דיווחים

מאז 1967 שללה ישראל את תושבות הקבע של יותר מ-14,000 פלסטינים תושבי מזרח ירושלים. שלילת התושבות היא חלק ממדיניות ישראלית המוכתבת על-ידי השיקול הפוליטי של שמירה על "המאזן הדמוגרפי", דהיינו על רוב יהודי בעיר. לצורך כך נעשים מאמצים להגדלת מספר היהודים בעיר ולצמצום מספר הפלסטינים. מעמדם של תושבי מזרח ירושלים הוא של "תושב קבע", מעמד הניתן בדרך כלל לאזרחים זרים המבקשים להתיישב בישראל, ולכן גם ניתן לשלול אותו בקלות יחסית. אולם לפלסטינים ירושלמים אין על-פי רוב מעמד בשום מקום אחר בעולם והם מאבדים את מעמדם רק משום שחיו למעלה משבע שנים בחו"ל או בחלקים אחרים של הגדה המערבית, או שנחשדו בכך. שלילת המעמד כופה עליהם לעקור אל מחוץ לעיר, או להמשיך לשהות בה ללא היתר וללא זכויות. ליהודים, שלהם מעמד של אזרחים, לא נשקפת סכנה של פגיעה במעמדם, גם עם ישהו שנים רבות מחוץ לירושלים.

18.08.13

כחצי שנה לאחר הגשת דו"ח ועדת טירקל על מדיניות החקירות בדבר הפרת דיני הלחימה, מפרסם בצלם נייר עמדה בעניינן. הוועדה קבעה כי ישראל ממלאת את חובתה לחקור חשדות להפרות של דיני הלחימה, אולם "בתחומים אחדים שנחקרו יש מקום לתיקונים במנגנוני הבדיקה והחקירה וכי באחדים מן התחומים יש מקום לשינויים במדיניות המקובלת". למרות אמירה זהירה זו, המלצותיה מרחיקות לכת ויישומן עשוי להוביל לשינוי של ממש במערכת אכיפת החוק. עם זאת, לדעת בצלם אין די ביישום ההמלצות, העוסקות בשיפור המערכת הקיימת בלבד, ונחוצים שינויים מערכתיים באופן שבו הצבא חוקר חשדות להפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

11.08.13

לעבודה מאתגרת המאפשרת למידה והתפתחות אישית בתחום זכויות האדם במשרדי העמותה, שבירושלים. תיאור התפקיד: עזרה לכל מחלקות העמותה. העבודה במשרד שבתלפיות, ירושלים, בין השעות 9:00 ל-17:00. דרישות התפקיד: מחויבות עמוקה לזכויות האדם, חריצות, גמישות ויחסי אנוש מעולים. אנגלית ברמת שפת אם.

06.08.13

מעדות שמסר לבצלם עומר חושייה, תושב דרום הר חברון, עולה כי ב-14.7.13, בדרכו חזרה מהמרעה באדמת משפחתו, הוא הותקף בידי רעולי פנים, אחד מהם בעל פאות. במהלך התקיפה הגיעו למקום חיילים והתוקפים נמלטו. החיילים לא רדפו אחריהם אלא נשארו ליד חושיה והזמינו חובש, אך זה התעכב. חושיה פונה לבית חולים על-ידי בני משפחתו, והגיש תלונה על האירוע במשטרה. מבירור שערך בצלם עולה כי תיק החקירה נסגר בעילה של עבריין לא נודע שבועיים לאחר התלונה. בצלם פנה למשטרה בדרישה לפתוח את החקירה מחדש. כמו כן פנה בצלם לצבא בדרישה לאתר את החיילים ולהורות להם למסור את עדותם במשטרה.

06.08.13

איברהים סרחאן, בן 21, נורה ונהרג על ידי חיילים ביולי 2011 במחנה הפליטים אל-פארעה שבמחוז טובאס. הפרקליטות הצבאית החליטה שלא להגיש כתב אישום נגד החיילים שהרגו אותו. בערר שהגיש החודש על החלטה זו טען בצלם כי יש בחומרי החקירה ראיות לכך שהירי הקטלני בסרחאן בוצע בניגוד להוראות הפתיחה באש ובלא כל הצדקה. המקרה ממחיש את הבעייתיות בהתנהלות הצבא בכל הנוגע לחקירה של הרג פלסטינים.

