הכפר אל-עקבה

פורסם: 
5.1.14
עודכן: 
10.2.15

אימון צבאי בכפר אל-עקבה, יוני 2012. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 27.6.12
אימון צבאי בכפר אל-עקבה, יוני 2012. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 27.6.12

הכפר אל-עקבה שוכן בצפון הבקעה, כשני ק"מ מזרחית לכפר תיאסיר שבשטח B, עוד מתחילת המאה ה-20. לפני 1967 חיו בכפר יותר מ-600 תושבים, שרובם גרו באוהלים ועסקו בחקלאות.

לאחר כיבוש הגדה המערבית הכריז הצבא על אזור נרחב, שבתחומיו שוכן הכפר, כשטח צבאי סגור, ובכפר התקיימו אימונים תדירים שכללו שימוש באש חיה. האימונים בכפר התבצעו במשך כמה ימים בכל שבוע, בלילה וביום, וכללו שימוש בטנקים, במסוקים וביריות. האימונים, שבמהלכם סגר הצבא כבישים והשחית יבולים, פגעו קשות בשגרת חייהם של התושבים, שחיו בפחד מתמיד, ובפרנסתם. במרוצת השנים נהרגו שניים מתושבי אל-עקבה מירי חיילים, וארבעה נוספים, בהם ילדה בת שש, נהרגו כתוצאה מהתפוצצות נפלים של תחמושת אימונים. לפחות 38 מתושבי הכפר נפצעו מסיבות אלה. ב-1971 נפצע ראש המועצה של אל-עקאבה משלושה קליעים שירו לעברו חיילים בעת שקצר את יבולו, ומאז הוא מרותק לכסא גלגלים. ב-1999 עתרו תושבי הכפר לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח, בדרישה להפסיק את האימונים בכפר ובשדותיו, ולבטל את הצו המכריז על שטח הכפר כשטח צבאי סגור. בעקבות העתירה התחייב הצבא כי לא יתבצעו אימונים באש חיה בכפר וכי חיילים לא ינועו בין בתיו.

סאמי סובוח, ראש מועצת אל-עקבה, במהלך אימון צבאי בכפר. סובוח נפגע מירי במהלך אימון צבאי כשהיה בן 16 ומאז הוא משותק בפלג גופו התחתון. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 27.6.12
סאמי סובוח, ראש מועצת אל-עקבה, במהלך אימון צבאי בכפר בחודש יוני 2012. סובוח נפגע מירי במהלך אימון צבאי כשהיה בן 16 ומאז הוא משותק בפלג גופו התחתון. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 27.6.12

תושבי הכפר, שמספרם הדלדל עם השנים לכ-230, גרים במבנים העשויים מאבן ומפח. המנהל האזרחי מעולם לא הכין לכפר תוכנית מתאר ובתחילת שנת 2004 הוציא צווי הריסה ל-35 מתוך 45 המבנים הניצבים בו, כולל רוב בתי המגורים, מסגד, גן ילדים, מרפאה, והכביש היחיד הסלול בכפר. תושבי הכפר הגישו עתירות לבג"ץ בדרישה לבטל את צווי ההריסה ולחייב את המנהל האזרחי להכין תוכנית מתאר שתאפשר בנייה בכפר. בתגובה לעתירות, הודיע המנהל באוגוסט 2008 כי תיחם אזור במרכז הכפר, שבו מרוכזים כל מבני הציבור ופחות ממחצית מבתי המגורים, ושאותם המנהל אינו מתכוון להרוס "לעת הזו". באותו חודש דחה בית המשפט את העתירה, לאחר שקבע כי ביטול צווי ההריסה, "כמוהו כמתן הכשר של בית המשפט לביצוען של עבירות". מאז הרס המנהל בכפר כמה מבנים שנמצאו מחוץ לשטח שתוחם – בהם שלושה מבני מגורים. כן הרס המנהל כמה פעמים דרכים שסללה מועצת הכפר ופנסי רחוב שהוצבו על מנת להאיר את כביש הגישה לכפר. המנהל האזרחי מסרב לחבר את הכפר לרשת המים, ותושביו תלויים בהעברת מים באמצעות מכלים מכפרים סמוכים. 

כביש שהרס המנהל האזרחי בכפר אל-עקבה שבבקעת הירדן. צילום: אן פק, אקטיבסטילס, 7.4.11
כביש שהרס המנהל האזרחי בכפר אל-עקבה שבבקעת הירדן. צילום: אן פק, אקטיבסטילס, 7.4.11

מאז דחיית העתירה הגישו תושבי אל-עקבה למנהל האזרחי כמה בקשות לתכנון והצעות לתוכניות מתאר, אולם כולן נדחו בנימוקים שונים. כך, במארס 2012 דחה המנהל הצעה לתוכנית מתאר שהגיש הכפר, בטענה ששטח התוכנית מופרז ביחס לגידול האוכלוסייה הצפוי במקום. בהחלטתו טען המנהל כי אין צורך "בהקמת ישות תכנונית חדשה בשטח אש" כאשר בסמוך, בשטח B, מצוי הכפר תיאסיר שתוכנית המתאר שלו "טרם מיצתה את כושר הבנייה שלה". המנהל הביע חשש כי "המטרה העיקרית של התוכנית [...] הינה הכשרה של הבנייה הבלתי חוקית שבוצעה במקום לאורך השנים". בהמשך, מסר המנהל כי "כיוון ש'חרבת אל עקבה' מצויה בתחומי שטח סגור (שטח אש), ישנה היתכנות נמוכה לאישורה של תוכנית בנקודה זו". ביולי 2012 הוציא המנהל צווי הריסה חדשים לכמה מבנים בכפר, חלקם בתי מגורים. התושבים עתרו שוב לבג"ץ בדרישה לבטל את הצווים ובית המשפט הורה בצו ביניים שלא לבצע את ההריסות, "בכפוף לכך שהמצב הקיים בשטח יוקפא מבחינת הבנייה ומבחינת האיכלוס". עד כה, טרם התקיים דיון בעתירה. עם זאת, מועצת הכפר מוסיפה לפתחו, בסיוע של ארגונים בינלאומיים, ובשנים האחרונות סללה בו רשת דרכים פנימיות והקימה מרכז רפואי, גן ילדים, סדנת תפירה ומפעל ליצור ושיווק של תבלינים.