,000 ל-30,000 פלסטינים נכנסים בדרך קבע לעבוד בישראל ללא היתר. בצלם תיחקר ארבעה מקרים שאירעו בחודשים אוקטובר-נובמבר 2013 בהם חיילים ירו ירי חי בפלסטינים בעת שניסו להיכנס לישראל ופצעו אותם. מתחקיר בצלם עולה כי בניגוד להוראות הפתיחה באש, בכל המקרים הירי בוצע ללא אזהרה, ובכמה מהם הוא כוון למרכז גופם של הנפגעים. זאת ועוד, לכוחות הביטחון אסור להתייחס לכל אזרח המבקש להיכנס לישראל בלי היתר כאל מפגע פוטנציאלי ואם רוצים לעצור אנשים אלה, אין לעשות זאת באמצעות ירי.

09.03.14

עיתון הגרדיאן הבריטי פרסם פרוייקט אינטראקטיבי על חומות ברחבי העולם ועל האופן שבו הן משפיעות על האנשים שכלואים בתוכן או נותרים מחוצה להן. חלק מהפרוייקט הוקדש לחומת ההפרדה בגדה המערבית ומוצגים בו שלושה סרטונים של בצלם, חלקם הופקו במיוחד עבור הפרוייקט.

25.11.13

ארבע וחצי שנים לאחר הריגתו של באסם אבו רחמה מירי רימון גז בכינון ישיר ומטווח קצר הודיעה המדינה כי תסגור את תיק החקירה מחוסר ראיות. ההודעה נמסרה במסגרת עתירה שהוגשה על ידי אמו של באסם אבו רחמה, סובחייה, יחד עם מועצת הכפר בילעין והארגונים בצלם ויש דין, בדרישה לחקור את נסיבות הריגתו של בנה. אבו רחמה בן ה-30 מבילעין, שסיפורו הונצח בסרט 'חמש מצלמות שבורות', נהרג באפריל 2009 מפגיעת רימון גז בעל טווח מוגדל בחזהו במהלך הפגנה נגד גדר ההפרדה בכפרו. שלושה סרטוני וידאו הוכיחו כי היה מצידה המזרחי של הגדר, לא נהג באלימות ולא סיכן את החיילים.

10.09.13

ב-19.8 הרס משרד הפנים את כל בתי הקהילה הבדואית תל-עדאסה הסמוכה לבית חנינא והורה לתושבים להתפנות עד ל-28 לחודש. הקהילה, המונה כ-40 נפש, חיה במקום מאז שנות ה-50, ללא תעודות זהות של תושבי מזרח ירושלים. מאז הוקמה גדר ההפרדה ב-2006 הם לכודים במובלעת צרה ואינם יכולים להגיע לשאר הגדה המערבית. התושבים נערכים בימים אלה לעזוב את המקום עם צאנם, ולצאת מהשטח המוניציפאלי של ירושלים. כיוון שהקהילה לא מצאה חלופה שתתאים לכל המשפחות, היא תאלץ להתפצל. עם זאת, גם לאחר המעבר אין בידם כל ערובה לכך שהרשויות הישראליות יאפשרו לקהילה להתקיים ולהתפתח על פי צרכיה.

26.08.13

משרד הפנים הרס אתמול (19.813) את כל מבני המגורים של הקהילה הבדואית תל-עדאסה הסמוכה לבית חנינא. הקהילה, המונה עשרות נפשות, חיה מאז שנות החמישים בתוך שטחה המוניציפאלי של ירושלים, אולם לתושבים אין תעודות זהות של תושבי מזרח ירושלים. החל משנת 2005 מפעילות הרשויות לחץ על התושבים להתפנות. מאז הוקמה גדר ההפרדה, בשנת 2006 הם לכודים במובלעת צרה ואינם יכולים להגיע לאזורים אחרים בגדה המערבית. בצלם קורא לממשלת ישראל להכיר בזכויות תושבי תל-עדאסה החיים באזור זה עשרות שנים. לבני הקהילה אין שום מקום מגורים חלופי ועל הרשויות למצוא, בהסכמה עמם, פתרון למצוקתם. הריסת בתיהם וגירושם אסורים על-פי המשפט הבינלאומי ומותירים אותם ללא קורת גג ואמצעי מחייה.

