בצלם בתקשורת

2.4.15

צה"ל מזגזג בחברון: לפני כשנתיים צה"ל החל לנהוג בהפרדה בין יהודים לערבים בדרך הראשית המובילה למערת המכפלה בחברון, הנוהל בוטל ולפני כחודשיים שוב חזר, אלא שהבוקר (חמישי) הוחלט לבטלו שוב וזאת לאחר שנמתחה ביקורת נוקבת בנושא.
ההחלטה לבטל את נוהל ההפרדה על בסיס אתני בחברון, התקבלה לאחר פניית ynet, והבוקר כאמור יהודים וערבים יכולים לנוע בדרך הראשית ללא כל הפרדה.
כעת עם ביטול האיסור, כוחות הביטחון יאפשרו להולכי רגל ורוכבי אופניים ורכבים פלסטינים לעבור ברחוב. לאור הזיג-זג בשנתיים האחרונות בנושא, לא ברור כמה זמן תחזיק ההחלטה שהתקבלה היום.

21.3.15

הפלסטינים שהיו במקום, ובהם אביה של הילדה, דיווחו כי קבוצה של מספר מתנחלים רעולי פנים הגיעו לחירבת עתוואני והחלו ליידות אבנים לעבר מקומיים. כוחות של משטרת מחוז ש"י שהגיעו למקום החלו לבצע סריקות אחר האבנים שהושלכו.
אביה של הילדה הגיע לתחנת המשטרה של מחוז ש"י על מנת להגיש תלונה. גם ארגון בצלם דיווח על התקרית. לאחר שקיבלה טיפול רפואי בשטח נסעה הילדה עם אביה לתחנת המשטרה.

8.3.15

הצבא מדווח על עלייה בהיקף זריקות האבנים של פלסטינים בגדה. במקביל, כמעט מדי לילה נכנסות קבוצות חיילים לבתים. המטרה הרשמית היא חיפוש חשודים, לאחרים זה נראה כמו נסיונות הפחדה כדי למנוע את הפרת הסדר הבאה והמשפחות מתעדות את הביקורים הליליים האלה

2.3.15

האירוע החמור התרחש ב-23 בדצמבר האחרון באזור כרמי צור במועצה האזורית גוש עציון. החיילים תפסו נער שהשליך לעברם אבנים. אחד החיילים נשמע בסרטון מלגלג על הנער ושואל: "מי פחדן, אה? מי פחדן? יופי". בכלב הוא הפציר: "תן בו".
מארגון "בצלם" נמסר כי "מי ששולח חיילים לשסות כלבי תקיפה באזרחים לא חמושים, שלא יתפלא כאשר צילום הווידאו המזעזע שביצעו החיילים עצמם דולף לרשת, ומדרדר עוד יותר את מעמדנו בעולם".

27.2.15

הפרקליטות הצבאית החליטה שלא להעמיד לדין אף אחד מהאחראים להרג של סרחאן, וערעור שהגיש ארגון "בצלם" נדחה גם הוא. החודש הוחלט על סגירת התיק.
עוד בנושא

כאן נכנסת לתמונה הפרקליטות הצבאית. טענתה כאילו החייל פעל בסבירות, גם אם בניגוד לפקודות, מכיוון שלא ניתן היה לדעת מהיכן סרחאן הגיע וייתכן כי ברח מהמתחם הסגור – לא יכולה להתקבל כטענה סבירה. במקרה של פקודה כזו צריכה להיות ודאות כי האדם ברח משטח שהוגדר כסגור, ולא רק הערכה סובייקטיבית כזו. גם לא סבירה ההחלטה לא להעמיד לדין אף אחד מהאחראים להרג סרחאן.

בנוסף, ההחלטה התקבלה כבר כשלא הייתה רלוונטית. ח', החייל היורה, השתחרר מהצבא יומיים לאחר הירי. החוק קובע שבחלוף שנה משחרורו יוצא חייל מחוץ להישג ידו של חוק השיפוט הצבאי. לכן, כשהפרקליט הצבאי דחה את הערר שהגיש ארגון "בצלם" ב-1.8.2013 על סגירת התיק בפברואר האחרון, למעשה היה על הפרקליטות להעביר את ההחלטה לרשויות האזרחיות האחראיות.

24.2.15

הרבה לפני תרבות הסלפי והאייפון והשוקולד בטיסה הישראלים ידעו להיות חצופים וחסרי טקט. סקסיזם, צעקות, קללות ואלימות - והכל מתועד: אלו הן כמה מהפרשיות המביכות בישראל

יפעת אלקובי, תושבת הישוב היהודי בחברון, ידעה לאורך השנים אינספור הסתבכויות והתעמתויות עם גורמי החוק במדינת ישראל, אבל לעיקר "תהילתה" זכתה בתקרית בה צולמה כשהיא תוקפת במילים קשות את "שכניה", משפחת אבו עיישה וצועקת לעבר אם המשפחה: "את וכל הבנות שלך שרמוטות. אתה שרמוטה. כנסי בחזרה לכלוב". בתגובה, היא סופגת יריקה לפניה. הסרטון, שצולם על ידי רג'אא אבו עיישה בת ה-16 והופץ על ידי ארגון "בצלם", מתעד את השיגרה המוזרה והקשה בה חיים הצדדים בחברון והחיילים, חסרי האונים.

