דיווחים

הבוקר (12.2.14) שב דחפור של המנהל האזרחי לח'ירבת עין כרזליה והחלו בהריסת האוהלים שהקימו התושבים מאז ההריסה האחרונה, ב-13.1.14. חיילים שליוו הדחפור חתכו בסכינים את יריעות האוהלים כדי שלא ניתן יהיה להציבם מחדש. כיוון שחלק מהאוהלים הוצבו במעלה גבעה, הדחפור לא הצליח להחריב את כולם, אולם אנשי המנהל הבהירו לתושבים כי ישובו בקרוב עם דחפור גדול יותר וישלימו את העבודה.

12.02.14

בעקבות הדיון שהתקיים הערב (12.2.14) בכנסת בנושא הקצאת המים לישראלים ולפלסטינים מדגיש בצלם כי אכן קיימת אפליה בהקצאה ואזרחי ישראל מקבלים הרבה יותר מים מפלסטינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה. חלק משמעותי מהאחריות לאפליה רובץ על כתפי ממשלת ישראל, בשל מדיניותה: ראשית, אספקת כמויות מים מינימליות לפלסטינים ושימוש לא שיוויוני במקורות המים המשותפים, ושנית: הימנעות מטיפול בתשתיות לקויות שבהן פחת גבוה של מים, אי הקמת תשתיות ליישובים שאינם מחוברים לרשת המים וסירוב לאשר פרויקטים לטיפול ברשת המים בשטחים שבתחומי הרשות. הקצאת המים לפלסטינים נקבעה אמנם בהסכמי אוסלו, אולם במסגרת ההסכמים תוכננה הרחבה של הקצאה זו, שלא התרחשה בפועל. בנוסף, הביקוש למים גדל משמעותית בשל הגידול באוכלוסייה בעשרים השנה שחלפו מאז חתימת ההסכם.

12.02.14

ב-7.12.13, בסביבות 16:30, ירה חייל שהוצב מחוץ לגדר ההתנחלות בית אל בווג'יה א-רמחי, נער בן 15, ופגע בו בגבו. א-רמחי פונה ממחנה הפליטים ג'לזון לבית החולים ברמאללה, שם מת מפצעיו לאחר זמן קצר. לטענת הצבא "נפתח נוהל מעצר חשוד ובוצע ירי לאוויר בלבד". אולם, נתיחה פתולוגית של גופתו של א-רמחי העלתה כי נפגע מקליע בגבו. מתחקיר בצלם עולה כי א-רמחי ונערים אחרים במחנה הפליטים יידו אבנים לעבר חיילים שהיו במרחק של כ-200 מטרים מהם, וכי החיילים הגיבו באש חיה ולא השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות למרות שלא נשקפה כל סכנה לחייהם. הפרקליטות הצבאית מסרה כי נפתחה חקירת מצ"ח בנושא.

11.02.14

ברצועת עזה שורר מזה שנים משבר מים חמור, עקב הדרדרות מצבו של אקוופיר החוף בשל שאיבת יתר ממושכת והיעדר תשתיות לטיפול בביוב. האקוויפר הוא מקור המים העיקרי של תושבי הרצועה, אך למעלה מ-90% מהמים הנשאבים ממנו אינם ראויים לשתייה, והתושבים נאלצים לרכוש מי שתייה ממכוני טיהור. רשויות המים ברצועה התריעו כי בהיעדר פתרון מיידי לא יהיה ניתן כלל לשתות את מי האקוויפר החל בשנת 2016. תוכנית האו"ם לאיכות הסביבה קראה לכל הצדדים הנהנים ממנו – ישראל, הרשות הפלסטינית, ממשלת חמאס ומצרים – לפעול יחד לעצירת ההידרדרות ולמציאת מקורות חלופיים של מי שתייה. במקביל, על ישראל לאפשר לאלתר הכנסת חומרים וציוד לשיקום ולפיתוח מערכות המים והטיפול בשפכים.

