67 שניות על...

לקבלת עדכון בדוא"ל

שטחי A ,B ,C

בספטמבר 1995 חתמו ישראל ואש"ף על הסכם אוסלו ב', שבו חולקו שטחי הגדה המערבית לשלוש קטגוריות, בהתאם לחלוקת הסמכויות בין הצדדים:

שטחי A: שטחים בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית, הן אזרחית והן ביטחונית. שטחים אלה כוללים את הערים המרכזיות בגדה ובהן יריחו, ג'נין, שכם, רמאללה, חברון ובית לחם. הם מהווים כ-18% משטח הגדה, ובהם גרה רוב האוכלוסייה הפלסטינית. בפועל, אין לרשות הפלסטינית שליטה ביטחונית מלאה בשטחי A, ומדי פעם ישראל מבצעת בהם פעולות מעצר.

שטחי B: שטחים שבהם נותרה השליטה הביטחונית בידי ישראל, בעוד השליטה האזרחית הועברה לרשות הפלסטינית. שטחים אלה כוללים את האזורים הכפריים הגדולים הסמוכים למרכזים העירוניים, והם מהווים כ-22% משטח הגדה.

שטחי C: שטחים בהם שולטת ישראל בעניינים ביטחוניים ובכלל העניינים האזרחיים הקשורים לקרקע, בהם הקצאת קרקעות, תכנון ובנייה ותשתיות. שטחים אלה מהווים כ-60% משטח הגדה, וחיים בהם כ-200 ל-300 אלף פלסטינים. שטחיC  כוללים את כל ההתנחלויות והשטחים השייכים להן. נכון לסוף שנת 2011 גרו בהם לפחות 325 אלף מתנחלים ישראלים. ישראל מטילה הגבלות גורפות על השימוש של פלסטינים בשטחים אלה ומייעדת את רובם המכריע למתנחלים.

באזורי A ו-B נמצאים רוב ריכוזי האוכלוסייה הפלסטינית בגדה (יותר מ-2.4 מיליון איש), והם מתחלקים ל-166 תאי-שטח נפרדים, ללא רצף טריטוריאלי, המוקפים בשטחי C. חלוקת הגדה למובלעות ולאיים פלסטיניים מונעת פיתוח בקנה מידה משמעותי של היישובים הפלסטיניים בה.