בצלם בתקשורת

21.7.15

עשרים ושמונה מדינות קראו לישראל לא להרוס כפר הפלסטיני בדרום הר חברון . דוברת בצלם מול איש "רגבים".

16.7.15

"אנחנו עוקבים מקרוב אחר הנעשה בכפר סוסיא ואנחנו מפצירים בכל לשון ברשויות הישראליות להימנע מהריסת בתים בכפר", הוא אמר. "הריסת הכפר הפלסטיני הזה או חלקים ממנו ופינוי פלסטינים מבתיהם יגרמו נזק ויהיו בגדר התגרות. לפעולות האלו תהיינה השלכות מעבר לתושבים ולמשפחות שיפונו".

מוקדם יותר היום טענו אנשי ארגון "בצלם" כי ישראל מבקשת להרוס כמעט חצי מהמבנים בכפר. לטענתם, תנאי החום והקור הקיצוניים לא יאפשרו לתושבים לשרוד ללא בתיהם, ובכך מדובר בפועל בגירוש התושבים.

14.7.15

האשמות קשות הוטחו בארגוני השמאל, אך הם לא מתכוונים לוותר: "מישהו חושב ברצינות ששר הביטחון היה מאפשר לנו לקבל כסף מארגונים תומכי טרור?". מה בעצם עושים "שוברים שתיקה" ו"בצלם", ומה עומד מאחורי פעילותם? "שמאלנים", פרק ראשון בסדרה.
"גם היום, תיעוד ומחקר הם הפעילויות המרכזיות של 'בצלם', והם נובעים מהתפיסה הבסיסית שהכיבוש המתמשך ומפעל ההתנחלות, שהוא חלק ממנו, גוררים הפרה של זכויות האדם של פלסטינים", הסבירה דוברת הארגון, שרית מיכאלי. היא לא מקבלת את הטענות הקשורות למימון הארגון על ידי גורמים זרים, וגורסת כי הטענה שלפיה אותם ארגונים מממנים גם ארגוני טרור וארגונים התומכים בחרם על ישראל אינה נכונה. "זו האשמה שקרית, ומנוגדת להיגיון הבסיסי", אמרה. "האם מישהו באמת חושב ברצינות שרשם העמותות, שלא לדבר על שר הביטחון, היה מאפשר ל'בצלם' לקבל כסף מארגונים תומכי טרור?".
"מה שפוגע במעמדה בעולם של ישראל איננו חשיפת העוולות, אלא העובדה שמתבצעות עוולות", טענה מיכאלי. "מה שמדרדר את מעמדנו בעולם איננו ההתנגדות לכיבוש, אלא הכיבוש". לדבריה, "ההתקפות על 'בצלם' ועל ארגוני זכויות אדם המתנגדים לכיבוש היא חלק ממתקפה כללית יותר על המרחב הדמוקרטי בישראל. הניסיונות האלה לא חדשים והם לא מרתיעים אותנו. אנחנו נמשיך לפעול, לפרסם את האמת ולחשוף את עוולות הכיבוש, וכל הניסיונות להשתיק אותנו רק יעצימו את הנראות שלנו".

12.7.15

ארגון "בצלם" מאשים כי מח"ט בנימין אל"מ ישראל שומר ירה למוות בניגוד לחוק במיידה האבנים הפלסטיני, מוחמד עלי קוסבה, בן 17, לפני כ-10 ימים. ארגון "בצלם" אומר כי תחקיר שעשה, ובו עדויות וניתוח של סרטון וידאו ממצלמת אבטחה, מלמד כי הג'יפ שבו נסע מפקד חטיבת בנימין נראה עוצר בצומת מיד לאחר שנזרקה עליו אבן, ומתוכו יצאו שני חיילים ופתחו במרדף אחרי הנער הנמלט. על אף הטענה, בתיעוד שפורסם לא נראה הנער כלל בעת שנורה. ארגון "בצלם" אומר כי המרדף והירי מתרחשים מחוץ לשדה הראייה של מצלמת האבטחה אך עדי ראייה סיפרו כי אל"מ שומר ירה בצעיר הפלסטיני בעת שהיה מרוחק ממנו כ-10 מטרים, ניגש אליו ודחף אותו ברגלו. לאחר מכן עזבו החיילים את המקום ולא ניסו להגיש סיוע רפואי לפצוע. כך לדברי "בצלם".

