חמישה פלסטינים נהרגו מירי הצבא על מפגינים ליד גדר המערכת בעזה בדצמבר 2015-ינואר 2016

פורסם: 
22.2.16

בארבעה מקרים לפחות לא הייתה כל הצדקה לירי הקטלני

בחודשים דצמבר 2015 וינואר 2016 חיילים הרגו חמישה פלסטינים ליד גדר המערכת, בעת שהתקיימו באזור הפגנות. זאת לאחר שבחודשים אוקטובר-נובמבר 2015 תיעד בצלם 14 מקרים שבהם נהרגו פלסטינים בנסיבות דומות. מבדיקת בצלם עולה כי תדירות ההפגנות ופיזורן שככו מאז הדיווח הקודם בנושא: ההפגנות מצומצמות יותר והן מתקיימות לרוב בימי שישי, אך לא בכל שבוע, מספר המשתתפים בהן פחת ובדרך כלל הן אינן צמודות לגדר.

ארבעה מהאירועים האחרונים תוחקרו על-ידי תחקירני השטח של בצלם ברצועת עזה: ב-11.12.15 נהרג סאמי מאדי מזרחית למחנה הפליטים אל-בוריג' שבמחוז דיר אל-בלח; ב-25.12.15 נהרגו האני והדאן בקרבת מעבר קרני, מזרחית לעיר עזה, ויוסף אבו סביח'ה מזרחית למחנה הפליטים אל-בוריג'; ב-15.1.16 נהרג מוחמד אבו זאייד בהפגנה מזרחית למחנה הפליטים אל-בוריג'. בשלב מאוחר יותר בהפגנה זו נורה למוות גם אדם נוסף, מוחמד קיטה, אך הנסיבות המדויקות של הריגתו לא ידועות בשלב זה לבצלם.

מפגין מניף דגל ליד גדר המערכת ממזרח לעיר עזה. ברקע: חיילים חוסים מאחורי תלולית עפר מצדה השני של הגדר. צילום: מוחמד סאלם, רויטרס, 20.11.15
מפגין מניף דגל ליד גדר המערכת ממזרח לעיר עזה. ברקע: חיילים חוסים מאחורי תלולית עפר מצדה השני של הגדר. צילום: מוחמד סאלם, רויטרס, 20.11.15

מהתחקירים שערך בצלם בנוגע להפגנות שבהן נהרגו ארבעת הפלסטינים עולה כי באף אחת מהן הצבא לא הופתע מעצם קיומה של ההפגנה. להיפך: הצבא נערך אליהן מראש וכבר בשלבים הראשונים של ההפגנה - ולפעמים אף בטרם החלה - החיילים התמקמו במקומות שנראו להם מתאימים. במסגרת ההיערכות היה על הקצינים האחראים גם להבהיר לחיילים את הוראות הפתיחה באש במקרים של הפגנות שהמשתתפים בהן אינם חמושים ולצייד אותם באמצעים לא קטלניים לפיזור הפגנות ובציוד שיגן עליהם.

עם זאת, מהשתלשלות האירועים עולה כי בכל המקרים שתועדו החיילים ירו אש חיה במקום להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות. ירי של אש חיה מותר רק כאשר נשקפת לחיילים סכנת חיים מיידית, כשאין שום דרך אחרת למנוע את הסכנה. אולם בהפגנות שבהן נהרגו ארבעת הפלסטינים, ניצבו החיילים במרחק מהמפגינים, בצידה השני של גדר הגבול, וללא ספק לא נשקפה להם סכנת חיים כזו, בוודאי לא כזו שלא ניתן למנוע בדרך אחרת. מותם של הארבעה נגרם כתוצאה משימוש מופרז ובלתי חוקי באש חיה, שימוש שאיש לא נדרש לתת עליו את הדין.

