דיווחים

בליל ה-11.11.14 יצאו אחמד חסונה ואחותו להשליך אשפה לאחר מסיבה משפחתית בביתם, בביתוניא שבשטח A. מתחקיר בצלם עולה כי כשחסונה היה בדרכו בחזרה לבית, חיילים שהסתתרו מאחורי פחי האשפה ירו בו כמה כדורים חיים מאחור ופגעו בשתי ירכיו ובמותנו. לאחר מכן החיילים תחקרו את חסונה הפצוע במשך כעשרים דקות ורק אז הגישו לו טיפול רפואי. החיילים החרימו את מכשיר ההקלטה של מצלמת האבטחה של הבניין, במה שנראה כניסיון לטייח חקירה עתידית. לאחר הירי, הכוח עצר פלסטיני אחר, המתגורר בבניין סמוך, ורק לאחר שנלקח מהמקום הותר לאמבולנס הפלסטיני לפנות את חסונה הפצוע.

אחמד חסונה במיטתו בבית החולים הדסה. צילום: חסונה חסונה, 19.11.14
04.12.14

המראות האחרונים של אנשים שהתקשו למצוא מחסה מהסערה ברצועת עזה הם תזכורת לכך שלמרות ש"מבצע צוק איתן" הסתייים לפני שלושה חודשים, תושבי הרצועה חיים עדיין עם השלכותיו הקשות. עדותו של שאדי ברכה, בן 12, היא השנייה בסדרה של קולות מעזה שתמשיך לעלות בשבועות הקרובים. שאדי איבד את אביו ב"צוק איתן" וחי עכשיו עם אמו ואחיו באוהל על חורבות הבית. הוא מספר: "כבר אין אצלנו שמחה. אמא שלי כל הזמן בוכה.. למשך שעות. קר לי בלילות ואני מפחד מקולות הכלבים ומהרוחות. בנוסף, אין לנו שירותים משלנו.. אנחנו ישנים על הרצפה ולפעמים אני מתעורר מעקיצות או מתחושה שהולכים עלי חרקים או נמלים...״

שאדי ברכה, בן 12. צילום: מוחמד סעיד, בצלם, 19.11.14
04.12.14

היום התקיים דיון ראשון בעתירתו של אחמד עווד, שבנו סמיר בן ה-16, נהרג מאש חיילים בסמוך לגדר ההפרדה בכפר בודרוס לפני כמעט שנתיים. בעתירה, שהוגשה בשיתוף עם בצלם, נדרש הפצ"ר להכריע אם יוגש כתב אישום בתיק. השופטים החליטו לצרף כמשיב לעתירה את היועץ המשפטי לממשלה לאחר שהתברר כי החיילים החשודים כבר השתחררו מן הצבא וחוק השיפוט הצבאי אינו חל עליהם. השופט מלצר אמר לנציג המדינה כי "להבא גורמי הפרקליטות ידעו שכשדבר כזה עומד על הפרק, הם צריכים לסיים את כל ההליכים לפני שהחיילים יגיעו לשחרור. יש גם המלצות ועדת טירקל, ואתם לא עומדים בקריטריון. אל תגררו אותי להוצאת צו על תנאי".

01.12.14

בעתירה, שהגיש היום עו"ד מיכאל ספרד בשם המוקד להגנת הפרט ושבעה ארגוני זכויות אדם נוספים, בהם בצלם, נדרש בג"ץ לקבוע כי מדיניות הריסות הבתים כהריסה היא בלתי חוקית. העתירה נתמכת בחוות דעת משפטית, שנכתבה בידי חשובי המומחים הפועלים בישראל בתחומי המשפט הבינלאומי, החוקתי והצבאי. בין היתר קובעת חוות הדעת כי מדיניות זו מהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי ההומניטארי, של דיני הכיבוש הבינלאומיים ושל משפט זכויות האדם הבינלאומי, וכן עומדת בסתירה לעקרון היסוד במשפט הישראלי, לפיו אין מענישים אדם בגין מעשים שלא הוא ביצע. בחוות הדעת הדגישו המומחים כי בנסיבות מסויימות עלולה מדיניות הריסת הבתים להוות פשע מלחמה, וכי נקיטה בה עלולה לסכן משפטית את כל המעורבים ביישומה.

