דיווחים

על פי פרסומים בתקשורת, בימים האחרונים הרגו פלסטינים חמושים מארגון חמאס למעלה מעשרים פלסטינים ברצועת עזה, בחשד ששיתפו פעולה עם ישראל. תמונות של ההוצאות להורג פורסמו באמצעי התקשורת. על פי הדיווחים, מאז יום חמישי ה-21.8.14, הוצאו להורג כ-25 פלסטינים, בהם שבעה פסטינים שהוצאו להורג בכיכר מרכזית בעזה.

תמונת ארכיון: הוצאה להורג ברשות הפלסטינית. צילום: רויטס.
24.08.14

הנהלת בצלם והצוות מביעים את צערם ומשתתפים באבלו של עמיתנו עיסאם יונס, מנכ"ל ארגון זכויות האדם אל-מיזאן ברצועת עזה, על מות אביו ואשת אביו בהפצצת חיל האוויר ברפיח בבוקר ה-21.8.14.

22.08.14

במהלך הלחימה ברצועת עזה הופצצו עשרות בתים על יושביהם. בתרשים שלפניכם מוצגים פרטיהם של בני משפחה שנהרגו ב-72 הפצצות והפגזות על בתיהן. במקרים אלה נהרגו 547 אנשים, מתוכם 125 נשים מתחת לגיל 60, 250 קטינים וקטינות ו-29 נשים וגברים בגיל 60 ומעלה. עברו עם הסמן על הבתים לפרטים נוספים. הנתונים מבוססים על תחקיר ראשוני. בצלם ממשיך לתחקר את האירועים ולעדכן את הנתונים.

21.08.14

ב-16.8.14 התפתח יידוי אבנים בין מתנחלים לבין פלסטינים מאחורי בית הדסה בחברון. המתנחלים שיידו אבנים עמדו בסמוך לעמדת שמירה בה נכחו חיילים, שלא נקטו נגדם בשום אמצעים. לעומת זאת, החיילים הפעילו אמצעים לפיזור הפגנות נגד מיידי האבנים הפלסטינים ואף עיכבו שניים מהם, אחד מהם ילד. מהתיעוד עולה כי בכל האירועים המתועדים לעיל החיילים התעלמו מחובתם להגן על הפלסטינים. מחובתו של הצבא לפעול לאכיפת החוק על שני הצדדים והימנעותו מנקיטת אמצעים נגד מתנחלים אלימים מעבירה מסר לפיו הם רשאים לתקוף את הפלסטינים ואת רכושם ולזכות להגנת הצבא בעת שהם עושים כך.

מתנחל מיידה אבנים ליד חייל, מתוך תיעוד הווידיאו.
20.08.14

בלילה שבין ראשון לשני, 18.8.14, הרס הצבא את בתיהם של שניים מהחשודים בחטיפה ובהרג של שלושת תלמידי הישיבה גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח בסמוך לגוש עציון לפני כחודשיים. ביתו של חשוד שלישי בחטיפה ובהרג נאטם. ההריסה, שבוצעה לאחר שבג"ץ דחה את העתירות שהגיש המוקד להגנת הפרט בנושא, והותירה 23 בני אדם, בהם 13 קטינים, ללא קורת גג על לא עוול בכפם. דחיית העתירות אינה מפתיעה: במהלך עשרות שנים דחה בג"ץ את רוב רובן של העתירות נגד הריסת בתים לשם ענישה וסירב בעקביות להכיר בכך שאינה חוקית. מדיניות הריסת הבתים פסולה מהיסוד ואף לא הוכחה כיעילה.

ילד מנסה לחלץ רכוש מביתו בבית לחם שנהרס כצעד של ענישה על מעשה של בן משפחה. צילום: מגנוס יוהנסון, רויטרס, 15.6.04.
18.08.14

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, הודיעה במכתב ששלחה לבצלם ולאגודה לזכויות האזרח, על כך שההחלטה של מנכ״ל הרשות לשירות לאומי לבטל את האפשרות של בני ובנות שירות לאומי להתנדב בבצלם מוקפאת. זילבר ציינה במכתבה כי בזמן הקרוב יזומן מנכ״ל הרשות לשירות לאומי למשרד המשפטים על מנת להבהיר את החלטתו ונסיבות קבלתה ובכפוף לכך תמסר לבצלם ולאגודה לזכויות האזרח החלטה סופית בנדון.