הריגתו של סאמי מאדי, 11.12.15, מזרחית למחנה הפליטים אל-בוריג':


סאמי מאדי, התמונה באדיבות המשפחהב-11.12.15, במהלך הפגנה בסמוך לגדר המערכת ממזרח למחנה הפליטים אל-בוריג', ירו חיילים למוות בסאמי מאדי, בן 41, דובר מחוז מרכז רצועת עזה של מפלגת החזית העממית. מתחקיר בצלם עולה כי באותו יום קראה החזית העממית לתומכיה להפגין, לציון יום השנה להקמת המפלגה. כמה עשרות מפגינים הגיעו כבר בסביבות השעה 13:00, אך מרבית המפגינים, כ-500 מתומכי החזית העממית הגיעו רק בסביבות השעה 14:30. עוד בשלב המוקדם של ההפגנה, המפגינים תלו דגלים על גדר המערכת ויידו אבנים לעבר החיילים, שנערכו מצידה השני של הגדר. לדברי עד ראייה, לפחות שני צעירים נפצעו כבר בשלב זה מירי חי של החיילים. רוב המפגינים נשארו במרחק של כמה מאות מטרים מהגדר ומקצתם התקרבו אליה יותר. בסביבות השעה 16:00, במהלך הפוגה בירי, סאמי מאדי עמד במרחק של כ-300 מטרים מהגדר, וממש כשהחל להתקרב לעברה החיילים פתחו באש עליו ועל אנשים נוספים שהלכו עמו. מאדי נורה בחזהו, פונה לבית החולים שוהדאא אל-אקצה בדיר אל-בלח, וכעבור זמן קצר הוכרז מותו. לפי עד ראייה נוסף, נפצעו לאחר מכן שלושה צעירים נוספים מירי חי. במהלך פינויו של אחד מהם, ירו החיילים גם על הפארמדיקים ומירי זה, שתועד בווידיאו, נפצע עיתונאי שעמד בסמוך.

עווד אל-בחיסי, תושב מחנה הפליטים דיר אל-בלח, בן 29, סיפר לתחקירן בצלם ח'אלד אל-עזייזה על מה שאירע:


עווד אל-בחיסי. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלםביום שישי, 11.12.15, נעניתי לקריאת מפלגת החזית העממית להשתתף בהפגנה ליד גדר המערכת, מזרחית למחנה הפליטים אל-בוריג', לציון יום השנה להקמת התנועה. הלכנו למקום אחרי תפילת הצהריים. הלכתי יחד עם סאמי מאדי, שהיה דובר של החזית העממית במחוז מרכז ועוד כמה אנשים. כשהגענו לגבול היו שם בערך 500 מפגינים צעירים. בערך חמישים מהם היו על רצועת הגבול והשאר היו רחוקים יותר.

ראיתי מעבר לגדר בערך עשרה חיילים ששכבו מאחורי תלולית חול. היו שם גם כמה כלי רכב צבאיים. כמה מפגינים הבעירו צמיגים. סאמי ואני ועוד אנשים עמדנו על "כביש ג'כר", שהוא דרך עפר לאורך הגבול, במרחק של כ-300 מטר מהגדר, וצפינו באירועים. לידינו היו שני אמבולנסים עם הצוותים שלהם.

בסביבות השעה 16:00 סאמי, אני ובחור נוסף התקדמנו כעשרים מטרים לכיוון הגדר. רצינו לנסות להרחיק משם את הצעירים, כדי שלא יסכנו את החיים שלהם. התקדמנו לכיוון הגדר רק אחרי שווידאנו עם אחרים שבאותו זמן המצב היה שקט ולא היה שום ירי.

בזמן שהתקדמנו, חייל ירה כדור שפגע בקרקע בדיוק מולנו. אחרי כמה שניות הם ירו עוד כדור שפגע בסאמי בחזה. הייתי במרחק של בערך מטר ממנו. סאמי צעק ונפל על הקרקע. החיילים ירו ופגעו בקצה אפו של הבחור הנוסף שהיה אתנו וגם הוא נפל. באותו שלב החיילים לא ירו בכלל על מפגינים אחרים, רק עלינו. החיילים גם לא השתמשו בשום אמצעי לפיזור הפגנות כמו כדורי גומי או גז מדמיע, הם ירו רק ירי חי, ישירות עלינו.

