אנשי כוחות הביטחון נכנסו לבתיהן של שתי משפחות באזור חברון, הפשיטו את בני המשפחה, כולל ילדים וזרעו חורבן

פורסם: 
2.4.17

בחודשים ינואר ופברואר 2017 תיעד בצלם שני אירועים שבהם אנשי כוחות הביטחון, חלקם רעולי פנים, נכנסו במהלך הלילה לבתי תושבים בעיירה דורא ובשכונת אל-מוחוול בחברון, הורו לבני המשפחות להתפשט באחד החדרים וערכו חיפוש בבית, תוך שהם משאירים אחריהם מהפכה ונזק לרכוש.

בית משפחת א-זיר בעיירה דורא. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם, 21.3.17
בית משפחת א-זיר בעיירה דורא. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם, 21.3.17

5.2.17, ביתם של בסאם וסארה א-זיר, בעיירה דורא מערבית לעיר חברון:

בסביבות חצות הלילה התעוררו בני הזוג א-זיר, בסאם, בן 52, וסארה, בת 50, לקול דפיקות חזקות על דלת ביתם בשכונת ואדי אבו אל-קמרה, שבפאתיה המזרחיים של דורא. בסאם פתח את הדלת וחייל אחז בזרועו, עיקם אותה מאחורי גבו, ודחף אותו לתוך הבית. קבוצה של חיילים, שוטרים ואנשי שב"כ, חלקם רעולי פנים, נכנסה לבית. קצין שנלווה לכוח טען כי בסאם א-זיר מחביא בביתו נשק, זהב וכסף ודרש ממנו למסור אותם. בסאם הכחיש את הדברים. בשלב זה הגיעה לכניסה לבית גם סארה א-זיר והקצין הורה לה ולבסאם להעיר את ילדיהם. השניים העירו את ילדיהם, ארבעה בנים ושתי בנות, בני חמש עד 18, והביאו אותם לחדר הכניסה, חלקם בליווי חיילים. בני המשפחה התיישבו בחדר הכניסה. בשלב זה נכנסו לבית כ-20-15 מאנשי כוחות הביטחון וערכו בו חיפוש. בעדות שמסרה ב-8.2.17 לתחקירן בצלם מוסא אבו-השהש תיארה סארה א-זיר מה קרה אז:

הקצין אמר לנו שיש לו מידע שבעלי מחביא בבית כספים שהתקבלו מארגוני טרור, ושהחיילים יערכו חיפוש בבית כדי למצוא אותם. בסאם הכחיש שיש בבית כספים, אבל לא התנגד שהחיילים יעשו חיפוש. הקצין הורה לחיילים לערוך חיפוש והם התפזרו בין החדרים. שמעתי אותם מזיזים רהיטים. החיילים הסתובבו בבית עם נעליים מלאות בוץ ודרכו על בגדים, מצעים ושטיחים.

לאחר כחצי שעה – שעה, הורו אנשי כוחות הביטחון לבסאם ולבנים להיכנס אחד אחרי השני לסלון, הסמוך לחדר הכניסה, להוריד את בגדיהם ולהישאר בו. בסלון היו שלושה אנשי כוחות ביטחון וקצין. בעדות שמסר ב-22.2.17 לתחקירן בצלם מוסא אבו-השהש תיאר בסאם א-זיר מה קרה בסלון:

בסאם א-זירהקצין הורה לי להוריד את כל הבגדים למעט התחתונים, וערך עלי חיפוש. אחר כך התלבשתי. אחמד, בן 18, והאני, בן 12, נכנסו לסלון. החיילים הורו לאחמד להוריד את הבגדים שעל פלג גופו העליון, ולהאני להתפשט עד לבגדיו התחתונים. אחר כך החיילים ליוו אותי החוצה ועשו חיפוש עם כלבים בחוץ ובגינה. אחר-כך הם החזירו אותי לסלון. הבנים שלי מושיר, בן שבע, ועז א-דין, בן חמש, היו שם. מאוחר יותר הם אמרו לי שהחיילים הכריחו אותם להתפשט עד לבגדיהם התחתונים וערכו עליהם חיפוש.