09.02.14

ב-27.1.14 הרסה עירית ירושלים בתי מגורים ומבנים נוספים במזרח ירושלים. תחקירן בצלם תיעד את ההריסות ובית נוסף שבעליו נאלץ להרוס בעצמו. התמונות ממחישות את מדיניות ישראל שנועדה לשמור על רוב יהודי בעיר. לצורך כך היא מגבילה מאוד את התפתחות השכונות הפלסטיניות ומונעת כמעט כל אפשרות לבנות בהן כחוק: אלפי דונמים מסביב להן הופקעו ונבנו עליהן שכונות יהודיות. תכניות המתאר שהכינה העירייה עבורן הן חלקיות, ורחוקות מלענות על הצרכים וצפיפות הדיור בשכונות אלה גבוהה מאוד.

09.02.14

ב-20.12.13 ירו חיילים למוות בעודה חמד בעת שהוא ואחיו אספו גרוטאות במזבלת בית חאנון. לדברי האח רדאד, שנפצע בידו, לא קדמו לירי קריאות אזהרה או ירי באוויר. האח נמלט מהמקום והזעיק עזרה. עודה חמד שכב פצוע בסמוך לגדר המערכת, אולם החיילים שנכחו מעברה השני, במרחק קצר ממנו, לא הגישו לו סיוע רפואי ואף לא הנחו את צוות האמבולנס אל מקום הימצאו. חמד אותר רק חצי שעה לאחר הגעת האמבולנס, ומת זמן קצר לאחר הגיעו לבית החולים. לבצלם ידוע על מקרים נוספים של ירי בעובדים במזבלה. מרביתם לא הביאו לנפגעים אך בשנה וחצי האחרונות נפצעו במקום ארבעה פועלים נוספים.

03.02.14

התמונות מנמל עזה יוצרות מחזה יפה, אך הן מייצגות מציאות עגומה: הסירות מושבתות והמזח שומם. הצבא מגביל את הדייגים לטווח של שישה מייל ימי בלבד מהחוף. מי שחורג מהגבלות אלה, מסתכן בירי, במעצר ובהחרמת הסירה וציוד הדיג. מדיניות זו פגעה קשות בפרנסתן של אלפי משפחות והביאה למחסור בדגים שהיו מזון בסיסי וזול ברצועה. בנוסף, שורר כיום ברצועה מחסור חמור בדלק מאז הרסה מצרים חלק מהמנהרות שבגבולה. הדלק שמגיע דרך ישראל יקר מדי, ורוב תושבי הרצועה אינם יכולים לשלם את מחירו. כיום הדייגים פשוט אינם יכולים להניע את הסירות, וענף הדיג מושבת.

29.01.14

בצלם פנה ליועמ"ש אוגדת איו"ש בנוגע לשני מקרים מהעת האחרונה שבהם עיכבו חיילים ללא הצדקה חוקית ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית, שנחשדו ביידוי אבנים. האירועים, שתועדו בווידיאו, משקפים שגרת חיים יומיומית וקשה של קטינים פלסטינים רבים ומשפחותיהם, שגרה שהשלכותיה על הילדים ארוכות טווח.

27.01.14

קשה לדמיין את תנועת זכויות האדם הישראלית ללא שולמית אלוני, שנפטרה ביום שישי. בפעילותה הפרלמנטרית והציבורית, בכתיבתה ובמעשיה, לאורך עשרות שנים, שולמית אלוני התוותה את הדרך שבה אנו צועדים עד היום, והיתה בין יוצרי שיח זכויות האדם והאזרח הישראלי. למדנו ממנה על החשיבות של שמירה על זכויות האדם באשר הוא אדם, בישראל ובשטחים הכבושים. למדנו ממנה שזכויות האדם אינן פרס על התנהגות טובה אלא מוקנות לכל אדם, באשר הוא אדם, ושתפקידה ומחויבותה של המדינה להגן עליהן. אבל יותר מכך, למדנו ממנה לומר את האמת, גם אם היא איננה נעימה או פופולארית, בלי לפחד ובלי להירתע. היא תמשיך להוות עבורנו מקור השראה בעמידתה אל מול ההתקפות וההכפשות שהיו מנת חלקה והן מנת חלקנו. נמשיך ללכת בדרכה.

