דיווחים

ב-21.5.15 איבד יחיא אל-עאמודי, בן 10, את עינו מפגיעת כדור ספוג שחור שירה עליו שוטר, תחמושת שהמשטרה החלה להשתמש בה בשנה האחרונה ושפגיעתה עלולה להיות קשה. כדורי ספוג הם אמצעי מדויק וכאשר משתמשים בהם על-פי ההוראות הם אינם אמורים להסב נזק חמור. אולם, האגודה לזכויות האזרח תיעדה ירי חוזר ונשנה בניגוד להוראות שממנו נפצעו אנשים שלא היו מעורבים בעימותים ובמקרה אחד ירי שממנו נהרג נער בן 15. הימנעות מנקיטת צעדים נגד השוטרים המפרים את החוק יוצרת מצב של היעדר דין וחשבון, שבו הפגיעה הקטלנית הבאה היא רק עניין של זמן.

יחיא אל-עאמודי בבית החולים הדסה עין כרם, 21.5.15. הצילום באדיבות המשפחה.
15.07.15

לפני כשבע שנים ירה קצין צה"ל ברגלו של ערן כהן כדור מתכת מצופה גומי מטווח קצר במהלך הפגנה נגד בניית גדר ההפרדה בבלעין. לפני כשלוש וחצי שנים החליט הפרקליט הצבאי הראשי לסגור את תיק החקירה ולפני כשנתיים הגיש בצלם ערר על החלטה זו בטענה שישנן בתיק די ראיות על מנת להעמיד לדין את הקצין היורה. בחודש מארס 2015, הודיעה הפרקליטות הצבאית לבצלם כי הוחלט על פתיחת החקירה מחדש ועל ניסיון להפיק ראיות נוספות מהסרטונים שבתיק החקירה, אשר בצלם העביר זמן קצר לאחר המקרה.

מתוך תיעוד הווידיאו.
13.07.15

לפי פרסומים בתקשורת ח'דר עדנאן שוחרר הבוקר (12.7.15), במסגרת הסכם שהושג בין עורך דינו לבין התביעה הצבאית, לאחר שהפסיק את שביתת הרעב שלו ב-29.6.15. עדנאן, תושב עראבה, שבת רעב במשך 54 יום במחאה על מעצרו המנהלי שנמשך במצטבר קרוב לשש שנים, מבלי שיואשם בעבירה כלשהי.

ח'דר עדנאן במאפייה שלו. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 21.6.13
12.07.15

מתחקיר בצלם עולה כי מוחמד עלי-כוסבה השליך על כלי הרכב של מח"ט בנימין אבן, שניפצה את השמשה הקדמית, ואז נמלט מהמקום עם נערים אחרים. המח"ט וחייל נוסף רדפו רגלית אחרי הנערים, ואז ירה המח"ט בעלי-כוסבה ממרחק של כעשרה מטרים. עלי כוסבה נפגע משני קליעים בגבו ואחד בפניו. התחקיר מעלה כי לחיילים לא נשקפה בעת הירי סכנת חיים וכי הם הפקירו את עלי-כוסבה הפצוע והסתלקו מהמקום. הגיבוי הגורף שלו זכה מעשה ההרג מעביר לחיילים בשטח מסר לפיו מותר ואפילו רצוי לירות כדי להרוג מיידה אבנים פלסטיני, גם אם הוא נמלט ואיננו מהווה עוד סכנה.

מוחמד עלי-כוסבה בן ה-17. התמונה באדיבות המשפחה.
12.07.15

ב-25.2.15 הודיעה הפרקליטות הצבאית לבצלם על סגירת תיק החקירה אודות הריגתם של הנערים מוחמד ואוסייד קאדוס בכפר עיראק בורין במארס 2010. זאת לאחר חקירה שנמשכה חמש שנים ושממצאיה, כפי שדווחו על-ידי הפרקליטות, מופרכים לחלוטין: מחד נקבע כי החקירה העלתה כי הירי היחיד שבוצע באירוע היה של כדורי גומי, ומאידך אישרה החקירה כי הנערים, שאיש אינו חולק על-כך שנהרגו מירי הצבא, נפגעו מאש חיה. בעקבות מסקנות חסרות שחר אלה החליטה הפרקליטות שלא להעמיד איש לדין. בקשת בצלם לקבל את העתק תיק החקירה נדחתה. בצלם פנה בשנית וקבל על נימוק דחיית הבקשה, ורק בסוף מאי 2015 אושרה הבקשה עקרונית.

