6.8.06: חודש למבצע הצבאי בעזה - ההיבט ההומניטארי

זה למעלה מחודש שצה"ל פועל ברצועת עזה במסגרת "מבצע גשמי קיץ". הרצועה סגורה ומסוגרת, המצב ההומניטארי בה, שגם קודם למבצע היה בכי רע, רק מדרדר והולך. ארגוני סיוע בינלאומיים נרתמים בשבועות האחרונים לספק מזון ומים למשפחות נזקקות בעזה ומגורים חלופיים לאזרחים שאיבדו את ביתם או נאלצו לברוח מהפגזות צה"ל.

כך למשל, עד ל-22.7.06 עזבו את שכונת א-שוכה שבדרום רפיח 133 משפחות (953 בני אדם), וזאת, בשל הפגזות צה"ל באזור. המשפחות מצאו מחסה זמני במתקני סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים.

בתחילת המבצע, ב-28.6.06, הפציץ חיל האוויר את תחנת הכוח של עזה. מאז, אספקת החשמל לכל משקי הבית הפלסטיניים ברצועה אינה סדירה. לפי המשרד לתיאום עניינים הומניטאריים של האו"ם, כל משק בית ברצועת עזה מקבל היום, בממוצע, אספקת חשמל במשך 6-8 שעות ביממה. באזורים העירוניים מקבל כל בית, בממוצע, 2-3 שעות חשמל. אי-סדירות החשמל מגבילה גם את תפקודה של רשת המים ברצועה, ועל-כן, אזרחים רבים סובלים ממחסור במים.

בשל המחסור בחשמל, בתים וחנויות אינם יכולים להחזיק מוצרים בקירור, דבר המגביל מאד את אספקתם של מוצרי חלב ובשר, וקיים קושי של ממש להפעיל את המאפיות. המחסור במוצרים גורם לעליה במחירים, עול משמעותי בתנאים הכלכליים הקשים בעזה, שרק החמירו מאז החלה ההתקפה הישראלית. בנוסף, מאז תחילת המבצע צה"ל אוסר על דייגים פלסטינים לדוג לאורך חופי עזה, ובשל כך הופחתה אספקת הדגים, שהם מקור חלבונים חשוב ברצועה.

22 בתי החולים שברצועת עזה כפופים לתכנית החירום של תקצוב אספקת החשמל. השימוש בגנראטורים, בשעות שבהן לא מגיע חשמל לבתי החולים, מספק רק צרכים דחופים במיוחד, כגון ניתוחים דחופים, הפעלת אינקובאטורים ויחידות לטיפול נמרץ. התאורה החלקית מקשה על עבודת הרופאים, המכבסות בבתי החולים מושבתות, וכן - הופסקה הפעלתם של חלק ממתקני החמצן, הושעו ניתוחים בלתי דחופים, והושבתו מערכות מיזוג האוויר וחלק ממכשירי הדיאליזה. ארגון הבריאות העולמי מדווח על מחסור בתרופות חיוניות ברצועת עזה. 67 מיני תרופות חיוניות כבר אזלו מן המחסנים, כמו-גם 170 תרופות שלא הוגדרו כחיוניות.

על מדינת ישראל מוטלת חובה בסיסית, על פי המשפט הבינלאומי והמשפט הישראלי כאחד, להבחין בכל עת בין לוחמים לבין מטרות אזרחיות, ולהימנע מהפצצה של מטרות אזרחיות מובהקות, כגון מתקני החשמל. הפגיעה במטרות אזרחיות מזיקה בעיקר לאזרחים ברצועת עזה. גם אם פגיעה זו נועדה לשרת תכלית ראויה כלשהי, היא בוודאי אינה עומדת בכל מבחן של מידתיות, ועל כן היא גם אינה חוקית.