דיווחים

כחלק ממאמצי האיתור של שלושת תלמידי הישיבה החטופים הוטלו מאז יום שבת הגבלות קשות על התנועה של תושבי מחוז חברון. חלק מההגבלות מהוות ענישה קולקטיבית אסורה ובהן מניעת כניסתם של תושבי חברון המחזיקים בהיתר כניסה לישראל, ואיסור על נערים וגברים בגילאים 50-16 לצאת לירדן. צעד נוסף של ענישה קולקטיבית הוא האיסור שהוטל על ביקורים של קרובי משפחה של אסירים פלסטינים בבתי הכלא בישראל. התבטאויות פוליטיקאים מעוררות חשש כבד שכוחות הביטחון ינקטו צעדים נוספים שתכליתם לפגוע באוכלוסייה הפלסטינית ולהפעיל עליה לחץ.

17.06.14

העבודה בירושלים במשרה מלאה. תיאור התפקיד: אימות והצלבה של עדויות אודות הפרות זכויות האדם; איסוף, ריכוז ועיבוד נתונים ומידע ממקורות שונים; כושר ניסוח טוב בעברית ובאנגלית; ניהול תכתובת עם הרשויות אודות מקרים פרטניים ומדיניות; אספקת והנגשת מידע לגורמים שונים. הקליקו כאן לפרטים נוספים

16.06.14

בצלם שותף לחרדה ולדאגה העמוקות לשלומם של שלושת תלמידי הישיבה, שניים מהם קטינים, ולתקווה העזה שישובו בריאים ושלמים לביתם. בצלם חוזר ומצהיר שכל פגיעה מכוונת באזרחים היא אסורה. על המחזיקים בנערים מוטלת החובה לשחררם לאלתר. לצד המאמצים למיצוי כל כיוון חקירה כדי לאתר את החטופים ולהשיבם בשלום, על רשויות המדינה לנקוט בכל האמצעים כדי להבטיח במקביל את השמירה על זכויות האדם, ויש להימנע מענישה קולקטיבית. כמו כן, על כוחות הביטחון להיערך למניעת אלימות נגד פלסטינים.

15.06.14

פתולוגים מומחים לרפואה משפטית שערכו נתיחה בגופתו של נדים נווארה שנהרג בביתוניא מירי כוחות הביטחון קבעו כי מותו נגרם מפגיעת כדור חי. כוחות הביטחון הכחישו שאנשיהם ירו אש חיה במהלך אירועי אותו יום, והצהירו כי האמצעים היחידים שהיו בשימוש הם כדורי מתכת מצופים גומי וגז מדמיע. ממצאי הנתיחה שללו פגיעת כדור גומי כגורם המוות. בתגובה לממצאי הנתיחה אמרו הארגונים אל-חאק, DCI-פלסטין, רופאים לזכויות אדם (ארה"ב) ובצלם, שתיאמו את השתתפותם של הפתולוגים הבינלאומיים לבקשת משפחת נווארה, כי "הממצאים נותנים משנה תוקף לדרישתנו לנהל את את החקירה הפלילית ביעילות ולהשלים אותה בהקדם. במקום לערער על אמינותם של אלה הקוראים לחקירה ומתן דין וחשבון, על כוחות הביטחון להתמקד בגילויי האמת, באיתור האחראים ובהעמדתם לדין.

12.06.14

שלשום (9.6.14) אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק להאכלה בכפייה של אסירים, שיזם המשרד לביטחון הפנים בעקבות שביתות רעב של אסירים ועצירים הפלסטינים. האכלה בכוח של אסיר שובת רעב בניגוד לרצונו אסורה, מפני שהיא פוגעת בזכותו של האדם לאוטונומיה על גופו ובכבודו, ובזכותו לבטא מחאה בדרך שבה הוא בוחר. האכלה בכפייה גם מפרה כללי יסוד של אתיקה רפואית.במקום להפעיל צעדי ענישה קיצוניים נגד אנשים הנאבקים נגד מעצרם הבלתי חוקי על הממשלה לשנות את מדיניות המעצר המנהלי, המנוגדת להוראות המשפט הבינלאומי.

