השלכות ההגבלות על תחומי החיים השונים
חובתה החוקית של ישראל לכבד את חופש התנועה של תושבי הגדה נובעת בראש ובראשונה מהחובה הבסיסית שהמשפט ההומניטארי הבינלאומי מטיל על המפקד הצבאי להבטיח את צרכיה של האוכלוסייה האזרחית בשטח הכבוש. חשיבותה של חובה זו נובעת מכך שכל פגיעה בחופש התנועה כרוכה, בדרך כלל, בפגיעה ביכולתה של האוכלוסייה הכבושה למלא צרכים חיוניים אחרים, בהם גישה למרכזי טיפול רפואיים, למקומות עבודה, למרכזי מסחר, למוסדות חינוך וכדומה.
להגבלות התנועה על תושבי הגדה המערבית, ולפיצול הגיאוגרפי הנובע מהן, השלכות קשות על תפקודם של מערכות ומוסדות חברתיים מרכזיים, דבר המגביל את יכולתם של התושבים לממש רבות מזכויות האדם. מדיניותה של ישראל מונעת מתושבים אלה לנהל חיים תקינים. פעולות פשוטות המהוות חלק משגרת יומם של אזרחים ישראלים, כגון קניות, ביקורים משפחתיים ולימודים באוניברסיטה, הפכו עבור פלסטינים למשימות מסובכות ולעיתים בלתי אפשריות.
לדוגמה, הגבלות התנועה פוגעות ביכולתם של פלסטינים רבים לממש כראוי את הזכות לבריאות, וזאת בשל הפגיעה בנגישות לשירותי רפואה: חולים הזקוקים לטיפול מתקשים להגיע למרכזים רפואיים; רמת השירות הניתנת במרכזים אלה נפגעת קשות בשל היעדרות או איחור של רופאים ואנשי צוות; וצוותי חירום רפואיים מתקשים להגיע במהירות הנדרשת לפצועים וחולים. בנוסף, הגבלות אלו פוגעות ביכולתה של הרשות הפלסטינית לפתח את מערכת הבריאות ולבנות עתודות רפואיות בגדה המערבית, דבר שמגביר את התלות הקיימת ממילא של החברה הפלסטינית בשירותי בריאות חיצוניים.
להגבלות התנועה השפעה מכרעת גם על הכלכלה והמסחר בגדה. הן מקשות על יכולתם של תושבים להגיע למקומות עבודה, על קשרי מסחר ועל רווחיותם של עסקים קטנים כגדולים. השפעתן על המגזר החקלאי קשה במיוחד, ומתבטאת בפגיעה ביכולת לגדל תוצרת חקלאית, לאסוף אותה ולשווקה ברחבי הגדה, וזאת במיוחד באזור "מרחב התפר" ובבקעת הירדן. אחת התוצאות הבולטות של הקושי לנוע מאזור לאזור היא פיצול השוק הכלכלי בגדה לשווקים מקומיים וקטנים יותר, והפיכת הסחר בין אזורים שונים בגדה ליקר, בלתי ניתן לחיזוי ובלתי יעיל. חוסר הוודאות הקבוע והעלייה המתמדת בעלויות של ניהול המסחר - שניהם תוצאה של הגבלות התנועה בתוך הגדה - הם מהמכשולים העיקריים העומדים בפני התאוששות הכלכלה הפלסטינית.
הגבלות התנועה פוגעות ישירות גם ביכולתם של פלסטינים לקיים חיי משפחה וקשרים חברתיים, וזאת במיוחד באזורים הנצורים: "מרחב התפר", בקעת הירדן ומרחב העיר שכם. פגיעה זו מתבטאת לא רק בקושי לקיים התכנסויות שגרתיות של המשפחה הגרעינית, אלא גם באפשרות לערוך שמחות ואירועים מורחבים. לא אחת, מעוכבים קרובי משפחה וחברים בדרכם לאירועים באזור אחר בגדה, ולעיתים נמנעת מהם ההשתתפות לחלוטין. קרובי משפחה הגרים באזורי משנה נפרדים של אותו אזור גיאוגרפי מתקשים אף הם לשמור על קשרים תקינים.
באזורים הכפריים הנתונים לאחריות הרשות הפלסטינית, פוגעות ההגבלות גם באספקת שירותים הניתנים בדרך כלל בערי המחוז או המסופקים על-ידי נציגים המגיעים מהן. אלה כוללים שירותים הנוגעים לתשתיות עירוניות, שירותים סוציאליים, שירותי דואר, שירותים ממשלתיים, שירותי הצלה ואספקת חשמל וגז. גם הגורמים השונים האמונים על אכיפת החוק מטעם הרשות הפלסטינית, המשרתים את האזורים הכפריים, נמצאים לרוב בערי המחוז.