26.01.14

בחודש האחרון הגיעו כוחות צבא פעמיים למחנה הפליטים אל-ערוב ותלו כרוזים ובהם איומים לשבש את חיי תושבים במחנה אם בניהם ימשיכו ב"פעולות טרור" ו"הפרות סדר". בחלק מהכרוזים הופיעו תמונות של תושבים בכפר, דבר המהווה פגיעה קשה בזכות לפרטיות ואף מתפרש כרדיפה אישית של הקטינים והוריהם. בצלם והאגודה לזכויות האזרח פנו ליועץ המשפטי לאוגדת איו"ש בדרישה כי יפעל להפסקת השימוש האסור והבלתי חוקי באיומים ובהפחדה, ינקוט צעדים נגד החיילים המעורבים ויבהיר לכוחות הפועלים בגדה המערבית כי "יוזמות" מסוג זה הינן פסולות וכי על הצבא לפעול אך ורק באמצעים חוקיים לאכיפת החוק.

26.01.14

הכפר עסירה אל-קיבלייה, שבסמוך אליו הוקמה ההתנחלות יצהר, הוא אחד משישה כפרים באזור זה הסובלים ממעשי אלימות תכופים של מתנחלים. לאורך השנים האחרונות תועדו בכפר התקפות רבות של מתנחלים על פלסטינים תושבי הכפר ועל רכושם. בחלק ממקרים אלה, נראו בתיעוד חיילים עומדים מנגד במקום להגן על התושבים. בעקבות התקיפות הרבות הפקיד בצלם מצלמות וידיאו בידי כמה מתושבות הכפר, הגרות בבתים מבודדים שבשולי הכפר. בתים אלה סמוכים להתנחלות יצהר ולכן תושביהם חשופים יותר להתקפות אלימות של המתנחלים. במהלך השנים האחרונות פרסם בצלם חומרים שונים שתועדו על-ידי צלמות אלה. לפני כחודשיים נסענו לבקר את מתנדבות פרויקט "חמושים במצלמות"של בצלם בעסירה אל-קיבלייה.

22.01.14

ניבאל מר'ארי, שחיה בעזה עם בעלה וילדיה, ואמה תושבת ג'נין, מספרות על הבידוד והגעגועים עקב הניתוק שישראל כופה עליהן. דו"ח של המוקד להגנת הפרט ובצלם בוחן את השלכות בידודה של הרצועה בידי ישראל על זכותם של פלסטינים לחיי משפחה. ישראל אוסרת על המעבר בין הרצועה לגדה למעט במקרים חריגים ובכך היא מפרידה בין בני משפחה. עשרות אלפי אנשים נאלצים להתמודד עם מציאות שבה הדברים הפשוטים ביותר והמובנים מאליהם – הקמת משפחה, חיים משותפים עם בן הזוג ועם הילדים ושמירה על קשר רציף עם משפחות המוצא של שני בני הזוג – הופכים לבלתי ניתנים להשגה.

20.01.14

הדו"ח בוחן את השלכות בידודה של רצועת עזה בידי ישראל על זכותם של פלסטינים לחיי משפחה. ישראל אוסרת על המעבר בין הרצועה לגדה למעט במקרים חריגים. בכך היא מפרידה בין בני משפחה ומונעת מבני זוג שאחד מהם מרצועת עזה והשני מהגדה המערבית או מישראל לנהל שגרה סבירה. עשרות אלפי אנשים נאלצים להתמודד עם מציאות בלתי אפשרית, שבה המדינה חודרת להיבטים האינטימיים ביותר של חייהם באמצעות שורת נהלים נוקשים. הדברים הפשוטים ביותר והמובנים מאליהם – הקמת משפחה, חיים משותפים עם בן הזוג ועם הילדים ושמירה על קשר רציף עם משפחות המוצא של שני בני הזוג – הופכים לבלתי ניתנים להשגה.

