בצלם בתקשורת

האם "בצלם" איננו ארגון שנועד למזער פגיעה בזכויות אדם?
 אני בוחר להאמין כי "בצלם" ודומיו, למרות התנגדות פעיליהם לכיבוש, בהחלט מבקשים למזער את הפגיעה בזכויות אדם ולהגביר את החמלה כלפי תושבי השטחים. וזאת משום שאף אם לשיטתו של איצקוביץ' יהא בכך כדי "להחליש את עמדת השמאל", שמירה על זכויות אדם היא ערך בפני עצמו, בין אם היא מקדמת אג'נדה פוליטית ובין אם לאו.
 מאמר דעה של עו"ד עמיר פוקס, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

ג'סיקה מונטל, העומדת בראש ארגון בצלם, אומרת כי מדובר בגזענות בשם הביטחון. "יצירת קווי אוטובוסים נפרדים ליהודים ישראלים ולפלסטינים, היא תכנית שמעוררת חלחלה. זאת פשוט גזענות", אמרה מונטל, "אי אפשר להצדיק תכנית כזאת בטענות של 'צרכי ביטחון' או של 'עומס'".

בחברון ממשיכים ליצור חיץ בין פלסטינים ליהודים, על רקע סערת "קווי ההפרדה". גדר שהוקמה בדרך למערת המכפלה מפצלת הלכה למעשה את התושבים - הפלסטינים לשביל הלא סלול, היהודים לכביש. דובר צה"ל: זהו מרכיב אבטחה של המתחם. ארגון "בצלם" תיעד בווידאו את הקמת הגדר ואת השוטרים שמונעים מעבר של הולכי רגל פלסטינים בכביש. בסרטון נראה אחד משוטרי מג"ב מפנה פלסטיני לשביל בטענה כי הכביש הסלול מיועד "רק ליהודים". לדבריו, "זה הצד של היהודים פה זה ערבים". כשנשאל מדוע נעשית ההפרדה, השיב כי "זה החוקים. זה הכול". בצידו האחר של המחסום אמר שוטר
מג"ב לפלסטיני: "יש חוק לעבור לצד השני. כאן זה הצד של היהודים וכאן (מעבר לגדר הרשת) זה הצד של הערבים".

פציעת הנער בן ה-13 מדווחת מבעד למסך סמיך עוד יותר של חוסר ודאות. מוחמד חאלד קורד לא "נפצע" כמו הנער המבוגר ממנו, אלא נפצע "לטענת הפלסטינים", שטענו זאת באוזני אנשי ארגון בצלם. כדי להיוודע לעובדת פציעתו של נער בן 13 על הקורא לרדת עוד שלושה שלבים של ספקות בסולם האמינות – האויב טען באוזני הבוגדים.
"הארץ" הוא העיתון היחיד שמדווח בפירוט ובאורח בולט על נסיבות פציעתו של הנער הפלסטיני מירי כוחות צה"ל.
בדיווח מאת גילי כהן, חיים לוינסון, ג'קי חורי וברק רביד מוגדר מוחמד חאלד כורד כנער בן 14 ונמסר מידע רב על נסיבות פציעתו. ב"הארץ" מקור המידע שהועבר לארגון בצלם אינו "פלסטינים", אלא "רופאי בית-החולים בבית-ג'אלה". הם אינם "טוענים", אלא "מדווחים".