דיווחים

מאז תחילת אוקטובר חלה עלייה חדה במספר הנפגעים הפלסטינים מירי כוחות הביטחון במהלך הפגנות. בגדה, להוציא מזרח ירושלים, נהרגו חמישה פלסטינים ומאות נפצעו בנסיבות אלו. שיעור גבוה במיוחד של הנפגעים בהפגנות באזור רמאללה נפגעו מאש חיה. בנוסף, שיעור גבוה במיוחד של הנפגעים מפגיעת כדורי מתכת מצופים גומי נפגעו בפלג גופם העליון, בניגוד להוראות המתירות רק ירי לעבר פלג הגוף התחתון ובאופן המסכן את חייהם. מספר הנפגעים הגבוה מעלה חשש שכוחות הביטחון עושים שימוש מופרז בכוח בהתמודדותם עם ההפגנות והעימותים בגדה.

הפגנה ליד מחסום ה-DCO באזור רמאללה, 23.10.15. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס
02.11.15

איילת שקד שוברת שיאי ציניות כאשר היא משתמשת במילה ״שקיפות״ על מנת להסתיר את מטרתה: להכפיש ולהטיל דופי בארגונים המבקרים את הכיבוש, ומתנגדים למדיניות הממשלה. כבר היום, וללא כל הצעת חוק, בצלם מפרסם בהוקרה ובגאווה את רשימת תורמיו וימשיך לפעול בלי מורא לחשיפת האמת על המציאות בשטחים. אם שרת המשפטים וראש הממשלה כל כך חוששים מהתערבות זרה בפוליטיקה הישראלית, מן הראוי שיוותרו קודם כל על המיליונים שהם מקבלים לצרכי הפריימריז מטייקונים זרים, שלמעשה היוו רוב מוחלט מהתרומות שקיבלו ראשי הליכוד והבית היהודי.

01.11.15

חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, במאמר דעה שפורסם תחילה בעיתון הארץ: המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל סוערת לאחר ששופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן קבע דיון דחוף על הריסת בתי המשפחות הפלסטיניות שבניהן ביצעו פיגועים. אבל כל השחקנים השותפים לסבב הברוטליות המשפטית האדמיניסטרטיבית הנוכחי יכולים להירגע: לא רק הריטואל, אלא גם תוצאותיו ידועות מראש: בג"ץ אישר, בג"ץ מאשר, ובג"ץ יאשר. ומה שהיה בית למשפחה, שלא נטען כי היא עצמה אשמה, יהיה לגל אבנים מאובק, או אולי ימולא בבטון יצוק. העיקר שבני אדם חפים מכל פשע לא יוכלו עוד לחיות בבתיהם.

חורבות ביתם של שאכר ג'עאביס, אשתו וארבעת ילדיהם, שנהרס במסגרת הריסת בית אחיו בקומה מעל. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 6.10.15
29.10.15

תחקירנית בצלם בחברון, מנאל אל-ג'עברי, נפצעה ב-27.10.15 מירי כדור מתכת מצופה גומי על ידי כוחות הביטחון בעת שתיעדה הפגנה בעיר, ואחת מאצבעותיה נשברה. אל-ג'עברי תיעדה עימותים בין כוחות הביטחון לצעירים פלסטינים באזור מחסום באב א-זאוויה בעיר, שהתרחשו לאחר שכוחות הביטחון פיזרו בכוח רב תהלוכת מחאה של תושבים שדרשו שהרשויות יחזירו גופות של הרוגים תושבי העיר כדי להביאן לקבורה. אל-ג'עברי עמדה בקבוצה של עיתונאים בעברו השני של הרחוב, הרחק ממיידי האבנים הפלסטיניים ותיעדה את העימותים בווידיאו, כשלגופה אפוד עם לוגו בצלם. לאנשי כוחות הביטחון לא הייתה כל סיבה לירות לעברה ולעבר העיתונאים האחרים במקום.

