דיווחים

מדיווחים בתקשורת עולה כי ראש הממשלה ביקש מהיועמ"ש לאשר ירי חי על מיידי אבנים במזרח ירושלים, בעקבות האירוע שבו נהרג תושב ירושלים, לפי החשד כתוצאה מידויי אבנים על מכוניתו. זאת, כדי לאפשר למשטרה לירות על מיידי אבנים פלסטינים כדורי "טוטו", העלולים להיות קטלניים. בנוסף דווח כי אושרה תכנית משטרתית הכוללת שימוש בכלבי תקיפה ונקיטת ענישה קולקטיבית נגד תושבי מזרח ירושלים. הרשויות מחויבות לשמור על הסדר הציבורי ולהגן על התושבים, אולם מדובר בגישה בלתי חוקית ובלתי מוסרית, המתעלמת מחד ממציאות החיים המפלה במזרח ירושלים ומהפגיעות היומיומיות בזכויות האדם של תושביה הפלסטיניים, ומאידך מפעילה אמצעים כוחניים יותר ויותר נגד אותו ציבור עצמו.

צילום: צלף יורה כדורי טוטו על מיידי אבנים, א-נבי סאלח. חיים שוורצנברג, 5.12.2014.
17.09.15

היום פורסם בכלי התקשורת כי מוחמד עלאן, שצו המעצר המנהלי נגדו הושעה לאחר ששבת רעב חודשיים בדרישה לשחררו, נעצר שוב בצו חדש עם שחרורו מבית החולים. הרשויות ממשיכות להתעמר בעלאן, שהגיע למצב של סכנת חיים לאחר ששבת רעב במחאה על שלילת חירותו באופן שרירותי בלי כל הליך משפטי הוגן. בצלם שב וקורא לשחרר לאלתר את מוחמד עלאן מהמעצר המנהלי.

מוחמד עלאן. התמונה באדיבות המשפחה.
16.09.15

היום פורסם כי בצלם מועמד לפרס טוליפ לזכויות האדם, המוענק על-ידי משרד החוץ ההולנדי. בנוסף לכבוד הרב, אם נזכה בפרס נקבל 100,000 יורו, אותם נקדיש לחשיפת עוולות הכיבוש ולמאבק בהפרות זכויות האדם הנגרמות כתוצאה ממנו. וכאן אתם נכנסים לתמונה: אמנם אנחנו לא באקס פקטור, אבל גם המאבק בכיבוש זקוק לקול שלך! הזוכה בפרס נבחר מתוך רשימה שמחציתה נקבעת בהצבעה פתוחה לציבור, כך שההצבעה שלך תקבע האם לבצלם סיכוי לזכות בפרס. אפשר להצביע מעכשיו ורק עד ה- 16.9. הקליקו והשפיעו

09.09.15

ב- 3.9.15 הרס המנהל האזרחי מבנים של שלוש משפחות משבט כעאבנה החיות באחת הקהילות הבדואיות שממזרח לכפר א-טייבה שבמחוז רמאללה. הרשויות הרסו לשתי משפחות המונות בסה"כ עשר נפשות, בהן שישה קטינים, שני מבני מגורים ומבנה לגידול צאן. בנוסף הרסו נציגי המנהל והצבא ארבעה מבנים לצאן השייכים למשפחה נוספת. פעולת הריסה זה בוצעה לאחר מסע הרס חריג בהיקפו בחודש אוגוסט, במהלכו הרסו הרשויות הישראליות בשטח C את בתיהם של 228 בני אדם, בהם 124 קטינים. מעשי ההרס מבוצעים במסגרת המאמצים שמשקיעים המנהל האזרחי והצבא בניסיון לדחוק את הקהילות הפלסטיניות אל מחוץ לשטח C. מדיניות ממשלתית זו מהווה העברה כפויה של תושבים פלסטינים מוגנים בתוך השטח הכבוש.

ההריסות בקהילה שממזרח לא-טייבה. צילום: איאד חדאד, בצלם, 3.9.15
07.09.15

במידע שפרסמנו אודות ההריסה שביצע המנהל האזרחי בתאריך 31.8.15 בקהילה הבדואית אל-ח'דייראת נפלו טעויות מהותיות הנוגעות למספר המבנים שנהרסו ומספר האנשים שנותרו ללא קורת גג, וכן ביחס לגודל הקהילה. להלן המידע המתוקן: הכוחות הרסו חמישה עשר מבנים, בהם עשרה מבני מגורים וחמישה מבנים לגידול צאן, ולא עשרים וחמישה כפי שציינו בהודעה המקורית. הקליקו לנתונים המפורטים.

