הצבא חוסם שוב ושוב את דרך הגישה לכפר עזון ומטיל ענישה קולקטיבית על אלפי תושבים בכפר ובסביבתו

פורסם: 
18.7.13

היציאה החסומה מעזון לכביש 55. צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, בצלם, 16.6.13
היציאה החסומה מעזון לכביש 55. צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, בצלם, 16.6.13

הכפר עזון, המונה כ-10,000 תושבים, שוכן מזרחית לעיר קלקיליה. הכפר ממוקם בין המחוזות שכם, קלקיליה, סלפית וטול-כרם, בסמוך לכביש הראשי באזור, כביש 55 המחבר בין שכם לקלקיליה. הדרך המחברת את הכפרים שמדרום לעזון לכביש 55 עוברת בכפר עצמו.

הכניסה המזרחית לעזון, העוברת לצד ההתנחלויות מעלה שומרון וקרני שומרון, נחסמה על-ידי הצבא כבר ב-1990 ונותרו הכניסה הצפונית והכניסה הצפון מערבית והכניסה הדרומית. בשנת 2001 חסם הצבא את כל הכניסות לכפר והותיר רק מנהרה העוברת מתחת לכביש 55 ומובילה לכביש 574. כדי להגיע לשכם למשל נאלצו התושבים לנסוע מזרחה דרך כפרים שונים ולעלות על כביש 55 רק דרך הכפר אל-פונדוק. לעיתים חסם הצבא גם את המנהרה והתושבים נאלצו לצאת מהכפר ברגל ועלות על מוניות על כביש 55. בשנת 2005 נפתחו החסימות למעט הכניסה המזרחית, אולם הצבא שב וחסם את הדרכים מדי פעם בעקבות יידוי אבנים ובקבוקי תבערה על כביש 55.

הכפר עזון ודרכי הגישה החסומות

בשנת 2007 התגברו מקרי יידוי האבנים על הכביש, בין היתר בתגובה לפעולות של הצבא בתוך הכפר והצבא החל לחסום את הדרכים לכפר לעיתים תכופות יותר ולפרקי זמן ממושכים יותר. אולם, בשנת 2008 פנתה המשטרה הפלסטינית לצבא והציעה לו לפעול במקום כדי לצמצם החיכוך בין התושבים לצבא. למרות שעל-פי הסכם אוסלו הכפר נמצא בשטח B שבו האחריות הביטחונית נמצאת בידי ישראל, התגבש הסכם ברוח זו בין המשטרה הפלסטינית לצבא. בעקבות פעילות המשטרה הפלסטינית במקום הצטמצם יידוי האבנים ובקבוקי התבערה על הכביש במידה ניכרת. אולם, בשנת 2011 החל הצבא בהדרגה להגביל את פעילות המשטרה הפלסטינית בכפר, ובסופו של דבר התיר לה לטפל רק בסוגיות פליליות. מאז התחדש יידוי האבנים התכוף בכביש והצבא שב להטיל הגבלות תנועה על תושביו.

הצבא נוהג לחסום את הכניסה הראשית לכפר, המובילה לכביש 55, באמצעות קוביות בטון ו/או נעילת שער המוצב על כביש הגישה לכפר, בסמוך למגדל הצבאי הקיים במקום. החסימה מבוצעת בכל פעם למשך מספר שעות עד מספר ימים. כדי להגיע לכביש בעת שדרך הגישה חסומה נאלצים התושבים לנסוע דרך הכפר עזבת א-טביב, דרך שאורכה כ-2.5 ק"מ במקום 800 המטרים שממרכז הכפר ועד לכביש 55 דרך הכניסה הראשית. בשעות לחץ נוצרים במקום פקקים והנסיעה עד הכביש עלולה להימשך למעלה מרבע שעה.