אחרי הפגיעה הקטלנית במאדי ירו החיילים באנשים נוספים, ביניהם העיתונאי מחמוד א-לוח, בן 25, תושב מחנה הפליטים א-נוסייראת שבמחוז דיר אל-בלח. א-לוח, שנפצע ברגלו, תיאר בפני תחקירן בצלם ח'אלד אל-עזייאזה את שאירע:

מחמוד א-לוח. צילום:  ח'אלד אל-עזאייזה, בצלםאני עיתונאי ברדיו סאות א-שעב (קול העם) ואני מסקר את האירועים במרכז רצועת עזה. ביום שישי, ה-11.12.15, תוכננה הפגנה. בדרך כלל יש הפגנות בימי שישי, אבל זו הייתה הפגנה מיוחדת כי החזית העממית קראה לתומכיה להגיע להפגין בגבול. הלכתי כדי לסקר את האירועים. לבשתי וסט שהיה כתוב עליו PRESS, כמו שאר העיתונאים. עמדתי ליד האמבולנסים של הסהר האדום, על דרך עפר במרחק של כ-300 מטר מהגדר.

בסביבות השעה 16:00, כשעדיין עמדתי באותו מקום, ראיתי קרוב אליי קבוצה של מפגינים של החזית העממית. פתאום אחד מהם נפגע מכדור חי בחזה. מאוחר יותר נודע לי שזה היה סאמי מאדי, דובר החזית העממית באזור דיר אל-בלח. הם לקחו אותו באמבולנס והוא היה במצב קשה.

אחר כך החיילים המשיכו לירות ירי צלפים בצורה לא רציפה. ראיתי שני בחורים שנפצעו אחד אחרי השני. הם עמדנו קרוב אליי כשנורו. פארמדיקים הגיעו לפנות אותם והיו שם גם עיתונאים נוספים שתיעדו את זה. החיילים המשיכו לירות ואז נפגע בחור שלישי ומיד אחריו אני נפגעתי מכדור חי ברגל ימין, בזמן שסיקרתי את האירועים בשידור חי. נפלתי על האדמה וכמה חובשים הרימו אותי, הכניסו אותי לאמבולנס ולקחו אותי לבית החולים שוהדאא אל-אקצה בדיר אל-בלח. הכדור חדר לרגל ימין ויצא.

פציעתו של א-לוח והירי על הפארמדיקים והעיתונאים תועדו בווידיאו:


הריגתו של יוסף אבו סביח'ה, 25.12.15, מזרחית למחנה הפליטים אל-בוריג'

לפי תחקיר בצלם, יוסף אבו סביח'ה, חקלאי בן חמישים, תושב מחנה הפליטים אל-מר'אזי ואב לחמישה, נפצע אנושות מירי חיילים בבטנו ובירכו ביום שישי, ה-25.12.15, ומת מפצעיו שלושה ימים לאחר מכן ב-28.12.15. הוא נורה בעת שעבד לבדו כשכיר בחלקת אדמה במרחק של כחצי קילומטר מצפון לביתו, ממזרח למחנה הפליטים אל-בוריג', ובמרחק של כ-400 מטרים מגדר המערכת. באותה עת התקיימה הפגנה בהשתתפות כ-500-400 מפגינים בסמוך לגדר. חלק מהמפגינים הגיעו עד לגדר ואחרים עמדו רחוק יותר, במרחק של עד כמאתיים מטרים ממנה. המפגינים הניפו דגלים, הבעירו צמיגים ויידו אבנים לעבר החיילים שהיו מעברה השני של גדר המערכת. החיילים חסו מאחורי שלוש תלוליות חול. במקום היו גם כעשרה ג'יפים צבאיים.

פאדי ת'אבת, עיתונאי שהיה עד לירי, תיאר בפני תחקירן בצלם ח'אלד אל-עזייזה את נסיבות הירי:

ביום שישי, 25.12.15, החל מהשעה 13:00 בערך, הייתי באזור שנקרא "תל אום חוסניה", מזרחית למחנה הפליטים אל-בוריג', כדי לתעד את העימותים בין צעירים לבין חיילים ליד לגדר המערכת. עמדתי במרחק של כ-400 מטרים בערך מהגדר. לידי היו אמבולנסים של הסהר האדום, עיתונאים ואנשים אחרים.

