מאז סוף שנת 2008, אז החל מבצע "עופרת יצוקה", משך שלושה חודשים לערך, ניכרת עליה חדה במספר הדיווחים על מקרי אלימות חמורה של אנשי כוחות הביטחון בגדה המערבית נגד פלסטינים. במהלך תקופה זו גבה בצלם עדויות ב-24 מקרים מפלסטינים שדיווחו כי שוטרים וחיילים הכו אותם באורח קשה, בין השאר בקתות רובים ובאלות. 16 מן המקרים הללו היו חמורים במיוחד, וקורבנותיהם סבלו מפציעה חמורה יותר.

מטבע הדברים, בצלם אינו יכול לתעד את כל מקרי האלימות של כוחות הביטחון בגדה המערבית. לפיכך יש לראות נתונים אלה כחלקיים בלבד, ולהניח כי אירעו מעשי אלימות נוספים שלא דווחו.

המקרים המתועדים אירעו בכל רחבי הגדה - חלקם במחסומים, חלקם בבתיהם של הפלסטינים וחלקם בדרכים. באחד המקרים החמורים, כפי שתואר בעדויות שנמסרו לבצלם, עיכבו חיילים את נעים עוואד במחסום חווארה והכו אותו. אחיו, מחמוד עוואד, הגיע במקרה למחסום ושאל את החיילים מדוע הם מכים את אחיו. לאחר דין ודברים עם אחד מהם הכה החייל גם אותו מכה חזקה בקת הרובה שלו בראש וגרם לו נזק בלתי הפיך של פגיעה ביכולת הדיבור וחולשה בצד הימני של גופו.

במקרה אחר חיילים תקפו פלסטיני שפגשו בצד הדרך בסמוך לתקוע והכו אותו במשך דקות ארוכות. הפלסטיני המותקף, מאג'ד חג'אחג'ה, סיפר בעדותו:

'"הם הכו אותי בכל הגוף ובעיקר בראש. שמתי את הידיים על הראש כדי לנסות להגן על עצמי. הידיים שלי התמלאו בדם שירד לי מהראש. ישבתי על הברכיים וצעקתי מכאב. החיילים המשיכו להכות אותי באלות ולבעוט בי בצוואר, בגב ובידיים. יד ימין כאבה לי במיוחד. חשבתי שאני עומד למות מרוב כאב".

(לקריאת העדות המלאה לחצו כאן)

חג'אחג'ה סיפר בעדותו כי לאחר התקיפה השאירו אותו החיילים שוכב בצד הדרך, כשהוא שותת דם וזרועו שבורה.

במהלך תקופה זו הפנה בצלם כל מקרה שהגיע אליו לטיפול הגורמים המופקדים על אכיפת החוק '- 'הפרקליטות הצבאית והמחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. על-אף שחלק מהמקרים אירעו כבר לפני למעלה מחודשיים, לא הסתיימה עד היום ולו חקירה אחת.

בצלם פנה למפקד כוחות הצבא בגדה המערבית והתריע על מצב חמור זה. בפנייתו דרש בצלם כי מערכת הביטחון תפעל לאלתר כדי לשים קץ לתופעת האלימות, בין השאר באמצעות חקירה יעילה ומהירה של מקרים אלה ונקיטת צעדים נגד מי שיימצא אחראי להם.

מעשי אלימות של שוטרים וחיילים כלפי תושבי השטחים '- 'בדרגות חומרה שונות - 'הפכו מזמן לחלק מן המציאות היומיומית בשטחים. גורמים רשמיים טורחים אמנם לגנות מקרים של מכות והתעללות בפלסטינים וממהרים להתנער מהם. אולם, מערכות אכיפת החוק נמנעות מחקירה רצינית ומעמיקה של האירועים ומהעמדה לדין של האחראים לפגיעות כאלה וכמעט שאינן נוקטות בצעדים נגד האחראים.

מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה, בספטמבר 2000, בצלם העביר לרשויות תלונות לגבי 345 עבירות אלימות של חיילים ושוטרים. מבין כל התלונות הללו, רק ב-14 מקרים, ככל הידוע לבצלם, ננקטו הליכים משמעתיים או פליליים נגד אנשי כוחות הביטחון.

ב-20.3.09 פורסם בעיתונות כי כמה מקרים של אלימות מצד חיילים בכפר עזון עתמה שבמחוז קלקיליה מחודש מאי 2008, אשר בצלם דיווח עליהם למצ"ח, הובילו להגשת כתבי אישום. מיצוי הדין במקרה זה הוא היוצא מן הכלל. מדיניות הרשויות מעבירה לאנשי כוחות הביטחון הפועלים בשטח מסר ברור, שלפיו גופם וכבודם של הפלסטינים הם הפקר וכל הפוגע בהם לא יידרש לשלם מחיר כלשהו בגין מעשיו.