01.08.13

מה אם מחר יתפרצו לביתך, יכריזו עליו כשטח אימונים צבאים ויגרשו אותך? זה בדיוק מה שקורה לכאלף פלסטינים בדרום הר חברון שהצבא החליט שאזור מגוריהם הוא "שטח אש 918". על עוול הגירוש צריך לדעת. היכנסו לאתר המאבק ולימדו עוד על הכפרים באמצעות המפה האינטראקטיבית.

01.08.13

ב-22.7.13 השיב היועץ המשפטי של אוגדת איו"ש לפניית בצלם בנוגע לאירוע החמור שבמהלכו עיכבו חיילים בחברון למשך כשעתיים ילד בן חמש שזרק אבן. היועץ התייחס בתשובתו באופן כללי להתמודדות החיילים עם המציאות המורכבת שבה ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית מיידים אבנים. ביחס לעיכובו של ודיע מסוודה הצדיק היועץ את כל התנהלות החיילים למעט איזוקו של האב וכיסוי עיניו. בתגובה השיב בצלם כי כל פעולת החיילים באירוע הייתה פסולה מן היסוד, וכי ההכרה במציאות המורכבת בשטח אינה יכולה להצדיק הפרה מפורשת של החוק בכל הנוגע לזכויותיהם ורווחתם של ילדים.

01.08.13

ביום ראשון, ה-21.7.13, תיעד ראאיד אבו ארמילה, מתנדב בפרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם, שוטר המוציא עצור שנראה כקטין מתחנת המשטרה. השוטר הוביל את העצור לכלי-רכב משטרתי שחנה מחוץ לתחנה, תוך שהוא מכה אותו מספר פעמים בעורפו. לאחר מכן הוכנס העציר לכלי-הרכב, שאליו נכנסו גם שלושה שוטרים, והוא נסע מהמקום. בצלם השקיע מאמצעים רבים בניסיון לברר את זהותו של העציר אולם עד עתה לא עלה הדבר בידו.

01.08.13

בעקבות מקרים רבים של הרג ופציעת מפגינים פלסטיניים לא חמושים מירי כדורי גומי ובעקבות פציעתה של דוברת בצלם שרית מיכאלי, האגודה לזכויות האזרח ובצלם פנו למשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים בדרישה להפסיק את השימוש בכדורי גומי כאמצעי לפיזור הפגנות בשטחים, בהתאם להמלצות ועדת אור. במכתב, שנשלח היום (30.7.2013), דורשים האגודה ובצלם להעביר לידם את הנהלים הנוהגים כיום ביחס לשימוש בכדורי גומי על ידי כוחות הצבא והמשטרה הפועלים בשטחים הכבושים, ולפעול לאלתר על-מנת לעגן את האיסור על שימוש בכדורי גומי כאמצעי לפיזור הפגנות ואירועי מחאה בשטחים.

31.07.13

לאחרונה קיבלו תושבים בעוורתא הודעות צווי תפיסה "לצרכים ביטחוניים" שהוציא הצבא לכ-63 דונם של אדמות חקלאיות בבעלותם, בסמוך להתנחלות איתמר. בתחילת האינתיפאדה השנייה סללו תושבי איתמר בניגוד לחוק שביל המקיף אדמות אלה, ומאז הם מונעים את גישת החקלאים אליהן. במקום לאכוף את החוק על המתנחלים, דרש הצבא מהחקלאים לתאם איתו את הגעתם לשטח והגביל זאת למספר ימים בשנה. כעת, הוציא הצבא צווים החופפים כמעט במדויק לשטח שעליו השתלטו המתנחלים, ובכך הלבין את מעשה הגזל. אם קיים צורך להגברת אמצעי הביטחון סביב איתמר, הרי שעל הצבא למצוא חלופות להשתלטות על הקרקע, שאינן פוגעות בפרנסתם של בעלי הקרקע הפלסטינים.