לאחר שסיימו לערוך חיפוש על גופם של בסאם ובניו, לקחה חיילת את סארה לחדר האמבטיה, שם הורתה לה להתפשט עד לבגדיה התחתונים וערכה עליה חיפוש. לאחר מספר דקות חזרה סארה לחדר הכניסה, והחיילת הורתה לשתי בנותיה – מארי, בת 15, ומסרא, בת 11 – להיכנס לחדרן, שם הורתה להן להתפשט וערכה עליהן חיפוש כשהן בבגדיהן התחתונים בלבד. לאחר מכן נלקחו האם ובנותיה לסלון, שם ישבו שאר בני המשפחה, כששלושה אנשי כוחות הביטחון מכוונים לעברם נשק והקצין עומד ליד הדלת. בעדותו סיפר האני א-זיר, בן 12:

האני א-זיר, בן 12אחד החיילים עמד מול אחי עז א-דין, בן חמש, וכיוון עליו את הרובה שלו ממרחק קצר. שמעתי את אימא שלי שואלת את עז א-דין אם הוא מפחד. הקצין שעמד ליד הדלת שם לב לזה והורה לחייל להרחיק את הנשק שלו מעז א-דין והחייל עשה את זה. נשארנו בסלון עד שהחיילים עזבו, בסביבות 2:00 לפנות בוקר. אחרי שהחיילים עזבו הגיעו שכנים לבית שלנו וסידרו את המזרנים והרהיטים שהחיילים חיפשו בהם. לא נרדמתי עד 4:00 לפנות בוקר. אף אחד מהמשפחה לא הצליח להירדם. אחותי מארי לא הלכה לבית הספר בבוקר כדי לעזור לאימא לסדר את הבית.

אחרי שעזבו כוחות הביטחון את הבית, מבלי שהחיפוש העלה דבר, גילו בני המשפחה כי הם הותירו מאחוריהם מהפכה.

בית משפחת אל-ג'עברי, בשכונת אל-מוחוול (גבעת האבות) בחברון, 20.1.17:

בסביבות השעה 1:00 בלילה התעוררו בני משפחת אל-ג'עברי המורחבת בבניין המגורים שלהם לקול דפיקות על הדלתות וצעקות. בבניין שתי קומות ובכל קומה שתי דירות, וגרים בו ההורים, עבד אל-כרים וסמירה אל-ג'עברי, ילדיהם ובני משפחותיהם. הבת איאת אל-ג'עברי, סטודנטית בת 32 וצלמת מתנדבת בבצלם, יצאה מחדרה על גג הבית וראתה בחצר כשלושים חיילים ושוטרים, חלקם רעולי פנים. חלק מהם נכנסו לבניין ודפקו על דלתות הדירות. איאת לקחה את מצלמתה וירדה לחצר, שם נשארו חלק מהחיילים והשוטרים ועמם שני כלבים. איאת התחילה לצלם את החיילים, אבל אחד מהם לקח ממנה את המצלמה. כשמחתה על כך ואמרה לו שהיא מתנדבת בבצלם אמר לה החייל שאסור לה לצלם את החיילים והשוטרים.

אחיה ענאן, בן 29, יצא גם הוא לחצר, וכשניסתה איאת לחזור לתוך הבית חסם את דרכה אחד החיילים. אביה, עבד אל-כרים אל-ג'עברי, בן 58, פתח את הדלת וביקש מהקצין שנכח במקום לאפשר לה להיכנס. הקצין הסכים והודיע לאב כי החיילים עומדים לערוך חיפוש בבית ועל גופם של בני המשפחה. בשלב זה נכנסו לבניין יותר מעשרים חיילים וריכזו בסלון שבדירת ההורים חלק מבני המשפחה: איאת, שני הוריה, חלק מאחיה ואחיותיה, בני 12 עד 26, ואחייניתה בת תשעת החודשים, סארה, שהיתה חולה.

במהלך החזקתם בסלון החלו החיילים לקחת בני משפחה לחדרים אחרים ולערוך עליהם חיפוש. חיילת ושוטרת הורו לחמש מבנות המשפחה לעבור לחדר אחר, שם דרשו מהן להתפשט עד לבגדיהן התחתונים וערכו על גופן חיפוש. בעדות שמסרה אנוואר אל-ג'עברי, בת 19, ב-4.3.17 לתחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי, היא תיארה את שהתרחש:

השוטרת והחיילת הורו לי לבוא איתן. בחדר השוטרת אמרה לי להתפשט. סירבתי, אבל אחרי שהיא צעקה עלי התפשטתי. הורדתי את כל הבגדים אבל סירבתי להוריד את הבגדים התחתונים. ראיתי את השוטרת והחיילת מתבדחות אחת עם השנייה. הרגשתי שהן לועגות לי. אחר כך החיילת אמרה לי להתלבש. הייתי עצבנית, התביישתי והרגשתי מושפלת. התלבשתי, והחיילת לקחה אותי לחדר שבו הן כלאו את איאת ואת ורוד. בהמשך נודע לי שהן עשו חיפוש בעירום גם על סמירה, חמותי ועל הבנות שלה, איאת, ורוד וכיפאיה.