מנאל אל-ג'עברי בעבודתה ולאחר שנפגעה בידה מכדור מתכת מצופה גומי.
29.10.15

לעבודה מאתגרת המאפשרת למידה והתפתחות אישית בתחום זכויות האדם במשרדי העמותה, שבירושלים. תיאור התפקיד: עזרה לכל מחלקות העמותה. העבודה במשרד שבתלפיות, ירושלים, בין השעות 9:00 ל-17:00. דרישות התפקיד: מחויבות עמוקה לזכויות האדם, חריצות, גמישות ויחסי אנוש מעולים. אנגלית ברמת שפת אם.

26.10.15

ב-6.10 תקפו חיילים את אנסאר עאסי, בן 25, כשהשקיף מפתח מחסן במקום עבודתו באל-בירה על עימותים בין חיילים לצעירים פלסטינים. החיילים הכו את עאסי קשות ועצרו אותו. האירוע תועד במצלמות האבטחה של מקום העבודה. לעאסי נגרמו חבלות והוא טופל בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, והוחזק במעצר למשך יומיים לפני שהובא לחקירה. השוטרים, שאמרו שחיילים זיהו אותו מיידה אבנים, סירבו להקשיב להכחשותיו ולא טרחו לאמת את גרסתו למרות זמינות התיעוד ממצלמות האבטחה. רק לאחר דיון הארכת מעצר בבית משפט צבאי נאותה המשטרה לצפות בחומר, אך גם אז הוחזק עאסי למשך יומיים נוספים בשל פגרת סוף השבוע.

מתוך תיעוד הווידיאו.
23.10.15

ב-11.10.15 הפציץ הצבא את בית משפחת חסאן בשכונת א-זייתון בעזה והחריב אותו על ראשם של בני המשפחה. האם נור, בת 25 ובהריון מתקדם, ובתה רהף בת ה-3 נהרגו והאב יחיא והבן מוחמד בן ה-5 נפצעו קל. תחקיר בצלם שלל הן את טענת הצבא כי הפציץ "אתרים לייצור אמצעי לחימה" והן את הגרסה שפורסמה בכלי התקשורת לפיה הבית קרס עקב פגיעה במחנה אימונים. הפצצת בית משפחת חסאן משקפת את אי החוקיות הגלומה בהפצצות האוויריות של ישראל ברצועת עזה, בהן נהרגו בשנים האחרונות מאות אזרחים פלסטינים. הניסיון המצטבר מאפשר לצפות מראש את תוצאותיהן הקטלניות של תקיפות אלה עבור אזרחים ברצועה. למרות זאת, מוסיפה ישראל לפעול באופן זה.

יחיא חסאן ובנו מוחמד בן החמש בבית קרובי משפחתם. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 13.10.15
22.10.15

מאז ה-14.10.15 מיישמים כוחות הביטחון את מדיניות הסגר עליה החליט הקבינט. 35 מחסומים מאוישים וחסימות בטון הוצבו בכניסות לכפרים ולשכונות במזרח ירושלים, ועל דרכים פנימיות, והם פוגעים פגיעה קשה בשגרת חייהם של כ-300 אלף הפלסטינים תושבי מזרח העיר. בשכונת אל-עיסאווייה שבה גרים יותר מ-15,000 בני אדם, הותירו כוחות הביטחון רק דרך מוצא אחת לכלי רכב. מדיניות זו מהווה ענישה קולקטיבית אסורה של אוכלוסייה הנתונה תחת כיבוש וסובלת מהפרה מתמשכת של זכויותיה, ולרובה המכריע אין כל קשר לפיגועים.

מתוך מפת ההגבלות.
20.10.15

בין ה-6.10.15 ל-10.10.15 תיעד בצלם מסע אלימות של מתנחלים נגד פלסטינים בחברון. במהלך חמישה ימים מתנחלים יידו לסירוגין אבנים ובקבוקים על בתים הסמוכים לגדר ההתנחלות קריית ארבע, כשחיילים ושוטרים נוכחים באזור ואינם עושים דבר להפסקת מעשי האלימות. התקפות המתנחלים החריפו לאחר שני פיגועים שביצעו פלסטינים בעיר, שבהם נפצע מתנחל קשה ושוטר מג"ב נפצע באורח קל. אחד התוקפים נמלט והשני נורה למוות. באירוע נוסף, שבו התפתח יידוי אבנים הדדי, הצטרפו החיילים למתנחלים וירו רימוני גז לעבר הפלסטינים. הדבר משקף את המציאות המתמשכת בעיר, שהיא דוגמה קיצונית לשגרה בכלל הגדה המערבית שבה קיימים יחסי כוח לא סימטריים ולא שוויוניים, בהם המתנחלים נהנים מגיבוי מתמשך של כוחות הביטחון לאלימות שהם מפעילים כלפי הפלסטינים.

