בצלם בתקשורת

27.2.15

הפרקליטות הצבאית החליטה שלא להעמיד לדין אף אחד מהאחראים להרג של סרחאן, וערעור שהגיש ארגון "בצלם" נדחה גם הוא. החודש הוחלט על סגירת התיק.
עוד בנושא

כאן נכנסת לתמונה הפרקליטות הצבאית. טענתה כאילו החייל פעל בסבירות, גם אם בניגוד לפקודות, מכיוון שלא ניתן היה לדעת מהיכן סרחאן הגיע וייתכן כי ברח מהמתחם הסגור – לא יכולה להתקבל כטענה סבירה. במקרה של פקודה כזו צריכה להיות ודאות כי האדם ברח משטח שהוגדר כסגור, ולא רק הערכה סובייקטיבית כזו. גם לא סבירה ההחלטה לא להעמיד לדין אף אחד מהאחראים להרג סרחאן.

בנוסף, ההחלטה התקבלה כבר כשלא הייתה רלוונטית. ח', החייל היורה, השתחרר מהצבא יומיים לאחר הירי. החוק קובע שבחלוף שנה משחרורו יוצא חייל מחוץ להישג ידו של חוק השיפוט הצבאי. לכן, כשהפרקליט הצבאי דחה את הערר שהגיש ארגון "בצלם" ב-1.8.2013 על סגירת התיק בפברואר האחרון, למעשה היה על הפרקליטות להעביר את ההחלטה לרשויות האזרחיות האחראיות.

24.2.15

הרבה לפני תרבות הסלפי והאייפון והשוקולד בטיסה הישראלים ידעו להיות חצופים וחסרי טקט. סקסיזם, צעקות, קללות ואלימות - והכל מתועד: אלו הן כמה מהפרשיות המביכות בישראל

יפעת אלקובי, תושבת הישוב היהודי בחברון, ידעה לאורך השנים אינספור הסתבכויות והתעמתויות עם גורמי החוק במדינת ישראל, אבל לעיקר "תהילתה" זכתה בתקרית בה צולמה כשהיא תוקפת במילים קשות את "שכניה", משפחת אבו עיישה וצועקת לעבר אם המשפחה: "את וכל הבנות שלך שרמוטות. אתה שרמוטה. כנסי בחזרה לכלוב". בתגובה, היא סופגת יריקה לפניה. הסרטון, שצולם על ידי רג'אא אבו עיישה בת ה-16 והופץ על ידי ארגון "בצלם", מתעד את השיגרה המוזרה והקשה בה חיים הצדדים בחברון והחיילים, חסרי האונים.

8.2.15

בית המשפט העליון קבע היום (ראשון) בהחלטה דרמטית כי המדינה צריכה לממש צווי הריסה נגד תשעה מבנים בלתי חוקיים שהוקמו בהתנחלות עפרה, זאת במסגרת עתירתם של ״יש דין״ וב״צלם״, יחד עם תושבים פלסטינים מהכפרים בסביבה. הנשיא היוצא, אשר גרוניס, הורה לבצע את הצווים בתוך שנתיים. הנשיאה הנכנסת מרים נאור אמרה כי "זה פרק זמן ארוך מידי. מציאת חלופות למגורי המשפחות אינה בגדר תנאי לפינוי".

חגי אלעד, מנכ"ל "בצלם", אמר בתגובה: "בשנים שחלפו מאז הוגשה העתירה, נמשך במלוא המרץ גזל האדמות הפלסטיניות בגדה. בין אם באמצעות ההכרזות על 'אדמות מדינה' - איזו מדינה בדיוק? - ובין אם באמצעות השתלטות על קרקע פלסטינית פרטית, המגמה היא אותה המגמה, בהובלתן של ממשלות ישראל מזה שנות דור ויותר. החלטת בג"צ אינה משנה את התמונה הכללית."

28.1.15

מנכ"ל בצלם חגי אלעד כתב לראש הממשלה בנימין נתניהו: "הדרגים הבכירים בראשותך גיבו את התקיפות, התנערו מכל אחריות לפגיעה באזרחים והטילו את מלוא האחריות להן על חמאס. פרשנות זו נועדה להדוף טענות נגד ישראל - פרשנות זו אינה סבירה ואינה חוקית".

הדו"ח אמנם מותח ביקורת גם על ארגון הטרור חמאס, ומאשים אותו בהפרת המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ובירי על אזרחים ומתוך אוכלוסיה אזרחית, אך טוען כי עובדות אלו אינן מכשירות את פעילות צה"ל.

28.1.15

בצלם טוען כי עשרות המקרים שבהם תקף הצבא בתים מעלים כי לפחות בחלקם פעל צה"ל בניגוד להוראות המשפט הבינלאומי. כיום מתקיימת חקירת מצ"ח הבודקת את הפגיעה בבית משפחת אבו ג'אמע בחאן יונס, בה נהרגו 27 אזרחים.
לצד זאת, בבצלם מציינים כי גם חמאס הפר את הוראות המשפט הבינלאומי, ואת חובתו להבחין בין מטרות אזרחיות למטרות צבאיות. בדו"ח נכתב כי חמאס ירה לעבר אזרחים ישראלים דווקא כשהוא פועל מתוך אוכלוסייה אזרחית, דבר החותר "תחת הכלל הבסיסי ביותר במשפט ההומניטארי, שנועד לצמצם את הפגיעה באזרחים ככל שניתן ולהרחיקם מאזורי לחימה".

