חשד: חיילים עצרו נער בן 13 ולאחר מכן הפקירו אותו בשעות הלילה בכפר אחר כשידיו אזוקות

פורסם: 
26.6.12
עודכן: 
6.10.14

עדכון: ב-15.7.12 הודיעה הפרקליטות לעניינים מבצעיים לבצלם כי הורתה על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור הטענות. ב-14.11.13 נמסר לבצלם מהפרקליטות לעניינים מבצעיים כי לאחר שהמתלונן סרב למסור את תלונתו למצ"ח הוחלט שלא לחקור את התלונה.

מוחמד א-זיר, בן 13. צילום: סוהא זיידמעדויות שגבה בצלם עולה כי במהלך חודש אפריל 2012 חיילים עצרו את מוחמד א-זיר, בן 13, שלוש פעמים בכפרו חרמלה שבמחוז בית לחם. על-פי העדויות החיילים הכו את א-זיר במהלך מעצרו הראשון, במהלכו הוא נחקר בניגוד להוראות חוק הנוער – ללא נוכחות הוריו ומבלי שניתן לו להתייעץ עם עורך דין. בשני המעצרים שבאו לאחר מכן הפקירו אותו החיילים בשעות הלילה, כשידיו אזוקות, במקום לא ידוע לו, המרוחק מביתו.

להלן פירוט המקרים:

מוחמד א-זיר, בן 13, תלמיד כיתה ח', גר בבית בקצה הכפר חרמלה, בסמוך לכביש המוביל להתנחלות תקוע. בעקבות מקרים של יידוי אבנים על מכוניות העוברות בכביש ערכו חיילים בתקופה האחרונה חיפושים בבתים שבחלק זה של הכפר. ביום שלישי, ה-10.4.12, בסביבות השעה 16:00 דפקו חיילים על דלת הבית. מרים א-זיר, אמו של מוחמד הכניסה אותם והם ערכו חיפוש בבית ולאחר מכן הודיעו לה כי הם עוצרים את בנה כיוון שיידה אבנים. האם מחתה על המעצר וטענה כי מוחמד, הסובל מבצקת בריאות, לא השתתף ביידוי האבנים, אולם החיילים לקחו את מוחמד ויצאו עמו מן מהבית.

מרים א-זיר יצאה מן הבית בעקבות בנה והחיילים. מעדותה עולה כי לאחר שיצאו החוצה החיילים הכו את בנה: "ראיתי ארבעה ג'יפים של הצבא שעמדו ברחוב. חיילים תפסו את מוחמד וזרקו אותו על הארץ. הם השכיבו אותו עם הפנים על הארץ. שלושה חיילים ישבו עליו. אחד ישב על הראש שלו, חייל אחר על הגב שלו וחייל שלישי על הרגליים. החיילים נתנו לו אגרופים בראש. כמה חיילים אחרים התחילו לבעוט בו בכל הגוף. בכיתי ואמרתי לחיילים: "הבן שלי חולה, בבקשה אל תכו אותו". ראיתי את אחד החיילים נותן לו מכה בחזה, מול העיניים שלי. ניסיתי להתקרב למוחמד ואז אחד החיילים דחף אותי והרחיק אותי משם".

מעדויותיהם של מרים ושל מוחמד וכן של שכנתם שהייתה עדה לאירוע, עולה כי כעבור כחצי שעה החיילים הכניסו את מוחמד לג'יפ. הם אזקו את ידיו ואת רגליו וכיסו את עיניו ולקחו אותו לבסיס הסמוך להרודיון. מוחמד סיפר בעדותו כי חיילים הכו אותו גם כשהורידו אותו מהג'יפ בבסיס. לאחר מכן, לדבריו, הוא הושם בחדר, שם שהה לבדו עד הבוקר.

בשעות הבוקר נלקח מוחמד למשטרת קריית ארבע שם נחקר בחשד ליידוי אבנים. עם סיום החקירה הוא הועבר לבסיס החטיבה המרחבית בעציון, שם נבדק, לראשונה מאז מעצרו, על ידי רופא שהורה לפנותו לבית החולים "הדסה" בירושלים לאחר שהתלונן בפניו על כאבים וקוצר נשימה. אחרי שעבר בדיקות וטופל, תחת שמירה של חיילים, הוחזר מוחמד באותו ערב לבסיס בעציון.

בשעות הערב התקשרו ממשטרת עציון לאביו של הנער, טאלב א-זיר. בעדותו סיפר האב לבצלם:

"בערב למחרת המעצר של מוחמד קיבלתי שיחת טלפון ואמרו לי שמדברים ממשטרת עציון. הם אמרו שהבן שלי, מוחמד, נמצא אצלם ושאני חייב להביא להם אלף שקל כדי לקבל אותו בחזרה. אמרתי להם שאין לי סכום כזה והם ניתקו את השיחה. אחרי שלוש שעות הם עוד פעם התקשרו ואמרו לי: “תביא 800 שקל ובוא לקחת את הבן שלך". אמרתי להם שוב שאין לי גם את הסכום הזה והם שוב ניתקו את השיחה. אחרי חצי שעה הם התקשרו שוב ואמרו לי להביא 400 שקל. לא הסכמתי לשלם ואז הם אמרו לי לבוא לקחת את הבן שלי מעציון בלי תשלום. כשהגעתי לעציון, מצאתי את מוחמד מחכה לי בחצר ליד השער של הבסיס. הוא נראה תשוש מאוד".

