דיווחים

היום החליטו שופטי בג"ץ "להתלות" את צו המעצר המנהלי של מוחמד אל-קיק, השובת רעב כבר 72 יום. להחלטה מעורפלת זו כמעט שאין משמעות. בפועל, אל-קיק יישאר מאושפז בבית חולים בישראל. על-פי פסק הדין, בני משפחתו יוכלו לבקרו "שלא כעצור", אולם אין בדברים אלה כדי לחייב את הגורמים הרשמיים להעניק להם היתרי כניסה לישראל. החוק מחייב לקיים ביקורת שיפוטית על צווי מעצר מנהלי אולם ברוב המקרים השופטים מאשרים את צווי המעצר ונמנעים מלהתערב בשיקול הדעת של מערכת הביטחון. סירובם של השופטים לבטל את צו המעצר של אל-קיק למרות מצבו ובחירתם בפתרון משפטי מתחמק וחסר משמעות – היא קיצונית גם בתוך מציאות זו.

מוחמד אל-קיק, התמונה באדיבות המשפחה.
04.02.16

יום שישי | 5/2 | 12:00 בצהריים | האנגר 11, נמל תל אביב | כניסה חופשית!

אמנים וארגונים למען זכויות אדם ושלום. בעד שוויון לכולם, אמנות חופשית, חופש ביטוי וצדק. הצטרפו אלינו לצהריים של מוזיקה, אמנות ומחאה.

04.02.16

בדצמבר דיווחו חקלאים מהרצועה שהצבא ריסס את גידוליהם בחומרים קוטלי צמחייה והסב נזקים כבדים בשטחים שבהם, גם לגרסת הצבא, מותר לחקלאים לעבד את אדמותיהם. לאורך השנים, שינה הצבא מספר פעמים את היקף השטח שהוא מגדיר כ"אסור בכניסה" ליד הגדר, אך לא טרח לסמנו ואף ירה בחקלאים שעבדו באזורים שנחשבו כבטוחים. ישראל אינה רשאית להתייחס לשטח הרצועה כחלק משטחה, תוך התעלמות מהאנשים החיים בו. ככל שמערכת הביטחון סבורה שיש צורך לקבוע "אזור ביטחון" בין רצועת עזה לבין ישראל, עליה לקבוע אותו בתוך שטחה של ישראל.

שדה שניזוק מריסוס של הצבא ברצועת עזה. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 31.12.15
04.02.16

אתמול, יום ג',  2.2.16, הגיעו כוחות של המנהל האזרחי והצבא לקהילות ח'ירבת ג'ינבה וח'ירבת אל-חלאווה בדרום הר חברון, בשטח עליו הכריז הצבא בעבר כשטח אש 918 והרסו 22 בתים כשהם מותירים 110 נפשות, בהן 64 קטינים ללא קורת גג. הכוחות אף החרימו חמישה פאנלים סולריים ששימשו את הקהילות. ההריסות בוצעו לאחר שהליך גישור בין הרשויות לתושבים הסתסיים ללא הסכמה. כעת צפוי להתחדש מאבקם המשפטי של תושבי הקהילות נגד הכרזת הרשויות על אדמותיהם כשטח אש והניסיון לגרשם.

דחפור של המנהל האזרחי הורס מבנה בקהילת ח'ירבת ג'ניבה באזור שהצבא הגדיר כ"שטח אש 918" בדרום הר חברון, 2.2.16. צילום: נסר נוואג'עה, בצלם.
03.02.16

הרשויות החלו בהריסת מבנים בכפר חי'רבת ג'ינבה, בשטח אש 918 שבדרום הר חברון. זאת לאחר שהליך הגישור בין התושבים למדינה נכשל. ביולי 2012 הבהירה המדינה לבג"ץ שהיא עומדת על גירושם של רוב תושבי האור שהוכרז כשטח אש. זאת, על אף שמדובר בקהילות שהתקיימו במקום עוד לפני 1967. הגירוש הוקפא בעקבות הליכים משפטיים והליך גישור, שהגיע עתה לסיומו.

02.02.16

מוחמד אל-קיק, עיתונאי בן 33, מוחזק במעצר מנהלי מזה יותר מחודש. אל-קיק שובת רעב כבר 65 יום במחאה על מעצרו. לפי הספרות הרפואית, שביתת רעב כה ארוכה מעמידה את חייו של אל-קיק בסכנה. אתמול דן בג"ץ בעתירה שהגיש אל-קיק בדרישה לשחררו. בית המשפט קבע כי הראיות הקיימות נגדו מצדיקות את החזקתו במעצר מנהלי ונמנע מלהכריע לעת עתה בשאלה האם יש לשחררו בשל מצבו הרפואי. נכון לסוף נובמבר 2015 החזיקה ישראל, לפי הנתונים המעודכנים ביותר שהעביר השב"ס לבצלם, 527 פלסטינים במעצר מנהלי, המספר הגבוה ביותר מאז שנת 2009.