מימין לשמאל: מוחמד ואוסייד קאדוס. התמונות באדיבות המשפחה
09.07.15

לפני שנה בדיוק החלו ההפצצות על עזה. עבור מאות אלפי בני אדם ברצועה הסיוט של הקיץ שעבר הפך למציאות מתמשכת. בעזה יש היום כ-100 אלף עקורים מחוסרי בית שמתגוררים אצל קרובי משפחה, באוהלים, בבתים שכורים או בתוך חורבות ביתם. במהלך הקיץ שעבר נהרסו כליל או חלקית קרוב ל-20 אלף בתים ומאות אלפי תושבי עזה גרים ב-150,000 יחידות דיור שניזוקו. להלן ספורם של שישה מהם.

07.07.15

ביום שני, 29.6.15, בסביבות 11 בלילה, ירו פלסטינים מתוך רכב נוסע בארבעה ישראלים שנסעו במכוניתם בכביש אלון, ליד התנחלות שבות רחל, בדרכם חזרה ממשחק כדורסל בהתנחלות סמוכה. כל יושבי הרכב נפצעו מן הירי, מלאכי רוזנפלד, בן 25, תושב ההתנחלות כוכב השחר נפצע אנושות ומת מפצעיו למחרת, שלישי, 30.6. בצלם מביע זעזוע מההרג, מוסר את תנחומיו הכנים למשפחת רוזנפלד ומאחל החלמה מהירה לפצועים.

בצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים.

01.07.15

היום, ה-1.7.15, אטמו שוטרים את בית משפחתו של עודיי אבו אל-ג'מל, אחד ממבצעי הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף בנובמבר האחרון. בני המשפחה קיבלו צו הריסה לביתם כבר יומיים לאחר שבוצע. עתירה שהגישו לבג"ץ נגד ההריסה באמצעות המוקד להגנת הפרט נדחתה. אטימת הבית היא צעד דרקוני ונקמני, שננקט נגד משפחה שלמה שלא עשתה דבר ושאינה חשודה בדבר.

אחד החלונות שנאטמו הבוקר בבית המשפחה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 1.7.15
01.07.15

בחודש יוני פינו הצבא והמנהל האזרחי מבתיהם מאות תושבים פלסטינים המתגוררים בקהילות קטנות בבקעת הירדן לצורך אימונים. בסך הכל התקיימו החודש שבעה ימי אימונים בבקעה שבגינם פונו תושבים, ומתחילת השנה התקיימו עשרים ימי אימונים כאלה. הפינויים משבשים את שגרת חייהם של התושבים וכרוכים בקשיים רבים. בנוסף לכך, בחלק מהמקרים גרמו האימונים לדליקות בשטחי מרעה ובשטחים מעובדים המשמשים את הקהילות. הפגיעה בתושבי הבקעה אינה תוצר לוואי של האימונים. היא נועדה להפעיל על הקהילות לחץ במטרה שיעזבו את האזור לצמיתות. על ישראל להפסיק מדיניות זו לאלתר ולאפשר לתושביה הפלסטיניים של בקעת הירדן לחיות בישוביהם ללא הפרעה.

תושבי קהילת ח'ירבת בסלייה מכבים שריפה שפרצה בין קהילתם לבין חומסה בעקבות אימוני הצבא. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 25.6.15
30.06.15

דו"ח האו"ם על הלחימה ברצועת עזה בקיץ האחרון דוחה את התפיסה הרווחת בקרב גורמים רשמיים בממשלה ובצבא בנוגע למותר ולאסור במהלך לחימה בשטח מאוכלס בצפיפות. נקודת המוצא של הוועדה שונה מזו של גורמים אלה: לפי הוועדה, רצועת עזה היא שטח שחיים בו יותר ממיליון וחצי אזרחים שמתנהלת בו לחימה, היא אינה שדה קרב שחיים בו, בין היתר, גם אזרחים. הדו"ח קובע כי לא ניתן להצדיק את הפגיעה העצומה באוכלוסייה האזרחית במהלך הלחימה או לפרש את המשפט ההומניטארי הבינלאומי באופן שיהפוך אותה לחוקית, גם בהתחשב בשיטות הפעולה של חמאס והארגונים האחרים. בנוסף, קובעת הוועדה שהאחריות להפרת החוק מוטלת על הדרגים המדיניים והצבאיים הבכירים, שהתוו את המדיניות ונמנעו מלשנותה גם כשהתבררו תוצאותיה הקטלניות.