11.06.14

חסן א-טבר, תושב ביתיללו, בן 47, נהרג ב-29.7.12 כששוטרים ומאבטח במחסום א-זעיים (ירושלים) הסמוך לירושלים פתחו בירי לעברו בעת שהיה במכונית בדרכו לעבודה בישראל ללא היתר. הירי בוצע בניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש. האירוע נחקר על-ידי מח"ש, שהחליטה לסגור את התיק בעילה של היעדר עבירה. בצלם הגיש לפרקליטות המדינה ערר על סגירת התיק בטענה שהחקירה נוהלה באופן רשלני אך ב-20.2.14 נדחה הערר. סגירת התיק ודחיית הערר מרוקנות מתוכן הן את הוראות הפתיחה באש והן את ההליכים האמורים להבטיח מתן דין וחשבון על הפרות חמורות של זכויות האדם.

02.06.14

ב-13.5.11 התקיימה בכפר א-נבי סאלח הפגנה במחאה על השתלטות מתנחלים על קרקעות שפוזרה באלימות קשה על-ידי שוטרי מג"ב. חמישה מפגינים הגישו תלונות למח"ש, שחקרה רק אחת מהן וסגרה את התיק מבלי לנקוט אמצעים נגד השוטרים. טיפולה של מח"ש בתיק היה כושל ולא ניתן להצדיק את ההימנעות מחקירת התלונות. בחירתה של פרקליטות המדינה לגבות טיפול זה חמורה לא פחות ומעבירה לכוחות בשטח מסר מסוכן לפיו אין כוונה למצות את הדין עם שוטרים החורגים מסמכותם ופוגעים באזרחים. בכך, מפקירה מערכת אכיפת החוק את גופם ואת ביטחונם של אזרחים והופכת לשותפה בהפרת זכויותיהם בידי כוחות הביטחון.

02.06.14

"47 שנים של זמניות": לעתים נדמה כאילו הכיבוש הוא נחלת העבר, אולם הוא עדיין כאן. עבור דור שלישי ואף רביעי של פלסטינים וישראלים, זוהי המציאות היחידה שהם מכירים. ישראל יצרה בגדה מציאות אשר בה הפלסטינים חיים תחת משטר צבאי נוקשה, המשרת בראש ובראשונה את האינטרסים של ישראל ושל המתנחלים. מציאות זו לא רק מנשלת, מדכאת ורומסת זכויות אדם כבר כמעט חמישים שנה, אלא גם מבטאת כוונות ארוכות טווח מרחיקות לכת. בעת שמציאות זו הולכת ומתקבעת, מתעצמת גם האשליה כאילו ניתן להמשיך כך. משמעות התנהלות זו היא הפרה יומיומית של זכויות האדם של התושבים הפלסטינים החיים תחת כיבוש. מציאות זו לא תשתנה אלא ביום שבו יסתיים הכיבוש.

02.06.14

מערכת הבריאות ברצועת עזה סובלת מליקויים רבים ואינה יכולה לתת מענה מלא לצורכי האוכלוסייה. ישראל מאפשרת לרוב החולים שחייהם בסכנה להיכנס לטיפול בגדה המערבית או בתחומיה. אולם, חולים רבים שחייהם אינם בסכנה, אך אינם יכולים לקבל את הטיפול הנחוץ להם ברצועה, נותרו ללא מענה מאז החלה מצרים להגביל מאוד את התנועה במעבר רפיח. כל עוד ישראל מונעת יציאה מהרצועה בדרכי הים והאוויר ושולטת על אחד משני גבולותיה היבשתיים של הרצועה, מחובתה לאפשר לתושבי הרצועה לצאת ממנה, בכפוף לבידוק ביטחוני פרטני. הדבר נכון במיוחד בכל הנוגע לאנשים הנזקקים לטיפול רפואי.

01.06.14

תחקירן בצלם עאטף אבו א-רוב ויוסף בני עודה, מתנדב של פרויקט "חמושים במצלמות" תיעדו את ההריסה של כמחצית מקהילת אידעייס בבקעת הירדן. התמונות מלוות בקטעים מעדותה של נעמה אידעייס, תושבת המקום.

01.06.14

אלפי בני אדם החיים בעשרות קהילות פלסטיניות הפזורות בשטח C של הגדה המערבית נמצאים בסכנה ממשית של גירוש ממקום מושבם בידי הרשויות, באמתלות שונות. פרוטוקול דיון שהתקיים בכנסת, ואשר פורסם ב"הארץ" ב-21 במאי, מאשש את הטענה שמילות קוד כמו "שטח אש" ו"תכנון ובנייה" מכסות על ניסיון לגרש תושבים פלסטינים מאזורים מסוימים בשטח סי כדי להעמידם באורח בלעדי לרשות ישראל. מימוש חזון זה יותיר את רוב הגדה ריקה מפלסטינים וישאיר כשניים וחצי מיליון פלסטינים באיים צפופים, ללא כל אפשרות של פיתוח. בבלוג החדש, הכולל מפת קהילות, נרכז את הדיווחים השוטפים המגיעים מתחקירני בצלם על מצב הקהילות ועל ניסיונות הרשויות לגרשן.