הריסת בית משפחת דוויאת בשכונת צור באהר בירושלים ב-7.4.09. צילום: כרים ג'ובראן, בצלם.
27.11.14

על-פי דיווחים בתקשורת הודיעה המשטרה למשפחות של מבצעי הפיגוע המחריד כי נשקלת האפשרות שלא להשיב בשלב זה את הגופות מחשש שמסע הלווייה והקמת מצבה עלולים "להאדיר את שמו של המחבל ולהפכו למודל חיקוי" וכן משום שצעד זה עשוי לשמש "גורם מרתיע". הסירוב להחזיר את הגופות הוא פגיעה אסורה נוספת בחפים מפשע שאותה מצדיקות הרשויות בשם ההרתעה. בצלם קורא לרשויות להפריד בין המעשים החמורים של המפגעים לבין פגיעה בבני משפחותיהם, שלא נחשדו בכל עבירה, ולהימנע מנקיטה בענישה קולקטיבית, שהיא בלתי מוסרית ואסורה על-פי המשפט הבינלאומי.

26.11.14

פרס שטוקהולם לזכויות האדם לשנת 2014 הוענק אמש לארגון בצלם באירוע חגיגי בעיר שטוקהולם בשוודיה. הפרס, מטעם לשכת עורכי הדין הבינלאומית, לשכת עורכי הדין השוודית ותאגיד הסיוע המשפטי הבינלאומי ניתן מאז שנת 2009 לאדם או מוסד שתרמו תרומה יוצאת מגדר הרגיל לקידום שלטון החוק ולקידום ולהגנה על זכויות האדם. מטעם הארגון קיבלו את הפרס מנכ"ל הארגון חגי אלעד, קודמתו בתפקיד ג'סיקה מונטל, וסלמא א-דיבעי, תחקירנית השטח של הארגון באיזור שכם.

בתמונה: (מימין לשמאל) חגי אלעד, אן רומברג, מזכ"ל לשכת עורכי הדין השוודית, סלמא א-דיבעי וג'סיקה מונטל עם הפרס. צילום: טום קנוסטון
26.11.14

מבצע צוק איתן הסתיים בסוף אוגוסט אבל רוב תושבי הרצועה עדיין חיים עם השלכותיו. משפחת סוכר, הורים ושבעת ילדיהם חיים בשכונת א-שוג'אעיה בעזה בבית שנפגע בהפגזות ואינו מספק הגנה מהקור והגשם: ״..הדירה הזאת נפגעה מפגזים וחלקים ממנה נהרסו. בכל פעם שיורד גשם הבית מוצף. יש כל מיני חורים וחלונות חסרים ואין לנו הגנה מהקור והגשמים. הילדים סובלים מהקור והגשמים והם מצטננים וחולים. אני מקווה שנוכל לחזור ולגור בדירה שלנו, כמו שהיא הייתה, עם הציוד והרהיטים, ובמיוחד עם מכונת הכביסה.. המלחמה הזו החזירה אותנו 40 שנים אחורה.״

24.11.14

ראש הממשלה הודיע אתמול (22.11) כי יקדם חוק לשלילת מעמד התושבות וזכויות סוציאליות ממבצעי פיגועים ומבני משפחותיהם. שר הפנים בישר היום כי שלל את תושבות הקבע של הנהג שהסיע את מבצע פיגוע ההתאבדות בדולפינריום בשנת 2001. התושבות והזכויות הסוציאליות אינם בגדר מעשה חסד של השלטון. זוהי חובתה הבסיסית של המדינה כלפי כל האנשים החיים בשטחה. כל זמן שישראל רואה במזרח ירושלים חלק מהמדינה היא אינה יכולה להתנער מחובות אלה. חובה זו ממשיכה לחול גם כאשר אזרחים או תושבים מפרים את החוק – גם כאשר הם מבצעים פשעים מחרידים, וגם כאשר הם מתחמקים מתשלום מיסים. לצורך כך קיימת מערכת משפט שתפקידה לתת מענה לעבירות על החוק.

23.11.14

בצלם מביע זעזוע וסלידה מהפיגוע בו הרגו הבוקר (18.11.14) פלסטינים מתפללים בבית הכנסת "בני תורה קהילת יעקב" בשכונת הר נוף בירושלים, ומוסר את תנחומיו למשפחות ההרוגים ואיחולי רפואה שלמה לפצועים. בצלם מגנה בתקיפות לכל פגיעה מכוונת באזרחים ישראלים ופלסטינים, ושב וקורא לפוליטיקאים ולמנהיגים לנהוג באחריות ולהימנע מליבוי האלימות.

אנשי זק"א מפגנים את גופות ההרוגים ממקום הפיגוע. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 18.11.14
18.11.14

מנכ"ל בצלם חגי אלעד נבחר להופיע ברשימה היוקרתית של מאה הוגי הדעות הגלובליים לשנת 2014 של המגזין Foreign Policy. כך הכריזו היום עורכי המגזין. הרשימה, שנבחרה לסכם שנה של "מהומות, מחאה, השראה והתחלות חדשות" כדברי עורכי המגזין, מחולקת לעשר קטיגוריות וכוללת דמויות בינלאומיות כקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, הכלכלן תומס פיקטי, העיתונאית קארה סוישר, מגיש הטלוויזיה ג'ון אוליבר ומייסד קבוצת עלי באבא, ג'ק מא.