תושבים מתפנים מבתיהם במהלך הפוגה הומניטארית בבית חאנון. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 26.7.14
30.06.15

לפי פרסומים בתקשורת, על-פי ההסכם שהושג בין עורך דינו של ח'דר עדנאן לבין התביעה הצבאית, עדנאן יפסיק באופן מיידי את שביתת הרעב שלו וישוחרר ממעצרו המנהלי ב-12 ביולי. עדנאן, תושב עראבה, שבת במחאה על מעצרו המנהלי הנמשך במצטבר זה קרוב לשש שנים, מבלי שיואשם בעבירה כלשהי.

ח'דר עדנאן במאפייה שלו. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 21.6.13
29.06.15

בחודשים האחרונים תיעד בצלם באזור רמאללה עשרות מקרים שבהם נפצעו פלסטינים, חלקם באופן חמור, מירי חי של כוחות הביטחון, רובו ככל הנראה בתחמושת "טוטו". כדורי "טוטו" הם כדורים חיים בקוטר 0.22 אינץ', שעוצמת פגיעתם נמוכה מזו של כדורים חיים "רגילים", אך הם עלולים להיות קטלניים או להסב פגיעות קשות. השימוש התכוף והמנוגד להוראות בירי חי במהלך הפגנות מעיד על כך שאין מדובר במקרים חריגים אלא ביישום של מדיניות, שהיא בלתי חוקית. בצלם קורא לכוחות הביטחון להפסיק לחלוטין את ירי התחמושת החיה, על כל סוגיה, על אזרחים לא חמושים, למעט במקרים קיצוניים שבהם נשקפת סכנת חיים ממשית ומידית.

מוחמד חמאד בן 11 שנפצע קשה מירי חי, בבית החולים ברמאללה. צילום: איאד חדאד, בצלם, 19.3.15.
28.06.15

ב-2.6.15 לפנות בוקר הגיעו דחפורים של עיריית ירושלים, בליווי משטרתי, לבית משפחת אבו ח'אלד המורחבת בוואדי חילווה שבשכונת סילוואן, כדי להרוס שתי דירות שבנתה המשפחה. בני המשפחה נאלצו לבנות ללא רישיון כיוון שהעירייה מונעת כמדיניות, מתושבי שכונה זו ושכונות פלסטיניות רבות אחרות לקבל היתרי בנייה. עם הגעת הדחפורים עלה אחד מבני המשפחה, האשם אבו ח'אלד, על גג המבנה, בניסיון למנוע את ההריסה. שוטרים שעלו בעקבותיו ריססו אותו בתרסיס פלפל, הורידו אותו באלימות מהגג ועצרו אותו. קרובי משפחה שדרשו מהשוטרים לשחררו הותקפו גם הם בידי שוטרים: אחד רוסס בתרסיס פלפל והשני נדחף והוכה. עובדי העירייה הרסו את שתי הדירות.

שוטר בועט בכיפאח אבו ח'אלד, מתוך תיעוד הווידיאו
25.06.15

במהלך החודשים אפריל ומאי חיילים נכנסו בשעות לילה לבתיהן של עשרים משפחות בכפרים עוורתא ומאדמא. עם כניסתם לבתים, הורו החיילים, שחלקם היו רעולי פנים, להעיר את כל בני הבית, לרבות ילדים. הם רשמו את פרטיהם המזהים ואת פרטי המבנה, וצילמו את הבתים מפנים ומחוץ. גורמים בצבא התבטאו בכלי התקשורת בנוגע לתרגילים באזור הכוללים מיפוי של דירות. מתיעוד של ארבעה אירועים נפרדים ודומים במאפייניהם, עולה שאין מדובר באירועים מבודדים אלא במדיניות, המעידה על זלזול בוטה של הצבא בזכותם של הפלסטינים לנהל את חייהם ללא הפרעה.

מהא קוואריק בעלה ושתיים מבנותיהן. חיילים רעולי פנים העירו את כל בני המשפחה באישון לילה וצילמו אותם ואת ביתם. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 27.4.15
24.06.15

ח'דר עדנאן, תושב עראבה, שובת רעב זה 49 יום במחאה על מעצרו המנהלי הנמשך במצטבר זה קרוב לשש שנים, מבלי שיואשם בעבירה כלשהי. לדברי עמותת "רופאים לזכויות אדם- ישראל" נשקפת סכנה מוחשית לחייו. אתמול פורסם כי המדינה תקדם הצעת חוק שתתיר הזנה בכפייה של אסירים בטחוניים שובתי רעב. בקרב הקהילה הרפואית הבינלאומית שוררת הסכמה כי מדובר בצעד אסור, בשל פגיעתו בזכותו של אדם לאוטונומיה על גופו, בכבודו, ובזכותו לבטא מחאה. בצלם שב וקורא לממשלה לחדול מנקיטת צעדי ענישה קיצוניים נגד אנשים הנאבקים נגד מעצרם הבלתי חוקי, ובמקום זאת לשנות את מדיניות המעצר המנהלי, המנוגדת להוראות המשפט הבינלאומי.

