תושבות ופירוד משפחות

28.11.06: משרד הפנים מונע מילדי פלסטינים תושבי ירושלים לקבל מעמד חוקי בישראל

פורסם: 
28.11.06

עד שנת 2002, יכלו אזרחים ותושבים ישראלים (לרבות תושבי מזרח ירושלים) שנישאו לתושבי שטחים להגיש למשרד הפנים בקשה למעמד חוקי בישראל עבור בני זוגם ולרישום ילדיהם בתעודת הזהות שלהם וכתושבי ישראל. במאי 2002, החליטה הממשלה להקפיא את הטיפול בכל הבקשות לאיחוד משפחות המוגשות עבור תושבי השטחים. ב-31.7.03 עיגנה הכנסת החלטה זו בחוק: חוק האזרחות והכניסה לישראל.. חוק זה, והאופן שבו מפרש אותו משרד הפנים, שולל מילדים רבים, שרק אחד מהוריהם תושב ישראל, והאחר תושב השטחים, את האפשרות לקבל מעמד קבוע בישראל.

ילדים בגילים 18-14 שעליהם חל החוק אינם יכולים לקבל מעמד בישראל, גם אם הם חיים בה עם ההורה תושב ישראל. הם נאלצים להסתפק בהיתר שהייה זמני, הניתן לתקופות קצרות של עד לשישה חודשים ואינו מקנה זכויות סוציאליות כלשהן. על-מנת לקבל את האשרה, על ההורה להוכיח כי מרכז חייו של הילד בישראל. עם הגיעם לגיל 18 הם עלולים לאבד גם היתר זה.

ילדים מתחת לגיל 14 יכולים, על-פי החוק, לקבל מעמד קבע בישראל, אך מדיניות משרד הפנים היא להעניק להם אשרה של "תושב ארעי" בלבד. אשרה זו אמנם מקנה לילד את מלוא הזכויות הסוציאליות המוקנות לתושבי קבע (בהן ביטוח לאומי וביטוח בריאות), אולם היא מוענקת לשנתיים בלבד. גם כאן, על-מנת לקבל את האשרה על ההורה להוכיח כי מרכז חייו של הילד בישראל. משרד הפנים מסרב להתחייב לגבי מעמדם של אותם ילדים בסיומן של אותן שנתיים: האם ישודרג מעמדם למעמד של קבע או האם ייוותרו במעמד של "תושב ארעי".

החוק פוגע גם בחופש התנועה של הילדים, המעוכבים במחסומים בכניסה לישראל ולירושלים המזרחית וביציאה מהן, למרות ההיתרים שבידיהם. כמו כן מונע החוק מילדים מעל גיל 18, החיים עם הוריהם ללא היתר, לנהל חיים תקינים - לעבוד, להינשא וכיוצא בזה - לצד משפחתם - והם חיים בפחד מתמיד מגירוש.

לעיתים מזומנות יוצר החוק מצב שבו חיים באותה משפחה ילדים שמעמדם החוקי שונה: חלקם תושבי קבע, חלקם בעלי תושבות ארעית וחלקם מחזיקים בהיתרים זמניים. מצב זה משפיע לרעה על יציבות חיי המשפחה ועל היחסים בין בני הבית.

במאי 2006 דחה בג"ץ מספר עתירות שהוגשו נגד החוק, ובהן עתירה של המוקד להגנת הפרט שהתמקדה בנושא רישום הילדים. בג"ץ קיבל את טענת המדינה בבית-המשפט כי מטרתו של החוק היא ביטחונית, על אף הצהרות פומביות של נציגי מדינה וממשלה מחוץ לבית המשפט כי נועד לשרת מטרות דמוגראפיות. כמו כן התעלם בג"ץ מן הפגיעה הקשה בילדים כתוצאה מן החוק.

החוק מנוגד לעקרון טובת הילד ופוגע פגיעה קשה בזכות לחיי משפחה, המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובמשפט הבינלאומי. כמו כן יוצר החוק יוצר אפליה פסולה בין ילדיהם של אזרחים ותושבים פלסטינים בישראל לבין ילדיהם של אזרחים ותושבים שאינם פלסטינים.

המוקד להגנת הפרט ובצלם קוראים לכנסת לבטל את החוק ולא להאריך שוב את תוקפו. למצער, יש לבטל את החלתו הגורפת על קטינים. על משרד הפנים לחדש לאלתר את הליכי רישום הילדים, באופן יעיל וענייני, בהתבסס על ההכרה בזכותם של כל תושבי ישראל ואזרחיה להתגורר עם ילדיהם במקום בו יבחרו.