רכוש משפחה שנותר מושלך בחוץ. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 31.8.15
03.09.15

228 בני אדם ובהם 124 קטינים איבדו במהלך חודש אוגוסט את בתיהם, כחלק ממסע הרס של המנהל האזרחי והצבא ברחבי הגדה המערבית. מרבית המבנים נהרסו בקהילות קטנות של רועי צאן הנתונות תחת איום מתמיד בגירוש משטח C. באמתלה של אכיפת חוקי תכנון מקדמת ישראל מדיניות שמטרתה לצמצם את מספר התושבים הפלסטיניים בשטח C באמצעות הפיכת חייהם לבלתי נסבלים. מדיניות ממשלתית זו, המיושמת בשיטתיות זה שנים, מהווה העברה כפויה של תושבים פלסטינים מוגנים בתוך השטח הכבוש. זאת, בין אם הדבר נעשה במישרין, באמצעות הריסת בתיהם, ובין אם בעקיפין, באמצעות יצירת מציאות חיים בלתי אפשרית.

דחפור של המנהל האזרחי הורס מבנה באל-עקבה. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 5.8.15
03.09.15

בחודש יוני, במהלך צום הרמדאן, פינה הצבא בשבעה מועדים שונים עשרות משפחות פלסטיניות מבתיהן בבקעת הירדן למשך שעות ארוכות, לצורך אימונים. בשובן, גילו חלקן כי אדמות המרעה והגידולים החקלאיים נרמסו על ידי כלי הרכב הצבאיים, וחלק מהשטחים נשרפו. עבור תושבי קהילות רבות בבקעה, פינויים כאלה הפכו כבר לשגרה. פינוי המשפחות אינו נעשה באופן אקראי. מפרוטוקול של דיוני ועדת המשנה של הכנסת לענייני איו"ש שפורסם ב"הארץ" עולה כי אחת המטרות של האימונים שמקיים הצבא בבקעה היא סילוק הפלסטינים הגרים שם. עארף דראר'מה, תושב הבקעה ותחקירן בצלם באזור, תיעד את השפעתה של מציאות זו על המשפחות שפונו.

25.08.15

היום הותיר המנהל ללא קורת גג 19 נפשות, בהן עשרה קטינים בבקעת הירדן, בתנאי מזג האוויר הקשים מבלי לספק להן כל פתרון חלופי. זוהי הפעם השלישית בשבוע האחרון שהמנהל האזרחי והצבא הורסים בתי מגורים ומבנים המשמשים לפרנסה בקהילות פלסטיניות בשטח C. תכיפות מעשי ההרס האחרונים הותירה בבת אחת עשרות בני אדם ללא קורת גג בחום הלוהט ששורר בבקעה בחודש אוגוסט. מאז ה-5 באוגוסט הרס המנהל האזרחי 34 מבני מגורים ו-31 מבנים אחרים בקהילות פלסטיניות בבקעת הירדן, באזור מעלה אדומים ובדרום הר חברון. בפעולות אלה איבדו את בתיהן 167 נפשות בהן 101 קטינים.

בית משפחת דראר'מה בח'ירבת עינון היום, לפני הריסתו. צילום: עארף דראר'מה, בצלם
20.08.15

אתמול, 19.8.15, קבע בית המשפט העליון כי נוכח מצבו הרפואי, צו המעצר המנהלי יותלה. אם יתברר כי הנזק הנוירולוגי שנגרם לעלאן הוא בלתי הפיך, צו המעצר יבוטל. עלאן, תושב עינבוס שבמחוז שכם, בן 30, המוחזק במעצר מנהלי כבר למעלה מתשעה חודשים, שובת רעב זה חודשיים במחאה על מעצרו השולל את חירותו ללא הליך משפטי. מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט: נגד עלאן לא הוגש כתב אישום; לא הובהר לו מדוע הוא נכלא; ואין לו כל אפשרות אפילו לנסות ולהוכיח את חפותו. ביום שישי האחרון איבד עלאן את הכרתו. ביום ג' שב להכרה אך לחייו נשקפת עדיין סכנה. בצלם קורא לשחרר לאלתר את מוחמד עלאן.

מוחמד עלאן. התמונה באדיבות המשפחה.
19.08.15

הבוקר, 18.8.15 הגיעו נציגי המנהל האזרחי והצבא לכפר פסאייל שבצפון בקעת הירדן והרסו את בתיהן של 10 משפחות וכן שבעה מבנים לגידול צאן. ההריסות הותירו 48 נפשות, בהן 31 קטינים ללא קורת גג. ישראל מונעת מהפלסטינים ברוב הקהילות בבקעה, כמו גם באזורים נוספים בגדה המערבית, להקים בתי קבע ולחבר את בתיהם לתשתיות המים והחשמל, ובכך היא מותירה אותם חשופים לפגעי מזג האוויר לכל אורך השנה. מאז ה-5 באוגוסט הרס המנהל האזרחי 31 מבני מגורים ו-26 מבנים אחרים בקהילות פלסטיניות בבקעת הירדן, באזור מעלה אדומים ובדרום הר חברון. בפעולות אלה איבדו את בתיהן 167 נפשות בהן 101 קטינים.

