בצלם בתקשורת

20.10.14

האירוע המתועד התרחש אתמול בשכונת ג'בל ג'והר בחברון, כאשר נרשמה תקרית של יידוי אבנים. החיילים שהגיעו למקום במהרה עיכבו את הנער א' א-רג'בי, שטרם מלאו לו 12 שנים ועל כן נמצא מתחת לגיל האחריות הפלילית. בסרטון שפורסם נראים החיילים בזמן שהם מכסים את עיני הנער, אוזקים את ידיו ומעלים אותו לג'יפ הצבאי.

הנער נעצר למרות קריאות תושבי השכונה, שניסו להתריע בפני החיילים על מצבו הנפשי של הנער - אך החיילים הורו להם לא להתקרב. מארגון "בצלם" נמסר כי הנער שוחרר לאחר כרבע שעה, כאשר הגיע לזירה אביו של א-רג'בי, שהצליח לשכנע את החיילים כי בנו לוקה בשכלו ואינו מסוגל לדבר.

מתנדב "בצלם" סמיח דענא תיעד את מעצר הנער מחלון ביתו, וברקע נשמעות קריאות עידוד לחיילים מצד עשרות תושבים יהודים מהאזור, שקראו "כיפאק לצה"ל", "עד עכשיו שיחקת אותה גבר, תראה איפה אתה מתחבא, חתיכת פחדן". לאחר המעצר אף צעקו לזמן קצר "מוות לערבים".

16.9.14

הוועדה נועדה להוכיח ש"לא הייתה ברירה". עומדים לרשותה, כמו לרשות צה"ל, תחקירי בצלם ויש דין. בשלב זה מסרבים שני הארגונים להעבירם לצה"ל מסיבות של טיפול מרושל, אם לא רשלנות פושעת בטיפול בתחקירים ותלונות קודמות. רק לפני שנה וחצי בערך פורסמו מסקנות ועדת טירקל אחרי עופרת יצוקה, ורובן נקברו באותו בית קברות. אגב, המלצה חשובה שכבר יושמה היא הוצאת חקירת תלונות נחקרים מידי שב"כ והעברתה למשרד המשפטים, וגם כאן היישום תלוי בהרכב החוקרים.

11.9.14

בהודעה לעיתונות, אמרו הגופים המעניקים את הפרס כי הארגון הפנה זרקור אל הפרות זכויות האדם בשטחים, בכך שאפשר לנפגעי ההפרות להשמיע את קולם וקרא לרשויות לקבל על עצמן את האחריות ולדאוג למתן דין וחשבון. בהתעלם מכל החורים בדיווחי הארגון ומחוסר האמינות שלו, נאמר כי בצלם פועל כדי שהרשויות הישראליות והפלשתיניות יכבדו את זכויותיהם השוות של ישראלים ושל פלשתינים, וראוי להערכה מיוחדת על מאבקו המתמשך לקידום זכויות האדם בסביבה בה הביקורת שהוא מותח אינה מתקבלת תמיד בברכה.

10.9.14

מארגון "בצלם" נמסר בתגובה על החקירה: "על סמך ניסיון העבר, 'בצלם' לא תולה תקווה רבה שהבדיקות יובילו לחקירות רציניות או לתוצאות מלבד טיוח. 'בצלם' הודיע בתחילת השבוע כי לא ישתף פעולה עם מנגנון החקירה הצבאי הקיים, שבמתכונתו הנוכחית הוא לא יותר מתיאטרון של חקירות לכאורה, ודרש להחליפו במנגנון חקירה עצמאי, שקוף ובלתי תלוי".

31.8.14

השופט רובינשטיין ייחס ל"בצלם" כוונה פוליטית להביא להפסקת הלחימה. אך זהו ייחוס המנוגד לכוונה המוסרית של "בצלם", כפי שהצהיר עליה; ייחוס שנועד לבסס את ההכרעה השיפוטית, מבלי שיהיה לו יסוד, והוא עולה בקנה אחד עם מגמה רווחת בישראל — לייחס למי שמשמיע מסר אוניברסלי שמאלנות. אותו ייחוס מגמתי ופסול ניתן היה להצמיד לדבריו של השופט רובינשטיין עצמו.
כמה עצוב, כמה מבייש, שלא ניתן לשדר בישראל מסר אוניברסלי־הומניסטי פשוט, ולפיו ילד עזתי הוא קודם כל ילד, גם בעת לחימה. הוא אדם. יש לו שם. מותו מצער כל אדם שהאנושיות טבועה בו. כמה חבל שכל מסר ניתן לתיוג כפוליטי, שהיגדים אוניברסליים־הומניסטיים מתוארים כשנויים במחלוקת. אם על הכל יש מחלוקת — מה כן משותף לחברה הישראלית? באיזה מובן היא חברה אנושית?

