דיווחים

על פי המידע הראשוני שבידי בצלם, מאז שפתח הצבא במבצע "צוק איתן" ברצועת עזה, ב-8.7.14 לפנות בוקר, ועד ל-10.7.14 בערב, נהרגו ברצועה 83 פלסטינים. מהתחקיר הראשוני עולה כי לפחות 38 מהפלסטינים שנהרגו היו אזרחים, בהם 23 קטינים, 15 נשים וארבעה קשישים מעל גיל 60. בצלם מוסיף לחקור את האירועים שבהם נהרגו אזרחים ברצועה וכן לבדוק דיווחים המתקבלים גם בשעה זו על אירועים נוספים שבהם נהרגו או נפגעו אזרחים.

11.07.14

מוחמד חמד, בן 75, מספר על הרג ני משפחתו "אחרי שלוש דקות בערך שמעתי פיצוץ חזק. לקחתי את כנאן ויצאתי איתו לרחוב. היה הרבה עשן ואבק. הלכתי על שברי זכוכיות. השארתי את רכאן עם אנשים ברחוב וחזרתי לחצר לבדוק מה קרה עם המשפחה שלי. מצאתי גופות מכוסות בדם עם בגדים קרועים על האדמה. הכל היה מלא רסיסים ודם. הגיעו כמה שכנים עם פנסים. כשהם האירו מסביב הייתי בהלם – ראיתי את הגופות של שלושת הבנים שלי, עבד אל-חאפז, מהדי ואיבראהים ושל אשתי והנכדה דינא וסוהא אשתו של עבד אל-חאפז. הנכדים שלי רכאן ונור נפצעו קל."

10.07.14

מאז תחילת מבצע "צוק איתן" דווח בהודעות דובר צה"ל ובאמצעי התקשורת על תקיפה מכוונת של 11 בתים של בכירים בארגונים פלסטיניים חמושים. עד כה תיעד בצלם מקרה אחד שבו נהרגו אזרחים בבית בעת שהופצץ במסגרת מדיניות זו. בתקיפה, של בית משפחת כווארע בח'אן-יונס, נהרגו שמונה בני אדם, שישה מהם ילדים, ו-28 בני אדם נפצעו. בתים אלו אינם מטרות צבאיות לגיטימיות, ותקיפתם מהווה הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. על אחת כמה וכמה, כאשר כתוצאה מתקיפת בתים אלו, נהרגים אזרחים לא מעורבים.

09.07.14

אתמול (8.7.14) לפנות בוקר הכריז הצבא על מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה. החל מהלילה ביצע הצבא הפצצות רציפות ברחבי רצועת עזה ותקף על פי דיווחי דובר צה"ל, כמאה מטרות, בהן גם בתים של פעילי חמאס בכירים. כמו כן דווח כי עד לשעות אחר הצהריים שיגרו ארגונים פלסטינים חמושים כ-50 רקטות ופצצות מרגמה מהרצועה לדרום ישראל. מבדיקה ראשונית של בצלם נהרגו היום ברצועה כעשרה בני אדם, שבעה מהם, רובם קטינים, בהפצצת ביתו של עודה אל-כווארע, ככל הנראה פעיל חמאס. בצלם שב ותובע מכל הצדדים המעורבים בלחימה לנקוט את כל הצעדים האפשריים כדי להגן על אזרחים מפני השלכותיה. דיני הלחימה מחייבים את כל הצדדים לעשות כל שביכולתם כדי למנוע פגיעה באזרחים. התקפות מכוונות על אזרחים אסורות מכל וכל.

08.07.14

בצלם מגנה בתקיפות את מעשה חטיפתו ושריפתו בעודו בחיים של מוחמד אבו ח'דייר בן ה-16 משועפאט ומביע את השתתפותו בצערה של משפחתו. מעשה כזה חותר תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי. הריגה מכוונת של אזרחים מוגדרת כ"הפרה חמורה" במשפט ההומניטארי הבינלאומי ולא ניתן להצדיקה, יהיו הנסיבות אשר יהיו. שקיפות החקירה, ובכלל זה חשיפה מהירה ומלאה של הממצאים ראשית כל בפני המשפחה ומיד לאחר מכן בפני הציבור, מתחייבת בנסיבות הקיימות.