19.01.14

מרכז העיר חברון הפך בעשור האחרון לעיר רפאים. מדיניות ההפרדה הקיצונית שהנהיגה ישראל בעיר, הנאכפת באמצעות הגבלות חמורות על תנועת פלסטינים,סגירת חנויות, והימנעות מהגנה על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים, הביאו תושבים רבים לנטוש את בתיהם. שכונות הסמוכות למוקדי ההתנחלויות התרוקנו מתושביהן ורחובות מרכזיים הפכו לשוממים. התושבים שנותרו, רובם מהשכבות החלשות ביותר שלא עומדת בפניהם כל ברירה אחרת, נאלצים להתמודד יום יום עם נוכחות מוגברת ואלימה של כוחות הביטחון, עם אלימות של מתנחלים ועם בידודם משאר חלקי העיר. שרון עזרן, צלמת חברת צוות בצלם, ליוותה סיור שערכנו לצעירים חברי תנועת הנוער היהודית- אמריקאית "יהודה הצעיר". עבור רובם, היה זה הביקור הראשון במרכז חברון.

16.01.14

25 תושבי הקהילה הקטנה ח'רבת עין כרזליה שבצפון הבקעה, שבתיהם ומכלאות הצאן שלהם נהרסו החודש פעמיים בידי המנהל האזרחי, לנו בלילות האחרונים תחת כיפת השמיים. ב-8.1.14 המנהל האזרחי הרס את כל המבנים בקהילה הקטנה השוכנת בצפון בקעת הירדן המונה 25 תושבים, בהם 15 קטינים. לאחר ההריסה קיבלו המשפחות אוהלים חלופיים מהצלב האדום. ב-13.01.14 שבו הרשויות למקום, פירקו את האוהלים שקיבלו המשפחות והחרימו אותם. מאז, לא קיבלו המשפחות שום סיוע ובלילות האחרונים הן פרסו על הקרקע בדים ולנו תחת כיפת השמיים. המשפחות הקימו מכלאות פשוטות להגנה על הצאן ובעיקר על הטלאים הרכים. בני הקהילה חוששים מבוא הגשם, שעלול לסכן את בריאותם של הילדים הקטנים ואת חיי הצאן.

16.01.14

"אם תחייך העולם יחייך אליך״ הוא סרט תיעודי שיתופי שיצרו משפחת אל-חדאד מחברון, איהאב טרביה ויואב גרוס, יוצרי קולנוע ואנשי פרויקט ״חמושים במצלמות״ של ארגון בצלם, יוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בברלין, במסגרת תחרות הסרטים הקצרים. הסרט מתעד לילה חורפי אחד בחיי משפחת אל-חדאד. קבוצת חיילים מגיעה לבית המשפחה בחברון לערוך חיפוש לילי שגרתי, שסיבתו איננה ידועה לבני המשפחה. דיאא ושדא, אח ואחות, לוקחים את המצלמה הביתית ומתעדים את הלילה לכל אורכו. החיילים מעמידים את דיאא מול הקיר - ואומרים שלא ילכו עד שיפסיק לחייך.

15.01.14

מאז הטלת המצור על עזה ב-2007 ישראל לא איפשרה כמעט הכנסת חומרי בניין לרצועה, למעט לפרויקטים בינלאומיים. לכן הסתמך ענף הבנייה על הכנסת חומרים דרך המנהרות בגבול מצרים. לאחר הדחת נשיא מצרים מורסי הרסו כוחות הביטחון המצריים חלק ניכר מהמנהרות ומאז הושבתו רובן ורק שלוש פועלות. בעקבות זאת הושבת ענף הבנייה כמעט לחלוטין ונגזלה פרנסתם של אלפי עובדים. כיום, כשמעברי הגבול עם ישראל הם הנתיב היחיד להכנסת חומרי בניין לרצועה, צורכי הבנייה של האוכלוסייה, המונה 1.7 מיליון נפש, נותרו ללא מענה. מציאות זו מעצימה את חובותיה של ישראל ועליה לקבוע מדיניות חדשה, ולהתחשב בכך לא רק בצורכי הביטחון של ישראל אלא גם בצורכי האוכלוסייה.