19.08.13

תוואי גדר ההפרדה סביב הכפר אל-ולג'ה מותיר משפחה אחת, משפחת חג'אג'לה, מעברה השני של הגדר ומבודד אותה משאר הכפר. בשנת 2010 הודיע המנהל האזרחי למשפחת חג'אג'לה כי בית המשפחה יישאר מחוץ לגדר שתקיף את אל-ולג'ה. הבית יחובר לכפר באמצעות מעבר תת-קרקעי ויוקף בגדר רשת. בעקבות עתירה שהגישה המשפחה לבג"ץ נאותה המדינה לבטל את גדר הרשת סביב הבית, ובמקום זאת לסגור את המעבר התת-קרקעי בשער שרק בני המשפחה יורשו לעבור בו ללא תיאום מיוחד. עם השלמת בנייתה של גדר ההפרדה סביב אל-ולג'ה ינותק בית משפחת חג'אג'לה מיתר הכפר ומבני המשפחה תישלל האפשרות לקיים חיי שגרה נורמליים.

24.06.13

בצלם פנה ליועץ המשפטי לאוגדת איו"ש, בדרישה לאסור לאלתר על השימוש בכלבים לתקיפת אזרחים פלסטינים לא חמושים. זאת, בעקבות אירוע שבו הותקפו שני פלסטינים שניסו להיכנס לעבוד בישראל, על ידי כלבים אשר נלוו לכוח צבאי שעצר אותם. במכתבה אמרה מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, כי "שימוש בכלבי תקיפה כלפי אזרחים בנסיבות אלה הוא פסול מיסודו ואינו מוסרי. מדובר באמצעי מסוכן שלא ניתן לשלוט בו, שמטיל אימה על ציבור רחב ואשר גרם עד כה לפגיעה חמורה באזרחים".

18.06.13

מפרסומים בתקשורת עולה כי ב-18.3.13 הורשע חייל בגרימת מותו ברשלנות של עודיי דראוויש. החייל ירה בדראוויש ב-12.1.13 לאחר שהאחרון נכנס דרך פרצה בגדר ההפרדה בדרכו לעבודה בישראל ללא היתר כניסה. לפי הפרסומים, התביעה התכוונה להאשים את החייל בסעיף הריגה, אך במסגרת הסדר טיעון הומר סעיף זה בסעיף חמור פחות. גזר הדין טרם ניתן. כתבי אישום נגד חיילים שהיו מעורבים בהריגת פלסטינים הינם נדירים ביותר. לפי הידוע לבצלם, רק 15 כתבי אישום כאלה הוגשו מאז פרוץ האינתיפדה השנייה.

09.04.13

ב-15.1.13 נהרג סמיר עווד, בן 16, מירי חי של חיילים ליד גדר ההפרדה בסמוך לבודרוס. מתחקיר שערך בצלם עולה כי על אף שלחיילים לא נשקפה בשום שלב סכנה הם ירו בעווד שלוש פעמים, בניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש. הפרקליטות הצבאית הודיעה על פתיחה בחקירה עוד ביום האירוע. בצלם העביר לידי מצ"ח את המידע שברשותו ומצפה לסיום החקירה.

21.02.13

מתחילת חודש ינואר נהרגו בגדה המערבית ארבעה פלסטינים מירי חיילים. ברצועת עזה נהרג החודש לפחות פלסטיני אחד מירי הצבא. במקרה נוסף נהרג פלסטיני מרי בסמוך לגדר המערכת בנסיבות שטרם הובררו. הצבא מכחיש את מעורבותו באירוע.
בדיקה ראשונית מעלה כי בחמשת המקרים שבהם קיבל הצבא את האחריות לירי הנפגעים לא היו חמושים ולא סיכנו את החיילים. בצלם עוקב אחר חקירות המצ"ח שנפתחו במקרים אלה ומבקש להדגיש כי על החוקרים לבחון גם את ההנחיות שניתנו לחיילים המעורבים בכתב ובעל פה.