מוחמד אל-קיק. התמונה באדיבות המשפחה.
28.01.16

מאז תחילת ינואר הרסו הרשויות הישראליות את בתיהן של שמונה משפחות בקהילות באזור שישראל מגדירה כ-E1 ומייעדת להתנחלות שתיצור רצף בין מעלה אדומים לירושלים. כמו כן הרסו הרשויות את בתיהן של שתי משפחות בקהילות בדרום הר חברון, אחת מהן מח'ירבת סוסיא, שתושביה נאבקים זה שנים נגד הכוונה לסלקם מאדמותיהם ולהעבירן למתנחלים. מעשי ההרס אלה הם חלק ממדיניות ישראל ליצירת עובדות שיקשו על שינוי בשטח C במסגרת הסדר עתידי. ישראל כופה על תושבי הקהילות מציאות חיים בלתי אפשרית באמצעות הפרה חוזרת ונשנית של זכויותיהם. מדיניות שיטתית ורבת שנים זו מהווה העברה כפויה של תושבי פלסטינים מוגנים בתוך השטח הכבוש.

הריסות בח'ירבת סוסיא. צילום: משפחת נוואג'עה, 20.1.16
27.01.16

הבוקר דווח כי שלומית קריגמן, בת 23, שנדקרה אתמול בידי פלסטיני בהתנחלות בית חורון, מתה מפצעיה. לפי הדיווחים הגיעו אתמול שני פלסטינים לבית חורון, טיפסו על הגדר המקיפה אותה והגיעו לאזור המכולת של ההתנחלות, שם דקרו שתי נשים, שלומית קריגמן, בת 23, ואישה נוספת בת 60, שנפצעה באורח בינוני. לאחר מכן פיזרו השניים מטעני חבלה וכשניסו להימלט נורו למוות בידי מאבטח של ההתנחלות ואזרח חמוש נוסף. בצלם מביע צער עמוק על מותה ושולח את תנחומיו למשפחתה ואיחולי החלמה לפצועה.התקפות מכוונות כלפי אזרחים חותרות תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי. בצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים ישראלים ופלסטינים ושב וקורא לפוליטיקאים ולמנהיגים לנהוג באחריות ולהימנע מליבוי האלימות.

26.01.16

השופט קבע כי לא הובאו ראיות מספקות שנוואג'עה סיכן סוחר קרקעות. בית המשפט הצבאי בעופר הורה אתמול (24.1.2016) על שחרורו של תחקירן בצלם נסר נוואג'עה, שנעצר בלילה שבין שלישי לרביעי, 20 בינואר 2016. עם זאת, השופט עיכב את ביצוע החלטת השחרור ב-24 שעות בכדי לאפשר למדינה לערער עליה. המשטרה הודיעה היום אחר הצהריים שאין בכוונתה לערער על ההחלטה, דבר שסלל את הדרך לשחרורו של נוואג'עה. השופט הצבאי כתב בהחלטתו: "לא הובהר בצורה מספקת ועל בסיס ראיות, כיצד פועלו של החשוד (ש)בפניי אכן יצר סכנה עבור אותו תושב ישראלי שלכאורה פעל למכירת קרקעות של פלסטינים".

נסר נוואג'עה מובא לדיון הארכת מעצר בבית משפט השלום בירושלים. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס
25.01.16

עדכון: שופט בית המשפט המחוזי דחה היום (22.1.16) את הבקשה שהגישה באת כוחו של נאסר נוואג'עה לביזיון בית המשפט. בעקבות זאת הוגשה עתירה לבג"ץ.

22.01.16

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים שיחרר היום לאלתר וללא תנאי את עובד בצלם, נסר נוואג'עה, שנעצר על ידי המשטרה בלילה שבין שלישי לרביעי. אולם, המשטרה הפרה את החלטתו והודיעה לבאת כוחו שהוא הועבר לבית המשפט הצבאי בעופר שהאריך את מעצרו עד ליום א'. עו"ד גבי לסקי הגישה בדקות האחרונות בקשה דחופה לפי פקודת בזיון בתי המשפט נגד ימ"ר ש"י במשטרת ישראל. עו"ד לסקי מסרה לאחר הדיון: "בית המשפט קיבל את עמדתנו שמעצרו של מרשי הוא מעצר שווא, מכיוון שאיו סמכות לבית המשפט בישראל לדון בו. זו כבר ערכאה שנייה שמחליטה שיש לשחרר אותו ללא תנאים. כוונת המשטרה היא להמשיך את הלחץ שמופעל על פעילי זכויות אדם הנתונים במעצר".

