רקע
מחסומים וכבישים אסורים
כביש 443
נתוני מחסומים
סגר
נתוני סגר מוחלט
עוצר
מצור
כבישים חלופיים
פיצול הגדה
בקעת הירדן
השלכות ההגבלות
השלכות על הכלכלה
טיפול רפואי
דיווחים בנושא
עדויות בנושא
פרסומים בנושא
   
בג"ץ: לצבא אין סמכות לאסור על פלסטינים לנסוע בכביש 443
פסק הדין של בג"ץ, PDF
משחק אינטרנטי על כביש 443
מפת כביש 443 והיישובים שלאורכו, PDF
תגובת העותרים לתשובת המדינה, 20.11.07, PDF עתירת האגודה לזכויות האזרח
תשובת המדינה לעתירה, 3.9.07, PDF עתירת האגודה לזכויות האזרח
הצו הצבאי המורה על סגירת הכביש בפני כלי רכב פלסטיניים, 28.4.07, PDF עתירת האגודה לזכויות האזרח
עתירת האגודה לזכויות האזרח, 7.3.07, באתגר האגודה עתירת האגודה לזכויות האזרח

כביש 443

כביש 443 מחבר בין ירושלים לעיר מודיעין ולגוש דן, ועובר בחלקו בתחומי הגדה המערבית. כמחצית מאורך הכביש, 14 ק"מ שתחילתם במחסום עטרות שמצפון לירושלים וסופם במחסום מכבים שליד מכבים-רעות, שימשו בעבר כציר התנועה המרכזי בדרום מחוז רמאללה שעבר בכפרים פלסטיניים מדרום-מערב לעיר ושירת עשרות אלפי פלסטינים למעבר בינם לבין רמאללה.

בשנות השמונים סללה ישראל מחדש את כביש 443 מחוץ למרכזי הכפרים והרחיבה אותו, לאחר שהפקיעה קרקעות ציבוריות ופרטיות מתושבי הכפרים הסמוכים לכביש. בג"ץ, שדן בעתירות שהגישו בעלי הקרקעות, אישר את חוקיותן של הפקעות אלה לאחר שקיבל את טענת הצבא כי סלילת הכביש נעשית לצרכי התושבים הפלסטיניים: מערכת הכבישים בגדה הייתה מיושנת ולא ענתה עוד על צרכי התושבים שכן חל גידול משמעותי במספר כלי הרכב ובמספר הפועלים שעבדו בישראל ונדרשו לכבישים אלה. במסגרת הדיון בבג"ץ הודה הצבא כי הכביש לא ישרת רק את תושבי השטחים אלא גם את אזרחי ישראל.

בשנת 2002, בעקבות כמה מקרים שבהם ירו פלסטינים על כלי רכב ישראליים שנסעו בכביש, ושבהם נהרגו שישה אזרחים ישראלים, אסרה ישראל על פלסטינים לנוע בו ברכב וברגל לכל מטרה שהיא, ובכלל זה לצורך העברת סחורות או לצרכים רפואיים דחופים. הפלסטינים נאלצו לנסוע בדרך חלופית, משובשת ומפותלת, העוברת במנהרה מתחת לכביש בין הכפרים השונים ובתוכם. דרך זו, הארוכה פי כמה מהכביש המקורי, אמורה הייתה לשרת את כל 35 אלף תושבי הכפרים באזור.

היציאה החסומה מהכפר בית עור אל-פוקא לכביש 443. צילום: בצלם.
היציאה החסומה מהכפר בית עור אל-פוקא לכביש 443. צילום: בצלם.

האיסור על נסיעת פלסטינים בכביש 443 יושם ביעילות רבה, תחילה באמצעות חסימות פיזיות - שערי ברזל, קוביות בטון ומחסומים, או שילוב של אמצעים אלה - ולאחר מכן גם באמצעות סיורים של חיילים, שהענישו פלסטינים שהפרו איסור זה. מאוחר יותר הצטרפה גם משטרת ישראל למנגנוני אכיפת האיסור והחלה לרשום דו"חות ולהטיל קנסות על פלסטינים שהשתמשו בכביש בעילות שונות. בשני קצותיו של הכביש, בהם הוא נכנס לשטח מדינת ישראל או לשטח השיפוט של ירושלים, מוצבים מחסומים המאוישים בקביעות שבהם נבדקים כלי הרכב החולפים (מחסום מכבים ומחסום עטרות).