מתוך תיעוד הווידיאו: פלסטינים ומתנחלים מיידים אבנים זה על זה, בעוד חיילים שנכחו לצד המתנחלים יורים רימוני גז לעבר הפלסטינים. איאת ג'עברי, 9.10.15.
20.10.15

מתחילת החודש התרחשו 13 אירועי דקירה או נסיונות דקירה על ידי פלסטינים, שבהם נורו הדוקרים או הנחשדים בכך למוות. בשני מקרים התפרסם בתקשורת תיעוד וידאו המעלה את החשד הכבד כי ירי על מנת להרוג בוצע גם כאשר ברור היה שלא נשקפת מהדוקרים עוד סכנה וכאשר ניתן היה לעצור אותם בדרכים אחרות. גל פיגועי הדקירה נגד אזרחים ישראליים מזעזע, ועל כוחות הביטחון להגן מפניהם על הציבור ולעצור פלסטינים החשודים בתקיפת ישראלים. בהתאם לנסיבות, יש לאנשי כוחות הביטחון הסמכות לעשות שימוש בכוח המינימלי הנדרש לשם השגת המטרה, אולם אסור להם לנהוג כשופטים וכמוציאים להורג.

פאדי עלון.
15.10.15

ביומיים האחרונים (13-12 באוקטובר) כפה הצבא על עשר משפחות מקהילת ח'ירבת א-ראס אל-אחמר, להתפנות מבתיהן למשך שלוש שעות בכל יום לצורך אימונים של הצבא בסמוך למקום מגוריהן. המשפחות, שקיבלו את צווי הפינוי ב-8.10.15, נאלצו להתרחק מהאזור עם צאנן עד לסיום אימוני הצבא. הפינויים החוזרים ונשנים של קהילות בבקעת הירדן לצורך אימוני הצבא מהווים מטרד בלתי סביר לחיי התושבים באזור. בחלק מהמקרים אין לתושבי הקהילות מקום חלופי מסודר להתפנות אליו, והם נותרים חשופים לתנאי מזג האוויר הקשים השוררים בבקעת הירדן. בתנאים אלה הם נאלצים לדאוג לבני משפחותיהם, מטף ועד זקן, למחסה, מים ומזון.

תושבי א-ראס אל-אחמר ממתינים שיותר להם לשוב לבתיהם. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 12.10.15.
14.10.15

מאז תחילת סבב האלימות הנוכחי אנו עדים לתופעה חמורה של ירי על מנת להרוג בפלסטינים שפגעו בישראלים או נחשדו בכך. במקום להרגיע את האווירה המתלהמת, פוליטיקאים ובכירים במשטרה קוראים בגלוי להרג חשודים ללא משפט, ולאזרחים לשאת נשק. אין חולק על חומרת אירועי הימים האחרונים, ועל הצורך להגן על הציבור, אלא שנראה כי במקרים רבים מדי שוטרים וחיילים ממהרים לירות על מנת להרוג. הגיבוי הפוליטי והציבורי לכך משמעו התרת דמם של פלסטינים. במקום לנקוט צעדי ענישה נגד פלסטינים על הממשלה לפעול לסיום הדיכוי המתמשך והיומיומי של כארבעה מליון בני אדם, החיים ללא שום תקווה לשינוי המצב, וללא אופק לסיום הכיבוש ולקיום בחירות ובכבוד.