29.05.14

בבוקר ה-21.5.14 הגיעו חמישה דחפורים של המנהל האזרחי, בליווי כוחות גדולים של צבא ומשמר הגבול, לקהילת אידעייס בבקעת הירדן, ובהתרעה של חצי שעה הרסו את בתיהן של 10 מתוך 23 המשפחות בקהילה, ואת מכלאות הצאן שלהן. הקהילה חיה במקום מאז שנת 1982. הריסת בתי התושבים התבצעה במסגרת המאמצים הרבים שעושות הרשויות הישראליות לגרש מבתיהם בתואנות שונות אלפי פלסטינים הגרים בעשרות קהילות הפזורות בשטח C. העברת הקהילה בכפייה אסורה על-פי המשפט הבינלאומי. בצלם קורא לרשויות האחראיות לאפשר לקהילת אידעייס להישאר ללא הפרעה במקום מגוריה ולרעות שם את צאנה, כפי שעשתה ב-30 השנים האחרונות.

29.05.14

חגי אלעד, המנכ"ל הנכנס של בצלם, החל השבוע את עבודתו בארגון. עם כניסתו לתפקיד, אמר אלעד כי "ערב תחילתה של השנה ה-48 לכיבוש, המאבק נגדו קריטי מתמיד – ולבצלם תפקיד אסטרטגי מרכזי בכך. אין לי אשליות לגבי האפשרות לממש זכויות אדם תחת משטר כיבוש ממושך, מדכא ומנשל. כיבוש וזכויות אדם יחדיו הם אוקסימורון. האשליה כאילו אפשרי להמשיך כך הולכת ומתקבעת בזמן שמציאות זו מקבעת את העוול. נולדתי בישראל שנתיים אחרי ראשית הכיבוש. מאז חלפו למעלה מארבעה עשורים. בשנים הקרובות, אני רוצה להקדיש את כל כישוריי למאבק נגד מציאות זו".

28.05.14

משטרת ש"י, הנמענת מלהגן על הילדות מאלימות מתנחלים, מצאה לפתע את המשאבים לאכיפת חוק נמרצת על ילדות בחשדות פעוטים. בשעות הצהריים של יום שלישי, ה-27.5.14, עיכבה המשטרה ארבע ילדות פלסטיניות מדרום הר חברון, לאחר שמתנחל ממעון התלונן כי קטפו דובדבנים ממטע השייך לו. הילדות הוסעו לתחנת המשטרה בחברון ללא ליווי מבוגר מטעמן ושתיים מהן נחקרו. לאחר שהוחזקו כארבע שעות בתחנת המשטרה הישראלית הן הועברו לידי המשטרה הפלסטינית, ושוחררו לביתן רק בשעות הערב.

28.05.14

בתחילת מארס 2014 הפסיקה חברת הגיחון את זרימת המים הסדירה לשכונות הירושלמיות שנותרו מעבר לגדר ההפרדה בצפון מזרח ירושלים- מחנה פליטים שועפאט, ראס ח'מיס, ראס שחאדה ודאחיית א- סלאם (שכונת השלום). בין 60 ל-80 אלף פלסטינים, כולם בעלי מעמד של תושבי קבע בישראל, נותרו בלי אספקת מים סדירה. לאחר כשלושה שבועות שבהם פנו התושבים שוב ושוב לחברת הגיחון ולעיריית ירושלים בדרישה לחדש את זרם המים, עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ ב-25.3.14 בדרישה לחדשו לאלתר. ב-2 באפריל הורה בג"ץ למדינה להשיב לעתירה תוך 60 יום, שיבואו אל קיצם בשבוע הראשון של יוני. בינתיים נותרו תושבי השכונות ללא אספקה סדירה של מים זורמים.

