לאחר מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה מסר הפרקליט הצבאי הראשי כי נפתחו 23 חקירות של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) לבחינת אירועים שהתרחשו במהלך המבצע.

לבצלם ידוע כי מצ"ח דרום מנהלת כעת 21 חקירות במקרים של חשדות לפגיעה באזרחים פלסטינים במהלך המבצע. 13 מתוכן נפתחו בעקבות תלונות שהגישו בצלם, ארגון אל-מיזאן, וארגון Human Rights Watch . מצ"ח והפרקליטות הצבאית סירבו למסור לבצלם את הרשימה המלאה של המקרים בגינם נפתחו חקירות. עם זאת, כיוון שמצ"ח נעזרת בארגוני זכויות האדם לתיאום הגעתם של עדים למסירת עדות, בצלם הרכיב את הרשימה הבאה של מקרים בהם נפתחה חקירה:

חקירות בתלונות שהוגשו על-ידי בצלם:

1. הריגתם של עטא עזאם, בן 46, ושני בניו, מוחמד בן ה-13 וחסן בן השנתיים, מירי פגז פלאשט לחצר ביתם באזור אל-מור'ראקה ב-6.1.09.
2. הריגתן של אם ובתה, ריא ומאג'דה אבו חג'אג, בנות 64 ו-37 בהתאמה, מאש מקלע טנק כשהחזיקו דגלים לבנים בג'וחר א-דיכ ב-4.1.09 (על מקרה זה הוגשה גם תלונה מטעם HRW ).
3. הריגתם של שמונה מבני משפחת אבו חלימה, בהם שהד, תינוקת בת שנתיים, מפגיעת פצצת זרחן בביתם בבית לאהיה ומירי על בני משפחה כשניסו להימלט מן האזור ב-4.1.09. (על מקרה זה הוגשה גם תלונה מטעם HRW ).
4. הריגתם של שישה מבני משפחת עבד א-דאיים ופציעתם של עשרה נוספים מירי פגז פלאשט על סוכת אבלים בבית חאנון ב-5.1.09.
5. הריגתה של רווחיה א-נג'אר, בת 48, מירי חייל כשהחזיקה דגל לבן בח'וזאעה שבח'אן יונס ופציעת נהג האמבולנס שבא לפנותה ב-13.1.09.
6. השימוש בסמי מוחמד וברעד אבו סיף כבמגן אנושי בשכונת עזבת עבד רבו שבמחנה הפליטים ג'באליא ב-5.1.09.

חקירות בתלונות שהוגשו על ידי ארגון Human Rights Watch :

שלושה מקרים של חשד לירי על אנשים שהניפו דגל לבן:

1. הריגת איבתיסאם אל-קאנוע, בת 40, בשכונת אל-עטאטרה שבבית לאהיה ב-4.1.09.
2. הריגת נדא אל-מרדי, בת 5, בשכונת אל-עטאטרה שבבית לאהיה ב-5.1.09.
3. הריגת איבראהים מועין ג'וחא, בן 14, בשכונת א-זייתון בעזה ב-5.1.09.

חקירות בתלונות שהוגשו על ידי אל-מיזאן:

1. הריגתן של האחיות סועאד ואמל עבד רבו, בנות 7 ושנתיים בהתאמה, פציעתן של אחותן וסבתן, והריסת בית המשפחה בשכונת עזבת עבד רבו שבמחנה הפליטים ג'באליא, בעת שאחזו דגלים לבנים. התלונה עסקה גם בהריגת אדהם ח'מיס נסיר, בן 37, בעת שניסה לעזור בפינויה של סועאד עבד רבו, אולם לא ברור אם גם אירוע זה נחקר (הוגשה גם תלונה מטעם HRW ).
2. שימוש בילד עלאא אל-עטאר ובאנשים נוספים מבני משפחתו כבמגנים אנושיים בשכונת אל-עטאטרה שבבית לאהיה.
3. שימוש במג'די עבד רבו כבמגן אנושי בשכונת עזבת עבד רבו בג'באליא.
4. שימוש בעבאס חלאווה כבמגן אנושי בדרום-מערב ג'באליא.

בחלק מן המקרים כבר העידו כמה עדי ראייה בפני חוקרי מצ"ח שפגשו אותם במחסום ארז.

ככל הידוע לבצלם, עד היום הועמד לדין פלילי על מעשים במהלך המבצע חייל אחד בלבד, מחטיבת גבעתי, בשל גניבת כרטיס אשראי מפלסטיני. החייל נידון לשבעה חודשי מאסר. כמו כן, דווח בתקשורת כי מספר לא ידוע של חיילים הועמד לדין משמעתי בעקבות המבצע, אולם דובר צה"ל סירב למסור לבצלם מידע אודות מקרים אלה.

