דיווחים

משפחת ג'אבר גרה על גבעה הנמצאת במרחק של כ-300 מטרים מדרום לכניסה לקריית ארבע, ומתפרנסת מגידול ירקות סביב הבית. בחודש יולי תיעדה בת המשפחה, מתנדבת בפרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם, שני מקרים שבהם מתנחלים עקרו גידולים ששתלה המשפחה ושתלו במקומם שתילים אחרים. בשני האירועים נראים בתיעוד אנשי כוחות הביטחון כשהם עומדים בסמוך ואינם עושים דבר על מנת למנוע את החבלה. בצלם פנה לצבא בדרישה לבחון את התנהלות החיילים באירועים אלה.

22.10.13

בחודש יוני ביקרו תחקירני בצלם בשני מחסומי כניסה ישראל - תרקומיא ואייל, ותיעדו המתנה ממושכת של עובדים פלסטינים בתורים וצפיפות רבה. בתגובה לפניית בצלם דחתה רשות המעברים היבשתיים את הטענות. בתחילת ספטמבר שבו התחקירנים למחסום תרקומיא ובדקו בנוסף את מחסום שער אפרים שבצפון הגדה. גם הפעם נתקלו בעובדים שנאלצו להגיע למחסום באישון לילה בשל התורים הארוכים ושמעו תלונות על מחסור במסלולי בידוק ותנאים קשים. נוכח החורף המתקרב על משרד הביטחון להתאים בדחיפות את התנאים במחסומים למספר היתרי הכניסה שמנפיק המנהל האזרחי לעובדים פלסטינים ולדאוג לכך שזכויות העובדים נשמרות.

21.10.13

המדינה מתכננת לגרש כ-1,000 תושבי כפרים בדרום הר חברון מבתיהם בטענה שהשטח שבו הם גרים הוא שטח אש שנועד לאימונים צבאיים. לפי המשפט הבינלאומי אסור לצבא להשתמש בקרקע בשטח הכבוש לצרכי אימונים שגרתיים, ובוודאי שלא ניתן לגרש לצורך כך את התושבים. בתחילת ספטמבר, בעקבות עתירות של התושבים לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח ועו"ד שלמה לקר, הציעו השופטים לצדדים להיכנס להליך של גישור כדי להגיע לפשרה שתהיה מוסכמת הן על התושבים והן על המדינה. באי כוח התושבים הסכימו לכך מיד והיום הודיעה גם המדינה על הסכמתה להליך הגישור.

21.10.13

מאז ההתנתקות ממשיכה ישראל לשלוט בכניסה לרצועה וביציאה ממנה, למעט דרך מעבר רפיח. ישראל אינה מאפשרת תנועת מטוסים או אניות מהרצועה ורק במקרים חריגים היא מתירה לתושביה יציאה לחו"ל דרך מעבר אלנבי שבגדה. פלסטינים אינם מורשים כלל לטוס לחו"ל דרך נמלי תעופה בישראל. הפגיעה הקשה בחופש התנועה של תושבי הרצועה הוחמרה מאז יולי בשל הגבלות קשות שמטילה מצרים במעבר רפיח. שליטתה של ישראל על רוב נתיבי הכניסה לרצועה והיציאה ממנה מטילה עליה חובה לאפשר לתושביה לממש את זכותם לחופש התנועה, וזכויות נגזרות לפרנסה, השכלה, קיום קשרי משפחה ועוד. כל זאת, בכפוף לבידוק ביטחוני פרטני.

15.10.13

ב-16.9.13 הרס המינהל האזרחי את כל המבנים בקהילת הרועים ח'לת מכחול שבבקעת הירדן, המונה 60 תושבים. במשך יותר משבוע מנע הצבא מהתושבים להקים אוהלים חלופיים וכפה עליהם ועל צאנם לשהות בשטח פתוח ללא כל מחסה. ב-24.9.13, לאחר שהתושבים עתרו לבג"ץ באמצעות עורך הדין תאופיק ג'בארין, הוציא בג"ץ צו ארעי האוסר לגרשם או להרוס את בתיהם עד להכרעה בעתירה. מאז הקימו התושבים אוהלים זמניים, אולם הצבא שב והרס חלק מהם בניגוד להחלטת בג"ץ, ואף המשיך למנוע העברת ציוד הומניטארי למקום. בעקבות זאת פנה עו"ד ג'בארין לפרקליטות המדינה. נכון ל-6.10.13 עומדים במקום 11 אוהלים זמניים.