לטענת הארגון, הפגיעה באזרחים פלסטינים נגרמה בשל הגדרה רחבה של אותה "מטרה צבאית", המותרת לפגיעה, כך שבתים רבים הותקפו. בצבא טענו כי מפקדים רבים בחמאס הפכו את דירותיהם לבסיסים או לחמ"ל מבצעי. בכך, קובעים בפרקליטות הצבאית, הפכו אותם מבנים לכאלו המשמשים "לצורך צבאי", ולכן הם מטרה צבאית לגיטימית.

28.1.15

על פי הארגון, במהלך הכנת הדוח נבדקו לעומק 70 אירועים בהם נהרגו שלושה אנשים ויותר בעת ששהו בביתם. 606 פלסטינים נהרגו באירועים שנבחנו, כאשר למעלה מ-70% מהם היו נערים, ילדים, נשים ומבוגרים מעל גיל 60, לטענת בצלם.
המחקר שפורסם מצביע על שלוש סיבות עיקריות למניין ההרוגים הגבוה בקרב האזרחים בעזה: הגדרה רחבה של ישראל למטרות צבאיות שמותר לפגוע בהן, פרשנות גמישה של הגדרות הנזקים הנלווים, והיעדר אזהרות או מתן אזהרות לא אפקטיביות.

בדוח טען הארגון כי תקיפות צה"ל אלה לא היו יוזמה פרטית של חיילים, טייסים או מפקדים בשטח, אלא "ביטוי למדיניות שנקבעה על ידי הדרג המדיני והדרג הצבאי הבכיר". לטענת בצלם, גם אם סברה הממשלה כי יישומה של מדיניות זו יביא להפסקת הירי לעבר יישובים ישראליים, אסור היה ליישם אותה בשל תוצאותיה ובשל "הדגל השחור" המתנוסס מעליה.

9.1.15

פרויקט "חמושים במצלמות" של ארגון בצלם מצייד פלסטינים בגדה המערבית כדי שיוכלו לתעד התרחשויות כמו התנכלויות מצד מתנחלים, בין השאר בשישה כפרים הסמוכים להתנחלות יצהר, שסובלים ממעשי אלימות תכופים. באחד מהם, עסירה אל קיבלייה, תועדו בשנים האחרונות התקפות רבות של מתנחלים על תושביו הפלסטינים ועל רכושם. בחלק ממקרים אלה נראו בתיעוד חיילים עומדים מנגד במקום להגן על התושבים. בעקבות התקיפות הרבות הפקיד בצלם מצלמות וידיאו בידי כמה מתושבות הכפר, הגרות בבתים מבודדים שבשוליו הקרובים להתנחלות יצהר. בצלם מפרסם מפעם לפעם חומרים שתיעדו צלמות אלה, בניסיון להתמודד עם עצימת העיניים של הישראלים במקרה הטוב, ההכחשה במקרה הפחות טוב או אף ההצדקה של מעשים אלה.

14.12.14

ארגון "בצלם" ביצע תחקיר זמן קצר אחרי האירוע שממנו עלה כי בתקרית שבה נהרגו נווארה וסלאמה בוצע ירי חי לעבר המפגינים.
על פי "בצלם", אירוע הירי בביתוניא היה יוצא מהכלל בשל הצטברות ראיות נדירה שכללה תיעוד מלא של מצלמות האבטחה, קליע ורסיסים שהוצאו מגופתו של נווארה ונתיחה לאחר המוות שנערכה לו. לארגון לא היה ידוע אם העצורים בפרשה חשודים גם בהריגתו של מוחמד סלאמה, שנהרג גם הוא באירוע, ובפציעתם של שניים אחרים.

14.12.14

רענן אלכסנדרוביץ, הבמאי מאחורי הסרט ״שלטון החוק״, מדבר בלונדון את קירשנבאום על התפתחות תיעוד הכיבוש בשטחים ומתייחס לסרט שצילמה משפחת צלמים מתנדבים של בצלם בחברון ״אם תחייך העולם יחייך אליך״

8.12.14

סרטון שפרסם הערב (שני) ארגון "בצלם" תיעד תקרית חמורה, במהלכה נראים פעיל הימין נועם פדרמן יחד עם נוסע נוסף מיידים אבנים לעבר פלסטינים ומשחיתים מכוניות פלסטיניות באזור חברון.
התקרית התרחשה ביום חמישי האחרון, אז נסעו השניים במכוניתם בציר המתפללים בחברון. לאחר שצעיר פלסטיני יידה אבנים לעבר רכבם, הם יצאו מהמכונית וניסו לרדוף אחריו. אחרי שלא הצליחו לתפוס את מיידה האבנים, החלו פדרמן והנוסע הנוסף להשליך אבנים לעבר מכוניות פלסטיניות שבמקרה עמדו במקום.
מלבד יידוי האבנים, נראה פעיל הימין אוחז בתבניות ביצים שהיו בתא המטען של אחד הרכבים ומשליך אותן על הרצפה. כעבור מספר דקות הגיעה למקום ניידת משטרה שהפרידה בין הניצים. בתיעוד נראו שוטרים שהגיעו לזירה, לא עיכבו אותם ואפשרו להם לעזוב את המקום.