לעיתים נחסם גם הכביש הצדדי המחבר את עזון לכפר עזבת א-טביב. במצב זה היציאה היחידה מהכפר היא דרך צדדית וארוכה העוברת דרך הכפרים עסלה ועיזבת א-טביב ואורכה כארבעה ק"מ. כביש זה צר ביותר, ולא ניתן לקיים בו תנועה דו סיטרית. משאיות וכלי-רכב של תחבורה ציבורית מתקשים לעבור בכביש. השנה הגביר הצבא את תכיפות החסימות. לפי ראש מועצת הכפר עזון, נימר עדוואן, מאז תחילת שנת 2013 הצבא כבר חסם את הדרך תשע פעמים, במועדים הבאים:

ב-13.2.13 – למשך יומיים
ב-1.4.13 – למשך הלילה
ב-3.5.13 – למשך מספר שעות
ב-13.6.13 – למשך שמונה ימים
ב-25.6.13 – למשך הלילה
ב-1.7.13 – למשך הלילה
ב-8.7.13 – למשך מספר שעות
ב-9.7.13 – למשך שישה ימים

חסימת הגישה לכביש פוגעת לא רק בתושבי עזון אלא גם בתושבי הכפרים שמדרום לכפר, ובהם כפר ת'ולת', סניריא, בידייא עזבת אל-אשקר וכפרים רבים נוספים. בכל עת שנחסמת הדרך נאלצים גם תושבי כל הכפרים הללו לנסוע בדרכים העוקפות. החסימות מקשות על ניהול החיים התקינים של תושבי האזור ופוגעות בעובדים, סטודנטים, סוחרים וחולים. אמבולנסים נאלצים גם הם לעבור בדרך העוקפת, אלא אם כן מוצב ג'יפ צבאי בכניסה לכפר. במקרה כזה החיילים פותחים את השער שחוסם את הכביש ומאפשרים מעבר של אמבולנסים.

הכפר עזון. התמונה באדיבות מועצת הכפר
הכפר עזון. התמונה באדיבות מועצת הכפר

אמאני סווידאן, סטודנטית בת 22 מעזון הלומדת בחוג לכלכלה באוניברסיטת א-נג'אח בשכם, תיארה את הקשיים בהם היא נתקלת בעקבות החסימות:

נהגי המוניות נאלצים לנסוע בדרכים עוקפות ארוכות כדי להגיע לכביש 55, שמוביל לשכם. כשחוסמים גם את הדרך שמובילה לעיזבת א-טביב הנסיעה ממש ארוכה והמחיר של המונית עולה מעשרה ש"ח ל-12 ש"ח.

בדרך חזרה מהאוניברסיטה, מוניות השרות מורידות אותי על כביש 55 בכניסה לכפר ואני צריכה ללכת בערך 150 מטר, לעבור את החסימה ואז לקחת משם מונית לבית שלי, שנמצא בקצה השני של הכפר. זה עולה לי עוד שבעה שקלים.

בשל החסימות התכופות חיים תושבי האזור במצב מתמיד של אי ודאות. הצבא אינו מודיע על החסימה והם מגלים חדשות לבקרים כי אינם יכולים לנהל את חייהם כסדרם.

ראש מועצת הכפר, נימר עדוואן, בן 67, תיאר בעדות שמסר לתחקירן בצלם עבד אל-כרים סעדי את התנהלות הצבא:

נימר עדוואן, ראש מועצת הכפר עזון. צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, 14.2.13כשסוגרים את הדרך אנחנו לא מקבלים שום הודעה על-כך מהצבא או מהמת"ק הישראלי. אנשי צבא אמרו בעל-פה לאנשים מהכפר שהיו במקום בזמן שהצבא חסם את הכביש שהחסימה מבוצעת בגלל שאלמונים יידו אבנים או בקבוקי תבערה על כביש 55. היום, 09.07.13, הצבא חסם את הכביש ביום הראשון של חודש הרמדאן. לתושבי הכפר יש חברים וקרובי משפחות בערים וכפרים באזור ועכשיו קשה להם לבקר אותם בחג. החסימה מקשה גם על הירקנים והסוחרים להכניס סחורה לכפר.

חסימת הכביש בגין יידוי אבנים אינה חוקית, והיא מהווה ענישה קולקטיבית של תושבי הכפר והכפרים הסמוכים. ענישה כזו אסורה על-פי סעיף 33 לאמנת ג'נבה הרביעית הקובע שאין להעניש אדם על עבירה שהוא עצמו לא ביצע. על הצבא להתמודד עם יידוי האבנים ובקבוקי התעברה בדרכים חוקיות העומדות לרשותו. הפתרון שהצבא בחר בו – סגירת הכביש – שוללת את הזכות לחופש תנועה מאלפי תושבים באזור.