14.01.14

הבוקר, 13.1.14, הגיעו כוחות צבא ומנהל אזרחי לח'רבת עין כרזליה, פרקו את האוהלים הזמניים שסיפק הצלב האדם למשפחות, החרימו אותם והותירו שוב את בני הקהילה ללא קורת גג. זאת לאחר שב-8.1.14 המנהל האזרחי הרס את כל המבנים בקהילה הקטנה השוכנת בצפון בקעת הירדן המונה 25 תושבים, בהם 15 קטינים. הצבא הרס גם את צינור המים היחיד במקום. לאחר ההריסה אמרה מנכ"ל בצלם ג'סיקה מונטל: "המדינה שכחה שוב שעם השליטה באה גם אחריות. אי אפשר להתייחס לבקעת הירדן כאל עניין תיאורטי גרידא ולדון בעתידה תוך התעלמות מוחלטת מגורלם של האנשים שחיים בה. כרגע, הרשויות חייבות להניח לשאיפותיהן ולדון במקום זאת בעתידם של 25 בני אדם, שלא יודעים כיצד יעבירו את הלילה ומה יעלה בגורל הצאן שלהם, מקור פרנסתם היחיד".

13.01.14

הבוקר (8.1.14) הגיעו כוחות הצבא והמנהל האזרחי אל ח'רבת עין כרזליה שבצפון בקעת הירדן והרסו את כל המבנים ביישוב. המשפחות הגרות במקום, המונות 25 בני אדם, בהם 15 קטינים, נותרו בלא כל קורת גג בקור העז. הצבא הרס גם את צינור המים היחיד של התושבים. בתגובה אמרה מנכ"ל בצלם ג'סיקה מונטל: "המדינה שכחה שוב שעם השליטה באה גם אחריות. אי אפשר להתייחס לבקעת הירדן כאל עניין תיאורטי גרידא ולדון בעתידה תוך התעלמות מוחלטת מגורלם של האנשים שחיים בה. כרגע, הרשויות חייבות להניח לשאיפותיהן ולדון במקום זאת בעתידם של 25 בני אדם, שלא יודעים כיצד יעבירו את הלילה ומה יעלה בגורל הצאן שלהם, מקור פרנסתם היחיד".

08.01.14

בבוקר ה-6.1.14 הגיעה קבוצת מתנחלים רעולי פנים מכיוון ההתנחלות יצהר לאתר שבו מוקם מאגר מים במימון USAID בפאתי הכפר עוריף. המתנחלים שברו את מונה החשמל ויידו אבנים על בית משפחת ספדי, הצמוד לאתר הבנייה, ולעבר בית הספר המרוחק משם כמאה מטרים. את המתנחלים ליוו חיילים, וכן לפחות מתנחל אחד חמוש ומצויד במכשיר קשר, המשתייך ככל הנראה למאבטחי ההתנחלות. מתיעוד האירוע בווידיאו, שצולם על-ידי אוסמה ספדי, תושב הכפר עולה כי החיילים התעלמו מחובתם להגן על הפלסטינים והגיבו רק כאשר פלסטינים יידו אבנים חזרה על המתנחלים. נראה כי הצבא, שאמור להגן על הפלסטינים בגדה, שימש למעשה בפועל כמעטפת אבטחה למתנחלים אלימים ונתן להם גיבוי בעת שתקפו הפלסטינים ואת רכושם.

08.01.14