הדו"ח שהגישה ממשלת חמאס לאו"ם ב-3.2.10 בעקבות דו"ח ועדת גולדסטון כולל טענות משוללות יסוד לפיהן הרקטות שירו הארגונים הפלסטיניים החמושים לישראל כוונו אל מטרות צבאיות ופגעו באזרחים רק בשל כשלים טכניים, וכן כי כיוון שלרשות ארגונים אלה לא עומד נשק מתקדם, לא ניתן לדרוש מהם לקיים את הוראות המשפט הבינלאומי.

בעקבות התערבות יש דין ובצלם הודיע קצין משטרה צבאית ראשי כי המשטרה הצבאית תשפר את יחסה לפלסטינים המגיעים לבתי משפט צבאיים בישראל כדי להעיד במשפטיהם של אנשי כוחות הביטחון שהפרו את החוק.

באוקטובר 09' קבע בג"ץ כי סגירת כביש בפני תנועת כ-45,000 פלסטינים במחוז חברון בטענה שהדבר נחוץ להגנת כ-150 מתנחלים באזור אינה מידתית והורה לצבא למצוא פתרון חלופי בתוך שלושה חודשים. מבדיקה שנערכה במקום עולה כי הכביש אמנם נפתח לנסיעת פלסטינים בימי השבוע אולם הצבא שב וסוגר אותו בכל שבת, ואף אוסר בכל ימות השבוע על תנועת הולכי רגל.

הדו"ח שהגישה ישראל לאו"ם מתאר את מערכות החקירה והשיפוט של הצבא במונחים מחמיאים החוטאים לאמת, ומתעלם מפגמים מהותיים בתפקודן. עד היום, למעלה משנה לאחר סיום המבצע, הובילו כל מאמצי החקירה של ישראל להעמדה לדין של חייל אחד בלבד, שנידון לשבעה חודשי מאסר בגין גניבת כרטיס אשראי מפלסטיני. בצלם שב וקורא לישראל להקים לאלתר מנגנון חקירה עצמאי, שיהיה מורכב מאנשים מחוץ לצבא.

שלושה-עשר ארגוני זכויות אדם ישראלים פנו לנשיא המדינה, יו"ר הכנסת וראש הממשלה במכתב דחוף במחאה על הפגיעה השיטתית והגוברת בארגוני זכויות האדם בישראל: "בדמוקרטיה אסור להשתיק קולות ביקורתיים; השמירה על זכויות האדם היא בנפשנו".

בצלם פנה בדחיפות לפצ"ר בדרישה שיורה על פתיחת חקירת מצ"ח בנוגע לירי הזרחן על מתחם אונר"א בעזה. מדובר באירוע חמור במיוחד שבו הצבא המשיך להפגיז את המתחם למרות התרעות חוזרות ונשנות מצד אונר"א על כך שחוסים בו מאות אזרחים ועל-כך שבמתחם קיימים מאגר דיזל ומיכליות דלק מלאות העלולים להתפוצץ. בהתחשב בנסיבות אלה ובמידע שהיה בידי הקצינים, ברור כי דין משמעתי אינו הולם את חומרת האירוע.

במאמר המתפרסם באתר "וואלה" קוראת מנכ"ל בצלם לישראל לפעול רגע לפני שיהיה מאוחר מדי - במקום להישאר במקום המפוחד, הרואה בכל ביקורת סכנה ובכל מבקר בוגד, לאמץ את הגישה ההפוכה: להכיר בצורך בחקירה של מעשינו כאינטרס ישראלי מובהק לוודא שגם בזמן לחימה, נשמרות זכויות האדם, נשמרים עקרונות הדמוקרטיה וכללי המשפטי הבינלאומי.

קצין בדרגת סגן צולם כשהוא מתכחש לחובתו להגן על פלסטינים בשטחים ומכנה ישראלים הפועלים בסולידאריות איתם בוגדים. בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בדרישה לנקוט נגדו בצעדים ולהבהיר לחיילים המשרתים בשטחים את חובותיהם.

שנה לאחר שעשרות מתנחלים התפרעו בכפר עסירה אל-קיבלייה הוגש כתב אישום נגד מתנחל אחד בלבד. זאת על אף שחלק מהאירוע תועד בווידאו ועל אף נוכחות מסיבית של חיילים במקום במהלכו.

לפי עדויות שגבה בצלם, במהלך הפגנה נגד מכשול ההפרדה שהתקיימה בכפר ניעלין ב-1.1.10 ירה חייל כדור מתכת מצופה גומי בראשו של תושב הכפר מועתז אל-ח'וואג'א, בן 10, בשעה שרדף אחריו. בצלם דרש לפתוח בחקירה פלילית של האירוע.

ארגוני זכויות האדם בישראל, שבו וקראו לממשלת ישראל להקים ללא דיחוי מנגנון חקירה עצמאי ובלתי תלוי על מנת לחקור ביסודיות את החשדות שעלו בדבר הפרות של המשפט הבינלאומי במהלך מבצע "עופרת יצוקה".

בבוקר ה-25.11.09 היה אחמד אבו עליא היה בדרכו לאוניברסיטה, כשחיילים עיכבו אותו במחסום זעתרה. מעדות שמסר אבו עליא לבצלם עולה כי החיילים התעללו בו קשות במשך שעות רבות במחסום ובאתר אחר ולבסוף שילחו אותו כשהוא חבול ומבולבל למצוא את דרכו הביתה ברגל. בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בדרישה לפתוח בחקירה.

ב-26.12.09 הרגו חיילים שלושה פלסטינים שנחשדו בביצוע פיגוע הירי שבו נהרג הרב מאיר חי ב-24.12.09. מתחקיר בצלם עולה חשד כבד כי שניים מההרוגים נורו מבלי שנעשה כל ניסיון לעצור אותם.

ממידע שהגיע לבצלם עולה כי בלילה שבין שלישי לרביעי השבוע, בעת שקבוצת מתפללים שלוותה בחיילים ביקרה באתר שבפאתי הכפר עוורתא, הושחתו בכפר קברים ונכתבו כתובות נאצה. בצלם פנה לפרקליטות הצבאית ולמשטרה בדרישה לחקור את האירוע.

בגיל 15 אובחנה פידאא חג'י כחולה בסרטן לימפומה. מצבה הלך והדרדר וב-23.9.09 הפנו אותה רופאיה לטיפול בישראל. משפחתה הגישה עבורה בקשה דחופה לאישור כניסה, אך זה בושש להגיע. ב-11.11.09 מתה פידאא, שבועיים לפני שמלאו לה 18 שנה. ארבעה ימים לאחר מותה התבשרה משפחתה כי האישור המיוחל הגיע.

בעקבות מעצרי השווא בהפגנות בשכונת שיח' ג'ראח, מגנה קהילת זכויות האדם בישראל את ההשתקה ההולכת ומקצינה של המחאה בישראל, השתקה שהופכת בוטה ואלימה במיוחד בעת האחרונה בירושלים המזרחית.

לפני כשנה, מיד אחרי מבצע "עופרת יצוקה", אסף "בצלם" 15 מתנדבים ומתנדבות צעירים, רובם סטודנטים לתקשורת או עיתונאים מתחילים, נתן להם מצלמות וידאו, וביקש מהם לתעד את שגרת החיים שמסביבם. כל אחד בחר את הזווית האישית שלו. את התוצאות ניתן לראות באתר Ynet.