בצלם עושה כל שביכולתו כדי לסייע להצלחתן של החקירות: עובדי השטח של בצלם ברצועה תיאמו את הגעתם של עדי הראיה למחסום ארז וליוו אותם למסירת העדות, והארגון העביר לרשויות את כל החומר שהיה ברשותו בנוגע למקרים הנחקרים.

עם זאת, החקירות המתנהלות כעת בעייתיות ולא ניתן להסתפק בהן. ראשית, הן בודקות רק אירועים ספציפיים שבהם התעורר חשד כי החיילים בשטח פעלו בניגוד להוראות הצבא. עד היום לא נפתחה ולו חקירה אחת בנוגע למדיניות של ישראל במהלך המבצע, למשל בנוגע לבחירת המטרות לתקיפה, בנוגע לחוקיות כלי הנשק שנעשה בהם שימוש, בנוגע להוראות הפתיחה באש שנמסרו לחיילים, בנוגע לאיזון בין הפגיעה באזרחים לבין היתרונות הצבאיים וכד'. הצהרות שהשמיעו לאחרונה גורמים רשמיים בישראל מצביעות על כך שאין כל כוונה לחקור נושאים אלה. למצ"ח, שהיא הגוף היחיד החוקר כעת את אירועי "עופרת יצוקה", כלל אין סמכות לחקור את אחריותם של מקבלי ההחלטות מחוץ לצבא שהיו מעורבים בגיבוש המדיניות. לפיכך, גם החקירות שהיא מנהלת יובילו להגשת כתבי אישום נגד חיילים. אלה יוגשו נגד הדרגים הנמוכים בלבד, ואילו האחראים להתוויית המדיניות לא יידרשו כלל לתת דין וחשבון על מעשיהם.

שנית, החקירות מבוצעות על-ידי גוף שהוא חלק אינטגראלי מהצבא ולפיכך, מטבען, אינן חקירות עצמאיות. חקירות מצ"ח לא הוכחו מעולם ככלי יעיל לאכיפת החוק על כוחות הביטחון, לפחות בכל הנוגע לפגיעה בזכויותיהם של פלסטינים. עד היום נוהלו חקירות מצ"ח בנוגע לפגיעה בפלסטינים בצורה רשלנית ורובן התאפיינו בסחבת, בשטחיות ובהעדר מאמץ אמיתי לאתר את החיילים המעורבים. במקרים רבים לא נחקרו כלל עדי ראייה פלסטינים ולא נאספו ראיות בשטח, גם כאשר היה הדבר אפשרי. העובדה שגם הפעם מונתה מצ"ח לחקור את החשדות מצביעה על-כך שלא חל כל שינוי בדרך ניהולן.

שלישית, אנשי הפרקליטות הצבאית, שיידרשו בסופו של דבר להחליט מה יעלה בגורל החקירות, היו מעורבים בעצמם בקביעת מדיניות הצבא במהלך המבצע ואף אישרו פעולות ספציפיות. ברור שמעורבות זו תקשה עליהם לקבל החלטות ענייניות בכל הנוגע לחקירות המתנהלות כעת.

בשל דברים אלה, עוד במהלך המבצע פנו שמונה ארגונים ישראליים לזכויות האדם, ביניהם בצלם, ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שיקים מנגנון בלתי תלוי לחקירת מבצע "עופרת יצוקה" ושלא יסתפק בחקירות מצ"ח של אירועים בודדים. זאת מאחר שהחשדות בנוגע להפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי אינם נוגעים רק למעשים של חייל זה או אחר בשטח, אלא לשאלות רחבות יותר של מדיניות ושל אחריותם של קצינים בכירים ושל הדרג הפוליטי. היועץ המשפטי לממשלה דחה דרישה זו אולם הוסיף שניתן להפנות לפרקליטות הצבאית טענות קונקרטיות על פעילות הצבא במהלך המבצע.

בצלם ערך תחקירי שטח של אירועים שבהם עלו חשדות כי הצבא הפר את המשפט ההומניטארי הבינלאומי, ואף את הוראותיו שלו עצמו. בין השאר, חקר בצלם מקרים שבהם חיילים הרגו אזרחים פלסטינים שלא השתתפו בלחימה, מקרים שבהם חיילים השתמשו באזרחים כבמגנים אנושיים, ומקרים שבהם נעשה שימוש בכלי נשק שאינם חוקיים בנסיבות הקיימות ברצועת עזה. תחקירים אלה, שבמהלכם נגבו עדויות מעדי ראייה ונאספו ממצאים מזירת האירוע, הועברו ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות הצבאית הראשית. בשל משאביו המוגבלים, תיעד בצלם רק חלק קטן מהאירועים והעביר עשרים תחקירים על אירועים שבהם נהרגו כתשעים פלסטינים, כמחציתם קטינים.

בצלם שב ודורש כי ישראל תקיים חקירה עצמאית ואפקטיבית בנוגע להתנהלות הצבא במהלך מבצע "עופרת יצוקה".