07.10.13

ביום רביעי ה-2.10.13 הוציאו רשויות חמאס ברצועת עזה להורג את האני מוחמד מוחמד אבו עליאן, בן 27, תושב ח'אן יונס. אבו עליאן נידון למוות בחודש ספטמבר 2012, לאחר שהורשע בביצוע שני מעשי רצח, אחד מהם בעת שהיה קטין. בית המשפט לערעורים אישר את גזר דינו בחודש יולי 2013. מאז השתלט חמאס על רצועת עזה נידונו למוות בבתי המשפט שלו 45 בני אדם, והוצאו להורג 16 בני אדם, שחלקם נידונו למוות לפני ההשתלטות. בצלם מגנה את השימוש בעונש מוות, אשר אינו מוסרי ומהווה פגיעה קשה בזכויות האדם. למדינה אסור ליטול חייו של אדם ולהפר את זכותו לחיים כאמצעי ענישה, גם אם הדבר נעשה לכאורה לצורכי אכיפת החוק.

03.10.13

ארבע וחצי שנים לאחר הריגתו של באסם אבו רחמה מירי רימון גז בכינון ישיר ומטווח קצר הודיעה המדינה כי תסגור את תיק החקירה מחוסר ראיות. ההודעה נמסרה במסגרת עתירה שהוגשה על ידי אמו של באסם אבו רחמה, סובחייה, יחד עם מועצת הכפר בילעין והארגונים בצלם ויש דין, בדרישה לחקור את נסיבות הריגתו של בנה. אבו רחמה בן ה-30 מבילעין, שסיפורו הונצח בסרט 'חמש מצלמות שבורות', נהרג באפריל 2009 מפגיעת רימון גז בעל טווח מוגדל בחזהו במהלך הפגנה נגד גדר ההפרדה בכפרו. שלושה סרטוני וידאו הוכיחו כי היה מצידה המזרחי של הגדר, לא נהג באלימות ולא סיכן את החיילים.

10.09.13

הכפר ביתין היה עד לאינתיפאדה השנייה מרכז מסחרי שוקק בשל סמיכותו לאל-בירה ולרמאללה. מאז, חסם הצבא את הכניסות המרכזיות אליו והותיר רק דרך גישה אחת ארוכה ומתפתלת. בדרך בין הכפר לאל-בירה הציב הצבא גם את מחסום ה-DCO, שבו הוא מתיר רק מעבר של פלסטינים בעלי תעודות VIP ושל עובדים בארגונים בינלאומיים. בעקבות זאת נטשו עסקים ותושבים רבים את הכפר, ונפגעה פרנסת החקלאים, המתקשים לשווק את תוצרתם. פנייה שהגיש המוקד להגנת הפרט באפריל 2013 בשם 11 כפרים לפתיחת מחסום ה-DCO למעבר פלסטינים לא זכתה עד היום למענה.

09.09.13

ב-3.9.13 קיים בג"ץ דיון ראשון בעתירות המחודשות נגד גירוש אלפי תושבים מאזור שמכונה "שטח אש 918" בדרום הר חברון. השופטים הציעו לצדדים לקיים הליך גישור במטרה להגיע לפשרה. נציגי העותרים בשתי העתירות, עורכי הדין תמר פלדמן ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד שלמה לקר, הסכימו להצעה, אם כי ציינו כי הליך גישור קודם בנושא, שארך כשלוש שנים, לא נשא פרי. הפרקליטות ביקשה ארכה להתייעצות בעניין הליך הגישור, ובית המשפט אפשר לה להגיב עד ה-7 באוקטובר. למידע נוסף ראו באתר האגודה לזכויות האזרח.

03.09.13

ב-19.8 הרס משרד הפנים את כל בתי הקהילה הבדואית תל-עדאסה הסמוכה לבית חנינא והורה לתושבים להתפנות עד ל-28 לחודש. הקהילה, המונה כ-40 נפש, חיה במקום מאז שנות ה-50, ללא תעודות זהות של תושבי מזרח ירושלים. מאז הוקמה גדר ההפרדה ב-2006 הם לכודים במובלעת צרה ואינם יכולים להגיע לשאר הגדה המערבית. התושבים נערכים בימים אלה לעזוב את המקום עם צאנם, ולצאת מהשטח המוניציפאלי של ירושלים. כיוון שהקהילה לא מצאה חלופה שתתאים לכל המשפחות, היא תאלץ להתפצל. עם זאת, גם לאחר המעבר אין בידם כל ערובה לכך שהרשויות הישראליות יאפשרו לקהילה להתקיים ולהתפתח על פי צרכיה.

