חיילים הכו ופצעו צעיר שהגיעו לעצור וכמה מבנות משפחתו והשחיתו רכוש בביתם. בודרוס, 26.5.13 דובר צה"ל: "תגובה מינימלית"

פורסם: 
12.6.13
עודכן: 
6.10.14

ב-14.11.13 הודיעה הפרקליטות לעניינים מבצעיים לבצלם כי "התיק נסגר לאחר קבלת התייחסות הגורמים הצבאיים ולאחר שנמצא כי המעצר נשוא הפניה נתקל בהתנגדות אלימה בהיקף לא מבוטל. נמצא כי התמודדות כוחות צה"ל עם האירוע הייתה סבירה בנסיבות העניין".

ביום ראשון, ה-26.5.2013, לפנות בוקר, הגיע כוח צבאי לבית משפחת עווד בכפר בודרוס, כדי לעצור את בן המשפחה, עבד א-רחים, בן 19. במהלך האירוע הופעלה אלימות קשה נגד העצור ובני משפחתו.

(מימין לשמאל) לינא, אומאמה ונג'לאא עווד ביום האירוע. צילום: איאד חדאד, בצלם
(משמאל לימין) לינא, אומאמה ונג'לאא עווד ביום האירוע. צילום: איאד חדאד, בצלם

בהתייחסות דובר צה"ל למעצר, אשר הובאה במסגרת טור שפרסם עיתונאי "הארץ", גדעון לוי, נמסר:"מבדיקה ראשונית עולה כי במהלך מעצר מבוקש ביום שבת בשעות הלילה בביתו בכפר בודרוס, התנגדו בני המשפחה למעצר באלימות. ההתנגדות כללה שימוש בסכינים ובשברי זכוכית. במטרה להרחקת האיום השתמש הכוח בתגובה מינימלית, הכוללת תרסיס בגז פלפל ורימון הלם, על מנת לבצע את המעצר כנדרש, תוך מזעור סיכון החיילים. באירוע נפצעו שני חיילים קל וטופלו במקום. נסיבות האירוע ממשיכות להיבדק". הצבא אף פרסם סרטון ובו תיעוד האירוע במצלמה שהורכבה על קסדתו של אחד החיילים בכוח. הסרטון מציג קטע ערוך, באורך של פחות מדקה, המראה חלק מאוד מצומצם מהאירוע ואינו מראה את תגובת החיילים, האלימה, כלפי בני המשפחה.

מתחקיר בצלם, עולה כי בני המשפחה אכן התנגדו באופן פעיל למעצרו של עבד א-רחים. בנוסף, אחותו, אומאמה, העידה כי במהלך המעצר החזיקה במגל אולם לדבריה איימה לפגוע בעצמה ולא בחיילים. בסרטון שפרסם הצבא נראית אומאמה כשהיא מחזיקה במגל, אך אינה מאיימת בו על החיילים או מנסה לתקוף אותם. התנהלות החיילים כפי שהיא עולה מהתחקיר אינה עולה בקנה אחד עם מה שהצבא כינה "תגובה מינימלית". מהתחקיר עולה, כי החיילים נקטו אלימות קשה כלפי עבד א-רחים וכן כלפי בני משפחתו, אשר ביקשו להגן עליו וניסו למנוע את מעצרו. לא מן הנמנע שתגובתם החריפה של בני המשפחה נבעה, בין השאר, מפחד אמיתי לגורלו של עבד א-רחים. זאת לאחר שלפני חודשים ספורים חיילים ירו למוות באחיו של עבד א-רחים, סמיר עווד, בן ה-16. בעת ביצוע המעצר היה על הכוח הצבאי להביא בחשבון את הרגישות המיוחדת ולהיערך בהתאם.

עם סיום הפעולה נלקח עבד א-רחים על ידי החיילים כשהוא פצוע ומדמם וארבע מאחיותיו פונו לבית החולים ברמאללה – בידה של אחת מהן אובחן סדק ואחות אחרת נזקקה לתפרים בראשה. החיילים הותירו אחריהם נזק רב בבית: דלתות וחלונות שבורים, וחפצים שנחרכו כתוצאה מהשלכת רימוני הלם בתוך הבית.

בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בדרישה כי תורה על פתיחה מיידית בחקירה לבדיקת נסיבות האירוע.

