הידוק המצור והחרפת הסנקציות הכלכליות

ביוני 2007, לאחר עימות פנימי בין פלגים פלסטיניים ברצועת עזה שנמשך מספר שבועות, השתלט חמאס על מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ברצועה. עקב כך, הידקה ישראל את המצור על עזה, וכיום אין לפלסטינים כמעט כל אפשרות לצאת את הרצועה או להיכנס אליה.

בנוסף, ב-19 בספטמבר 2007 החליט הקבינט הביטחוני הישראלי להגדיר את רצועת עזה כ"ישות עוינת". לפי ישראל, החלטה זו יצרה מצב משפטי המאפשר לה לנקוט צעדי ענישה שונים נגד תושבי הרצועה בתגובה על ירי רקטות קסאם לעבר ישראל, ובהם גם צמצום אספקת החשמל והדלק מישראל לרצועה. בחודש אוקטובר 2007 עתרו פלסטינים תושבי עזה וארגונים ישראליים ופלסטיניים לזכויות האדם, ובהם גם בצלם, נגד הקיצוץ באספקת החשמל והדלק. בעתירה נטען כי הקיצוץ יגרום לפגיעה הומניטארית נרחבת, עד כדי סיכון חיי אדם. בסוף ינואר 2008 דחה בג"ץ את העתירה ואפשר את הקיצוץ באספקת החשמל והדלק. המחסור בדלק משפיע ישירות על מערכות המים והביוב של הרצועה, התלויות באספקתו להפעלת המשאבות. כ-30% מתושבי הרצועה אינם מקבלים אספקת מים סדירה כתוצאה מהפסקות חשמל.

צעדים נוספים הביאו את כלכלת עזה, שמצבה היה קשה ביותר גם קודם לכן, על עברי פי פחת. ישראל מחקה את קוד המכס המשויך לרצועת עזה ממערכת המחשוב הממשלתית והמכס מונע שחרור מטענים המיועדים לרצועה, למעט סחורות אותן מגדירה ישראל כ"הומניטאריות" ומוצרי מזון בסיסיים (כגון קמח, סוכר, שמן, אורז ומלח). גם הייצוא מעזה הופסק כמעט כליל, למעט מספר משלוחים של תוצרת כלכלית ופרחים שאפשרה ישראל בשל לחץ בינלאומי.

מאז יוני 2007 לא יובאו לעזה שום חומרי גלם וכתוצאה מכך, נאלצו 90% מהמפעלים לסגור את שעריהם. גם ענף הבנייה של עזה משותק כיום לחלוטין. 3,500 בתי עסק נסגרו ויותר מ-75,000 עובדים, המפרנסים כחצי מיליון תושבים התלויים בהם למחייתם, איבדו את מקום עבודתם.  

כתוצאה מהמצור הולך ומידלדל מלאי מוצרי המזון המיובאים ומחיריהם מרקיעים שחקים, בעוד שפירות וירקות שהיו מיועדים לייצוא נמכרים בשווקי עזה במחירי הפסד. אולם גם אלה נמצאים מחוץ להישג ידן של משפחות רבות ברצועה, בשל שיעורי העוני הגבוהים. 80% ממשקי הבית ברצועה נמצאים מתחת לקו העוני, והכנסתם עומדת על פחות מ-2,300 שקל לחודש למשק בית בן שש נפשות. שיעור האוכלוסיה המצויה בעוני עמוק, קרי משקי הבית בהם ההכנסה פחותה מ-1,837 שקלים לחודש, עומד על 66.7%. כ-80% מהמשפחות ברצועה ירעבו ללחם ללא הסיוע במזון שמעניקות הסוכניות הבינלאומיות.