26.08.13

מתחקיר ראשוני של האירועים הבוקר (26.8) במחנה הפליטים קלנדיה עולה כי יידוי האבנים היה מסיבי משום שהכוח התעכב במקום עד לסביבות השעה רבע לשבע בבוקר, יום לאחר פתיחת שנת הלימודים ברשות, שעה שבה נכחו אנשים רבים ברחוב. התוצאות הקשות מעלות סימני שאלה בנוגע לשיקול הדעת שהופעל באשר להחלטה על ביצוע הפעולה ובאשר להיערכות מראש ומעוררות חשד כבד כי לא ננקטו מראש כל האמצעים האפשריים כדי למנוע תוצאות אלה וכי לא נשקלו דרכי פעולה חלופיות. כן עולה חשד לשימוש מופרז של כוחות הביטחון בירי קטלני. יש לפתוח מיידית בחקירת האירוע שתבחן במיוחד את החלטת הדרג הפיקודי.

26.08.13

מאז נובמבר 2009 נמסרו לבצלם עשרות עדויות מפלסטינים, רובם קטינים, שדיווחו כי נחקרו באלימות קשה, שהגיעה בחלק מהמקרים לעינויים במשטרת גוש עציון, השייכת למרחב חברון שבמחוז ש"י. מהעדויות עולה כי במהלך החקירות נדרשו הנחקרים להודות בביצוע עבירות, ברוב המקרים ביידוי אבנים, וכי במרבית המקרים, הפסיקו החוקרים את האלימות ברגע שהנחקרים הודו באשמה. בעקבות פניות בצלם נפתחו מספר חקירות מח"ש במקרים פרטניים, אולם, עד כה לא הצליח בצלם לקבל מהמשטרה או ממח"ש תשובה האם התופעה מטופלת ברמה המערכתית. עקב חומרת החשדות והיקפם, נדרשת בדיקה מערכתית של התופעה ואם יאומתו הטענות, יש לשים לה קץ לאלתר ולנקוט צעדים משפטיים ומנהליים נגד האחראים.

21.08.13

משרד הפנים הרס אתמול (19.813) את כל מבני המגורים של הקהילה הבדואית תל-עדאסה הסמוכה לבית חנינא. הקהילה, המונה עשרות נפשות, חיה מאז שנות החמישים בתוך שטחה המוניציפאלי של ירושלים, אולם לתושבים אין תעודות זהות של תושבי מזרח ירושלים. החל משנת 2005 מפעילות הרשויות לחץ על התושבים להתפנות. מאז הוקמה גדר ההפרדה, בשנת 2006 הם לכודים במובלעת צרה ואינם יכולים להגיע לאזורים אחרים בגדה המערבית. בצלם קורא לממשלת ישראל להכיר בזכויות תושבי תל-עדאסה החיים באזור זה עשרות שנים. לבני הקהילה אין שום מקום מגורים חלופי ועל הרשויות למצוא, בהסכמה עמם, פתרון למצוקתם. הריסת בתיהם וגירושם אסורים על-פי המשפט הבינלאומי ומותירים אותם ללא קורת גג ואמצעי מחייה.

19.08.13

מאז 1967 שללה ישראל את תושבות הקבע של יותר מ-14,000 פלסטינים תושבי מזרח ירושלים. שלילת התושבות היא חלק ממדיניות ישראלית המוכתבת על-ידי השיקול הפוליטי של שמירה על "המאזן הדמוגרפי", דהיינו על רוב יהודי בעיר. לצורך כך נעשים מאמצים להגדלת מספר היהודים בעיר ולצמצום מספר הפלסטינים. מעמדם של תושבי מזרח ירושלים הוא של "תושב קבע", מעמד הניתן בדרך כלל לאזרחים זרים המבקשים להתיישב בישראל, ולכן גם ניתן לשלול אותו בקלות יחסית. אולם לפלסטינים ירושלמים אין על-פי רוב מעמד בשום מקום אחר בעולם והם מאבדים את מעמדם רק משום שחיו למעלה משבע שנים בחו"ל או בחלקים אחרים של הגדה המערבית, או שנחשדו בכך. שלילת המעמד כופה עליהם לעקור אל מחוץ לעיר, או להמשיך לשהות בה ללא היתר וללא זכויות. ליהודים, שלהם מעמד של אזרחים, לא נשקפת סכנה של פגיעה במעמדם, גם עם ישהו שנים רבות מחוץ לירושלים.