תיאור האירוע:

בעדויות שמסרו בני המשפחה לתחקירן בצלם, איאד חדאד, הם סיפרו כי בליל המעצר, ישנו בבית ההורים ושמונה מילדיהם. רוב בני המשפחה ישנו בקומת הקרקע בבית ואילו עבד א-רחים ישן על גג הבית. בסביבות השעה 2:00 לפנות בוקר הופתעו בני המשפחה לגלות מספר רב של חיילים בתוך הבית.

בת המשפחה, אומאמה עווד, בת 23, סיפרה בעדותה:

אומאמה ועווד ביום האירוע. צילום: איאד חדאד, בצלם

"אני הייתי ערה, כי בדיוק סיימתי שיחה בטלפון עם הארוס שלי. כל האחרים ישנו. התכוונתי ללכת לישון כששמעתי רעשים מוזרים בתוך הבית. ניגשתי לבדוק מה זה הרעש. פתחתי את הדלת של החדר ואז הופתעתי לראות חיילים בתוך הבית. חלק מהם היו עם מסכות על הפנים. ראיתי כמה חיילים עולים במדרגות אל הגג, שם ישן אח שלי, עבד א-רחים. חיילים אחרים נכנסו לתוך חדר השינה שלנו. אני והאחיות שלי היינו בבגדי השינה שלנו ולא הספקנו לכסות את הראש. האחים הקטנים שלי בכו. פתאום שמעתי את אח שלי, עבד א-רחים, צועק. אני והאחיות שלי יצאנו מהחדר כדי לראות מה קורה לו. ראיתי את החיילים דוחפים אותו במדרגות. הוא נפל ונחבט במדרגות. הוא היה שרוט בכתפיים ובפנים ודימם מהאף, מהפה ומהברכיים. העמדנו אותו מאחורינו והגנו עליו מול החיילים עם הגוף שלנו. החיילים תקפו אותנו וניסו להגיע לעבד א-רחים.

עמדנו מול החיילים כשעבד א-רחים מאחורינו. לקחתי מגל שהיה לידי ושמתי אותו על הצוואר שלי. איימתי על החיילים שאם לא יתרחקו אני אהרוג את עצמי. היה שם חייל שדיבר ערבית. הוא אמר לי: "קדימה, תשחטי את עצמך. קדימה, אין לך אומץ לעשות את זה". שמעתי חייל אחר צועק עליו שלא ילחץ עליי יותר. לחצתי עם המגל על הצוואר שלי ופצעתי אותו. כשהתחלתי לעשות את זה, החייל הרחיק את החייל שהתגרה בי ואני הפסקתי לפצוע את עצמי. אחר כך הצלחנו להכניס את עבד א-רחים לתוך חדר השינה שלנו וסגרנו את הדלת".

לדברי אב המשפחה, אחמד עווד, בן 48 ואב ל-13, בשלב זה נכנס אל הבית איש השב"כ האחראי על האזור, שאותו הוא מכיר. איש השב"כ הורה לעווד להרגיע את בני משפחתו. עווד דרש ממנו להוציא קודם את החיילים מהבית ולאפשר לבנו לקבל טיפול רפואי. בשלב זה יצא רוב הכוח מהבית, אולם מספר דקות לאחר מכן, הם שבו בכוחות מתוגברים ופרצו אל הבית. כך תאר עווד את המשך האירוע:

אחמד עווד. צילום: איאד חדאד"החיילים זרקו רימוני הלם על חלונות הבית ושברו אותם. אחר כך הם נכנסו לתוך הבית. ניסיתי לעמוד מולם אבל אחד מהם ריסס גז פלפל בפנים שלי. זה כאב מאוד, הרגשתי שהפנים והעיניים שלי נשרפות. כמה דקות אחר כך, כשיכולתי לפתוח את העיניים, ראיתי את החיילים עוקרים את הדלתות של הבית. הם זרקו רימוני הלם לתוך החדרים. אחר כך ראיתי שהם תפסו את הבת שלי, לינא, בשיער שלה והתחילו לגרור אותה. לינא צעקה. הם גררו אותה אל מחוץ לבית, כשהם בועטים בה ומכים אותה".