14.10.15

השנה היא השנה ה-49 לכיבוש. בשבועות האחרונים אירעו עשרות תקיפות מזעזעות של אזרחים ישראלים בידי פלסטינים. אין נפש אנושית שלא תזדעזע לנוכח אלימות זו. במקביל, גורמים בממשלה קוראים במפגיע לירות כדי להרוג ומתירים את דמם של פלסטינים, ובהפגנות בשטחים כבר יש מאות פצועים, ועוד הרוגים. בצלם שב ומגנה כל פגיעה באזרחים: ההסתייגות המוחלטת מאלימות הכרחית, אך אין בה די. הממשלה מציגה את גל האלימות כהתפרצות שנאה מנותקת מכל הקשר, שיש לדכא בכוח ומתנערת לחלוטין מאחריותה למצב. אולם לא ניתן לראות את האירועים במנותק מהדיכוי המתמשך והיומיומי של כארבעה מיליון בני אדם, ללא שום תקווה לשינוי המצב.

אנשי זק"א באוטובוס שבו התרחש פיגוע הירי הבוקר. צילום: רונן זבולון, רויטרס, 13.10.15
13.10.15

לאחר הפיגוע שבו הרגו פלסטינים את איתם ונעמה הנקין תקפו מתנחלים פלסטינים ורכושם במוקדים רבים ברחבי הגדה. אחד ממוקדי ההתקפות האלה היתה ההתנחלות יצהר, שעשרות מתנחלים ירדו ממנה לכפרים הפלסטיניים הסמוכים בורין ועוריף, התעמתו עם תושביהם והשחיתו רכוש. מתנדבי בצלם במקום תיעדו בווידיאו את השתלשלות האירועים. בתיעוד נראים לאורך כל שעות האירועים חיילים שבמקום לעצור את ההשתוללות, ליוו את המתנחלים בפעולותיהם, וירו אמצעים לפיזור הפגנות על הצעירים הפלסטיניים שיידו אבנים על המתנחלים כדי להרחיק אותם מן המקום.

חייל ומתנחלים בשדות בורין. מתוך תיעוד הווידיאו
08.10.15

כוחות הביטחון פוצצו אתמול (6.10.15) במזרח ירושלים שתי יחידות דיור, ואטמו יחידת דיור נוספת, כענישה קולקטיבית על פיגועים שביצעו קרובי משפחה של דיירי שלוש הדירות. בשלוש פעולות ההריסה איבדו את בתיהם 13 בני אדם, בהם 7 ילדים, שרובם המכריע כלל לא גרו בדירות שיועדו להריסה. מדיניות הריסת בתי משפחות מפגעים מהווה ענישה קולקטיבית האסורה על פי המשפט הבינלאומי. למרות קיצוניותו של צעד זה ועמדתם הברורה של משפטנים בארץ ובעולם שהוא אינו חוקי, בית המשפט העליון מאשר אותו פעם אחר פעם. הריסת בית או אטימתו הם צעדים דרקונים ונקמניים, הננקטים נגד משפחות שלמות שלא עשו דבר ושאינן חשודות בדבר.

חורבות בית משפחת אבו אל-ג'מל במזרח ירושלים. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 7.10.15.
07.10.15

בעקבות פרסום ממצאי התחקיר הצבאי על הריגת עבד א־רחמן עובייד אללה בן ה-13 אתמול במחנה הפליטים עאידה מכדור "טוטו", תובע בצלם מכוחות הביטחון להפסיק לאלתר להשתמש בתחמושת זו לפיזור הפגנות, ולהימנע מירי תחמושת חיה (כדורי טוטו או אש חיה "רגילה") בנסיבות שבהן לא נשקפת סכנת חיים. מתחילת השנה נהרגו מירי זה 4 פלסטינים ועשרות נפצעו. מתצפיות שערך בצלם לאורך שנים עולה כי חל כרסום הדרגתי בהגבלות על השימוש בנשק זה וכי בניגוד להצהרות הרשמיות הוא יצא משליטה, ואינו מבוקר ומוגבל. מדובר בנשק קטלני והכוונה להכניס אותו לשימוש גם במזרח ירושלים צפויה להביא לתוצאות קטלניות גם שם.