17.08.14

בעקבות הודעתו של המנכ"ל לשירות לאומי לבצלם על שלילת זכויות הארגון להעסקת בני שירות לאומי, כתב מנכ"ל בצלם חגי אלעד לשר אורי אורבך, "בדמוקרטיה, אין לפקידים סמכות הכרעה במחלוקות פוליטיות. הבהר לג׳רבי את סמכויותיו או החלף אותו באיש או אישה המסוגלים להכיל את הרעיון שדמוקרטיה היא שיטה בה מנהלים מחלוקות ציבוריות באופן פתוח ופקידי הממשלה זוכרים את מחויבותם לכלל הציבור ולא מנצלים את תפקידם כקרדום פוליטי לקידום עצמי".

14.08.14

תיאור התפקיד: אימות והצלבה של עדויות אודות הפרות זכויות האדם; איסוף, ריכוז ועיבוד נתונים ומידע ממקורות שונים; ניהול תכתובת עם הרשויות אודות מקרים פרטניים ומדיניות אספקת והנגשת מידע לגורמים שונים. התפקיד הוא בהיקף של משרה מלאה במשרדי בצלם בירושלים. הקליקו לפרטים נוספים.

13.08.14

שופטי בג"ץ דחו היום את עתירת בצלם לחייב את רשות השידור לפרסם תשדיר שבו הוקראו שמות ילדים שנהרגו בעזה בכותרת גם לילדים בעזה יש שמות. השופטים ביקרו את ההחלטה של הרשות לשדר את תשדיריהם של המטה לחוסן לאומי ושל חב"ד, החלטה שבוטלה לאחר עתירת בצלם, אולם קיבלו את טענת רשות השידור כי מדובר ב"טעות".  בתגובה לפסק הדין אמר מנכ"ל בצלם חגי אלעד, כי חמור הדבר שהקראת שמות ילדים כדי לתת להם מקום כבני אדם ולא כנתון סטטיסטי מתקבלת על ידי שופטי בג"ץ כנושא "שנוי במחלוקת". צר לנו, הוסיפו בבצלם, שדווקא בימים אלה של הסתה אלימה בוחר בג"ץ להצטרף לחומת ההשתקה ואפילו מדובר פשוט בשמות של ילדים.

13.08.14

הפצצת בתי מגורים מהאוויר הייתה רכיב מרכזי במדיניות שיישם הצבא מראשית הלחימה ברצועה. העמדה לפיה חמאס אחראי לפגיעה הקשה שהסבה מדיניות זו לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה אינה נכונה, לא משפטית ולא מוסרית. חמאס אכן יורה על אזרחים, פועל בקרב אזרחיו שלו ומסתיר נשק באתרים אזרחיים. במעשיו אלה הוא מפר את החוק ועליו לשאת באחריות להפרה זו. אולם, אין באחריות זו כדי לפטור את ישראל מאחריותה למעשיה שלה. האחריות לתוצאות הקשות של המדיניות שאימצה ישראל בחודש האחרון מוטלת על ממשלת ישראל ועל הדרג הפיקודי הבכיר בצבא.

12.08.14

על-פי המידע הראשוני שבידי בצלם, מאז יום שלישי, ה-8.7.14 לפנות בוקר, אז החלו ההפצצות על עזה במסגרת מבצע "צוק איתן", ועד ל-10.8.14, נהרגו ברצועת עזה ובישראל לפחות 1,767 פלסטינים. בין ההרוגים: 431 קטינים וקטינות (לגבי אחד מהקטינים ידוע כי השתתף בלחימה), 200 נשים מתחת לגיל 60, 85 נשים וגברים מעל גיל 60. בתקופה זו נהרגו בישראל מפגיעות רקטות ופצצות מרגמה שני אזרחים ישראלים ואזרח זר אחד. 64 חיילים נהרגו בישראל וברצועת עזה. הנתונים שאסף בצלם על מספר הפלסטינים שנהרגו במהלך הלחימה ברצועה הם ראשוניים ביותר וחלקיים, ועדיין בבדיקה. בחודשים הקרובים ימשיך בצלם לתחקר את האירועים. 

איש כוח חילוץ ברצועת עזה על רקע בית שהופצץ ב-10.7.14. צילום: אחמד זקות, רויטרס.
12.08.14

תמונות שצילם תחקירן בצלם בעזה, מוחמד סבאח ב-5.8.14 בעיירה בית חאנון שבצפון רצועת עזה במהלך הפסקת האש. בבית חאנון, שבה נהרסו אזורים שלמים, היא אחד היישובים שנפגעו קשה במיוחד במהלך המבצע, לצד הערים עזה, בית לאהייא, ח'וזאעה ורפיח. במהלך הלחימה גבה בצלם עדויות מכמה מתושבי העיירה. כל העדויות למעט אחת נגבו באמצעות הטלפון על-ידי תחקירני בצלם בגדה המערבית. הקליקו לקריאת צפייה בתמונות ולקריאת העדויות.