כשבוע לאחר מעצרו, נעצר מוחמד א-זיר בשנית. מוחמד והוריו לא זוכרים את תאריך המעצר המדויק. בעדותו סיפר כי ועמד בסביבות הצהריים חזר מבית הספר ועמד ליד ביתו כששני ג'יפים צבאיים נכנסו לרחוב ועצרו ליד הבית. על-פי העדות, חיילים שירדו מאחד הג'יפים תפסו את מוחמד והעלו אותו לג'יפ. גם הפעם, החיילים אזקו את ידיו, כיסו את עיניו ולקחו אותו לבסיס הסמוך להרודיון. מוחמד הוכנס לחדר בבסיס שם הוחזק מספר שעות. מהעדות עולה כי בשעות הערב הוציאו חיילים את מוחמד מהחדר, ובלי שנחקר, שבו והכניסו אותו לג'יפ. החיילים הסיעו אותו לאזור צומת הכניסה לכפר תוקוע, המרוחקת כקילומטר מביתו. בעדותו סיפר מוחמד:

"אני לא יודע לאיפה הג'יפ נסע כי הייתי עם כיסוי עיניים והיה חושך. אחרי בערך חצי שעה הג'יפ עצר. החיילים הורידו לי את הכיסוי מהעיניים, אבל השאירו את האזיקון על הידיים שלי. הם הורידו אותי מהג'יפ ונסעו. אני חושב שזה היה בצומת באזור תוקוע. אני לא בטוח לגמרי לגבי המקום, כי היה חשוך מאוד. פחדתי מאוד כי הייתי לבד בחושך. הידיים שלי היו אזוקות ולא ידעתי איפה אני נמצא".

בשעה שמוחמד הורד מן הג'יפ במקום לא ידוע לו, התקשר אדם כלשהו ממשטרת עציון לביתו והודיע לאמו כי בנה הושאר בצומת תוקוע ועליהם לאסוף אותו משם. אביו, שנשאר ללון אותו הלילה במקום עבודתו, יצר קשר עם נהג מונית וביקש ממנו לנסוע לאסוף את בנו. נהג המונית מצא את מוחמד מתהלך ליד הכביש, בסמוך לצומת תוקוע, ואסף אותו לביתו.

בשעות הערב של יום שני, ה-30.4.12, נעצר א-זיר בפעם השלישית באותו חודש. חיילים לקחו אותו מביתו והעלו אותו לג'יפ. מוחמד נלקח למחנה צבאי כלשהו, שאותו לא זיהה. החיילים הושיבו אותו בחצר פתוחה למשך מספר שעות, כשידיו אזוקות ועיניו מכוסות. לאחר מכן, מבלי שנחקר, שבו חיילים והעלו אותו לג'יפ. הפעם הורידו אותו החיילים, באישון לילה, בתוך הכפר תוקוע, כשידיו קשורות באזיקים. מוחמד, שלא ידע היכן הוא נמצא וכיצד ישוב לביתו, דפק על דלת אחד הבתים והעיר את דייריו משנתם. אבי המשפחה, מוחמד א-שאער, הכניס את הנער אל הבית. הוא תיאר בעדותו לבצלם את מה שארע:

"התעוררתי מהשינה מרעש של דפיקות בדלת. בדקתי מה השעה וגיליתי שהשעה הייתה 2:30 לפנות בוקר. התפלאתי ולא ידעתי מי דופק בדלת בשעה כזאת מאוחרת. ניגשתי אל הדלת כדי לבדוק מי זה, פתחתי אותה, וראיתי מולי נער בן 13 או 14. הידיים שלו היו אזוקות. שאלתי אותו מי הוא ומה הוא רוצה. אמרתי לו שהוא נמצא בתוקוע. הוא סיפר לי שחיילים עצרו אותו בבית שלו שבכפר חרמלה ושאחרי שישב וחיכה במשך כמה שעות בחצר של בסיס של הצבא, חיילים שמו אותו ברכב צבאי והורידו בתוך הכפר, כשהידיים שלו קשורות.

הכנסתי את הנער לבית ונתתי לו מים ואוכל. חיממתי סכין מטבח על האש וחתכתי את אזיקון הפלסטיק שהיה קשור סביב הידיים שלו. שאלתי אותו איך קוראים לו וביקשתי את מספר הטלפון של ההורים שלו. התקשרתי לבית של מוחמד, סיפרתי לאבא שלו שהוא נמצא בבית שלי והסברתי לו מה קרה לו ואיך הוא הגיע אליי. אחרי בערך שעה, האבא הגיע אל הבית שלי ולקח את מוחמד".

בצלם פנה ב-13.6.12 למצ"ח בדרישה כי תיפתח חקירה לבדיקת המקרים. עד כה, טרם נתקבלה בבצלם תגובת מצ"ח בעניין.