06.07.14

החלטתם של שופטי בג"ץ לדחות את עתירת המוקד להגנת הפרט נגד הריסת הבית שבו גרו הנאשמים בביצוע הפיגוע בו נהרג ברוך מזרחי אינה מפתיעה. במהלך עשרות שנים דחה בג"ץ את רוב רובן של העתירות בנושא וסירב בעקביות להכיר בכך שמדיניות הריסת הבתים כענישה אינה חוקית. מאז כיבוש השטחים הותיר הצבא במסגרתה אלפי אנשים שלא נאשמו בשום עבירה ללא קורת גג. המדיניות הוקפאה ב-2005 אך המדינה מצדיקה את ההריסה בטענה של שינוי קיצוני בנסיבות. טענה בלתי סבירה זו נועדה לתת גושפנקא חוקית לצעדים דרקוניים של ענישה קולקטיבית במענה לאווירה הקשה סביב חטיפתם והריגתם של שלושת תלמידי הישיבה. צעדים כאלה, למרות קיצוניותם, מקבלים כמעט תמיד אור ירוק מבג"ץ.

01.07.14

בצלם מגנה בתקיפות את חטיפתם והריגתם של שלושת תלמידי הישיבה, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח ומביע את השתתפותו בצערן של המשפחות. פגיעה מכוונת באזרחים חותרת תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי. הריגה מכוונת של אזרחים מוגדרת כ"הפרה חמורה" במשפט ההומניטארי הבינלאומי ולא ניתן להצדיקה, יהיו הנסיבות אשר יהיו.

30.06.14

בצלם חוזר ומתריע שאל לה לממשלת ישראל לנקום על החטיפה וההרג באמצעות פגיעה באוכלוסייה פלסטינית חפה מפשע או לנצל את האווירה הציבורית בעקבות הידיעה הקשה על מציאת גופות תלמידי הישיבה שנחטפו, להטלת עונשים קולקטיביים, כפי שעשתה בשבועיים האחרונים במסגרת החיפושים. פגיעה מכוונת באוכלוסייה אזרחית כעונש על מעשיהם של בודדים מנוגדת לכל עיקרון חוקי ומוסרי. בנוסף, על כוחות הביטחון להיערך להגנה על פלסטינים מפני פעולות נקם של מתנחלים.

30.06.14

ראש הממשלה הורה להרוס את בית משפחת הנאשמים בביצוע הפיגוע בו נהרג ברוך מזרחי, זאיד עוואד ובנו בן ה-18 עז א-דין עוואד. "אין לנו מקום אחר ללכת אליו, אם הבית יהרס נציב אוהל על ההריסות ונחיה בו" אומרת חנאן עוואד לעובדת השטח של בצלם, מנאל אל-ג'עברי שביקרה בביתה בשבוע שעבר וצילמה את התמונות שלפניכם. בבית חיות שתי משפחות המונות 13 נפשות, בהן 8 ילדים. הריסת הבית משמעה אימוץ מדיניות רשמית של פגיעה בחפים מפשע. בעקבות השגה שהגיש המוקד הודיע הצבא כי יהרוס רק חלק מהבית. הצבא צפוי לבצע את ההריסה מחר, יום שני בשעה 12.

29.06.14

ב-10.6.14, כשנה וחצי לאחר הריגתה של לובנא אל-חנש, וחודשיים לאחר שאביה ובצלם עתרו לבג"ץ בדרישה שהפצ"ר יחליט אם להעמיד לדין את האחראים להרג, החליטה הפרקליטות הצבאית לסגור את תיק החקירה מבלי להעמיד לדין איש. אל-חנש, תושבת בית לחם, נפגעה מירי בראשה כשטיילה עם קרובת משפחה בגן הסמוך לכביש 60. תחקיר בצלם העלה שלא נשקפה מהן כל סכנה ולא הייתה הצדקה לירי בהן. החייל היורה לא נקט באמצעי זהירות מינימליים להבטיח כי לא יפגעו עוברי אורח.