לינא עווד, בת 28, מתגוררת עם בעלה וארבעת ילדיה בבית אחר בכפר. בעדותה סיפרה, כי אחותה, אומאמה, התקשרה אליה במהלך האירוע וסיפרה לה על מה שמתרחש בבית. לינא מיהרה להגיע אל הבית והצטרפה לשאר בני משפחתה. בעדותה סיפרה:

"החיילים התחילו לזרוק רימוני הלם לתוך הבית. הם פרצו את הדלת ונכנסו אל החדר שבו היינו יחד עם עבד א-רחים. הם דחפו אותי אל מאחורי הדלת והתחילו להכות אותי ולבעוט בי. נפלתי על הרצפה, אבל הם המשיכו להכות אותי. הם קרעו את השרוול של הגלימה שלבשתי. ראיתי חיילים אחרים מכים את אמא שלי ואת האחיות שלי.

החיילים תפסו לי בשיער וגררו אותי אל מחוץ לבית, כשהם ממשיכים לבעוט בי. בחוץ הם ניסו לעקם לי את היד כדי לקשור לי את הידיים לאחור. אני התנגדתי והם היו מאוד אלימים ועיקמו את היד שלי בכוח".

אומאמה עווד, סיפרה בעדותה כי בשלב זה, היא ואחותה, עאאישה, בת 18, הכניסו את אחיהן לחדר השירותים בבית:

"משכנו את עבד א-רחים ונכנסנו לשירותים. הבאתי לו את הנעליים שלו, כדי שיהיה מוכן למעצר. הבנתי שהם מתעקשים לעצור אותו. עבד א-רחים לא היה מסוגל לנעול את הנעליים בעצמו ואני נעלתי לו אותן. אחרי כמה רגעים שמעתי את החיילים שוברים את הדלת של המסדרון שמוביל לחדרים ולשירותים. יצאתי עם עאאישה והשארנו את עבד א-רחים בחדר השירותים. קיווינו שהחיילים לא ימצאו אותו שם. כשהחיילים ראו אותנו הם ריססו לנו גז פלפל בעיניים. החיילים מצאו את עבד א-רחים. שמענו אותו צועק לעזרה, אבל החיילים לא נתנו לנו לזוז והתחילו להכות אותנו. ראיתי ארבעה חיילים גוררים את עבד א-רחים החוצה. הוא לא התנגד ונראה מעולף. אמא הייתה בהיסטריה כי עבד א-רחים לא זז. היא צעקה: "תגיד משהו עבד... תגיד משהו...!". הוא לא אמר מילה. החיילים סחבו אותו החוצה, כשהם מכים אותו ובועטים בו. ניסינו לרדוף אחריהם, אבל הם עצרו אותנו בכוח. הם התרחקו עם עבד א-רחים והוא נעלם מהעיניים שלנו".

נזקים בבית משפחת עווד . צילום: אחמד עווד, 26.5.13
נזקים בבית משפחת עווד . צילום: אחמד עווד, 26.5.13

לאחר עזיבת הכוח הגיע לבית אמבולנס פלסטיני שעוכב עד אז על-ידי הצבא בכניסה לכפר במשך למעלה משעה, ופינה את בנות המשפחה שנפגעו לקבלת טיפול. בידה של לינא עווד, בת 28, אובחן סדק. בת אחרת, נג'לאא, בת 26, נזקקה לכמה תפרים בראשה בשל פגיעה ישירה בראשה מאחד מרימוני ההלם שהשליכו החיילים לתוך הבית במהלך הפריצה השנייה לבית. שתי האחיות האחרות סבלו מחבורות.

עבד א-רחים עווד נלקח למעצר. הוא נחקר במשטרה, בחשד ליידוי אבנים, והודה במיוחס לו. רק למחרת חקירתו הוא הועבר לקבלת טיפול רפואי בבית החולים "הדסה עין-כרם", משם הוחזר למעצר. ב-10.6.13 הוארך מעצרו בארבעה ימים נוספים. טרם הוגש נגדו כתב אישום.

לבית משפחת עווד נגרם נזק רב באירוע: דלתות רבות בבית נעקרו ממקומן ונשברו; זגוגיותיהם של ארבעה חלונות נופצו; מזרונים, כריות ושטיח נחרכו כתוצאה מפיצוץ רימוני ההלם בבית; ריהוט הבית ספג את ריח הגז ובני המשפחה נאלצו לישון מספר ימים מחוץ לבית.

בצלם עדיין לא קיבל מענה לפנייתו לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקור את האירוע.