17.11.14

הוראת ראש הממשלה להרוס את בתי משפחותיהם של הפלסטינים שביצעו את הפיגועים האחרונים מהווה פגיעה בחפים מפשע. זוהי ענישה קולקטיבית, שאינה חוקית ואינה מוסרית. מערכת הביטחון הודיעה על כוונתה להרוס או לאטום שישה בתים: ארבעה מהם במזרח ירושלים, אחד בעיר חברון ואחד במחנה הפליטים עסכר במחוז שכם. מאז כיבוש השטחים הרסו כוחות הביטחון מאות בתים כאמצעי להענשת בני משפחה של פלסטינים שפגעו בישראלים או שנחשדו בכך. כתוצאה ממדיניות זו אלפי אנשים נותרו חסרי בית, על אף שהם עצמם לא נאשמו בכל עבירה. בצלם קורא לרשויות להימנע מהריסת הבתים.

16.11.14

מעצרם של שוטרי מג"ב בחשד להרג שני הנערים בביתוניא מאשש את ממצאי תחקיר בצלם לפיהם נדים נווארה ומוחמד סלאמה נהרגו מירי חי ולא מירי כדורי מתכת מצופים גומי. בשעתו טענו פוליטיקאים, קצינים, פרשנים ודוברים מטעם הצבא ומטעם עצמם שהתיעוד, ובגרסה אחרת ההרג עצמו, מפוברקים. זאת כחלק ממסע ספין מתוזמר במטרה להסיט את הדיון מהאירוע החמור ומהצורך לחקור אותו אל אמינות התיעוד המצולם של ההרג. מן הראוי שהרשויות יתמקדו בניסיון להגיע לחקר האמת ולא ביצירת ספינים תקשורתיים ובניסיונות להתנער מאחריות. אנו מקווים שהחקירה תושלם במהירות האפשרית ושהאחראים להרג שני הנערים אכן יועמדו לדין.

מתוך תיעוד האירוע במצלמות אבטחה, 15.5.14
12.11.14

סיירו וגלו כיצד מייהדים את מזרח ירושלים וממררים את חיי תושביה הפלסטינים
מאז סופחה מזרח ירושלים לישראל, הקימו ממשלות ישראל חמישה גנים לאומיים בשטח המסופח. שלושה גנים נוספים נמצאים בשלבי תכנון ראשוניים. הגנים הוקמו בצמוד לשכונות פלסטיניות מאוכלסות, לפעמים ממש בתוכן. הבניה בתחום הגנים הלאומיים אסורה, כך שההכרזה על גן לאומי משמשת כאחד הכלים להגבלת בנייה ופיתוח של שכונות פלסטיניות בירושלים. הקמת הגנים מקדמת סדר יום שבמרכזו שמירה על רוב יהודי בירושלים, יצירת רצף של שטחים ללא אוכלוסייה פלסטינית והגברת הנוכחות היהודית במזרח העיר.

12.11.14

בצלם מוסר את תנחומיו למשפחתה של דליה למקוס, בת 26, שנהרגה בפיגוע אתמול ליד ההתנחלות אלון שבות ומאחל לפצועים החלמה מלאה. בצלם מגנה כל פגיעה מכוונת באזרחים ישראלים ופלסטינים ושב וקורא לפוליטיקאים ולמנהיגים לנהוג באחריות ולהימנע מליבוי האלימות.

אבלים בהלווייתה של דליה למקוס בתקוע. צילום: בז רטנר, רויטרס, 11.11.14
11.11.14

במארס השנה ירו חיילים למוות ביוסף א-שוואמרה בן ה-14 כשעבר בפרצה בגדר ההפרדה כדי לקטוף צמחים לפרנסת משפחתו. מתחקיר בצלם עלה שהוא נורה לאור יום, ללא אזהרה ומבלי שסיכן איש. ב-10.7.14 הודיעה הפרקליטות הצבאית כי התיק נסגר "בהיעדר חשד לחריגה מכללי הפתיחה באש ולמעורבות גורם צבאי כלשהו בפלילים".  הקביעה שהחיילים פעלו כדין נותנת גיבוי לתוצאה הקטלנית הבלתי נסבלת של האירוע. בין אם החיילים פעלו לפי ההוראות ובין אם לאו, ברור שאי אפשר להשלים עם תוצאה מזעזעת זו. האחריות לכך מוטלת על הדרג הפיקודי הבכיר ועל הדרג המשפטי, האחראים לניסוח הפקודות, לקביעת המדיניות ולסגירת התיק על המסר הגלום בכך לעתיד לבוא.