התנועה בכביש 443 חיונית ביותר לתושבי הכפרים. עבור רבים מהם זוהי הדרך לאדמותיהם החקלאיות, המצויות משני צידי הכביש. בנוסף, זהו ציר התנועה המרכזי לעיר המחוז רמאללה, שבה מקבלים תושבי הכפרים שירותים מסחריים ושירותי בריאות וחינוך. בין תושבי הכפרים לתושבי רמאללה קיימים גם קשרים משפחתיים וחברתיים. כתוצאה מאיסור התנועה על הכביש, נסגרו למעלה ממאה עסקים קטנים שפעלו בכפרים שלאורכו, בהם סוחרים של ריצוף, צמחי נוי ורהיטים וכן מסעדות .

בעקבות הביקורת הרבה שנמתחה על סגירת הכביש סללה ישראל שלושה כבישים שאותם היא מכנה "כבישי מרקם חיים", כדי שישמשו חלופה ויחברו את כפרי האזור לעיר המחוז רמאללה. אולם, סלילת כבישים אלה גררה פגיעות נוספות בזכויות האדם שכן לצורך סלילתם הפקיעה ישראל אדמות נוספות מהכפרים באזור ומתושביהם. בנוסף, הכבישים החלופיים אמנם שיפרו את יכולת הגישה של תושבי האזור לעיר רמאללה, אולם לפחות עבור חלקם, הנסיעה בהם מאריכה את הדרך לרמאללה באופן משמעותי.


מפת כביש 443. היציאות מהכפרים הפלסטיניים נחסמו. מפה מלאה

לישראל הזכות ואף החובה להגן על חייו של כל אדם הנמצא בשטח הנתון לשליטתה האפקטיבית, ונתונה לה גם הסמכות להטיל הגבלות על חופש התנועה של תושבי השטחים. עם זאת, הדבר מותר רק כאשר הגבלות אלה נחוצות לחלוטין בשל צרכים צבאיים ממשיים ומיידיים ובכפוף לעקרון המידתיות. לא נראה כי האיסור הגורף על תנועת פלסטינים בכביש 443 עונה על תנאים אלה, בעיקר בהתחשב בכך שכבישים אחרים בגדה נפתחו לתנועת פלסטינים, גם אם היו בהם אירועי ירי בעבר. בנוסף, נראה כי איסור זה לא נועד לשרת רק אינטרסים ביטחוניים וכי סגירתו מבוססת גם על אינטרסים זרים. לו רצתה ישראל בתום לב רק להגן על חייהם של ישראלים הנוסעים בכביש, יכולה  הייתה הרי להגביל או אף לאסור את נסיעתם של ישראלים בכביש, תוך פיתוח כבישים ואמצעי תחבורה חלופיים בתוך שטחה שלה.

בחודש יוני 2007 עתרו תושבים משישה כפרים הסמוכים לכביש 443 לבג"ץ, באמצעות האגודה לזכויות האזרח, בדרישה לפתוח אותו לתנועה של פלסטינים. כשנתיים וחצי לאחר מכן, ב-29.12.09, קבע בג"ץ ברוב דעות כי יש לבטל את האיסור המוחלט על תנועת פלסטינים בקטע מכביש 443 העובר בתוך הגדה המערבית. השופט עוזי פוגלמן קבע בפסק הדין כי למפקד הצבאי אין סמכות להטיל איסור כזה ובכל מקרה, איסור כזה הוא בלתי מידתי. השופטים הקציבו לצבא חמישה חודשים על-מנת לגבש פתרון אחר, שיספק הגנה לישראלים הנוסעים בכביש.

כביש 443 הינו דוגמה אחת למשטר איסורי התנועה שישראל מטילה על כלי רכב פלסטיניים בכבישים שונים בגדה. עם זאת, בניגוד לכבישי הפרדה המצויים בעומק הגדה, הפך כביש 443 לעורק תחבורה המשרת מדי יום אלפי ישראלים לתנועה בין ערים בתוך ישראל. בצלם קורא לרשויות הישראליות להסיר לאלתר את איסור הנסיעה בכביש 443 ולאפשר לפלסטינים שימוש חופשי בכביש במשך כל שעות היממה.