נסר נוואג'עה בסוסיא. צילום: הלגסן מגנה לייף
21.01.16

מאז תחילת אוקטובר מטיל הצבא הגבלות תנועה גורפות במרכז חברון, באופן המונע מהתושבים כל אפשרות לנהל שגרת חיים סבירה. הצבא הציב מחסומי בטון בכניסה לחלק מרחובות העיר העתיקה, סגר את שכונת תל רומיידה בפני כל מי שאינו גר בה, החמיר את הבדיקות ב-16 המחסומים הקיימים והציב מחסומים נוספים. עוברים ושבים נדרשים לעבור שוב ושוב בדיקות ממושכות ותושבי האזור מדווחים כי הם יוצאים מבתיהם, שהפכו להם לכלא, רק לצורך עבודה ולימודים.

שוטרי מג"ב מעכבים נער חולה אפליפסיה בדרך לביתו. צילום: נרמין חמדאן, דצמבר 2015
21.01.16

בין ה-12.1.16 ל-14.1.16 תיעד בצלם שורת פעולות פוגעניות של המנהל האזרחי בחמש קהילות בבקעת הירדן. בח'ירבת עין כרזליה צילמו נציגי המנהל את מבני הקהילה, ככל הנראה לקראת הריסה חוזרת, בח'ירבת עינון הרסו הכוחות מבנים חקלאיים ובריכת מים המספקת מים לקהילת ירזה השכנה. בנוסף הודיעו נציגי המנהל האזרחי למשפחות מהקהילות ירזה וח'ירבת א-ראס אל-אחמר כי עליהן להתפנות פעם נוספת מבתיהן בשל אימונים צבאיים בסמוך להם. פעולות אלו מהוות חלק מהאמצעים בהן נוקטות הרשויות הישראליות במסגרת מאמציהן המתמשכים לצמצם נוכחות פלסטינית בשטח C.

דחפורי המנהל הורסים מבנה חקלאי בח'ירבת עינון. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 14.1.16.
17.01.16

לפי דיווחים בכלי התקשורת פלסטיני דקר הערב למוות את דפנה מאיר, בת 39 ואם לשישה, תושבת ההתנחלות עתניאל שבדרום הר חברון, בפתח ביתה ונמלט. שלושה מילדיה של מאיר היו בבית אך לא נפגעו. התקפות מכוונות כלפי אזרחים חותרות תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי. בצלם מביע צער עמוק על מותה ושולח את תנחומיו למשפחתה. בצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים ישראלים ופלסטינים ושב וקורא לפוליטיקאים ולמנהיגים לנהוג באחריות ולהימנע מליבוי האלימות.

בעלה וילדיה של דפנה מאיר בהלווייתה בהתנחלות עתניאל, 18.1.16. צילום: רונן זבולון, רויטרס,
17.01.16

מאז תחילת 2016 הרסו כוחות הביטחון את בתיהן של שלוש משפחות, כצעד של ענישה קולקטיבית בעקבות פיגועים שבוצעו על ידי בני משפחותיהם. בכך הותירה ישראל ללא קורת גג 18 בני אדם, בהם שבעה קטינים. כוחות הביטחון כבר מדדו עשרות עשרות בתים נוספים בכוונה להרסם בעתיד. למרות קיצוניותו של צעד זה ועמדתם הברורה של משפטנים בארץ ובעולם שהוא אינו חוקי, שופטי בג"ץ מאשרים אותו פעם אחר פעם. הריסת בית או אטימתו הם צעדים דרקונים ונקמניים, הננקטים נגד משפחות שלמות שלא עשו דבר ושאינן חשודות בדבר.

בית משפחת חלבי בכפר סורדא, לפני ואחרי ההריסה. צילום: איאד חדאד, בצלם
14.01.16

13.1.16 בשעות הבוקר הגיעו נציגי המנהל האזרחי והצבא לח'ירבת א-רהווה שמדרום לעיירה א-דאהרייה, ובסמוך להתנחלות טנא. הכוח הרס את אוהל המגורים של משפחה בת 9 נפשות, בהן שבעה קטינים, וכן דיר צאן של המשפחה. בנוסף החרים הכוח פאנל סולרי שנתרם למשפחה על ידי ארגוני סיוע הומניטרי. אוהל המגורים של המשפחה כבר נהרס לפני כשנה על-ידי המנהל האזרחי והוקם מאז מחדש.