30.01.13

בסרטון מסופר סיפורה של העיירה דרך שני אולמות שמחות שפעלו בה עד להקמת גדר ההפרדה, ומשולבים בו קטעי ארכיון נדירים מתקופת הזוהר של האולמות, שבעליהם נאלצו לסגור אותם לאחר שהחומה סגרה עליהם.

08.11.12

,האפליקציה המלווה את הדו"ח "חיים בהפרעה" ממחישה באמצעות מפות, סרטוני וידיאו תמונות וטקסט את סיפורם של שלושה יישובים פלסטיניים שנפגעו מהגדר במיוחד: קלקיליה, ברטעה א-שרקייה וביר נבאלא.

05.11.12

עשור לאחר תחילת בנייתה של גדר ההפרדה ניכרת הפגיעה הקשה שלה בקהילות הפלסטיניות שעל אדמתן נבנתה. לאחר השלמתו של כשני-שליש מהתוואי, הצטמצמה הפעילות החקלאית-כלכלית באזורים אלה. הפיצול המרחבי בין קהילות שכנות ובין הקהילות לאדמותיהן שוחק את יכולתן לשרוד ומשתק כל אפשרות לפיתוח בר-קיימא שלהן. מציאות זו מהווה הפרה של התחייבות המדינה לבג"ץ לפיה הגדר לא תפגע באופן קשה בקהילות אלה.

29.10.12

נוכח הכוונה להכריז על מכללת אריאל כאוניברסיטה מזכיר בצלם כמה עובדות על ההתנחלות אריאל ועל פגיעתה הקשה בזכויות האדם של התושבים הפלסטינים באזור: אריאל הוקמה על אדמות שנגזלו מחקלאי האזור, היא חוסמת את התפתחותה האורבנית של העיירה סלפית, בעקבות הקמתה הוטלו הגבלות תנועה קשות על האוכלוסייה הפלסטינית, גדר ההפרדה שהוקמה סביבה מנתקת כפרים מעיר המחוז שלהם ושפכיה אינם מטופלים ומזהמים את האזור.

17.07.12

ב-1.1.2012 הודיעה הפרקליטות הצבאית לבצלם כי תיק חקירת הירי במפגין ערן כהן בבלעין נסגר ללא נקיטת צעדים משפטיים כלשהם. ב-15.3.08, במהלך הפגנה נגד מכשול ההפרדה בכפר בילעין, ירה קצין כדור מתכת מצופה גומי מטווח קרוב מאוד על כהן, שהיה אז בן 18. מתיעוד הוידאו של האירוע עולה בבירור כי המפגין לא סיכן את חיי החיילים וכי המרחק בין הקצין היורה למפגין לא עלה על מטרים ספורים, בניגוד להוראות הפתיחה באש.

21.02.12

השבוע פירק הצבא את הקטע במכשול ההפרדה שהוקם על אדמות הכפר בילעין, כפי שהורה בג"ץ לפני כמעט ארבע שנים. במקומו נבנה קטע חדש, מערבה משם, על תוואי המשיב לכפר 745 דונם של אדמות חקלאיות שנגזלו על-ידי התוואי הקודם. עם זאת, כ-1,300 דונם נוספים של אדמות הכפר נותרו ממערב למכשול, בתחומה של ההתנחלות מודיעין עלית. הרשויות ממשיכות לדכא בשיטתיות את מחאת התושבים נגד גזל קרקעותיהם.

30.06.11

בצלם ועיתון הגרדיאן הבריטי מסרו מצלמות למספר פלסטינים הגרים באזור ירושלים ולישראלים המודאגים מהתנהלותה של מדינתם, על-מנת שייצרו יומני וידיאו של חייהם. היומנים מאפשרים הצצה חטופה אל השלכותיה של המציאות הנפיצה על חייהם של המשתתפים בפרויקט. זהו אחד מהיבטיו של פרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם.

14.06.11