דיווחים

בעקבות עתירה של ארגוני זכויות אדם לבג"ץ נגד תקופות המעצר המופרזות והמפלות החלות על קטינים פלסטינים בגדה המערבית תיקן הצבא את החקיקה הצבאית בנושא זה. התיקון, שייכנס לתוקף בחודש אפריל 2013, קובע כי קטין עד גיל 14 יובא בפני שופט בתוך 24 שעות וקטין בגיל 18-14 יובא בפני שופט בתוך 48, זאת בניגוד למצב הקודם, שבו החקיקה הצבאית בשטחים לא הבחינה בין קטינים לבגירים בכל הנוגע לתקופות מעצר. אלו הן חדשות טובות, אולם תקופות המעצר המותרות עדיין ארוכות מדי, וכפולות ממה שמאפשר החוק הישראלי.

בצלם פנה לאלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, בבקשה שיבהיר לאלתר לכוחות הביטחון המשרתים בחברון כי עליהם לאפשר לעובדי בצלם ולמתנדביו, ולצלמים בכלל, לתעד את האירועים בעיר. עוד דרש בצלם שהצבא ינקוט צעדים נגד חיילים שתקפו צלמים והפריעו לתיעוד. פנייתו של הארגון באה בעקבות אירוע שבו חיילים תקפו צלמים של סוכנות "רויטרס" בחברון, הפשיטו אותם והשליכו לעברם רימוני גז. מהפרסומים עולה, בין היתר, כי החיילים "האשימו" את הכתבים בהשתייכות לארגון בצלם.

תשעה ארגונים ישראליים לזכויות האדם מחו היום על היחס התוקפני של הצבא כלפי שלושה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים ודרשו כי כל הרכוש שהוחרם במהלך הפשיטה יוחזר לארגונים. כמו כן, דרשו הארגונים כי עבודתם של ארגוני חברה אזרחית בשטחים הכבושים – ובייחוד אלו העוסקים בזכויות האדם ובהגנה על פעילי זכויות אדם – תכובד ותזכה להגנה.

יותר מארבעים וחמש שנה נמשך מצב הכיבוש. בגדה המערבית סיומו אינו נראה קרוב, ורצועת עזה הופכת להיות ענייה, מבודדת וקיצונית יותר ויותר. העימות האחרון שניטש ברצועת עזה ובדרום ישראל, עימות שמיליוני אזרחים משני הצדדים שילמו בו מחיר יקר, רק מדגיש עד כמה אנחנו רחוקים ממשא ומתן לפתרון הסכסוך. כארבעה מיליון הפלסטינים החיים בסמוך מאוד אלינו משוללי זכויות בסיסיות, אשר לנו, בישראל, הן מובנות מאליהן. הם חיים לידנו, אבל חומות של חרדה וחשד, של איבה וגזענות מפרידות בינינו לבינם. הקליקו לקריאת המכתב המלא.

יעל שטיין, מנהלת המחקר של בצלם, במאמר דעה שהתפרסם לראשונה בעיתון הארץ: במהלך מבצע "עמוד ענן", כמו גם ב"עופרת יצוקה", קבעו המשפטנים כי הכל חוקי. אולם מהתנהלותו של הצבא עולה כי הגורמים המשפטיים המדריכים אותו מתייחסים למשפט ההומניטרי כאל מדריך לחימה, שתפקידו לסייע להם באיתור מטרות, ולא כאל מערכת הנחיות שנועדה להגן על אזרחים מפני תוצאותיה הקשות של הלחימה ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בהם.

פרויקט חלוקת מצלמות הוידאו של בצלם, "חמושים במצלמות" זכה בשבת, 1.12.2012, בפרס הראשון בקטיגוריה "תעודה חופשית" בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי 2012 של פורום היוצרים הדוקומנטאריים. מנהל מחלקת הוידאו של בצלם, יואב גרוס, אמר במעמד קבלת הפרס כי "משמח במיוחד לזכות בפרס שהוא גם ישראלי וגם דוקומנטרי. שני אלו אינם מובנים מאליו לפרויקט כזה. עד היום הפרויקט התפרסם בעיקר בשל הפרת זכויות האדם שהוא תיעד - אבל הרגעים האנושיים הפשוטים שתופסת עדשת המצלמה חשובים לעיניים ישראליות לא פחות, ומעניקים לפלסטינים החיים תחת שליטה ישראלית סיפורים ופנים."

מנכ"לית בצלם ג'סיקה מונטל אמרה בתגובתה כי "הניסיון לייצר הפרדה באוטובוסים מעורר חלחלה ואסור שהטענות הנשמעות כעת בדבר 'צרכי בטחון' ו'עומס' ישמשו כסות לגזענות הבוטה העולה מהדרישה להוריד את הפלסטינים מהאוטובוסים". הגדה המערבית היא שטח כבוש שבו חיים מעל שניים וחצי מיליון פלסטינים. התחבורה הציבורית שעוברת בכבישיה מספקת למתנחלים הגרים בה חשיפה נדירה לנוכחותם של הפלסטינים, לאחר שהמדינה טרחה ובנתה עבורם מנגנוני הפרדה משוכללים המסייעים להם להתעלם מקיומם.

מתוך עדותה של מרינה בונדרב: "חזרתי ממשמרת לילה במפעל. החלפתי בגדים והתכוננתי ללכת לישון כששמעתי את האזעקה. הרמתי את הילדה שלי, היא הייתה יחפה ולא לבושה, רצנו כולנו לחדר המדרגות וירדנו קומה אחת. שמענו פיצוץ אדיר... פחדתי להיכנס לבית, כל הזמן חשבתי מה יהיה אחר כך, איפה נגור. פחדתי שהבית נהרס כולו. בעיקר חשבתי על הילדים, מה אני אעשה איתם אם לא יהיה לנו איפה לגור".

בצלם פנה במכתב דחוף לאלוף פיקוד המרכז, למפקד אוגדת איו"ש וליועץ המשפטי של אוגדת איו"ש, ודרש כי לחיילים ולמפקדים בגדה יובהר לאלתר כי חל איסור מוחלט על ירי אש חיה על מיידי אבנים. זאת, בעקבות הריגתם של שני פלסטינים ופציעת עשרות מירי אש חיה על מיידי אבנים ומשימוש לא חוקי באמצעים לפיזור הפגנות, במסגרת של עימותים והפגנות מחאה נגד מבצע עמוד ענן בשבוע האחרון.