הריסות האוהל. צילום: נסר נוואג'עה, בצלם, 13.1.16
14.01.16

מערכת הבריאות ברצועת עזה אינה יכולה לתת מענה מלא לצורכי האוכלוסייה, דבר הנובע בין השאר מהזנחתה בתקופת השלטון הישראלי הישיר ומההגבלות שמטילה ישראל על רצועת עזה. אולם, ישראל אוסרת על רוב האנשים הזקוקים לטיפול רפואי במצבים שאינם מסכני חיים להיכנס לשטחה או לעבור בו בדרך לגדה המערבית או לירדן. מתן היתר כניסה לישראל לצורך טיפול רפואי אינו מעשה חסד או טובה שעושות הרשויות לתושבי הרצועה. עשור לאחר "ההתנתקות", ישראל שולטת עדיין בתנועת הפלסטינים מהרצועה ואליה והיקף שליטה זה מחייב אותה לאפשר לתושבים לצאת מהרצועה.

עוואטף אבו דאהר ובנה נעים הזקוק לטיפול רפואי דחוף בישראל. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, 7.1.16
12.01.16

הלילה פרצה שריפה בבניין בו שוכנים משרדי בצלם בירושלים. בשעה שפרצה השריפה לא היה איש במשרדי בצלם, אבל מכבי האש פינו לכודים מקומות עליונות בבניין, שאינם עובדי בצלם. למרבה המזל איש לא נפגע. בעקבות הודעת שירותי הכבאות בתקשורת שהגורם לשריפה הוא ככל הנראה קצר חשמלי, אנחנו נושמים לרווחה, ומתפנים למלאכת הניקוי וההחזרה של המשרד לתפקוד בהקדם האפשרי. בשעות האחרונות חווינו גילויי תמיכה והזדהות נפלאים ומרגשים מחברים ותומכים בישראל, בשטחים ובעולם, אנחנו מודים לכולכם ומשתוקקים כבר לשוב לעבודתנו, עד סיום הכיבוש.

11.01.16

ב-13.12.15 ירו חיילים רימון גז לתוך בית בכפר אל-ג'אניה במהלך עימותים בכפר. יזן מזלום ויוסף שבאייח, בני 17, נכנסו למבנה כדי לסייע בפינוי תושביו. מעדויות שמסרו לבצלם עולה כי חיילים שנכנסו בעקבותיהם תקפו אותם, גררו אותם מהמקום והכו אותם קשות בטענה שהשתתפו ביידוי אבנים. המקרה מצטרף לשורה של מקרים בהם הפעילו כוחות הביטחון אלימות כלפי צעירים במקומות שונים בגדה בטענה שהיו מעורבים בידוי אבנים. הישנות המקרים, בידיעת כל הגורמים האחראים, מעוררת חשש שמבחינת הצבא מדובר בהתנהלות ראויה, הנתפסת כאמצעי לגיטימי להתמודדות עם מיידי האבנים. אולם, הפעלת אלימות כמו זו המתוארת לעיל היא אסורה, יהיו נסיבותיה אשר יהיו.

יזן מזלום בבית החולים. צילום: איאד חדאד, בצלם, 13.12.15
06.01.16

ב-16.12.15 אושרה להפקדה תכנית לבניית 891 יחידות דיור מדרום לשכונת גילה, הנמצאת בשטח הגדה המערבית שסופח חד צדדית לירושלים. זוהי אחת מבין שלוש תכניות שאושרו בוועדה המחוזית לשכונת גילה מאז שנת 2012. הרחבת גילה דרומה (לכיוון ואדי כרמיזן), במקביל להקמת הגדר באזור, תאפשר לייצר רצף טריטוריאלי סיפוחי בין גילה, שבתחום המוניציפלי של ירושלים, לבין ההתנחלות הר גילה, שמחוצה לו. ואדי כרמיזן, המשמש את תושבי בית ג'אלא לצורכי פרנסה ופנאי, יהפוך ככל הנראה לשטח ציבורי פתוח עבור תושבי גילה והר גילה. הדבר ממחיש את מופרכותם של טיעוני הביטחון ששימשו לקביעת תוואי הגדר, אשר אושרו על-ידי בג"ץ, ומעיד על מדיניות הסיפוח של קרקעות פלסטיניות לשטח הריבוני של ישראל.

עבודות להרחבת גילה בשנת 2011. צילום: בז רטנר, רויטרס, 16.1.11
05.01.16