היו שם בין 400 ל-500 מפגינים, בני 20-15. הם היו ליד הגדר, במרחק של עד מאתיים מטרים בערך מהגדר. חלק מהם הבעירו צמיגים, חלק הניפו דגלים ליד הגדר ואחרים יידו אבנים לעבר החיילים. במשך יותר משעתיים החיילים לא ירו על אף אחד. הנפגע הראשון נפצע מירי ברגל ימין רק בשעה 15:15 בערך. כחצי שעה מאוחר יותר, החיילים ירו ופגעו בעוד שלושה אנשים, שכולם נפצעו בגפיים התחתונות. החיילים ירו רק אש חיה. לא ראיתי בכלל שימוש באמצעים אחרים כמו רימוני גז או כדורי מתכת מצופי גומי.

בערך בשעה 16:00 נפגע מירי חקלאי שעמד קרוב אליי, ומאוחר יותר גיליתי ששמו יוסף אבו סביח'ה. הוא הגיע לחלקה כדי לבדוק את הגידולים שלו. פתאום שמעתי ירייה וראיתי אותו צועק. הוא נפצע בירך שמאל. אני ואחרים קראנו לו להתקרב אלינו. אי אפשר היה להגיע אליו, כי הוא עמד באזור שהיה חשוף לצלפים הישראלים ואני הייתי מוגן על-ידי תלולית חול. פחדתי שיירו בי אם אתקרב אליו לעזור לו. ראיתי בעבר חיילים יורים גם באנשים שעוזרים לפצועים.

החקלאי התחיל ללכת לכיוון המחסה. אחרי שהלך כמה צעדים ירו בו שוב, הפעם באזור הבטן. הוא הצליח להגיע למחסה, נפל על הקרקע ופונה על-ידי פארמדיקים שהיו שם. הוא היה במצב קשה מאוד, חיוור בגלל הדימום ולא היה מסוגל לדבר.

נשארתי במקום. העימותים הסתיימו בערך בשעה 17:00. בשלב הזה החיילים דווקא כן ירו רימוני גז, והצעירים עזבו את המקום.

למעלה: העד יונס אבו סבי'חה. למטה: אחיו המנוח יוסף אבו סביח'ה.יונס אבו סביח'ה, אחיו של יוסף, בן 46 ואב לארבעה, סיפר לתחקירן בצלם ח'אלד אל-עזייזה על קשיי חייהם של חקלאים באזור הסמוך לגבול:

אני חקלאי וגר ליד הגבול עם ישראל, מצפון מזרח למחנה הפליטים אל-מר'אזי, כמו אחי יוסף המנוח והאחים האחרים שלנו. למשפחה שלנו יש חלקת אדמה של עשרים דונם בערך, במרחק של כמאתיים מטרים ממערב לגדר המערכת. ארבעה דונם מהחלקה הזו היו של אחי יוסף. פעם היו לנו שם עצי זית ועצי הדר והייתה בה גם באר מים. היא הייתה מקור הפרנסה שלנו. אבל בשנת 2006 הצבא השחית את הגידולים ובכל פעם שנטענו שם מחדש חיילים ירו לעברנו והבריחו אותנו. התחלנו לשתול שם חיטה או שעורה שלא זקוקות להרבה השגחה, בגלל שהיה מסוכן להגיע לשם.


ביום שישי, 25.12.15, אחרי תפילת יום השישי, בערך בשעה 13:00, יוסף יצא מהבית כרגיל והלך לחלקת אדמה שהוא עיבד בשביל אדם ממשפחת עבד אל-האדי שהעסיק אותו. באותו יום היו עימותים בין צעירים לבין חיילים באזור הגבול, ליד חלקת האדמה ההיא. אחי יוסף גידל חיטה ושעורה בחלקת האדמה שלו, ועבד גם כשכיר אצל חקלאים אחרים. הוא בקושי הצליח להתפרנס. הוא עבד רק כמה ימים בחודש וקיבל שלושים ש"ח ביום או אפילו פחות.