תושבי פסאייל שביתם נהרס היום. צילום: עארף דראר'מה, בצלם,
18.08.15

הבוקר הרס המנהל האזרחי את בתיהן של ארבעה משפחות המונות 32 בני אדם, בהם 21 קטינים בקהילת א-סעידי הסמוכה לכפר א-זעיים. הקהילה מונה בסך הכל 40 נפשות. משם עברו נציגי המנהל והצבא לקהילת אבו פלאח שם הרסו צריף מגורים ששימש שני בני אדם ואוהל אירוח ואז לקהילות ביר אל-מסכוב וואדי שניסייל הסמוכות זו לזו, שם הרסו את בתיהן של תשע משפחות, המונות 60 נפשות, בהן 39 קטינים וכן שלושה מבנים לגידול צאן. אנשי המנהל הותירו את המשפחות ואת הצאן ללא קורת גג בתנאי החום הקשים השוררים עכשיו.

ההריסות היום בקהילת א-סעידי. צילום: עאמר עארורי, בצלם
17.08.15

הבוקר, 11.8.15, הגיעו נציגי המנהל האזרחי והצבא לקהילת ח'ירבת חומסה הנמצאת בצפון בקעת הירדן והרסו בית בבנייה שנועד למשפחה בת ארבע נפשות ושתי מכלאות צאן של משפחה נוספת. לאחר מכן עברו הכוחות לקהילת אל-עג'אג', הסמוכה לכפר הפלסטיני אל-ג'יפתליק והרסו בה את בתיהן של שתי משפחות המונות 12 נפשות, מחציתן קטינים וכן שני מבנים לגידול צאן. משם עברו הכוחות לכפר א-זובידאת, שם הרסו מבנה לאחסון מזון לצאן.

ילדים ממשפחת אידעייס שאיבדו את ביתם באל-עג'אג'. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 11.8.15
11.08.15

בליל ה-22.7.15 נכנסו חיילים לבתי 19 משפחות בכפר קוסרה שמדרום לשכם ורשמו את פרטיהם האישיים של התושבים ואת מספרי הטלפונים הניידים שלהם. ככל הידוע לבצלם איש לא נעצר או זומן לחקירה. בתשובה לפניית בצלם בעקבות אירועים דומים אמר דו"צ כי מדובר ב"פעילות מבצעית למיפוי מבנים" המבוצעת "בהתאם לפקודות סדורות" ונועדה, בין היתר, "לצמצם את ההפרעה למרקם החיים התקין באזור". בצלם פנה לדובר צה"ל וביקש את נוסח הפקודות והבהרות נוספות לגבי תכליתן של הפעולות, שבהן משבש הצבא את חייהם של אנשים ללא כל הצדקה, חודר לפרטיותם ומבהיר להם כי חייהם, בתיהם ופרטיותם כפופים לשרירות לבו של הצבא בכל רגע נתון.

הכפר קוסרה. התצלום באדיבות מועצת הכפר
10.08.15

לפני יותר משנתיים וחצי, הרגו חיילים את סמיר עווד, בן ה-16. שנה וחודשיים לאחר מכן, עתר אביו לבג"ץ, יחד עם ארגון בצלם, בדרישה שהפרקליט הצבאי הראשי יקבל החלטה בתיק ויכריע האם לנקוט צעדים נגד החיילים המעורבים או לסגור את תיק החקירה. עד היום ממשיכה פרקליטות המדינה את הסחבת בתיק תוך התעלמות חוזרת ונשנית מהחלטות ביניים בתיק.

10.08.15

הסערה סביב ההריסה הנדירה של מבנים בהתנחלות בית אל עברה וחלפה, והמנהל האזרחי חזר לעיסוקו השוטף: הריסת מבנים בקהילות פלסטיניות. ביום רביעי, 5.8.15 הגיעו אנשי המנהל האזרחי, מלווים בכוח צבאי, לשלוש קהילות פלסטיניות בבקעת הירדן כדי להרוס מבנים. בכפר אל-עקבה הרס המנהל האזרחי מבנה מגורים ששימש משפחה בת חמש נפשות, בהן שני ילדים, וכן חמישה מבנים לגידול צאן ולאחסון. בקהילת עין אל-מייתה הרס המנהל שלושה אוהלי מגורים וארבעה מבנים לגידול צאן ובקהילת ח'ירבת ירזה הרס המנהל דיר צאן.