28.8.14

אחרי שהופיע בפסטיבל אביניון, בטולוז ובפריז, המופע המדובר "ארכיון" מאת הכוריאוגרף ארקדי זיידס עולה בשבוע הבא בבכורה ישראלית, במסגרת פסטיבל המחול "צוללן" בתיאטרון תמונע.
זיידס, שבעבודותיו הקודמות עסק בעקירה ובנדודים כמצב קיומי, ממשיך לעסוק בקונפליקט, ומעמיק את חקירתו בסכסוך המתמשך בין ישראל לפלסטינים. "ארכיון" היא יצירה אמיצה, שבה הוא בוחן חומרים של תנועת "בצלם", שצילמו פלסטינים המתעדים מצבים ואירועים של קונפליקט במסגרת פרויקט איסוף המידע "חמושים במצלמות" של התנועה.
את העדויות המצולמות הוא מתרגם לתנועה, לאסתטיקה בימתית, וכך הוא ממקד את תשומת לב הצופים בגוף - גופם של הישראלים והתגובות הפיזיות שלהם, בעוד הפלסטינים נותרים מאחורי המצלמות. אף אל פי כן קולם ונקודת מבטם נוכחים מאד, וקובעים את הפרספקטיבה של הצפייה.
זהו תרגיל מעניין עבורנו, הישראלים, לצפות בחלקים מתוכנו ולראותם מבעד לעיניים זרות. אין כאן שאלה של נרטיב דומיננטי ונרטיב כבוש, אלא פשוט התבוננות מנקודת מבט נתונה.

24.6.14

דוברת "בצלם" מסרה בתגובה לכוונה להרוס את בית המשפחה: "שני הנאשמים יועמדו לדין, ואם יורשעו הם צפויים לרצות עונשי מאסר ממושכים. את המחיר הכבד של אובדן ביתם ישלמו לא הם אלא בני משפחתם, שאינם חשודים כלל בשום עבירה".

22.6.14

השנה תתקיים התחרות הגדולה ביותר מראשית הפסטיבל, בה יתחרו כ-27 סרטים, ביניהם: "מסע אל הפלנטה האחרת" של תום קלס, "התצפיתנית" של נועה גוסקוב (הבמאית זכתה בפרס הבמאית המבטיחה בפסטיבל הסטודנטים הבינלאומי בתל אביב, 2014), "בור המים" של גן דה לנגה, "פריז על המים" של הדס איילון, "הביקור" של ענבר חורש, "העלמה והמוות" של יעל לוטם, "אם תחייך העולם יחייך אליך" של איהאב טרביה, יואב גרוס, משפחת אל חדאד וארגון "בצלם" (הסרט השתתף בתחרות הקצרים הרשמית של פסטיבל ברלין 2014), "מישהו ראה את אייל נוריך?" של שירה פורת (הסרט התחרה בפסטיבל הסטודנטים הבינלאומי 2014 וגרף פרסים רבים: פרס העריכה, פרס ההפצה וציון לשבח מפורום המבקרים) ו"אלוהים יקר" של ארז תדמור וגיא נתיב.

12.6.14

חקירת המקרה מתנהלת מזה כשנה וחצי, וזאת בשל מדיניות החקירה בצה"ל, לפיה בכל מקרה בו נהרג פלסטיני מאש צה"ל בגדה, אם לא השתתף ב"פעילות לחימתית של ממש", על מצ"ח לחקור את נסיבות המקרה. כחלק מהחקירה ערכו בצבא שחזור של התקרית, בה לקחה חלק גם סועאד, שנפגעה מהירי. באפריל האחרון הגיש אביה המנוחה מוניר חנש, יחד עם "בצלם", עתירה לבג"ץ בה דרש מהפרקליט הצבאי הראשי להכריע בתיק.

28.5.14

ארבע נערות פלסטיניות בנות 11-15, חלקן חירשות, נעצרו בדרום הר חברון - בגלל שנחשדו בגניבה ממטע פירות. תיעוד של "בצלם" מראה סיטואציה מוזרה בין השוטרים לפלסטינים. תושב המקום האשים את הנערות בגניבת דובדבנים, והן נלקחו לבדן לחקירה