29.06.14

תוך ניצול החטיפה נוקטת ישראל שורה של פעולות גורפות המחריפות את הפגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים בשטחים. פעולות אלו אינן קשורות לחטיפה, אך תוך ניצול ציני של תחושות הציבור הן מקבלות לגיטימיות רחבה בימים אלו. זריעת פחד ואימה תוך הפרות זכויותיהם של של הפלסטינים בשטחים אינה מקדמת את חקירת החטיפה. המדינה תופסת טרמפ ומנצלת את המצב: עשרות פלסטינים נוספים נעצרו במעצר מנהלי, הצבא הטיל הגבלות תנועה גורפות על עשרות אלפי אנשים, השב"ס הפסיק את ביקורי האסירים בכלא ועוד. בצלם פתח בקמפיין בפייסבוק להעלאת המודעות הציבורית למתרחש.

24.06.14

חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, במאמר דעה שהתפרסם לראשונה באתר "הארץ: בימים אלה יהודים בישראל ובשטחים קשובים מאוד, ברוח גדולה של ערבות הדדית, לסבלן הנורא של שלוש משפחות החטופים המיטלטלות בין ייאוש לתקווה. הלוואי שהתקווה תנצח ושהנערים ישובו למשפחותיהם בשלום. אבל איזו ערבות, ואיזו תקווה, ואיזו אנושיות אלו, אם הן עיוורות לחלוטין לסבל הפלסטיני. ברוב המוחלט של הזמן, בעבור מרבית היהודים, הסבל הפלסטיני מוכחש לגמרי. כשהוא אינו מתועד בווידיאו הוא לא מעניין כמעט איש, וכשהוא כן מתועד הוא מודחק כמזימה.

23.06.14

הכוונה להרוס את בית משפחת הנאשמים בהרג ברוך מזרחי משמעה אימוץ מדיניות רשמית של פגיעה בחפים מפשע. שני הנאשמים בביצוע הפיגוע יועמדו לדין ואם יורשעו הם צפויים לרצות עונשי מאסר ממושכים. את המחיר הכבד של אבדן ביתם ישלמו לא הם אלא בני משפחתם, שאינם חשודים כלל בשום עבירה: בבית חיות כיום שתי משפחות המונות 13 נפשות, בהן 8 ילדים. הצבא הגיע לפני שנים למסקנה שהריסת בתים אינה אמצעי יעיל למניעת פיגועים, ושקיימות אינדיקציות לכך שהיא אף מעודדת ביצוע פיגועים. נראה לפיכך שההחלטה נובעת מרצון לנקמה ולעשיית רווח פוליטי, תוך ניצול האווירה הציבורית הקשה בישראל על רקע אירועי החטיפה. מדובר באמצעי ענישה דרקוני שלא ננקט כבר מזה עשור, להוציא מקרה אחד בשנת 2009, כמפורט מטה.

23.06.14

ארגוני זכויות האדם הפועלים בשטחים פנו הבוקר במכתב דחוף לראשי מערכת הביטחון ומפקדי כוחות הצבא בשטחים בדרישה להימנע מענישה קולקטיבית נגד האוכלוסייה האזרחית בגדה המערבית וברצועת עזה, במסגרת מבצע "שובו אחים", ולבטל את ההחמרות בתנאי הכליאה של האסירים הפלסטינים. הארגונים הביעו חשש שרבות מפעולות הצבא בשטחים לא משרתות את הצורך להשיב את החטופים וגורמות לפגיעה חמורה שלא לצורך בזכויות יסוד.

22.06.14

כחלק ממאמצי האיתור של שלושת תלמידי הישיבה החטופים הוטלו מאז יום שבת הגבלות קשות על התנועה של תושבי מחוז חברון. חלק מההגבלות מהוות ענישה קולקטיבית אסורה ובהן מניעת כניסתם של תושבי חברון המחזיקים בהיתר כניסה לישראל, ואיסור על נערים וגברים בגילאים 50-16 לצאת לירדן. צעד נוסף של ענישה קולקטיבית הוא האיסור שהוטל על ביקורים של קרובי משפחה של אסירים פלסטינים בבתי הכלא בישראל. התבטאויות פוליטיקאים מעוררות חשש כבד שכוחות הביטחון ינקטו צעדים נוספים שתכליתם לפגוע באוכלוסייה הפלסטינית ולהפעיל עליה לחץ.