הריסת מבנה בכפר אל-עקבה בבקעת הירדן, 5.8.15. צילום: עארף דראר'מה, בצלם
09.08.15

מעצרו המנהלי של פעיל הימין הקיצוני מרדכי מאייר, כמו-גם המעצרים המנהליים המתוכננים של שני פעילי ימין נוספים הם פסולים, שכן מעצר מנהלי הוא אמצעי דרקוני, הפוגע קשות בחירותו של אדם. בניגוד לרושם שגורמים רשמיים מנסים ליצור, כל הסמכויות הנדרשות לאכיפת החוק על עבריינים כבר נתונות בידי הרשויות. לאחר שנים של כשל מערכתי באכיפת החוק על מתנחלים אלימים קשה לצפות לשינוי, היות שכל גורמי אכיפת החוק בשטחים מהווים חלק אינהרנטי ממנגנוני הכיבוש. הכותרות על מעצרים מינהליים ליהודים אינן משנות תמונה זו. בפועל, חייהם ורכושם של פלסטינים בשטחים היו – ונותרו – הפקר.

מתנחלים בשדות עסירה אל-קיבלייה. צילום: עומר קוסיני, רויטרס, 3.7.11
05.08.15

הריגתו של תינוק בן שנה וחצי, עלי סעד דוואבשה, ופציעתם הקשה של אמו ריהאם ואחיו הפעוט אחמד אחרי שעל פי החשד אזרחים ישראלים הציתו את הבית על יושביו הייתה רק עניין של זמן. זאת, נוכח מדיניות הרשויות שלא לאכוף את החוק על ישראלים שפוגעים בפלסטינים וברכושם, המעניקה חסינות למבצעי פשעי השנאה ומעודדת אותם להמשיך במעשיהם, עד לתוצאה המזעזעת לפנות בוקר.

כתובות בדומא הבוקר. צילום: יוסף דירייה, מתנדב בצלם
31.07.15

אתמול (29.7) עברה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת הצעת החוק על-פיה ניתן יהיה להזין בכפייה שובת רעב במקרה שרופא יעריך שישנה סכנה ממשית לחייו או לנכות חמורה. מדובר בחוק שכל מטרתו היא שבירת רוחם וגופם של עצירים מנהליים ואסירים – שבחרו למחות בדרך לא אלימה – תוך שימוש בעינויים ותוך רמיסת חוק זכויות החולה כבוד האדם. טרם ההצבעה בכנסת, פנה בצלם ביחד עם ארגונים נוספים לזכויות האדם אל חברי הכנסת בדרישה להצביע נגד החוק. הבוקר, הודיעה ההסתדרות הרפואית כי תעתור לבג"ץ נגד החוק ותנחה רופאים שלא ליישמו. החוק שעבר הוא כתם מוסרי. המחשבה על יישומו העתידי מזעזעת. תמיכת הרוב הקואליציוני בחקיקה שכזו היא ביטוי עגום, אך מדויק, לנכונותם של המחוקקים לרמוס את זכויות האדם.

30.07.15

ב-22.7.15 אישר בג"ץ למדינה לגרש את נאדיה אבו אל-ג'מל ושלושת ילדיה הקטנים מביתם שבמזרח ירושלים, במסגרת צעדי הענישה נגד משפחת אבו אל-ג'מל על הפיגוע שביצע אב המשפחה בבית הכנסת בהר נוף. השופטים, שדחו את העתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט בשם אבו אל-ג'מל וילדיה, קיבלו החלטה זו למרות שהיו מודעים היטב לסכנה שהילדים יאבדו בשל כך את ביטוח הבריאות המגיע להם על פי חוק. גירוש המשפחה לא היה מתאפשר לולא יצרו ממשלות ישראל השונות – באישור שופטי בג"ץ – מציאות בלתי אפשרית בירושלים, שכפתה על אבו אל-ג'מל לחיות כזרה בבית שהקימה עם בעלה. זאת, למרות שבית הוריה נמצא במרחק קטן משם, ובעבר הלא רחוק – לפני שישראל כבשה וסיפחה את השטח –שני האזורים נחשבו חלק מכפר אחד.

נאדיה אבו אל-ג'מל וילדיה. הצילום באדיבות המשפחה.
29.07.15

מאבקם של תושבי סוסיא מתחיל בכרוניקה ארוכת שנים של נישול. הנה העובדות.

צילום: שרון עזרן, בצלם
29.07.15