18.08.13

כחצי שנה לאחר הגשת דו"ח ועדת טירקל על מדיניות החקירות בדבר הפרת דיני הלחימה, מפרסם בצלם נייר עמדה בעניינן. הוועדה קבעה כי ישראל ממלאת את חובתה לחקור חשדות להפרות של דיני הלחימה, אולם "בתחומים אחדים שנחקרו יש מקום לתיקונים במנגנוני הבדיקה והחקירה וכי באחדים מן התחומים יש מקום לשינויים במדיניות המקובלת". למרות אמירה זהירה זו, המלצותיה מרחיקות לכת ויישומן עשוי להוביל לשינוי של ממש במערכת אכיפת החוק. עם זאת, לדעת בצלם אין די ביישום ההמלצות, העוסקות בשיפור המערכת הקיימת בלבד, ונחוצים שינויים מערכתיים באופן שבו הצבא חוקר חשדות להפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

11.08.13

לעבודה מאתגרת המאפשרת למידה והתפתחות אישית בתחום זכויות האדם במשרדי העמותה, שבירושלים. תיאור התפקיד: עזרה לכל מחלקות העמותה. העבודה במשרד שבתלפיות, ירושלים, בין השעות 9:00 ל-17:00. דרישות התפקיד: מחויבות עמוקה לזכויות האדם, חריצות, גמישות ויחסי אנוש מעולים. אנגלית ברמת שפת אם.

06.08.13

מעדות שמסר לבצלם עומר חושייה, תושב דרום הר חברון, עולה כי ב-14.7.13, בדרכו חזרה מהמרעה באדמת משפחתו, הוא הותקף בידי רעולי פנים, אחד מהם בעל פאות. במהלך התקיפה הגיעו למקום חיילים והתוקפים נמלטו. החיילים לא רדפו אחריהם אלא נשארו ליד חושיה והזמינו חובש, אך זה התעכב. חושיה פונה לבית חולים על-ידי בני משפחתו, והגיש תלונה על האירוע במשטרה. מבירור שערך בצלם עולה כי תיק החקירה נסגר בעילה של עבריין לא נודע שבועיים לאחר התלונה. בצלם פנה למשטרה בדרישה לפתוח את החקירה מחדש. כמו כן פנה בצלם לצבא בדרישה לאתר את החיילים ולהורות להם למסור את עדותם במשטרה.

06.08.13

ב-22.7.13 השיב היועץ המשפטי של אוגדת איו"ש לפניית בצלם בנוגע לאירוע החמור שבמהלכו עיכבו חיילים בחברון למשך כשעתיים ילד בן חמש שזרק אבן. היועץ התייחס בתשובתו באופן כללי להתמודדות החיילים עם המציאות המורכבת שבה ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית מיידים אבנים. ביחס לעיכובו של ודיע מסוודה הצדיק היועץ את כל התנהלות החיילים למעט איזוקו של האב וכיסוי עיניו. בתגובה השיב בצלם כי כל פעולת החיילים באירוע הייתה פסולה מן היסוד, וכי ההכרה במציאות המורכבת בשטח אינה יכולה להצדיק הפרה מפורשת של החוק בכל הנוגע לזכויותיהם ורווחתם של ילדים.

01.08.13

ביום ראשון, ה-21.7.13, תיעד ראאיד אבו ארמילה, מתנדב בפרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם, שוטר המוציא עצור שנראה כקטין מתחנת המשטרה. השוטר הוביל את העצור לכלי-רכב משטרתי שחנה מחוץ לתחנה, תוך שהוא מכה אותו מספר פעמים בעורפו. לאחר מכן הוכנס העציר לכלי-הרכב, שאליו נכנסו גם שלושה שוטרים, והוא נסע מהמקום. בצלם השקיע מאמצעים רבים בניסיון לברר את זהותו של העציר אולם עד עתה לא עלה הדבר בידו.

01.08.13

איברהים סרחאן, בן 21, נורה ונהרג על ידי חיילים ביולי 2011 במחנה הפליטים אל-פארעה שבמחוז טובאס. הפרקליטות הצבאית החליטה שלא להגיש כתב אישום נגד החיילים שהרגו אותו. בערר שהגיש החודש על החלטה זו טען בצלם כי יש בחומרי החקירה ראיות לכך שהירי הקטלני בסרחאן בוצע בניגוד להוראות הפתיחה באש ובלא כל הצדקה. המקרה ממחיש את הבעייתיות בהתנהלות הצבא בכל הנוגע לחקירה של הרג פלסטינים.

01.08.13