רצועת עזה

הלחימה בעזה ובדרום ישראל, נובמבר 2012

לאחר תחקיר שטח והצלבת נתונים שנמשכו מספר חודשים, מפרסם היום (9.5.2013) בצלם דו"ח הסוקר את הפגיעה באזרחים במבצע "עמוד ענן". הדו"ח כולל נתונים על מספר הפלסטינים והישראלים שנהרגו במהלך המבצע, שהתקיים בין ה-14 ל-21 בנובמבר 2012. המחקר מערער על התפיסה שהשתרשה בציבור ובתקשורת, לפיה מדובר במבצע "כירורגי" שנוהל כמעט מבלי לגרום אבידות בנפש לפלסטינים שלא השתתפו בלחימה וחושף כי קיים פער ניכר בין התחלת המבצע לסופו מבחינת פגיעה זו: 80% מההרוגים שלא השתתפו בלחימה נהרגו בארבעת הימים האחרונים של המבצע.

בית שהופצץ בשכונת זייתון בעיר עזה. צילום: אן פק, Activestills.org, 23.11.12

יעל שטיין, מנהלת המחקר של בצלם, במאמר דעה שהתפרסם לראשונה בעיתון הארץ: במהלך מבצע "עמוד ענן", כמו גם ב"עופרת יצוקה", קבעו המשפטנים כי הכל חוקי. אולם מהתנהלותו של הצבא עולה כי הגורמים המשפטיים המדריכים אותו מתייחסים למשפט ההומניטרי כאל מדריך לחימה, שתפקידו לסייע להם באיתור מטרות, ולא כאל מערכת הנחיות שנועדה להגן על אזרחים מפני תוצאותיה הקשות של הלחימה ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בהם.

מתוך עדותה של ג'וליה צ'ייטין: "ואז עוד פעם הייתה אזעקה. היינו מול חדר האוכל ורצנו לתוכו. גם חדר האוכל לא ממוגן. אנשים שהיו שם אמרו לנו לעמוד בחדר המדרגות. עמדנו בחדר המדרגות. שמענו המון פיצוצים מאוד קרובים. הכול רעד וממש הרגשתי את ההדף של הפיצוצים."

"בימים רגילים, כשאני הולכת לעבודה, אני משאירה את ראמא אצל ההורים שלי. לכן, היא קשורה אליהם מאוד. עכשיו היא בוכה המון ומבקשת ממני ללכת לסבא וסבתא שלה, וחוזרת על השמות של הדודים והדודות שלה. היא הולכת לארון שלה, מוציאה את הבגדים שלה ואת התיק שלה והולכת לכיוון הדלת. אני לא יודעת איך לענות לה, איך להסביר לה שאנחנו לא יכולים ללכת לסבא וסבתא".

מתחקיר ראשוני של בצלם עולה כי מאז שפתח הצבא במבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה, ב-14.11.12 אחר הצהריים, ועד ל-19.11.12 בלילה, נהרגו ברצועה 102 פלסטינים. מהתחקיר הראשוני עולה כי לפחות 40 מההרוגים היו אזרחים, בהם 19 קטינים ו-10 נשים . מאז תחילת המבצע ועד ה-19.11.12 נהרגו שלושה ישראלים מירי רקטות של ארגונים פלסטיניים מרצועת עזה.

מתוך עדותה של מרינה בונדרב: "חזרתי ממשמרת לילה במפעל. החלפתי בגדים והתכוננתי ללכת לישון כששמעתי את האזעקה. הרמתי את הילדה שלי, היא הייתה יחפה ולא לבושה, רצנו כולנו לחדר המדרגות וירדנו קומה אחת. שמענו פיצוץ אדיר... פחדתי להיכנס לבית, כל הזמן חשבתי מה יהיה אחר כך, איפה נגור. פחדתי שהבית נהרס כולו. בעיקר חשבתי על הילדים, מה אני אעשה איתם אם לא יהיה לנו איפה לגור".

סארה אבו ח'וסה, בת 65 על האירוע שבו נפגעו נכדיה: "הייתי בהלם כשגיליתי שטיל נפל ממש ליד החומה שמסביב לבית והרס אותה. ראיתי את הנכד שלי איאד שוכב על הקרקע, מת. הוא נפגע ישירות מרסיסים של הפגז. הנכד השני שלי, סוהייב, שכב לידו אבל הוא זז. כך גם סארה שכבה על האדמה. הזעקתי מיד אמבולנס. הרמתי את איאד. עמדנו שם וצעקנו לעזרה. האמבולנס הגיע במהירות. הבנים שלו עזרו להכניס את שלושת הילדים הקטנים לאמבולנס, שדהר לבית החולים א-שיפא' בעזה. בבית החולים קבעו את מותו של איאד".

בבוקר ה-18.11.12 תקף חיל האוויר שני בניינים בעיר עזה שבהם שכנו משרדי ערוצי טלוויזיה מקומיים ומשרדיהן של סוכנויות תקשורת זרות. שבעה מעובדי ערוץ אל-קודס נפצעו, שניים מהם קשה. דובר צה"ל הצהיר כי התקיפות כוונו לתשתית תקשורת של חמאס, ששימשה להעברת הוראות מבצעיות ולהפצת תעמולה. לבצלם אין אפשרות לבדוק האם יש יסוד לטענה זאת. אולם, כללי המשפט ההומניטארי הבינלאומי קובעים כי אמצעי תקשורת, גם כאלה השייכים לארגונים הלוחמים – אינם מטרה לגיטימית.

ביום ראשון, ה-18.11.2012, שבה ג'ודי רונן, תושבת שדה ניצן בת 58, מיילדת במקצועה, מעבודתה בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע. כאשר עברה בכביש סמוך לעיר אופקים, רקטה שנורתה מרצועת עזה התפוצצה סמוך לרכב בו נסעה. באתר "מגן דוד אדום" נמסר כי מפגיעת הרקטה נפצעו ארבעה אנשים, אחד מהם באורח קשה, השני באורח בינוני ושניים נוספים באורח קל. רונן תיארה בעדות שמסרה לבצלם את שארע.

"כמה שניות אחרי שהיא יצאה לכיוון המחסן שמעתי פיצוץ חזק. הבית כוסה בענן של עשן ואבק. התחלתי לחפש את אימא שלי ולקרוא לה אבל לא הצלחתי למצוא אותה. אחרי כמה דקות מצאתי אותה פצועה קשה. התחלתי לצעוק לעזרה."