27.05.14

מטעמים טכניים פורסמו באתר ובתקשורת רק קטעים קצרים מתיעוד התקרית שבה נהרגו מירי חי נדים סיאם נווארה ומוחמד מחמוד סלאמה, שניהם בני 17, ושני בני אדם נוספים נפצעו. בצלם מזמין את כל המעוניין לבחון את אמינות החומר בעצמו לצפות בכל 11 השעות של החומרים המצולמים, שעלו וממשיכים לעלות לאינטרנט. החומרים משתיים ממצלמות האבטחה זמינים כבר עתה. מאז 2012 נהרגו בגדה המערבית 45 פלסטינים בידי כוחות הביטחון. עד היום הוגש כתב אישום אחד בלבד נגד חייל. מנגנון חקירה שבמסגרתו אף אדם כמעט אינו נדרש לתת את הדין על הריגת פלסטינים אינו מרתיע והוא משקף זלזול בחיי אדם.

26.05.14

ג'ינבה היא אחת מהקהילות ב"שטח אש 918" שישראל מנסה לגרש את תושביהן. גורלן נדון כיום במסגרת הליך גישור, לאחר הליכים משפטיים ממושכים. עד לסיומו, אסרו השופטים על המדינה לפגוע בבתי התושבים וברכושם או לגרשם מבתיהם. למרות זאת, בשבוע שעבר ערך הצבא אימון בתוך שדות התבואה של ג'ינבה, תוך הפרת צו בג"ץ, והסב נזק ליבול החקלאי, מקור פרנסתם של רבים מהתושבים. הצבא הכחיש תחילה שהאימונים נערכו בשדות הכפר. לאחר שהאגודה לזכויות האזרח העבירה לצבא מדידות GPS של בצלם המוכיחות זאת, הופסק האימון באזור. התמונות צולמו על-ידי תחקירן השטח שלנו בדרום הר חברון נאסר א-נוואג'עה.

20.05.14

באירוע שהתרחש ביום חמישי, 15.5.2014, נורו ארבעה פלסטינים בעיירה ביתוניא, כולם בפלג גופם העליון. שניים מהנפגעים, שניהם קטינים, מתו מפצעיהם. תחקיר בצלם שולל את טענת הצבא כי כוחותיו השתמשו רק באמצעים לפיזור הפגנות. מהתחקיר עולה כי הנפגעים נורו בתחמושת חיה, על אף שלחיילים לא נשקפה כל סכנה מצדם. בצלם קיבל לידיו הבוקר את חומר הגלם המלא של תיעוד הווידיאו מארבע מצלמות אבטחה המותקנות סביב הבניין שמולו עמדו הקטינים שנהרגו ויעביר את החומרים למצ"ח, בצירוף דרישה לחקור לא רק את פעולתם של החיילים באירוע אלא גם את אחריות הדרג הפיקודי.

20.05.14

אתמול (13.5.14) דחה בג"ץ עתירה שהגישו התנחלויות כפר אדומים, אלון ונופי פרת בדרישה לממש צווי הריסה שהוצאו לבית הספר בקהילת ח'אן אל-אחמר ולבתי תושבים באזור. זאת, לאחר שהמדינה דיווחה לבג"ץ על תכניתה להעברת התושבים לאזור נועיימה שמצפון ליריחו וביקשה לדחות את העתירה כיוון ש"מדובר בילדים, הלומדים בבית ספר, ואשר העברתם למסגרת לימודית אחרת, הרחוקה ממקום מושבם, אינה רצויה". התכנית להעברת הקהילות טרם הוצגה לתושבים, המתנגדים להעברתם לאזור אחר ודורשים למצוא להם פתרון תכנוני במקום מושבם הנוכחי. העברה בכפייה של אזרחים מוגנים אסורה על-פי המשפט הבינלאומי.

14.05.14

ביולי 2012, לאחר כמעט חמש שנים שבהן אסרה לחלוטין על בני משפחות לבקר אסירים מעזה, חידשה ישראל חלקית את הביקורים, לבני משפחה בוגרים בלבד. בשנת 2013 התירה ישראל גם לילדים מתחת לגיל עשר להצטרף לביקורים. אולם, בשל ההגבלה השרירותית על גיל המבקרים, 260 ילדים ברצועה אינם מורשים לבקר את אבותיהם הכלואים בישראל. ישראל מעולם לא נימקה הגבלה זו. זכותם של אסירים ושל בני משפחותיהם לביקורים היא זכויות יסוד המוכרת הן במשפט הבינלאומי והן במשפט הישראלי. בצלם שב ודורש מהרשויות לאפשר לכל קרובי המשפחה מדרגה ראשונה ברצועה, ובפרט לכל ילדי האסירים, לבקר את יקיריהם הכלואים בישראל.

13.05.14