ח'דר עדנאן במאפייה שלו. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 21.6.13
23.06.15

המלצת הוועדה לחקירה פלילית בינלאומית מכוונת בראש ובראשונה לדרגי המנהיגות, בישראל ובחמאס, ולא ללוחמים בשטח. למרות התוצאות המחרידות והידועות מראש של ההפצצות, הדרגים הבכירים בממשלה ובצבא הורו להמשיך בבביצוע מדיניות קטלנית זו. לא ייתכן שהתגובה היחידה לממצאים החמורים תהיה הכחשה וגילגול אחריות. חברה מתוקנת צריכה להתמודד עם ביקורת, ולבחון לעומק את הטענות להפרות בוטות של זכויות האדם והחוק ההומניטרי הבינלאומי.

עיי חורבות בבית חאנון. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 5.8.14
22.06.15

ביום שישי, 19.6.15, ירה פלסטיני בשני ישראלים שהיו במכוניתם במעיין עין בובין הסמוך לרמאללה. מהירי נהרג דניאל גונן, תושב לוד בן 25, והאדם הנוסף שהיה במכונית נפצע. בצלם מביע זעזוע מההרג, מוסר את תנחומיו הכנים למשפחת גונן ומאחל החלמה מהירה לפצוע. בצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים.  

הלווייתו של דני גונן שנהרג בפיגוע. צילום: בז רטנר, רויטרס, 20.6.15
21.06.15

מדו"ח חדש שבצלם מפרסם היום עולה כי עבור נאשמים פלסטינים מעצר עד תום ההליכים הוא הכלל, ולא החריג, וזהו הגורם העיקרי לכך שרוב ההליכים מסתיימים בעסקאות טיעון, ולשיעור ההרשעות העצום. בתי המשפט הצבאיים מתנהלים לכאורה כבתי משפט לכל דבר: ישנם תובע וסנגור; ישנם סדרי דין, חוקים ונהלים; ישנם שופטים הכותבים החלטות ופסקי דין בשפה משפטית מנומקת. ואולם, מאחורי החזות המהוגנת מתנהל אחד ממנגנוני הכיבוש הפוגעניים ביותר. כללי המשפט הישראלי, שהוחלו לכאורה על בתי המשפט הצבאיים, רוקנו למעשה מתוכן והם משמשים בעיקר להלבנת תדמיתה של מערכת המשפט הצבאית.

21.06.15

אתמול, ה-17.6.15 פינה הצבא פעם נוספת תושבים מהקהילות ח'ירבת אל-מאלח, עין אל-מייתה ואל-בורג 'לטובת אימונים בסמוך לבתיהם. בשלוש הקהילות, הסמוכות זו לזו, חיות 29 משפחות המונות כ-180 נפש, כולל יותר ממאה קטינים. בתאריך 8.6.15 הגיעו נציגי המנהל האזרחי לקהילות ומסרו לתושבים צווים המורים להם להתפנות מבתיהם ב-11.6 וב-17.6, בין השעות 12:30-6:30. הפינוי אתמול היה הרביעי השנה עבור תושבי קהילות אלה, שכבר פונו במאי פעמיים במהלך שני ימי אימונים של הצבא, וכן כאמור ב-11.6.

תושבי הקהילות מתפנים אתמול. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 17.6.15
18.06.15

מאז הפיגוע בבית הכנסת בשכונת הר נוף בחודש נובמבר 2014, שבו הרגו מפגעים פלסטינים ארבעה מתפללים ופצעו שבעה נוספים, מאיימות הרשויות לנקוט צעדי ענישה קשים נגד בני משפחות המפגעים: לבתיהם הוצאו צווי הריסה ומשרד הפנים מאיים לגרש מירושלים את נאדיה אבו אל-ג'מל, אשתו של אחד ממבצעי הפיגוע. גירושה של אבו אל-ג'מל וילדיה משמעותו ניתוקם מקרובי משפחתם ומחבריהם,ושלילת הביטוח הרפואי של הילדים ומניעת שירותים רבים אחרים. על הרשויות להפסיק לאלתר את צעדי הענישה נגד בני המשפחה, שאינם חשודים בעבירה כלשהי. להימנע מהריסת הבתים, לחדש את אישור התושבות של נאדיה אבו אל-ג'מל ולהימנע משלילת מעמדם וזכויותיהם הסוציאליות של ילדיה.

נאדיה אבו אל-ג'מל וילדיה. הצילום באדיבות המשפחה.
18.06.15