17.06.14

העבודה בירושלים במשרה מלאה. תיאור התפקיד: אימות והצלבה של עדויות אודות הפרות זכויות האדם; איסוף, ריכוז ועיבוד נתונים ומידע ממקורות שונים; כושר ניסוח טוב בעברית ובאנגלית; ניהול תכתובת עם הרשויות אודות מקרים פרטניים ומדיניות; אספקת והנגשת מידע לגורמים שונים. הקליקו כאן לפרטים נוספים

16.06.14

בצלם שותף לחרדה ולדאגה העמוקות לשלומם של שלושת תלמידי הישיבה, שניים מהם קטינים, ולתקווה העזה שישובו בריאים ושלמים לביתם. בצלם חוזר ומצהיר שכל פגיעה מכוונת באזרחים היא אסורה. על המחזיקים בנערים מוטלת החובה לשחררם לאלתר. לצד המאמצים למיצוי כל כיוון חקירה כדי לאתר את החטופים ולהשיבם בשלום, על רשויות המדינה לנקוט בכל האמצעים כדי להבטיח במקביל את השמירה על זכויות האדם, ויש להימנע מענישה קולקטיבית. כמו כן, על כוחות הביטחון להיערך למניעת אלימות נגד פלסטינים.

15.06.14

פתולוגים מומחים לרפואה משפטית שערכו נתיחה בגופתו של נדים נווארה שנהרג בביתוניא מירי כוחות הביטחון קבעו כי מותו נגרם מפגיעת כדור חי. כוחות הביטחון הכחישו שאנשיהם ירו אש חיה במהלך אירועי אותו יום, והצהירו כי האמצעים היחידים שהיו בשימוש הם כדורי מתכת מצופים גומי וגז מדמיע. ממצאי הנתיחה שללו פגיעת כדור גומי כגורם המוות. בתגובה לממצאי הנתיחה אמרו הארגונים אל-חאק, DCI-פלסטין, רופאים לזכויות אדם (ארה"ב) ובצלם, שתיאמו את השתתפותם של הפתולוגים הבינלאומיים לבקשת משפחת נווארה, כי "הממצאים נותנים משנה תוקף לדרישתנו לנהל את את החקירה הפלילית ביעילות ולהשלים אותה בהקדם. במקום לערער על אמינותם של אלה הקוראים לחקירה ומתן דין וחשבון, על כוחות הביטחון להתמקד בגילויי האמת, באיתור האחראים ובהעמדתם לדין.

12.06.14

שלשום (9.6.14) אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק להאכלה בכפייה של אסירים, שיזם המשרד לביטחון הפנים בעקבות שביתות רעב של אסירים ועצירים הפלסטינים. האכלה בכוח של אסיר שובת רעב בניגוד לרצונו אסורה, מפני שהיא פוגעת בזכותו של האדם לאוטונומיה על גופו ובכבודו, ובזכותו לבטא מחאה בדרך שבה הוא בוחר. האכלה בכפייה גם מפרה כללי יסוד של אתיקה רפואית.במקום להפעיל צעדי ענישה קיצוניים נגד אנשים הנאבקים נגד מעצרם הבלתי חוקי על הממשלה לשנות את מדיניות המעצר המנהלי, המנוגדת להוראות המשפט הבינלאומי.

11.06.14

ב-13.5.11 התקיימה בכפר א-נבי סאלח הפגנה במחאה על השתלטות מתנחלים על קרקעות שפוזרה באלימות קשה על-ידי שוטרי מג"ב. חמישה מפגינים הגישו תלונות למח"ש, שחקרה רק אחת מהן וסגרה את התיק מבלי לנקוט אמצעים נגד השוטרים. טיפולה של מח"ש בתיק היה כושל ולא ניתן להצדיק את ההימנעות מחקירת התלונות. בחירתה של פרקליטות המדינה לגבות טיפול זה חמורה לא פחות ומעבירה לכוחות בשטח מסר מסוכן לפיו אין כוונה למצות את הדין עם שוטרים החורגים מסמכותם ופוגעים באזרחים. בכך, מפקירה מערכת אכיפת החוק את גופם ואת ביטחונם של אזרחים והופכת לשותפה בהפרת זכויותיהם בידי כוחות הביטחון.

02.06.14