מאוחר יותר קרובי משפחה הודיעו לי שאחי נפצע מירי. מרגע שהוא נפצע עשינו משמרות במשפחה וישבנו לידו בבית החולים. ביום שני 28.12.15, בשעה 3:00 לפנות בוקר, האחים שלי התקשרו אליי ואמרו לי שיוסף מת מפצעיו. הילדים שלו הפכו ליתומים, אין להם מי שיפרנס אותם. המצב הכלכלי שלנו קשה כי אנחנו חקלאים ולא יודעים לעבוד במקצוע אחר.

הריגתו של האני והדאן, 25.12.15, סמוך למעבר קרני, מזרחית לעיר עזה

ב-25.12.15, בסמוך למעבר קרני, ירו חיילים בראשו של האני והדאן, בן 23, והרגו אותו. מתחקיר בצלם עולה כי והדאן, תושב שכונת א-תופאח בעיר עזה, נורה בסביבות השעה 14:30 במהלך עימותים עם חיילים. במהלך העימותים יידו פלסטינים אבנים לעבר החיילים, ודקות ספורות לפני הירי אף השליכו לעברם שני בקבוקי תבערה.

מוחמד והדאן, בן דודו של האני, בן 19, תיאר בפני תחקירן בצלם מוחמד סבאח את מה שראה:

האני היה בן דוד שלי והיינו חברים טובים מאז שהיינו ילדים. מאז שפרצו האירועים האחרונים באוקטובר, יצאנו לעיתים קרובות בימי שישי להפגין וליידות אבנים על חיילים במזרח שכונת א-שוג'אעייה, ליד גדר המערכת. יש שם אזור תעשייה נטוש, ליד מעבר קרני. הרבה צעירים השתתפו בהפגנות האלה. באזור שלנו אין אפשרויות עבודה, ואין שום דבר שיעסיק אותנו חוץ מההשתתפות בהפגנות.

מוחמד והדאן עם תמונת בן דודו. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 30.12.15ביום שישי, ה-25.12.15, יצאתי להפגנה בסביבות השעה 13:00. כשהגעתי, ראיתי שם בערך מאה צעירים, ופגשתי את האני. כמה צעירים יידו אבנים לעבר חיילים שעמדו על מנוף מאחורי הגדר וירו על המפגינים רימוני גז.

האני, אני ועוד אנשים התחבאנו מאחורי כמה בטונדות, במרחק של חמישים מטרים בערך מהגבול. יש שם 5-4 בטונדות אחת ליד השנייה. הנחנו עליהן אבנים כדי להגן על עצמנו טוב יותר, כי הבטונדות נמוכות ולא מגנות על כל הגוף. זרקנו אבנים. באוויר היה ריח של גז מדמיע. החיילים ירו כל הזמן. לפעמים ירי חי, חלקו באוויר, ולפעמים גז מדמיע. שני צעירים, שהסתתרו מאחורי הבטונדות, זרקו לעבר החיילים שני בקבוקי תבערה. המנוף שהחזיק את החיילים הוריד אותם נמוך יותר, והחיילים ירו כמה רימוני גז על הבטונדות שהסתתרנו מאחוריהן. דקה או שתיים אחר כך, המנוף שוב התרומם וחזרנו ליידות אבנים על החיילים. האני החזיק בצעיף והתגרה בחיילים תוך שהוא מנופף בו. באותו רגע צלף כיוון את הנשק שלו אלינו ופתאום שמעתי ירייה. הרגשתי שהירייה פגעה באוזן שלי, אבל שמתי את הידיים על האוזניים ולא ראיתי דם. הסתכלתי לידי וראיתי את האני שוכב על הקרקע. ירד לו דם מהפה. ניסיתי להרים אותו אבל ירד לו המון דם מהפה. אחד העיתונאים שם תחבושת על הפה שלו והרחקנו אותו מהמקום. אמבולנס פינה את האני לבית חולים א-שיפאא בעזה, שם הכריזו על מותו.

הייתי בהלם ולא האמנתי למה שראיתי, כי הוא היה ממש לידי. הוא היה החבר הטוב שלי, ואיבדתי אותו ברגע אחד, בזמן שזרקנו אבנים על החיילים. אנחנו לא סיכנו באמת את החיילים, לא הייתה להם שום סיבה לירות בהאני, ישר בפה שלו. אני עדיין בהלם ממה שקרה ולא מצליח לישון בלילה. אני מתגעגע אליו מאוד.