שוטר מג"ב מכוון רובה רוגר על מפגינים בתורמוסעיא. צילום: שרית מיכאלי, בצלם, 19.12.14
06.10.15

לפי דיווחים בתקשורת אתמול, 3.10.15 דקר צעיר פלסטיני למוות אזרח ישראלי, נחמיה לביא וחייל בשירות חובה, אהרן בנט, בעיר העתיקה בירושלים. בנוסף פצע הצעיר את אשתו של אהרון בנט אדל, שנפצעה באורח קשה, ואת בנו הפעוט נתן, שנפצע באורח קל. בצלם מביע זעזוע מההרג, מוסר תנחומיו הכנים למשפחות ההרוגים ומאחל החלמה מלאה לפצועים. בצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים ישראלים ופלסטינים. על כוחות הביטחון מוטלת החובה להיערך כדי למנוע פעולות נקם.

אנשי זק"א ליד אתר הדקירה בעיר העתיקה. צילום: עמאר עוואד, רויטרס, 3.10.15
04.10.15

לפי דיווחים בתקשורת, ביום ה', 1.10.15, בשעות הערב, ירו פלסטינים על מכונית ישראלית שבה נסעו איתם ונעמה הנקין, תושבי ההתנחלות נריה, יחד עם ארבעת ילדיהם, בסמוך לכפר הפלסטיני בית פוריכ. מהירי נהרגו שני ההורים. ילדי המשפחה, בני ארבעה חודשים עד תשע שנים, שהיו עדים להרג הוריהם, לא נפגעו. בצלם מביע זעזוע מההרג ומוסר את תנחומיו הכנים למשפחת הנקין. בצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים ישראלים ופלסטינים. בעקבות הפיגוע תקפו מתנחלים באזור שכם באבנים מכוניות פלסטיניות ואמבולנס ויידו אבנים לעבר בתים בחלקו הדרומי של הכפר בורין, הקרוב להתנחלות יצהר. על כוחות הביטחון מוטלת החובה להיערך כדי למנוע פעולות נקם נוספות של מתנחלים.

אישה מתאבלת ליד קברם של איתם ונעמה הנקין. צילום: בז רטנר, רויטרס, 2.10.15.
02.10.15

בבוקר יום שלישי, 22.9.15, חיילים ירו ופצעו אנושות את הדיל אל-השלמון, בת 18, במחסום בחברון. מתחקיר בצלם עולה כי אל-השלמון החזיקה בידה סכין שהוסתרה בבגדיה, ולא נשמעה להוראות החיילים. אולם, היא לא ניסתה לדקור את החיילים, ולאחר שאלה שנורתה בשתי רגליה ושכבה על הקרקע לא הייתה כל הצדקה לירי בפלג גופה העליון. ההתגייסות האוטומטית של גורמי הפיקוד הצבאיים למתן גיבוי ליורים משדרת לחיילים בשטח מסר ברור לפיו אין כמעט שום הגבלה לשימוש בכוח – ובכלל זה כוח קטלני – נגד אזרחים פלסטינים.

24.09.15

בחודש אוגוסט תיעדנו את הריסתם של 50 מבני מגורים על-ידי המנהל האזרחי ביישובים פלסטינים שונים בשטח C. במסע הרס חריג בהיקפו, הרסו הרשויות הישראליות את בתיהם של יותר מ-200 בני אדם, כמחציתם קטינים. עבור אלפי תושביהן של עשרות קהילות הרועים והחקלאים בשטח C, שרובן אינן מחוברות לרשתות המים והחשמל, האוהלים והצריפים הדלים שנחרבו הם בית, ומכלאות הצאן שנהרסו הן אמצעי מחייה חיוני. מדיניות זו של הרס בתים ומקורות פרנסה היא בלתי חוקית, מונעת מהתושבים הפלסטינים בקהילות אלה לקיים שגרת חיים נורמלית ובולטת באכזריותה השיטתית והמתמשכת. כל התמונות צולמו על-ידי תחקריני בצלם בחודש אוגוסט לבדו.

חדיג'ה בשאראת ובנותיה על הריסות ביתן בח'ירבת חומסה שבבקעת הירדן, 27.8.15. צילום: עארף דראר'מה, בצלם
21.09.15