12.7.15

ירי מוצדק או לא? ארגון "בצלם" חשף תיעוד של התקרית שבה נורה למוות הנער הפלסטיני מוחמד האני אל-קוסבה בידי מח"ט בנימין, אלוף משנה ישראל שומר. לפי התיעוד ניתן לראות שלאחר שיידה אבן לעבר ג'יפ המח"ט, נמלט אל-קוסבה. בשלב זה יצאו שני חיילים מהג'יפ כשהנער עם גבו אליהם וירו לעברו. הפגיעה בנער הפלסטיני לא תועדה.
התיעוד של בצלם הועבר למצ"ח. בארגון אמרו כי טענת צה"ל, שלפיה נוסעי הג'יפ היו בסכנת חיים איננה סבירה. "אין חולק על כך שפגיעת האבן בשמשת הג'יפ וניפוצה סיכנו את נוסעיה בזמן אמת, אך הירי בגבו של אל-קוסבה נעשה לאחר שהוא נמלט מהמקום וכשלא נשקפת סכנת חיים ממשית", אמרו בארגון.

26.6.15

השר אורי אריאל החליט שהדבר החשוב ביותר כרגע, בחברה מקוטבת ממילא, הוא להכניס אותו ואת ארגוני זכויות האדם לזירה לעוד סיבוב של התגוששות. הוא היה חייב לתת מענה הולם לדו''ח האו''ם על "צוק איתן" ולכן החליט לבטל את השירות הלאומי בארגוני שמאל כמו "בצלם" ו"האגודה לזכויות האזרח", משום שאלה הופיעו בדו''ח האו''ם. מלבד העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לו שהעניין לא בסמכותו, ההחלטה הזאת היא איוולת משתי סיבות לפחות:

ראשית, ארגוני זכויות האדם הם חלק מהחוסן המוסרי והמדיני שלנו. כן, ממש כך. חברה בריאה בנויה ממגוון קולות, ובנויה מארגונים בעלי סדר יום ברור, משני צדי המתרס. אם כבר, יש בעיה בימין שלא מצליח להקים תנועות א-פוליטיות המספקות מידע וסדר יום רעיוני. הניסיון לזנב בארגוני השמאל הוא שום דבר יותר מניסיון של אריאל להזכיר לבוחריו שיש לו משרד ושהוא לא יעבור לסדר היום, או משפט מלא תקיפות אחר. הסיבה השנייה, שייכת דווקא לאופי השירות הלאומי. האם בנות או בני השירות בארגוני הלב היהודי, הראש היהודי, הכבד היהודי והכליות היהודיות עושים שירות מקובל יותר, כלל- ישראלי? ממש לא.

25.6.15

אחרי שהשר אריאל הצהיר השבוע כי בכוונתו לבטל את תקני השירות הלאומי בארגוני שמאל כגון "בצלם" והאגודה לזכויות האזרח, המשנה ליועמ"ש הבהירה במכתב לשר כי החלטתו אינה תקפה כך נחשף הבוקר (חמישי) בגל"צ.

על פי הדיווח, במכתב ששיגרה המשנה ליועץ המשפטי, דינה זילבר, אתמול לשר החקלאות, חבר הכנסת אורי אריאל מ"הבית היהודי", היא הבהירה כי הכרזתו לפיה יבטל את השירות הלאומי בארגונים "בצלם" ו"האגודה לזכויות האזרח" אינה תקפה. יש לציין כי מדובר במחלוקת עקרונית ולא במשהו בעל משמעות גדולה שכן בסך הכל מדובר בשני תקנים בלבד.