יוסף א-שוואמרה צילום: עבד אל-השלמון, EPA.
06.11.14

בצלם מוסר את תנחומיו למשפחת ההרוג בפיגוע הדריסה היום ליד שכונת שיח' ג'ראח בירושלים המזרחית ומאחל לפצועים החלמה מלאה. בצלם מגנה כל פגיעה מכוונת באזרחים ישראלים ופלסטינים ושב וקורא לפוליטיקאים ולמנהיגים לנהוג באחריות ולהימנע מליבוי האלימות. במסגרת זאת בצלם רואה בדאגה רבה את התבטאותו החמורה של השר לביטחון הפנים היום לפיה "מחבל שפוגע באזרחים דינו להיהרג". קריאה מקוממת זו של שר בממשלה להפרת חוק ולהוצאה להורג ללא משפט ראויה לכל גינוי, ודאי כשהיא באה מהשר הממונה על אכיפת החוק. ראוי שראש הממשלה יבהיר לשר לביטחון הפנים, לגורמי אכיפת החוק ולציבור ככלל, את אי החוקיות הגלומה בדבריו של השר.

שוטרים ליד המכונית ששימשה לביצוע הפיגוע היום בירושלים. צילום: עמאר עוואד, רויטרס, 5.11.14
05.11.14

בתגובה לאירועים במזרח ירושלים, התבטאו בשבועות האחרונים גורמים רשמיים שונים בכלי התקשורת, בנוגע לצעדים שראוי בעיניהם לנקוט כדי להביא לשקט בעיר. חלק מצעדים אלה אף יושמו. זוהי אכיפה סלקטיבית של חוקים ושל תקנות שנועדו להכביד עוד יותר על אוכלוסייה הסובלת כבר עתה ממחסור חמור בתשתיות, בדיור, במוסדות ציבור כמו בתי ספר ותחנות טיפות חלב, ובשטחים פתוחים. אין חולק על כך שרשויות החוק מחויבות לפעול נגד אלימות, אולם הצעדים הדרקוניים שבהן הן נוקטות כנגד תושבי מזרח העיר מהווים ענישה קולקטיבית של אוכלוסייה החיה תחת כיבוש, הסובלת ממילא מקיפוח מתמשך.

חסימה משטרתית בכניסה לשכונת אל-עיסאוויה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 8.9.14
05.11.14

"אנו חושבים אלף פעמים לפני שאנו בונים, יוצאים לנופש, לומדים, עובדים, עוסקים במסחר או מגדלים גידולים חקלאיים. זה לא בגלל עצלות או חוסר יכולת אלא בגלל חשש מהמכשולים, מההטרדות ומהתקיפות מצד הצבא הישראלי או המתנחלים. אנחנו חיים כמו בכלא גדול, עם חומות בלתי נראות, כתוצאה מההגבלות שכופים עלינו". מתוך עדותה של לנא כנאען, שנגבתה על-ידי איאד חדאד.

02.11.14

בצלם מביע דאגה וזעזוע מניסיון ההתנקשות בפעיל הימין יהודה גליק ומקווה להחלמתו המלאה. בצלם קורא למשטרה, לעיריית ירושלים ולמנהיגי ציבור ישראלים ופלסטינים לנהוג באחריות ולשמור על שלומם וזכויותיהם של תושבי מזרח ירושלים ומערב ירושלים.

אנשי כוחות הביטחון במקום האירוע. צילום: רונן זבולון, רויטרס, 29.10.14
30.10.14

הדו"ח שמפרסם היום בצלם הוא ניסיון ראשוני לבחון את השפעותיו הכוללות של הכיבוש על יישוב פלסטיני בודד. הדו"ח מתמקד בכפר בורקה שבמחוז רמאללה. בורקה אינו כפר יוצא דופן. הוא לא היה מעולם בחזית המאבק נגד הכיבוש ולא סבל מצעדי ענישה חריגים. למעשה, הכפר נבחר דווקא משום חוסר הייחוד שבו, כדי לשמש משל לחייהם של תושבי כפרים פלסטינים תחת הכיבוש. בורקה הוא כפר קטן וציורי, מוקף שדות, הסובל כמו כפרים רבים מהגבלות תנועה קשות המבודדות אותו מסביבתו, מגזל נרחב של אדמותיו ומחנק תכנוני. כל אלה הפכו אותו לכפר מוזנח, צפוף ונחשל, שכמחצית מתושביו חיים על סף קו העוני או מתחת לו.

מבט על הכפר בורקה
28.10.14