צילום: מוחמד סבאח, בצלם.
10.08.14

הספקנו להתקדם רק כמה צעדים ברחוב ואז ירו עלינו טיל. הוא פגע ממש קרוב למקום שבו הייתי. הטיל פגע ישירות בצלם, ח'אלד חמד והוא נהרג במקום. אחד מהחובשים, פואד ג'אבר, נפגע מרסיס בגב. [...] טיפלתי בילד שנפצע. [...] אחר כך טיפלתי בחובש פארס עפאנה [...]. לקחנו את שניהם לכיוון כלי-הרכב וגילינו שגם הם נפגעו בהפצצה. [...] רק אז הבנו את גודל הזוועה. בקטע קטן שבו עברתי ברחוב, בערך 300 מטר, ראיתי אישה ושישה או שבעה ילדים קטנים שוכבים מתים על הארץ. כמה מטרים משם ראיתי שני גברים מתים. מולם, בצד השני של הכביש, ראיתי גבר ואישה ולידם שני ילדים קטנים. כולם שכבו שם, מתים. אולי בני משפחה אחת."

אישה חולפת על-פני אמבולנס שהופצץ בבית חאנון. סוהייב סאלם, רויטרס, 1.8.14
08.08.14

מוקד החירום בבית חאנון עשה תיאום נוסף עם הצלב האדום הבינלאומי וקיבל אישור לצאת לסייע לצוות שנפגע ולחלץ אותו. אני נהגתי באמבולנס [...] כשהגענו לכניסה לרחוב אל-מסריין הופתענו לראות שלוש טנקים ודחפור צבאי ברחוב. הם עמדו במרחק של 100 מטר בערך מהאמבולנס. פתאום, בלי אזהרה, הם פתחו עלינו באש מקלעים מסיבית. הקליעים חדרו לתוך האמבולנס. ניסיתי לסובב את האמבולנס כדי לברוח, אבל כנראה שההגה נפגע מהירי. פתאום הרגשתי כאב חד ברגל והבנתי שנפגעתי מקליע או רסיס. אחר כך השמשה הקדמית נופצה. בגלל שלא יכולתי לסובב את האמבולנס, החלטתי לנסות לנסוע לאחור. הירי נמשך תוך כדי נסיעה אחורה, עד שהתרחקנו. כשהירי פסק הצלחתי להסתובב כדי לחזור לכיוון המוקד.

תושב בית חאנון מתפנה מהמקום במהלך הפוגה הומניטארית. מוחמד סבאח, בצלם, 26.7.14
08.08.14

עורכי הדין חגי קלעי וגלעד ברנע הגישו היום את תגובת בצלם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, במסגרת תשובת המדינה לעתירת הארגון. בתגובתו, בצלם מדגיש כי ההלכה הקיימת קובעת באופן ברור כי מותר "לשדר פרסומת פוליטית ובלבד שתתמקד במסר עובדתי בלבד", וכי התשדיר שהוא מבקש לשדר עומד בתנאים אלו. עוד נאמר בתגובה כי רשות השידור אינה רשאית לשקול את זהות המשדר כפי שעשתה, ואינה רשאית לבחון אם העובדות המוצגות יכולות להתפרש בדרכים שונות על ידי שומעים שונים. עוד, אסור לרשות השידור לבחון את העובדות המוצגות בתשדיר אל מול מה שהיא תופסת כעמדת הממשלה. התנהלות זו סותרת את חובתה של רשות השידור לפעול באורח עצמאי ומעמידה בספק רב את יכולתה לקיים ביקורת אפקטיבית על השלטון. שינוי הכללים עליו ממליץ היועמ"ש דווקא בעת שהתשדיר של בצלם מובא לאישור מעלה חשש לאפליה פסולה

06.08.14

"הבית שלנו נמצא במרחק של 200 מטרים מהגבול הצפוני של רצועת עזה. אין לי ילדים קטנים אבל המצב במושב היה בלתי נסבל, רעש אימים מהירי משני הכיוונים. אי אפשר להתרכז בשום דבר. לפני שלושה שבועות יצאנו מהמושב. בימים האחרונים היינו בירושלים, בנצרת ואצל הילדים. [...] הילדים שלי ביקרו במושב בפעם האחרונה בפסח. בזמן הביקור שלהם, הייתה אזעקת צבע אדום. הנכדים שלי התעוררו בזמן שהעברנו אותם לממ"ד ומאז הם לא מוכנים לחזור."

