תקופה האחרונה מסתמנת מגמה מסוכנת של הגבלת צעדיהם של ארגוני זכויות האדם בישראל ואף של ניסיון לערער על הלגיטימיות של ארגונים אלה. לצד מסע ההכפשה נגד הקרן החדשה לישראל, ולאחר שנרשמה סדרת התבטאויות מקוממת של גורמים רשמיים בישראל נגד פעולת הארגונים, נעשה כעת ניסיון להגביל את פעילותם בחקיקה ובימים אלה מקדמים חברי כנסת מהימין ומהמרכז הצעת חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה". עוד לפני כן דווח כי ועדת החוקה של הכנסת החליטה על הקמת תת ועדה מיוחדת שתחקור העברת תרומות מארגונים וממשלות זרות לעמותות ישראליות. החלטה זו בוטלה לאחר עבודת לובי מאומצת של הארגונים בישראל ובקרב הקהילה הבינלאומית.

תכליתה המוצהרת של הצעת החוק החדשה היא "קידום השקיפות". אולם עיקרון זה, שאין עוררין על חשיבותו, כבר מעוגן בחוק הקיים ובצלם וארגונים אחרים מתנהלים לאורו. מעיון בהצעת החוק עולה כי בפועל, היא נועדה לעשות דה-לגיטימציה לארגוני זכויות האדם, לסמנם את העובדים והמתנדבים בהם כבוגדים בישראל ולפגוע בחופש פעולתם.

ההצעה חלה על כל ארגון העוסק בפעילות פוליטית, וזו מוגדרת ככל פעילות שמטרתה להשפיע על דעת הקהל או להביא לשינוי במדיניות. על-פי ההצעה, כל ארגון הפועל בתחום זה יידרש כתנאי לקבלת תרומות ממדינות זרות להירשם אצל רשם המפלגות, להגיש דוחות על התרומות שהוא מקבל, לפרסם את כל המידע הנוגע לכך באתר אינטרנט, ולציין את העובדה שהוא נתמך על-ידי גורמים מחוץ לישראל על גבי כל מסמך ובתחילת כל פגישה או דיון ועוד. בנוסף לכך, ההצעה מטילה אחריות אישית על בעלי תפקידים בארגונים, ובכלל זה חברי ההנהלה, מנהלים, חשבים ועוד, וקובעת עונשי מאסר וקנסות שיוטלו על המפרים סעיפים מסוימים בחוק זה. כמו כן, על-פי ההצעה יישלל מארגונים אלה מעמדם כגופים ציבוריים כמוגדר בפקודת מס הכנסה, ועל כן יישללו מהם פטורים ממס מהם הם נהנים כיום.

אם תתקבל הצעת החוק, יהיו לכך השלכות חמורות. הדבר עלול להביא לפגיעה קשה בחופש ההתאגדות בישראל; לספח את ישראל לרשימה המפוקפקת של מדינות שאינן מאפשרות לארגוני חברה אזרחית חופש פעולה; לרוקן מתוכן את מהות ההתאגדות של התארגנויות אזרחיות כעמותות רשומות; לערבב בין תפקידיהם של רשם המפלגות ורשם העמותות; ולשלול את מעמד המוסד הציבורי (כמשמעותו בפקודת מס ההכנסה) ממאות גופי החברה האזרחית בישראל, הפועלים בשלל תחומים - איכות הסביבה, תרבות, בריאות, זכויות האדם, שינוי חברתי ועוד.

כחלק מקהילת ארגוני החברה האזרחית בישראל, בצלם מוקיע את הניסיון לערער על הלגיטימיות של ארגונים אלה ואת המהלכים הפוליטיים שנועדו לעגן גישה זו בחוק. אחד העקרונות הבסיסיים בחברה דמוקרטית הוא החופש לבקר את השלטון, והתגייסות גורמים בכנסת להשתקת קולות אלה מעמידה בסכנה את יכולתה של החברה האזרחית למלא את תפקידה. חוסנה של כל חברה נמדד ביכולתה לקיים שיח פתוח בנושאים השנויים במחלוקת, ותפקידם של ארגוני החברה האזרחית לוודא שדיון פתוח כזה ימשיך להתקיים בין אנשים מכל גוני הקשת החברתית והפוליטית בישראל. בצלם מברך על ביקורת עניינית על הטענות שמעלה הארגון, ובלבד שזו תתמקד במהות ולא באנשים המבטאים אותן בבחינת הריגת השליח.