28.07.13

ברצועת עזה חיים היום בין 40 ל-50 אלף בני אדם שאינם מחזיקים בתעודות זהות מוכרות על ידי ישראל ואין להם מעמד בשום מדינה אחרת. חלקם נולדו ברצועה, אך לא זכו להכרה ישראלית בתושבותם: חלקם ברחו או גורשו מהרצועה במהלך המלחמה ב-1967 או שנסעו מעזה לחו"ל אחרי 1967 לצרכים שונים, ושבו לרצועה במהלך השנים; מיעוטם נולדו ברצועה ומעולם לא יצאו ממנה, אך אינם מחזיקים בתעודות זהות מסיבות שונות. על ישראל, השולטת עדיין במרשם האוכלוסין הפלסטיני, לאפשר את הסדרת מעמדם של כל מחוסרי האזרחות ברצועת עזה, על מנת שיוכלו לנהל אורח חיים סביר.

23.07.13

שרית מיכאלי, דוברת בצלם, נפצעה ביום שישי ה-19.7.13 מפגיעת כדור מתכת מצופה גומי שנורה על ידי שוטר מג״ב בניגוד להוראות הצבא, בזמן שתיעדה בווידיאו הפגנה בכפר א-נבי סאלח. הכדור חדר לירך והוצא במהלך ניתוח בבית החולים איכילוב. בצלם יעביר את תיעוד האירוע למשטרה.

21.07.13

הכפר עזון, המונה כ-10,000 תושבים, שוכן מזרחית לעיר קלקיליה. בתגובה ליידוי אבנים ובקבוקי תבערה בסמוך לכפר, נוהג הצבא נוהג לחסום את הכניסה הראשית אליו, המובילה לכביש 55, למשך כמה שעות עד מספר ימים. לדברי ראש מועצת הכפר בשנת 2013 כבר חסם הצבא את הדרך 9 פעמים. חסימת הכביש בגין יידוי אבנים אינה חוקית, והיא מהווה ענישה קולקטיבית של תושבי הכפר. ענישה כזו אסורה על-פי סעיף 33 לאמנת ג'נבה הרביעית. על הצבא להתמודד עם יידוי האבנים ובקבוקי התעברה בדרכים חוקיות העומדות לרשותו. הפתרון שהצבא בחר בו – סגירת הכביש – שוללת את הזכות לחופש תנועה מאלפי תושבים באזור.

18.07.13

"אם בצלם היו הוגנים, הם היו צריכים להפיץ את הקלטת עם דברי רקע... הילד המעוכב הוא חריג" (בן דרור ימיני, 12.7.13). בן-דרור ימיני צודק בהחלט: כזה עוד לא היה לנו. ילד בן חמש, צורח בהיסטריה, מעוכב על ידי חיילים חמושים מכף רגל ועד ראש, לאחר שיידה אבן. החיילים מצעידים אותו ואת אביו, כפות ומכוסה עיניים, ברחובות חברון. אבל היו אינספור מקרים אחרים של אלימות, חיפושים ליליים, עיכובים ומעצרים ללא מעצורים, אי-אכיפת חוק על מתנחלים אלימים, ועוד. זו מציאות החיים במרכז העיר חברון, בכפוף למדיניות הממשלה הרשמית, שמטרתה להנציח את קיומה של ההתנחלות היהודית בעיר, באמצעות יצירת מרחבים ריקים מפלסטינים סביב נקודות ההתנחלות.

17.07.13

בתגובה לדו"ח מבקר המדינה בנושא מערכת הביטחון, שבו נאמר לפי עיתון הארץ כי תושבים ב-83 התנחלויות לא משלמים דמי חכירה על אדמות שקיבלנו מהמדינה וכי עבירות בנייה בשטחים לא נאכפות בשל חשש מהתנגדות המתנחלים, אמר בצלם כי הדו"ח מוסיף נדבך להבנה שכל מנגנון אכיפת החוק בגדה המערבית משועבד למפעל ההתנחלות ושהליקויים הם תוצאה של מדיניות הממשלה, שנמנעת מלאכוף את החוק על אזרחים ישראלים בשטחים. לגבי חשיפת הכשלים בהתנהלות הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש אומר בצלם כי הבעיה אינה ההפסד הכספי אלא העובדה שממשלת ישראל העניקה להתנחלויות אדמה גזולה, ושלמעשה הממונה משול לסוחר כושל ברכוש גנוב.