יעקב ינון ונכדתו. התמונה באדיבות המשפחה.
04.08.14

"שמענו פיצוץ קרוב לבית [...] פתאום נכנסו אח שלי ואשתו, היסטריים. אחמד אמר [...] שהוא חושש שזה היה טיל אזהרה. הוא ביקש שנצא מיד מהבית. [...] אמא אמרה שהיא רוצה ללכת לשירותים [...] פתאום הרגשתי שמשהו מושך אותי פנימה לתוך הבית ושהכול מתמוטט מעליי. עשן שחור התערבב עם אבק לבן. הרגשתי שאני לא יכולה לנשום. הייתי מכוסה בהריסות. סילקתי את העפר מהפה שלי. הצלחתי להזיז חלק מההריסות שכיסו אותי והוצאתי את הראש מבין ההריסות. צעקתי לבן שלי. אחרי כמה קריאות הוא ענה ואמר שהוא לא יכול לזוז. אחר כך שמעתי את אמא קוראת לי והבנתי שהיא בחיים. [...] בבית החולים סיפרו לי שאחותי לילא נהרגה."

פאטמה אל-עווידאת, אמן של עבלה א-נבאהין ולילא אל-עווידאת, בבית החולים. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 24.7.14
04.08.14

על-פי המידע הראשוני שבידי בצלם, מאז יום שלישי, ה-8.7.14 לפנות בוקר, אז החלו ההפצצות על עזה במסגרת מבצע "צוק איתן", ועד לבוקר ה-02.08.14*, נהרגו ברצועת עזה ובישראל לפחות 1,510 פלסטינים. בין ההרוגים: 366 קטינים וקטינות (אחד מהקטינים השתתף בלחימה), 174 נשים מתחת לגיל 60, 75 נשים וגברים מעל גיל 60.

מאז תחילת המבצע ועד לערב ה-3.08.14 נהרגו בישראל שני אזרחים ישראלים ואזרח זר אחד. 64 חיילים נהרגו בישראל וברצועת עזה.

איש כוח חילוץ ברצועת עזה על רקע בית שהופצץ ב-10.7.14. צילום: אחמד זקות, רויטרס.
03.08.14

ביום שישי, 18.7.14, בסביבות השעה 21:00, בערך שעתיים אחרי שאני והמשפחה שלי עזבנו את הבית שלנו בבית חאנון, בשעת תפילת הערב השנייה, שמעתי פיצוץ חזק. אחד הבתים בשכונה שאליה עברנו, במרחק של בערך 40-30 מטרים מהבית שהתארחנו בו, נפגע [...] יצאתי מהבית והגעתי בריצה לבית שהופצץ. הגיעו עוד הרבה שכנים מהבתים הסמוכים. התחלנו לפנות את הנפגעים לאמבולנסים שהגיעו תוך זמן קצר. אחרי שסיימנו לפנות את כולם התבררו תוצאות ההפגזה – שמונה בני משפחה נהרגו וארבעה נפצעו. התברר לי שאני מכיר חלק מההרוגים – את עבד א-רחמן אבו ג'ראד, אשתו, רג'אא, ושני הילדים שלהם – בן חצי שנה ובן שש.

הלוויית שמונת בני משפחת אבו ג'ראד. צילום: סוהייב סאלם, רויטרס, 19.7.14
03.08.14

מדובר בהפצצה הקטלנית ביותר על מבנה מגורים יחיד בעזה מזה שנים ארוכות, וככל הנראה - מעולם. בבניין גרו בשכירות חמש משפחות המונות כחמישים נפשות. חלק מהמשפחות אירחו אצלן בזמן ההפצצה קרובי משפחה שהגיעו לאחר שברחו מבתיהם באזורים הנחשבים למסוכנים יותר. ככל הידוע לבצלם, להפצצת הבניין לא קדמה כל התרעה. בצלם ימשיך לתחקר את האירוע, אולם כבר כעת ניתן לקבוע כי הפצצת הבית היתה בלתי חוקית וכי אין כל דרך להצדיק את מותם של אזרחים כה רבים, בכללם 18 קטינים ושמונה נשים. ישראל שבה וטוענת כי אין לה כל כוונה לפגוע באזרחים. אולם היום, לאחר למעלה משלושה שבועות שבהם ישראל מבצעת הפצצות קטלניות ברצועה, שגרמו כבר למותם של מאות אזרחים ולהחרבת עשרות משפחות, טענה זו כבר ריקה מתוכן.

חורבות בניין א-דאלי בח'אן-יונס. צילום: מוחמד סינוואר, בצלם, 30.7.14
01.08.14