22.6.15

ארגון ״בצלם״ מפרסם הבוקר (שני) דוח על מערכת בתי המשפט הצבאיים, תחת הכותרת, ״עצור עד שלא הוכחה חפותו: מעצר עד תום ההליכים בבתי המשפט הצבאיים בגדה המערבית״. הדוח מעלה טענה לפיה בתי המשפט הצבאיים הם ״ממנגנוני הכיבוש הפוגעניים ביותר״.

מדי שנה מועמדים לדין בבתי המשפט הצבאיים אלפי פלסטינים בעבירות שונות, בהן כניסה לישראל ללא היתר, יידוי אבנים, חברות ב"התאחדות בלתי מותרת", עבירות נשק ואלימות, ועבירות תעבורה. סמכות השיפוט של בתי המשפט חלה על כל תושבי הגדה המערבית, כולל אלה הגרים בשטחים שבהם הועברו חלק מהסמכויות לרשות הפלסטינית, גם אם העבירה בוצעה מחוץ לשטח הגדה.

22.6.15

למרות שבבתי המשפט האזרחיים בישראל לא מרבים לאשר בקשות למעצר נאשמים עד תום ההליכים נגדם, מדוח של ארגון זכויות האדם "בצלם" שמתפרסם היום (שני) עולה כי בבתי המשפט הצבאיים בקשות אלה אושרו בכ-90% מהתיקים. "המחקר מצביע על הפער העצום הקיים בין מדיניות התביעה הצבאית והכרעות בתי המשפט הצבאיים ובין המציאות הקיימת בתוך ישראל, הן מבחינת מספר המקרים שבהם דורשת התביעה מעצר עד תום ההליכים מלכתחילה והן מבחינת אחוז המקרים שבהם בקשות אלה מתקבלות על ידי בתי המשפט", נכתב בדוח.

בקשת הארכת מעצר עד תום ההליכים מוגשת לבית המשפט לאחר שהוגש נגד החשוד כתב אישום, ומטרתה לשמור על שלום הציבור או להבטיח את ניהולו התקין של המשפט. על פי נתונים משנת 2012, רק כחצי מבקשות מעצר אלה אושרו בבתי משפט השלום וכשני שליש בבתי המשפט המחוזיים. אולם בדוח "בצלם" צוין כי במערכת המשפט הצבאית "בהפחתת תיקי התעבורה, דורשת התביעה מעצר עד תום ההליכים כעניין שגרתי, ובקשה כזו הוגשה בכ-90% מהתיקים. בתי המשפט הצבאיים, מצדם, מקבלים דרישות אלה ברוב המכריע של המקרים, והן נענו בכ-90% מהתיקים שבהם הכריע בית המשפט של הערכאה הראשונה".

19.6.15

אם תעבור כמה קילומטרים מזרחה - יש שם כיבוש. אחד הנושאים שאנשים מתחילים לשאול בקול הוא האם זה כיבוש זמני או לא, ומה עושים עם זה שיש מיליוני אנשים תחת כיבוש. למיליוני אנשים אין זכויות בסיסיות. ישראלים בחו"ל אינם יכולים להצביע בבחירות חוץ מקבוצה אחת - האנשים שמתגוררים בשטחים, שעל פי חוקי ישראל אינם מתגוררים בישראל ומאפשרים להם להצביע".

הם אזרחים ישראלים ומתגוררים בישראל.
"הם אזרחים ישראלים, אבל אזרחית ישראלית בסן־פרנסיסקו לא יכולה להצביע בבחירות. אזרח שמתגורר באריאל כן יכול להצביע".

כי ישראל מכירה בה כחלק ממנה.
"אבל זה שטח כבוש, זה לא ישראל".

כך אתה רואה את זה.
"לא. כך העולם רואה את זה".