קהילות בסכנת גירוש: אזור ח'אן אל-אחמר

פורסם: 
10.10.17
עודכן: 
7.10.17

קהילת בית הספר של ח'אן אל-אחמר. צילום: רימה עיסא, בצלם, 4.2.17
קהילת בית הספר של ח'אן אל-אחמר. צילום: רימה עיסא, בצלם, 4.2.17

12 מהקהילות הפלסטיניות שתושביהן חיים תחת איום של גירוש גרות באזור ח'אן אל-אחמר שממזרח לירושלים ומונות כ-1,400 תושבים. הקהילות פזורות משני צדיו של כביש ירושלים-יריחו, ממזרח למישור אדומים, וכן משני צדיו של כביש 437, המחבר בין הכביש הראשי לכפר חיזמה. תושבי קהילות אלה סובלים מהיעדר מקורות פרנסה, ממחסור חמור בשירותי בריאות, חינוך ורווחה ומהיעדר תשתיות פיזיות – חשמל, ביוב ודרכים. אחת הקהילות מכונה קהילת בית הספר ח'אן אל-אחמר. חברי הקהילה משתייכים לשבט הג'האלין ומוצאם מאזור תל ערד שבנגב, ממנו גורשו על-ידי הצבא בשנות החמישים. בני הקהילה חכרו תחילה קרקעות למגורים ולמרעה במקום שבו שוכנת כיום ההתנחלות כפר אדומים. לאחר שגורשו גם משם, הם התיישבו במיקומם הנוכחי.

הקהילה שוכנת כשני קילומטר מדרום להתנחלות כפר אדומים, וגרות בה, על סמך נתונים עדכניים, 32 משפחות המונות 173 נפשות, בהן 92 ילדים ובני נוער. במקום גם מסגד ובית ספר שהוקם בשנת 2009 ומשמש למעלה מ-150 ילדים, בגילאים שש עד 15, כמחציתם מקהילות סמוכות. עד להקמת בית הספר, נאלצו ילדים בגיל בית הספר היסודי באזור להגיע למוסדות חינוך מרוחקים בנסיעות שעלותן גבוהה ושהיו כרוכות בסיכון בטיחותם. בית הספר הוקם על ידי העמותה האיטלקית Terra di Vento בטכניקה של בנייה בבבוץ ובצמיגים. המימון לבניית בית הספר ולפרויקטים נוספים בקהילה סופק על ידי איטליה, בלגיה והאיחוד האירופי.

תושבי הקהילה, כמו שאר הקהילות באזור, חיים בתנאים קשים. ישראל מסרבת לחבר את הקהילה לתשתית החשמל. באפריל 2015 החרים המנהל האזרחי 12 לוחות סולאריים שנתרמו לה. בנוסף, למרות שהכביש הראשי עובר ממש בסמוך לקהילה, המנהל האזרחי אינו מאפשר גישה ישירה מהכפר לכביש ואוסר על עצירת מכוניות פרטיות או תחבורה ציבורית בצד הדרך בסמוך לכפר. המנהל לא בנה כביש גישה חלופי לכפר או מפרצי עצירה בצד הכביש הראשי, והתושבים נאלצים לנסוע בדרכי חתחתים עוקפות.

הקהילה סובלת מהתנכלויות בלתי פוסקות של הרשויות הישראליות, שרוצות לגרש את תושביה, בין היתר כדי להשתלט על השטח לצורך הרחבה עתידית של ההתנחלויות באזור.  לאחרונה, אחרי שנים של דיונים, הפך איום הגירוש לממשי יותר: בסוף אוגוסט 2017 הודיע שר הביטחון, אביגדור ליברמן, כי בכוונת הממשלה לפנות את הכפר בתוך כמה חודשים.

במהלך השנים מונעות הרשויות הקמה של מבנים שישקפו את צרכי התושבים. במקום זאת, הן החרימו ציוד ומתקנים שונים והרסו מבנים קיימים, בטענה שהם "בלתי חוקיים", תוך התעלמות מהעובדה הפשוטה שלתושבים אין כל אפשרות לקבל היתר לבנייה. כך, מ-2006 עד סוף אמצע ספטמבר 2017 נהרסו 26 מבנים למגורים. 132 אנשים נותרו ללא קורת גג, מתוכם 77 ילדים ונערים. בנוסף, נהרסו 6 מבנים לא למגורים. 

אם אכן תגורש הקהילה ממקום מושבה – או תאלץ לעזוב אותו בניגוד לרצונה עקב תנאי מחייה בלתי אפשריים שייצרו הרשויות – יהווה הדבר הפרה של האיסור הקבוע במשפט ההומניטארי על העברה בכפייה. הפרה כזו היא פשע מלחמה שכל המעורבים בביצועו נושאים באחריות אישית לדבר, ובכלל זה ראש הממשלה, שרים בכירים, הרמטכ"ל וראש המנהל האזרחי.

הליכים משפטיים

כחלק מניסיונות המדינה לגרש את תושבי הקהילה הוצאו במהלך השנים צווי הריסה רבים למבנים במקום. הקהילה נאבקה בצווים אלה באמצעות עתירות לבתי המשפט. במקביל, הגישו המתנחלים באזור עתירות נגד המדינה בדרישה לזרז את ההריסות. שתי עתירות – אחת של תושבי הקהילה ואחת של המתנחלים – עדיין תלויות ועומדות.

