החל מיום שלישי ה-5.2.2008 מטיל הצבא הגבלות קשות על תנועתם של תושבי צפון הגדה במחוזות ג'נין, שכם וטול כרם, ואוסר על רבים מהם לנסוע למרכז הגדה ולדרומה. צו שהוציא מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית, תא"ל נועם תיבון, אוסר על גברים תושבי מחוז ג'נין בגילאים 35-16 לנסוע דרומה משכם ומטול-כרם, אלא אם ברשותם היתרי תנועה מיוחדים. היתרים אלה ניתנים רק במקרים המוגדרים "הומניטאריים" ועל-פי' קריטריונים מחמירים במיוחד. יתרה מכך, מעדויות של תושבי האזור עולה כי לפחות בחלק מהימים הוטלו האיסורים על נשים וגברים גם יחד בגילאים הנ"ל, כולל תושבי מחוז טול-כרם, וזאת למרות תחולתו המוגבלת של הצו. בנוסף לאיסור לנסוע למרכז הגדה ודרומה, במקומות רבים נאסר על תושבים לנוע בתוך המחוז ובין מחוזות הצפון. בימים האחרונים מוטלים איסורים דומים גם על תושבי העיר קלקיליה. על פניו נראה כי הרחבת האיסורים מעבר לתחולת הצו, על אוכלוסייה רחבה יותר ולכיווני תנועה שאינם כלולים בו, נעשו ללא סמכות וללא בסיס חוקי.

הצבא הציב באזור חסימות חדשות רבות בשבוע האחרון כדי לאכוף את איסורי התנועה החדשים. חסימות אלה מנתבות את התושבים למספר מחסומים מאוישים ושם מונעים חיילים את מעברם. כך, לדוגמה, חסם הצבא את כל הדרכים המחברות את ג'נין ואת הכפרים שמצפון לטול כרם לעיר טול-כרם עצמה באמצעות חסימות רבות, המורכבות מעפר, מסלעים או מתעלות שנחפרו לצידי הכבישים. הדרך היחידה שנותרה פתוחה למעבר בין אזורים אלו עוברת דרך הכפר אל-ג'רושייה, ובכניסה אליו הציב הצבא מחסום המאויש בכל שעות היממה. במחסום זה מנע הצבא, במהלך הימים האחרונים, את מעברם של גברים תושבי ג'נין בגילאים 16-35, ולעתים גם את יציאתם של גברים ונשים תושבי טול-כרם בני אותם גילאים מהעיר.

בתוך כך הטיל הצבא ב-14.2.2008 מצור על העיר טול-כרם וסביבותיה, במהלכו נאסרה על תושבים להיכנס ולצאת מהעיר. במהלך המצור, שנמשך מהצהריים ועד שעות הלילה המאוחרות, נאסר גם על אמבולנסים לעבור במחסומים המקיפים את העיר. מעדויות שהגיעו לבצלם עולה כי הצבא מנע מעבר של אמבולנס שנקרא לטפל בפאוזייה א-דרכ, תושבת הכפר דיר אל-ר'סון שבמחוז טול-כרם, אשר לקתה ככל הנראה בליבה, ולאחר מכן מנע מהחולה להגיע אל האמבולנס כאשר המתין במחסום אל-ג'רושייה. פאוזייה א-דרכ לא קיבלה את הטיפול הרפואי לו נזקקה ונפטרה באותו יום.

חידוש בידולו של צפון הגדה מחמיר ביתר שאת את הפגיעה המתמשכת והקשה ממילא בחופש התנועה של תושבי האזור. הגבלות אלה מעמיקות את ניתוקם של תושבי צפון הגדה, ובמיוחד ג'נין, ממקורות פרנסה עיקריים, משירותים חיוניים כגון רפואה וחינוך, ובמקרים רבים אף ממשפחותיהם. יתרה מזו, הגבלות תנועה המוטלות על קבוצות גדולות באוכלוסייה מהוות ענישה קולקטיבית האסורה בכל מצב, על פי המשפט הבינלאומי.

בתגובה לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח עוד ב-2006 בנוגע להגבלות תנועה על העיר שכם, טען הצבא כי "הגבלות תנועה תוטלנה רק במקרים חריגים על בסיס התרעה קונקרטית - לפיה יש מידע על מפגע אשר עומד לצאת ממרחב העיר שכם, ואין דרך אחרת למנוע את תפיסתו". גם אם הגבלות התנועה אכן הוטלו בתחילה בשל התרעה קונקרטית, התדירות בה הן מוטלות והשפעתן המצטברת על בידול צפון הגדה מעידות על-כך שהצבא אינו מאזן כראוי בין שיקולי ביטחון לבין רווחת האוכלוסיה האזרחית, כפי שנדרש.

בכנס שערך מכון ון-ליר ב-13.2.2008 טענו מספר מומחים לענייני ביטחון ובכירים לשעבר בצבא כי בשל פגיעתם החמורה באוכלוסייה הפלסטינית, נזקם של המחסומים והחסימות הפרוסים ברחבי הגדה המערבית גדול מתועלתם הביטחונית. מומחים אלו, ביניהם מפקדים לשעבר של המינהל האזרחי, מפקדי חטיבות ומפקדי גדודים במילואים, קראו להסרת המחסומים הפנימיים בגדה והציגו תכנית חלופית שתאפשר שמירה מרבית על ביטחון תושבי ישראל, תוך הסרת הגבלות התנועה על תושבי הגדה הפלסטינים ועידוד צמיחתה של הכלכלה הפלסטינית.

בצלם קורא לצבא להסיר את הגבלות התנועה הגורפות, לחדול מבידול צפון הגדה ולהימנע משימוש באמצעים אלה בעתיד. על הצבא להמציא חלופות פוגעניות פחות שיאפשרו לו להתמודד עם התרעות מקומיות בזמן הקצר ביותר האפשרי, תוך פגיעה מועטה ככל האפשר באוכלוסייה המקומית. יתר על כן, על הצבא להתיר מעבר של אמבולנסים ולאפשר לפצועים וחולים המבקשים סיוע רפואי דחוף לעבור במחסומי הגדה ללא עיכוב מיותר. בנוסף, הצבא חייב להימנע מנקיטת אמצעים כלשהם ללא סמכות חוקית וללא ביסוס חוקי המגובה בצווים, דבר אשר כשלעצמו מהווה עבירה על החוק.