רצועת עזה

27.12.09: שנה לעופרת יצוקה: אין דין ואין דיין

פורסם: 
27.12.09

בין ה-27.12.08 ל-.18.1.09 ניהל הצבא מתקפה ברצועת עזה שכונתה "מבצע עופרת יצוקה". היקף הפגיעה באוכלוסייה ברצועה היה חסרי תקדים ועמד על 1,385 פלסטינים הרוגים. מתוכם 762 היו אזרחים שלא השתתפו בלחימה, בהם 318 קטינים מתחת לגיל 18. מספר הפצועים הפלסטינים הגיע ליותר מ-5,300, ולמעלה מ-350 מתוכם נפצעו באורח קשה. כמו כן גרמה ישראל נזק עצום לבתי מגורים, למבני תעשייה, לחקלאות וכן למתקני תשתית של חשמל, תברואה, מים ובריאות, שהיו על סף קריסה עוד טרם המבצע. על-פי נתוני האו"ם הרסה ישראל יותר מ-3,500 בתי מגורים וכ-20,000 בני אדם נותרו ללא קורת גג.

במהלך המבצע ירו פלסטינים רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, במטרה מוצהרת לפגוע באזרחים ישראלים. כתוצאה מירי זה נהרגו שלושה אזרחים ישראלים ואיש כוחות הביטחון ועשרות נפצעו. כמו כן נהרגו בתוך הרצועה תשעה חיילים, ארבעה מהם כתוצאה מירי של צה"ל. יותר ממאה חיילים נפצעו, מתוכם אחד פצעים אנושים ועשרים באורח בינוני עד קשה.

כארגון ישראלי, מתמקד בצלם במעשיה של ישראל ובאחריותה לפגיעה בזכויות האדם, אולם גם חמאס ביצע במהלך המתקפה הפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. אופן הפעולה של חמאס בתוך אוכלוסייה אזרחית פלסטינית משליך ללא ספק על חוקיותן של ההתקפות שביצעה ישראל ואשר גרמו לפגיעה באזרחים. עם זאת, אין בכך כדי להכשיר באופן גורף את כל פעולות הצבא במהלך מבצע "עופרת יצוקה" או להוכיח כי חמאס נושא לבדו באחריות לכל פגיעה באזרחים.

שנה לאחר המבצע, אזורים נרחבים בתוך רצועת עזה טרם שוקמו. האיסור הגורף שמטילה ישראל על הכנסת חומרי בנין לתוך הרצועה מונע את שיקום הבתים שנהרסו וניזוקו ולמעלה מ-20,000 אנשים מתגוררים עדיין בצפיפות בדירות שכורות, אצל קרובי משפחה או במחנות אוהלים. איסור זה מונע גם את שיקום מתקני התשתית שנפגעו במהלך המבצע. כך, כ-90% מאוכלוסיית עזה סובלים מהפסקות חשמל של בין ארבע לשמונה שעות בכל יום, הן בשל הפגיעה בתשתית והן בשל המחסור החמור בדלק התעשייתי. לכ-10,000 אנשים בצפון הרצועה אין גישה למים זורמים וכשמונים מיליון ליטר של ביוב גולמי וביוב שטופל חלקית זורמים מדי יום לסביבה הפתוחה. בנוסף, מערכת הבריאות מתקשה לתפקד עקב מחסור במכשור רפואי ובו חולים במחלות קשות מתקשים לקבל את הטיפול הרפואי לו הם זקוקים.

אמנם, הפגיעה הנרחבת באוכלוסייה האזרחית והנזק העצום לרכוש אינם מעידים, כשלעצמם, שהצבא הפר את הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי. אולם, תחקירים שקיים בצלם במהלך המבצע ולאחריו ומידע ממקורות רבים נוספים מעוררים ספקות בנוגע להצהרות גורמים רשמיים לפיהן הצבא פעל כחוק. החשדות בנוגע להפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי נוגעים לא רק להתנהגותו של חייל זה או אחר אלא בעיקר לשאלות של מדיניות. בחלק מהמקרים קיים חשד מבוסס כי הפגיעה באזרחים נבעה מהפרה של עקרונות ההבחנה והמידתיות אשר נועדו להבטיח כי אזרחים יישארו מחוץ למעגל הלחימה.

לפיכך, חלה על ישראל החובה לקיים חקירה עצמאית ואמינה, ולא להסתפק בתחקירים מבצעיים פנימיים או בחקירות מצ"ח בודדות שמתמקדות במספר מצומצם של אירועים ובאחריותם של מפקדים בדרג נמוך יחסית. חקירה כזו מחויבת לפי חוק אך היא חיונית גם מכוח זכותו של הציבור לדעת מה נעשה בשמו ברצועת עזה.

עם תום המבצע פנו ארגונים לזכויות האדם, ובהם בצלם, ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה כי יקיים מנגנון חקירה עצמאי לבחינת התנהגות הצבא במהלכו, אך נענו בסירוב. בחודש במארס 2009, שבו הארגונים ופנו בנושא, אך גם הפעם נתקלו בסירוב. לאחר פרסום דו"ח גולדסטון, בספטמבר 2009, פרסמו קריאה משותפת לחקירה ישראלית, עצמאית ואפקטיבית.'

עד היום לא הוקם מנגנון חקירה עצמאי, שמוסמך לבחון גם את אחריות מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והצבאי. ככל הידוע לבצלם, נפתחו עד היום 19 חקירות מצ"ח בגין אירועים שונים, שבהם התעורר חשד כי החיילים בשטח פעלו בניגוד להוראות הצבא. עד היום הועמד לדין חייל אחד בלבד בגין אירועים הקשורים לעופרת יצוקה. במקרה זה הורשע החייל בגניבת כרטיס אשראי ונידון לשבעה חודשי מאסר.

חקירות המצ"ח שמתנהלות היום אינן מקיימות את מחויבויותיה של ישראל ולא ניתן להסתפק בהן. זאת מאחר שגם אם הן יובילו להגשת כתבי אישום נגד חיילים, יועמדו לדין אנשים מדרגים נמוכים בלבדבעוד האחראים לגיבוש המדיניות לא יידרשו כלל לתת דין וחשבון על מעשיהם. כמו כן, החקירות מבוצעות על ידי גוף המהווה חלק אינטגראלי מהצבא וככאלה הן, בהגדרה, לא חקירות עצמאיות ובלתי תלויות.