3.4.12: על הצבא לפנות את נקודת ההתנחלות החדשה שהוקמה במרכז העיר חברון

פורסם: 
3.4.12
עודכן: 
15.4.12

ב-4.4.12 פינו כוחות הביטחון את ההתנחלות החדשה ואטמו את הכניסות אליה. מאז הציב הצבא שמירה על המבנה.

ב-29.3.12 השתלטו עשרות מתנחלים על הקומה השלישית בבניין בן שלוש קומות הנמצא בעיר העתיקה בחברון, כמאה מטר מדרום למערת המכפלה, בתוך שטח 2H שבשליטת ישראל. הצבא הכריז על האזור שמסביב לבניין כשטח צבאי סגור, הקיף את הרחבה שלפני הבניין במחסומים ומונע ביקורים בבית משפחת אל-ג'בר הפלסטינית הגרה בקומה השנייה. לעומת זאת, הצבא מתיר את כניסת המתנחלים ומבקריהם לבניין. אתמול, 2.4.12, הוציא הצבא צו פינוי המורה למתנחלים לפנותו עד למחרת היום.

נקודת ההתנחלות החדשה בחברון. צילום: שרית מיכאלי, בצלם, 2.4.12
נקודת ההתנחלות החדשה בחברון. צילום: שרית מיכאלי, בצלם, 2.4.12

הבניין נמצא בשטח שבו אוסר הצבא על תנועת כלי רכב פלסטיניים מאז תחילת האינתיפאדה השנייה. מאחוריו הוקמה עמדה צבאית ולידו מוצב אחד מ-18 המחסומים שבהם הקיף הצבא את אזור העיר העתיקה.

מפרסומים בעיתונות עולה כי המתנחלים טוענים כי רכשו את הזכויות בקומה השלישית בבניין וכי הם טוענים גם לחזקה במחסן, הנמצא בקומה הראשונה בבניין, ובגינת הבניין. על-פי החקיקה הצבאית הישראלית, כל עסקת רכישה שמבצעים אזרחים ישראלים ביישובים פלסטיניים בגדה המערבית מחייבת אישור של שר הביטחון. במקרה זה לא ניתן אישור כזה.

ניסיון העבר מלמד כי הקמת נקודת התנחלות חדשה בחברון מביאה להחמרה בהגבלות שמטיל הצבא על פלסטינים ובפגיעות בזכויות האדם שלהם. התנועה הפלסטינית מוגבלת בשל נוכחותם המוגברת של כוחות הביטחון המוצבים במקום כדי להגן על המתנחלים. כמו כן, החיכוכים עם המתנחלים מונעים מהפלסטינים לעבור באזור. לפיכך, קיים חשש כי ההגבלות שהוטלו כבר עתה על התנועה בסביבת הבניין ייוותרו בעינן אם לא תפונה נקודת ההתנחלות.

בעיר העתיקה בחברון קיימים היום ארבעה מתחמי מתנחלים נוספים – שכונת אברהם אבינו, בית רומנו, בית הדסה ותל רומיידה. במתחמים אלה גרים כ-500 מתנחלים. בדצמבר 2008 פינתה המשטרה מתנחלים מבית הנמצא על הדרך שבין קריית ארבע למערת המכפלה עליו השתלטו. לאחר הפינוי אטם הצבא את הבניין.

אזור 2H, שנותר תחת שליטתה הבלעדית של ישראל על-פי הסכם חברון משנת 1997, הפך במהלך השנים לעיר רפאים. מאז הטבח במערת המכפלה בשנת 1994 אוכף הצבא באזור זה מדיניות מוצהרת המבוססת על "עקרון ההפרדה" ומאז שנת 1998 הוא מונע, כמעט ברציפות, תנועה של פלסטינים ברחוב המרכזי באזור – רחוב השוהדאא. לאחר תחילת האינתיפאדה השנייה הטילה ישראל עוצר ממושך על אזור זה, סגרה עסקים פלסטיניים רבים ואסרה על תנועת פלסטינים ברחובות נוספים. מדיניות זו והתופעה המתמשכת של אלימות מתנחלים כלפי תושבים פלסטינים באזור, שהרשויות לא פעלו למיגורה, הובילו לקריסה כלכלית של אזור העיר העתיקה ולנטישה של אלפי פלסטינים. לפי סקר שערך בצלם בסוף שנת 2006 ננטשו באזור לפחות 1,014 דירות פלסטיניות (41.9% מכלל הדירות הפלסטיניות באזור) ו-1,829 עסקים פלסטיניים נסגרו (76.6% מכלל העסקים הפלסטיניים באזור).

מתחמי ההתנחלות בחברון הוקמו תוך הפרת כללי המשפט הבינלאומי והם גוררים פגיעה קשה בזכויות האדם של התושבים הפלסטינים. המדיניות שנוקטת ישראל כדי להגן על מתחמים אלה ולשמר אותם פוגעת פגיעה נרחבת ואנושה בזכותם של עשרות אלפי פלסטינים לרמת חיים נאותה, לביטחון אישי, לחופש תנועה, לבריאות, לקניין ועוד. ההתנחלות החדשה עלולה רק להחמיר פגיעות אלה. לפיכך, על מדינת ישראל רובצת החובה החוקית והמוסרית לפנות את מתנחלי חברון ולהשיבם לשטחה.

כל עוד לא פונו המתנחלים, שומה על הרשויות להגן עליהם אך עליהן לצמצם ככל האפשר את הפגיעה הנגרמת עקב כך לתושבים הפלסטינים באזור. לשם כך יש להתיר תנועה של פלסטינים ברחובות מרכז חברון; לאפשר את חזרתם של פלסטינים לבתיהם; לפעול להחייאתו של מרכז חברון כאזור מסחרי; לאכוף את החוק והסדר על מתנחלים אלימים; לחקור כל מקרה של הפרת חוק מצד אנשי צבא ומשטרה; ולמנוע כל ניסיון של מתנחלים להשתלט על מבנים ואזורים נוספים בעיר.