17.07.13

ב-9.7.13 דחה בג"ץ עתירה שבה נדרש צה"ל להפסיק לחלוטין את השימוש בזרחן לבן באזורים אזרחיים, לאחר שהמדינה התחייבה להפסיק את השימוש בו למעט שני חריגים סודיים. העתירה הוגשה על-ידי עורכי הדין מיכאל ספרד ואמילי שפר בשם 117 עותרים, בהם ארגוני זכויות אדם. על אף שדחו את העתירה הורו השופטים לצבא לבחון מחדש את השימוש בזרחן לבן. התחייבות הצבא היא צעד בכיוון הנכון. אולם, כיוון שעל פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי השימוש בזרחן לבן בנסיבות הקיימות ברצועת עזה הוא בלתי חוקי, ובהתחשב בתוצאותיו האיומות, בצלם דורש כי הצבא יאסור לחלוטין על השימוש בזרחן לבן בשטחים אזרחיים צפופים, כמו רצועת עזה.

14.07.13

ב-21.6.13 התקיימה בכפר קדום ההפגנה השבועית במחאה על סגירת הכביש המקשר בין הכפר לשכם. במהלך ההפגנה, חיילים תקפו כתב וצלם של הטלוויזיה הפלסטינית ולאחר מכן עצרו אותם למשך יומיים. חלק מהתקיפה תועדה בווידיאו, שבו ניתן לראות את החיילים מכים את הכתב, אחמד עות'מאן, המנסה להגן על עצמו. בתגובה לפרסום התיעוד טען דובר צה"ל כי הצלמים תקפו חיילים, אולם לא סיפק תיעוד שיבסס טענה זו. בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בדרישה כי תיפתח חקירה לבירור נסיבות האירוע.

14.07.13

בצלם פנה במכתב דחוף ליועץ המשפטי של אוגדת איו"ש בדרישה לקבל את התייחסותו לאירוע חמור, שבמהלכו עיכבו חיילים בחברון למשך כשעתיים ילד בן חמש שזרק אבן. החיילים איימו על הילד ועל הוריו, כפתו את אביו וכיסו את עיניו, והעבירו את הילד לידי המשטרה הפלסטינית. עיכוב של ילד מתחת לגיל האחריות הפלילית, לא כל שכן ילד צעיר כל כך, נטול כל בסיס חוקי.

11.07.13

ארגון Action on Armed Violence בחר במנכ"ל בצלם ג'סיקה מונטל כאחת מ-100 האנשים הפועלים להפיכת העולם למקום בטוח יותר. הארגון, שפעילותו מוקדשת לצמצום האלימות המזוינת ברחבי העולם, בחר רשימה של "100 אנשים המהווים דוגמה ומופת לניסיון לשנות את העולם לטובה". ברשימה נכללו פקידי ממשל, וכן משפטנים, אקדמאים, עיתונאים, תורמים, אנשי ציבור ומנהלי ארגונים ללא מטרות רווח הפועלים בזירה הבינלאומית, כמו ג'סיקה מונטל.

08.07.13

מחר (9.7.12) ייפתח בבית משפט הצבאי משפטן של נרימאן א-תמימי וראנה חמאדה שנעצרו בהפגנה לא אלימה בכפר א-נבי סאלח. ההליכים המשפטיים נגדן חסרי תקדים: בכתב האישום לא נטען כי השתיים נהגו באלימות ושני שופטים צבאיים קבעו כי בתיעוד המעצר אין ראיות להתנהגות אלימה ומסוכנת של השתיים. התובע הצבאי אף הודה כי הבקשה נועדה, בין היתר, למנוע מהן להשתתף בהפגנות – תכלית פסולה שאיננה יכולה להוות עילת מעצר. מנכ"לית בצלם, ג'סיקה מונטל, אמרה כי "התנהלות התביעה הצבאית מעוררת חשד כי הצבא מנצל את ההליכים המשפטיים כדי למנוע מנרימאן תמימי להמשיך בפעילותה המשותפת עם בעלה באסם, במאבקו של כפרם א-נבי סאלח נגד גזל אדמותיו".

07.07.13