ב- 4.2.11 התפרסמה בעיתון הארץ כתבה על טיפולה של המשטרה בבני נוער ממרכז הארץ שנחשדו בשימוש בסמים. על-פי הכתבה, כל הקטינים שנחקרו במסגרת הפרשה, רובם בני 17 לערך, נחקרו ללא נוכחות הוריהם, על אף שחלקם ביקשו להיכנס לחקירה. לאחת הנערות אף נמסר בשיחה עם "קצין מודיעין" כי החקירה אינה מוקלטת.

בשנת 2009 נכנס לתוקף תיקון 14 לחוק הנוער, שנועד לעגן בחקיקה הישראלית את כללי המשפט הבינלאומי בנושא שפיטת נוער. התיקון כולל בין היתר הרחבה של החובה לאפשר נוכחות של הורה בעת חקירתו של קטין, שחלה בעבר רק על קטינים עד גיל 14, לכל קטין. כמו כן קובע התיקון כי יש לאפשר לקטינים להיוועץ בהוריהם לפני החקירה. התיקון התקבל בכנסת כבר בשנת 2008 ולמשטרה ניתנה שהות של שנה כדי להיערך ליישומו. בכתבתו של אור קשתי ב"הארץ" צוטט קצין בכיר במטה הארצי העוסק בתחום הנוער אשר הודה כי המשטרה פועלת בניגוד לחוק ומסר לכתב כי "קשה לשטח להפנים את התיקון לחוק. אם מישהו חושב שביום אחד יחוקקו חוק וכולם יתיישרו לפיו, המציאות קצת יותר מורכבת. אבל אנחנו עושים את מרב המאמצים".

בחודש דצמבר 2010 פרסם בצלם דו"ח בנושא הפרת החוק על-ידי המשטרה במסגרת מעצרי קטינים בסילוואן שבמזרח ירושלים. מהדו"ח עולה, בין השאר, כי גם כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 14, לא תמיד אפשרה המשטרה את נוכחות הוריהם בחקירתם. החוק אוסר על התערבות ההורים בחקירה, אך החוקרים מתחו איסור זה אל מעבר לגבול הסבירות: הורים הוחתמו על התחייבות שלא ידברו עם ילדיהם או הושבו מאחורי ילדיהם כדי למנוע מהם ליצור איתם קשר עין; באחד המקרים הורחק אב מחקירה לאחר ששאל בתחילתה מדוע ניכרים על פניו של בנו סימני אלימות. כמו כן לא ניתנה לילדים אפשרות להתייעץ עם הוריהם לפני החקירה כפי שמחייב החוק.

מהכתבה עולה כי בגוש דן כמו בסילוואן, מטרתם של החוקרים היא אחת: השגת שמות נוספים. הנערים והנערות הישראליים שרואיינו לכתבה סיפרו כיצד לחצו עליהם החוקרים למסור שמות נוספים של מכרים המעורבים בשימוש בסמים, הבטיחו להם כי אם ילשינו על אחרים יבוטלו ההאשמות נגדם, ובמקרה אחד אף נקבו במספר: תני חמישה שמות ותינצלי מעונש. קטין אחד שרואיין לכתבה סיפר על בעיות חברתיות שהוא חווה לאחר ש"הלשין" על חבריו במשטרה. אחרים, כך סופר, הפלילו את כל חבריהם לכיתה לאחר שהופחדו בחקירה. חלק מהנערים והנערות הבינו כי זומנו לחקירה בעקבות הפללות של חבריהם.

כך פועלת גם משטרת ירושלים בחקירתה את ילדי סילוואן. בדו"ח "עצור! ילדים לפניך" תיארנו את שיטת ההפללות, וכיצד נעצרים נערים על סמך הודאות של חבריהם בלבד. בשעה שבגוש דן נחקרו בני נוער על סף גיל הבגרות, הנחקרים בסילוואן היו נערים צעירים וילדים, לעתים מתחת לגיל האחריות הפלילית (גיל 12).

הקטינים, הן הפלסטינים והן הישראלים, נדחקים למצב בלתי אפשרי: הם נאלצים לבחור בין ענישה הכרוכה בשיבוש חייהם ועתידם לבין "הלשנה" על חבריהם והשלכותיה על עתידם. ספק אם יש בהסתמכות הגורפת על עדויות מפוקפקות - הפללות של קטינים שנחקרו תוך הפרת חוק ותחת איום לשיבוש חייהם ועתידם - כדי להוביל לחקר האמת.

מכתבתו של אור קשתי בעיתון הארץ ומדו"ח בצלם עולה כי המשטרה אינה מיישמת את הוראות החוק החדש גם לאחר שנת ההיערכות שניתנה לה בחוק. בצלם קורא למשטרה להפנים את הוראות חוק הנוער, לקיימן כלשונן וכרוחן וליישמן בגוש דן כמו גם במזרח ירושלים, שעליה החילה ישראל את ריבונותה.