8.2.15

בית המשפט העליון קבע היום (ראשון) בהחלטה דרמטית כי המדינה צריכה לממש צווי הריסה נגד תשעה מבנים בלתי חוקיים שהוקמו בהתנחלות עפרה, זאת במסגרת עתירתם של ״יש דין״ וב״צלם״, יחד עם תושבים פלסטינים מהכפרים בסביבה. הנשיא היוצא, אשר גרוניס, הורה לבצע את הצווים בתוך שנתיים. הנשיאה הנכנסת מרים נאור אמרה כי "זה פרק זמן ארוך מידי. מציאת חלופות למגורי המשפחות אינה בגדר תנאי לפינוי".

חגי אלעד, מנכ"ל "בצלם", אמר בתגובה: "בשנים שחלפו מאז הוגשה העתירה, נמשך במלוא המרץ גזל האדמות הפלסטיניות בגדה. בין אם באמצעות ההכרזות על 'אדמות מדינה' - איזו מדינה בדיוק? - ובין אם באמצעות השתלטות על קרקע פלסטינית פרטית, המגמה היא אותה המגמה, בהובלתן של ממשלות ישראל מזה שנות דור ויותר. החלטת בג"צ אינה משנה את התמונה הכללית."

28.1.15

על פי הארגון, במהלך הכנת הדוח נבדקו לעומק 70 אירועים בהם נהרגו שלושה אנשים ויותר בעת ששהו בביתם. 606 פלסטינים נהרגו באירועים שנבחנו, כאשר למעלה מ-70% מהם היו נערים, ילדים, נשים ומבוגרים מעל גיל 60, לטענת בצלם.
המחקר שפורסם מצביע על שלוש סיבות עיקריות למניין ההרוגים הגבוה בקרב האזרחים בעזה: הגדרה רחבה של ישראל למטרות צבאיות שמותר לפגוע בהן, פרשנות גמישה של הגדרות הנזקים הנלווים, והיעדר אזהרות או מתן אזהרות לא אפקטיביות.

בדוח טען הארגון כי תקיפות צה"ל אלה לא היו יוזמה פרטית של חיילים, טייסים או מפקדים בשטח, אלא "ביטוי למדיניות שנקבעה על ידי הדרג המדיני והדרג הצבאי הבכיר". לטענת בצלם, גם אם סברה הממשלה כי יישומה של מדיניות זו יביא להפסקת הירי לעבר יישובים ישראליים, אסור היה ליישם אותה בשל תוצאותיה ובשל "הדגל השחור" המתנוסס מעליה.

28.1.15

מנכ"ל בצלם חגי אלעד כתב לראש הממשלה בנימין נתניהו: "הדרגים הבכירים בראשותך גיבו את התקיפות, התנערו מכל אחריות לפגיעה באזרחים והטילו את מלוא האחריות להן על חמאס. פרשנות זו נועדה להדוף טענות נגד ישראל - פרשנות זו אינה סבירה ואינה חוקית".

הדו"ח אמנם מותח ביקורת גם על ארגון הטרור חמאס, ומאשים אותו בהפרת המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ובירי על אזרחים ומתוך אוכלוסיה אזרחית, אך טוען כי עובדות אלו אינן מכשירות את פעילות צה"ל.

28.1.15

בצלם טוען כי עשרות המקרים שבהם תקף הצבא בתים מעלים כי לפחות בחלקם פעל צה"ל בניגוד להוראות המשפט הבינלאומי. כיום מתקיימת חקירת מצ"ח הבודקת את הפגיעה בבית משפחת אבו ג'אמע בחאן יונס, בה נהרגו 27 אזרחים.
לצד זאת, בבצלם מציינים כי גם חמאס הפר את הוראות המשפט הבינלאומי, ואת חובתו להבחין בין מטרות אזרחיות למטרות צבאיות. בדו"ח נכתב כי חמאס ירה לעבר אזרחים ישראלים דווקא כשהוא פועל מתוך אוכלוסייה אזרחית, דבר החותר "תחת הכלל הבסיסי ביותר במשפט ההומניטארי, שנועד לצמצם את הפגיעה באזרחים ככל שניתן ולהרחיקם מאזורי לחימה".

לטענת הארגון, הפגיעה באזרחים פלסטינים נגרמה בשל הגדרה רחבה של אותה "מטרה צבאית", המותרת לפגיעה, כך שבתים רבים הותקפו. בצבא טענו כי מפקדים רבים בחמאס הפכו את דירותיהם לבסיסים או לחמ"ל מבצעי. בכך, קובעים בפרקליטות הצבאית, הפכו אותם מבנים לכאלו המשמשים "לצורך צבאי", ולכן הם מטרה צבאית לגיטימית.