עריסת התינוקת סארה לאחר החיפוש. צילום: איאת אל-ג'עברי, 20.1.17
עריסת התינוקת סארה לאחר החיפוש. צילום: איאת אל-ג'עברי, 20.1.17

לאחר שהחיילת והשוטרת סיימו לערוך חיפוש על גופן של הנשים, ערכו החיילים חיפוש על גופם של הגברים ואז לקחו אותם לחדר שבו הוחזקו בנות המשפחה וכמה בני משפחה נוספים, ובהם שני ילדים בני שש ותשע. בעת שהוחזקו בחדר ביקשה אם המשפחה, סמירה אל-ג'עברי, לצאת ממנו כדי להביא לנכדתה התינוקת סארה, בת תשעה חודשים, בקבוק חלב, תרופות ומכשיר אינהלציה. הקצין, שסירב בתחילה, הרשה לה לבסוף לצאת מהחדר כשהוא מלווה אותה, אבל היא לא הצליחה למצוא את הבקבוק והתרופות בגלל המהפכה שהותירו אחריהם אנשי כוחות הביטחון.

בעדות שמסרה איאת אל-ג'עברי ב-30.1.17 לתחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי היא סיפרה על המשך האירוע:

איאת אל-ג'עבריהקצין ביקש את המפתחות לארונות שבחדר שלי. אמרתי לו שיש לי אותם והוא הורה לי לעלות אתו למעלה כדי לפתוח את הארונות. כשעליתי במדרגות ראיתי את הבלגאן וההרס שהחיילים גרמו. הם זרקו את הקש שמשמש להאכלת הכבשים, פיזרו אותו במדרגות וערבבו אותו עם מספוא ועם מצרכי מזון שהיו במזווה, שנמצא מול החדר שלי. ראיתי שהחיילים ערבבו את הקמח, הסוכר והשמן עם האוכל של הכבשים. כשהגענו לחדר שלי ראיתי את החיילים עומדים בחדר אחרי שהם הפכו את כל תכולתו. המפתחות היו מיותרים כי החיילים כבר הספיקו לשבור את המנעול של הארון. אחר-כך הקצין והחיילת החזירו אותי לחדר שבו כלאו את שאר בני המשפחה שלי.


הנזקים בבית משפחת אל-ג'עברי. הקליקו על התמונה לצפייה בתמונות נוספות. צילום: איאת אל-ג'עברי, 20.1.17

בסביבות השעה 4:00 לפנות בוקר עזבו החיילים והשוטרים את בית משפחת אל-ג'עברי, לאחר שערכו חיפוש בכל הדירות שבבניין והחזירו לאיאת את המצלמה שלה. כשיצאו בני המשפחה מהחדר בו עוכבו הם גילו את ההרס שזרעו החיילים בבית. בעדות שמסר לתחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי תיאר עבד אל-כרים אל-ג'עברי את מה שמצא:

עבד אל-כרים אל-ג'עבריהיה בלגאן והרס בכל הבית. החיילים ניפצו שני מסכי טלוויזיה, שברו שלוש ניאגרות של שירותים, את הארון של מכונת הכביסה, מגירות בחדר השינה וארונות במטבח. הם קרעו את הספות וערבבו את האוכל של הכבשים שנשמר בבית עם מוצרי המזון שהיו במזווה שעל הגג. הם ערבבו סוכר, קמח, אורז ושמן עם האוכל של הכבשים – מספוא, קש וכוסמין, ופיזרו קש על המדרגות ועל גג הבית. בנוסף, הם שברו שלוש בלטות במדרגות מחוץ לבית וכוורת דבורים ריקה.

למחרת התקשר עבד אל-כרים אל-ג'עברי למנהל האזרחי, וקצין המנהל שהגיע למקום בלוויית חיילים המליץ בפניו להגיש תלונה במשטרה. ביום ראשון, 22.1.17, הגיע אל-ג'עברי לתחנת המשטרה בקרית ארבע, יחד עם קצין המנהל, שם סירבו השוטרים לקבל את תלונתו. בסופו של דבר מסר אל-ג'עברי את תלונתו במשרדי המנהל האזרחי, אולם ככל הידוע לו לא נעשה דבר בעניינה.

תחקיר בצלם מעלה כי אנשי כוחות הביטחון רמסו באטימות וללא כל סיבה מוצדקת את כבודם של בני המשפחות, לרבות ילדים קטנים, בכך שכפו עליהם להתפשט וערכו על גופם חיפוש משפיל, כלאו אותם באחד מחדרי ביתם, במקרה אחד עד השעה 4:00 לפנות בוקר וזרעו הרס חסר פשר ברחבי הבית.

החוק הצבאי שחל בגדה המערבית מתיר לקצינים ולחיילים להיכנס לכל בית פלסטיני בכל עת, מבלי שיידרשו להציג צו או להצדיק את המעשה. מערכת הביטחון עושה שימוש גורף בסמכות זו, כשהיא נתלית בהצדקות ביטחוניות קלושות כדי להצדיק כניסות תכופות ושרירותיות לבתי התושבים.

. . . . .

.

.