ב-19 בנובמבר 2006, הוציא מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית צו האוסר על ישראלים ותיירים להסיע בכלי רכבם פלסטינים בתוך שטח הגדה ללא היתר מהצבא. ההוראה אמורה להיכנס לתוקף ב-19 בינואר 2007. איסור זה לא יחול, לפי הצו, על פלסטינים המצויידים באישור כניסה לישראל או להתנחלויות, על נהגי אוטובוסים ישראלים, על תושבי ישראל המסיעים פלסטיני שהוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה, ועל חיילים ושוטרים בתפקיד. הפרת הצו תהווה עבירה פלילית הנושאת ענישה הן כלפי הנוסע הפלסטיני והן כלפי המסיע הישראלי.

הצו צפוי להחמיר את הפגיעה בחופש התנועה של הפלסטינים תושבי הגדה, שממילא הינה קשה ביותר. איסורים המוטלים זה מכבר מונעים, באופן מלא או חלקי, את תנועתם של פלסטינים בכבישים מרכזיים בגדה, שנועדו לשימושם של ישראלים ובעיקר של מתנחלים. למרות האיסורים הללו יכלו עד היום פלסטינים לנוע בכבישים אלה במוניות או בכלי רכב אחרים בעלי לוחיות זיהוי ישראליות. החלת הצו משמעותה סגירת "פרצה" זו והחמרת האפליה בין ישראלים לפלסטינים בכל הנוגע לנסיעה בכבישים מסוימים.

הצו צפוי לפגוע קשות גם ביכולתם של פלסטינים תושבי הגדה ושל תושבי ישראל, ערבים ויהודים כאחד, להמשיך לקיים כבעבר קשרים משפחתיים, חברתיים, מסחריים ופוליטיים. כך למשל, תושב ישראל שהסיע בכלי רכבו חבר או קרוב משפחה שאינו מדרגת קרבה ראשונה, כגון דוד או אחיין, ייחשב על פי הצו כמי שביצע עבירה פלילית. בנוסף, ישפיע הצו לרעה על פעילותם של ארגונים הומניטריים, ארגונים לזכויות האדם וארגוני סיוע למיניהם, שבמסגרת עבודתם מסיעים פלסטינים ברחבי הגדה.

אופיו המפלה של הצו צפוי להתבטא גם בהיבט הענישה. בעוד ישראלי שיפר את ההוראה יישפט בבית דין אזרחי, והנזק הצפוי לו אינו כבד; הרי שפלסטיני שייתפס נוסע ללא היתר בכלי רכב ישראלי יישפט בבית דין צבאי. במקרה כזה הוא צפוי לעונש של עד חמש שנות מאסר והכרטיס המגנטי שלו עלול להישלל ממנו, דבר שימנע ממנו בעתיד קבלת היתרים למיניהם מידי הרשויות הישראליות.

על פי המשפט הבינלאומי, ישראל מחויבת לכבד את זכויות האדם של כל האנשים הנתונים לסמכותה, בהן הזכות לשוויון, הזכות לנוע בחופשיות, הזכות לקיים קשרים משפחתיים וחברתיים, הזכות לקיים פעילות פוליטית והזכות לעבוד ולהתפרנס. רשויות הצבא מתעלמות מאופיו המפלה של הצו ומצדיקות אותו במה שהן מגדירות כצרכי ביטחון, למשל צמצום מספר הפלסטינים הנכנסים לישראל באמצעות כלי רכב ישראליים ללא היתר. אולם, גם אם אכן יתרום הצו לקידום יעדי ביטחון כאלה או אחרים, הרי שאופיה הגורף של הפגיעה וכן העובדה שגם לפי הצבא אין מדובר בצעד דחוף (מימוש הצו נדחה בחודשיים) הופכים את הפגיעה בזכויות האדם במקרה זה לבלתי מידתית, ועל כן לבלתי חוקית.

הצו שהוציאה ישראל מעורר שאט נפש, לא רק בשל עצם הפגיעה בזכויות האדם ובמשפט הבינלאומי, אלא גם בשל עומק החדירה למתחם הפרט הכרוך בו. מדיניות ההפרדה בין ישראלים לפלסטינים, אמנם אינה תופעה חדשה. עם זאת, עד כה היא באה לידי ביטוי, בעיקר, באמצעים הננקטים במרחב הציבורי, למשל על-ידי הקמת מכשול ההפרדה, איסור נסיעת כלי רכב פלסטינים בכבישים מסוימים ואיסור כניסת ישראלים לשטחי A . לעומת זאת, הצו החדש מבקש לחדור לחלל הפרטי של כלי רכב שנוסעים בו שני אנשים השוהים כחוק בשטח מסוים, בכדי להפריד ביניהם. יתרה מזו, עצם השימוש בחקיקה לשם כפיית הפרדה בין אנשים על סמך אזרחותם, מעלה אסוציאציות למשטרים חשוכים שאיש לא היה רוצה שנידמה להם.

על רקע כל אלה בצלם קורא לאלוף פיקוד מרכז לבטל את הצו לאלתר.