מובלעות ההתנחלות במזרח ירושלים מקיפות את אגן העיר העתיקה מדרום, ממזרח ומצפון, וחלקן חולשות על דרכים ראשיות המובילות אל העיר העתיקה. כמו כן הוקמו מובלעות התנחלות ברובע המוסלמי וברובע הנוצרי בעיר העתיקה, במטרה להקיף את הר הבית.

המובלעות המרכזיות מצויות ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, בסילוואן (עיר דוד), בראס אל-עמוד (מעלה זיתים ומעלה דוד), בא-טור (בית אורות), באבו-דיס (קדמת ציון) ובשיח' ג'ראח (נחלת שמעון). מספרם הכולל של המתנחלים המתגוררים בהן מוערך באלפיים איש. פעילותן של עמותות המתנחלים בלב השכונות הפלסטיניות גורמת לחיכוכים אלימים ולאווירה של מתח מתמיד בשכונות אלה.

המובלעות אמנם הוקמו ביוזמה של עמותות מתנחלים, אך זכו לסיוע ולתמיכה נרחבים מצד רשויות השלטון הישראליות. כך, העמותות השתלטו על רכוש פלסטיני בעזרת רשויות ממשלתיות כגון האפוטרופוס לנכסי נפקדים, רכשו נכסים מגורמים פלסטיניים, לעיתים בדרכים מפוקפקות, ודרשו להעביר לשליטתן רכוש שהיה בבעלות יהודית לפני שנת 1948.

הממשלה ועיריית ירושלים תומכות במאמצי ההתנחלות בלב השכונות הפלסטיניות במזרח העיר, מקצות למובלעות כוח אבטחה הממומן מכספי המסים, מאבטחות את פעולות ההשתלטות על נכסים ובתים פלסטיניים, ומסייעות במימון וקידום של תכניות בנייה ופיתוח במובלעות ובהעברת נכסים ממשלתיים דוגמת הגן הארכיאולוגי שסביב העיר העתיקה לשליטתן של העמותות.

קיומן של המובלעות פוגע בזכותם של הפלסטינים תושבי השכונות שבהן הוקמו לחופש תנועה, לפרטיות ולביטחון. כוחות האבטחה של המתנחלים מטילים את אימתם על התושבים ומגבילים את תנועתם בקרבת המובלעות, גם במקרים של ילדים המבקשים לשחק ליד בתיהם. במבנים שבהם מתגוררים מתנחלים לצד פלסטינים מוגבלת תנועת הפלסטינים גם בתוך מבנה המגורים עצמו. מצלמות אבטחה שהתקינו מתנחלים חודרות לפרטיותם של הדיירים האחרים ולעתים מצלמות את פנים דירתם. בנוסף, המשטרה נוקטת יחס מפלה כלפי התושבים הפלסטינים, ובמקרים של חיכוכים בין האוכלוסיות בוחרת על-פי רוב להגן רק על זכויות המתנחלים.