כך, כחודש לאחר הקמת בית הספר ב-2009 הוציא לו המנהל האזרחי צו הריסה, כביכול בשל קרבתו לכביש הראשי, שהרחבתו מתוכננת בעתיד. עו"ד שלמה לקר, המייצג את הקהילה, עתר לבג"ץ בשם תושבים מהאזור, בדרישה להימנע מהרס בית הספר. זמן קצר לאחר מכן, בספטמבר 2009, עתרו ההתנחלויות כפר אדומים, אלון ונופי פרת לבג"ץ, בשיתוף עם עמותת רגבים, בדרישה שהמדינה תממש את צווי ההריסה שהוצאו ל-257 מבנים של פלסטינים בסביבת ההתנחלויות, לרבות בית הספר ובתים בקהילות סמוכות. בתגובה לעתירת תושבי ח'אן אל-אחמר הסכים המנהל האזרחי שלא להרוס את בית הספר עד תום שנת הלימודים 2010, והצהיר כי במסגרת כוונתו לשכן מחדש את תושבי האזור יתוכנן גם בית ספר שישרת אותם. נוכח הצהרות אלה, דחה בית המשפט את שתי העתירות במארס 2010.

בסופו של דבר המנהל האזרחי לא הרס עד היום את בית הספר. באוגוסט 2011 עתרו ההתנחלויות לבג"ץ בשנית ושבו ודרשו מהמדינה לממש את צווי ההריסה שהוצאו לבית הספר ולמבני מגורים. בנובמבר אותה שנה עתרו גם תושבי האזור הפלסטינים לבג"ץ באמצעות עו"ד לקר, בדרישה חוזרת להשהות את הריסת בית הספר עד שישלימו את הכנתה של תכנית מתאר שהיה בכוונתם להגיש לרשויות התכנון במנהל האזרחי.

בתגובה לעתירת ההתנחלויות הודיעה המדינה לבג"ץ בספטמבר 2012 כי היא בוחנת מיקום חלופי לקהילה ולבית ספרה וכי המעבר יבוצע בהליכים שבהם ישותפו תושבי הקהילה, בשאיפה בתוך כשנה. המדינה הוסיפה כי עד להשלמת המהלך לא ימומשו צווי ההריסה. נוכח הודעת המדינה ודחה בית המשפט את העתירות.

בנובמבר 2013 עתרו ההתנחלויות בשלישית לבג"ץ, ושבו ודחקו במדינה לממש את צווי ההריסה. בתגובה, מסרה המדינה כי בכוונתה להעביר את התושבים לאזור שמצפון לעיר יריחו וכי היא מכינה עבורם תכנית מתאר במקום זה. תושבי הקהילה הודיעו לבית המשפט כי הם מתנגדים להעברתם. במאי 2014 דחה בג"ץ את עתירת ההתנחלויות, לנוכח "חתירתם של המשיבים להגיע לפתרון מוסכם כולל ורצונם להימנע מפגיעה בקטינים". באפריל 2016 עתרו ההתנחלויות בפעם הרביעית בדרישה שהמדינה תהרוס את בית הספר.

ביולי 2015 מחק בית המשפט העליון את העתירה שהגישו התושבים בנובמבר 2011 נגד צווי ההריסה שהוצאו למרבית המבנים בקהילה. בהחלטה שהתקבלה בהסכמת שני הצדדים נאמר כי המדינה אינה מתכוונת בשלב זה לממש את צווי ההריסה, וכי אם תחליט לממשם היא תודיע על כך לתושבים 45 ימים קודם לכן.

בפברואר 2017 הגיעו כוחות גדולים של המנהל האזרחי והמשטרה לקהילה. הכוחות חילקו 46 צווי הפסקת עבודה (המקדימים צווי הריסה) המתייחסים לכלל המבנים בקהילה, בהם בית הספר של הקהילה. בעקבות חלוקת צווים אלה, הגישו התושבים עתירה נוספת לבג"ץ. בית המשפט הוציא צווים ארעיים האוסרים על המדינה להרוס את הבתים, עד לדיון בעתירה.

הדיון בעתירת תושבי ח'אן אל-אחמר ובעתירת ההתנחלויות אמור היה להתקיים ב-25.9.17. ב-13.9.17, לקראת הדיון, הגיעו נציגי המנהל האזרחי לקהילה והודיעו לתושבים כי הם יועברו לאתר סמוך המכונה "אל-ג'בל מערב" הסמוך למזבלת אבו דיס. לאחר שהמדינה התעכבה בהגשת תשובתה לבית המשפט, נדחה הדיון וטרם נקבע מועד חדש. 

בתגובת המדינה שהוגשה לבסוף, הודיעה המדינה כי בכוונתה לגרש את הקהילה ולהעביר את בית הספר לאתר הסמוך למזבלה עד אפריל 2018. בכך, ביקשה המדינה מהשופטים לאשר לה לבצע פשע מלחמה.