מפגין ברצועת עזה מיידה אבן בעזרת קלע לעבר חיילים מעברה השני של גדר המערכת. צילום: מוחמד סאלם, רויטרס, 20.11.15
מפגין ברצועת עזה מיידה אבן בעזרת קלע לעבר חיילים מעברה השני של גדר המערכת. צילום: מוחמד סאלם, רויטרס, 20.11.15

הריגתו של מוחמד אבו זאייד, 15.1.16, מזרחית למחנה הפליטים אל-בוריג'

ביום שישי, ה-15.1.16 נהרג מוחמד אבו זאייד, בן 19, תושב מחנה הפליטים אל-בוריג'. מתחקיר בצלם עולה כי חיילים ירו בראשו של אבו זאייד במהלך הפגנה בסמוך לגדר המערכת, מזרחית למחנה אל-בוריג'. עד ראייה לאירוע מסר לתחקירן בצלם כי ההפגנה החלה אחרי תפילת הצהריים, בסביבות השעה 13:00. מספר המפגינים גדל בהדרגה ובסביבות השעה 15:00 כבר התאספו במקום כמאה בני אדם. מקצתם יידו אבנים לעבר החיילים, שהתפרסו מצידה השני של הגדר, על תלוליות חול ומאחוריהן. החיילים ירו לעבר המפגינים ירי חי ורימוני גז. בסביבות השעה 15:20 החיילים ירו שתי יריות שפגעו בסמוך לאבו זאייד, ואחריהן ירייה שלישית שפגעה בראשו, בעת שהיה במרחק של פחות ממאה מטרים מהגדר. בסביבות השעה 16:00 נהרג בהפגנה זו גם מוחמד קיטה, שנפגע מירי בבטנו. בשלב זה נסיבות הריגתו המדויקות אינן ידועות לבצלם.

ס.ח., בן 20, תיאר בפני תחקירן בצלם ח'אלד אל-עזייאזה את נסיבות הריגתו של אבו זאייד:

ביום שישי, ה-15.1.16, אחרי תפילת הצהריים, הלכתי לאזור גדר המערכת, מזרחית למחנה אל-בוריג' כדי להשתתף בהפגנה השבועית. חיכינו עד שמספר המשתתפים יגדל. בסביבות 15:00, כשהיו בערך מאה מפגינים, התחילו העימותים והמפגינים התחילו לזרוק אבנים על החיילים שהיו מאחורי תלוליות חול, מצדה השני של הגדר. על תלולית חול שהייתה בדיוק מולנו שכבו על הבטן בערך שישה חיילים, בתנוחה של צלפים. היו עוד תלוליות חול מדרום ומצפון לשם, שגם עליהן היו חיילים. החיילים ירו אש חיה ורימוני גז.

בסביבות השעה 15:20 היינו בערך שלושים אנשים, וביניהם מוחמד אבו זאייד, על גבעה שנקראת "תל אום חוסניה", במרחק של פחות ממאה מטרים ממערב לגדר. התחבאנו מאחורי תלולית חול. אחד הבחורים קם והתקרב יותר לגדר ומוחמד ואני נשארנו באותו מקום. פתאום אחד החיילים ירה כדור חי שפגע בערימת העפר שמאחוריה התחבאנו. אחרי דקה בערך הם ירו עוד כדור שפגע באדמה, ממש מאחורי מוחמד. אחרי פחות מדקה הם ירו כדור שלישי שפגע ישירות בראשו של מוחמד.

רסיסים פגעו לי בראש ובפנים של בחור אחר. הסתכלתי על מוחמד וראיתי אותו על הקרקע בתנוחת כריעה. ירד לו המון דם מהראש. כשראיתי אותו ככה נכנסתי להלם ולא יכולתי לעשות כלום. המשכתי לשבת במקום שלי. עד שהגיעו כמה בחורים שהרימו אותו, בעזרת חובשים, שמו אותו על אלונקה ועזבו את המקום. אני והשאר התרחקנו מהגבול והלכנו מערבה.