בילאל דיאב ות'אאיר חלאחלה, המוחזקים במעצר מנהלי, שובתים רעב כבר 70 יום ונשקפת סכנה לחייהם

פורסם: 
7.5.12

308 פלסטינים מוחזקים נכון לעכשיו במעצר מנהלי

 למעלה: בילאל דיאב. למטה: ת'אאיר חאלחלה, מתוך כרזות למען שחרורםבג"ץ דחה היום עתירות שהגישו בילאל דיאב ות'אאיר חאלחלה נגד מעצרם המנהלי וקבע כי שביתת הרעב אינה יכולה להיות גורם בהחלטה על תקפותו של מעצר מנהלי. זאת לאחר שארגון רופאים לזכויות אדם - ישראל דיווח כי נשקפת סכנת לחייהם של שני העצירים. דיאב, בן 27, תושב כפר ראעי, שליד ג'נין, מוחזק במעצר מנהלי כבר 8 חודשים בנימוק שהוא פעיל הג'יהאד האיסלאמי. חלאחלה, בן 34, תושב ח'רסאן שליד חברון, מוחזק במעצר מנהלי מאז יוני 2010, בנימוק שהוא פעיל הג'יהאד האיסלאמי. בתו היחידה, בת שנה ועשרה חודשים, נולדה לאחר שנעצר ומאז נמנע ממנו לראותה. דיאב וחלאחלה שובתים רעב מאז ה-1.3.12, במחאה על חידוש צוי המעצר המנהליים נגדם ומאושפזים כעת בבית החולים אסף הרופא שבראשון לציון. ארגון רל"א ביקש לאפשר לו לקיים ביקורים קבועים של רופאים עצמאיים מטעמו אצל שובתי הרעב, שכן בדיקה רפואית עצמאית של שובת רעב יוצרת יחסי אמון הנדרשים בין רופא ובין מטופל שובת רעב.

גראף: עצירים מנהליים, 2012-2001

מנתונים עדכניים שקיבל בצלם משירות בתי הסוהר עולה כי בסוף חודש אפריל 2012 הוחזקו במעצר מנהלי 308 פלסטינים. זאת לאחר שמאז דצמבר 2010 עלה מספרם מכ-204 ללמעלה מ-320. על-פי נתוני השב"ס נכון לסוף חודש אפריל 2012, כ-31% מהעצורים המנהליים הוחזקו במעצר בין חצי שנה לשנה, וכ-34% נוספים – בין שנה לשנתיים. 13 עצירים הוחזקו בין שנתיים לארבע שנים וחצי ברציפות ושני עצירים הוחזקו יותר מארבע וחצי שנים ברציפות.

מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט, שמטרתו המוצהרת היא למנוע מאדם לבצע פעולה העלולה לסכן את ביטחון הציבור. בניגוד להליך הפלילי, מעצר מנהלי אינו מיועד להעניש אדם על עבירה שביצע, אלא למנוע ביצוע עבירה עתידית. השימוש שעושה ישראל במעצר מנהלי הופך אותו לבלתי חוקי: לעצירים המנהליים לא נמסרת סיבת המעצר והם אינם יודעים במה הם חשודים. העציר מובא אמנם בפני שופט האמור לאשר את צו המעצר, אולם רוב החומר שמגישה התביעה חסוי. כך שהעצירים אינם יודעים אילו ראיות קיימות נגדם, ואין ביכולתם לנסות להפריכן.

עצירים מנהליים גם אינם יכולים לדעת מתי יצאו לחופשי: למרות שכל צו מעצר מוגבל לחצי שנה, אין הגבלה על מספר הפעמים שניתן להאריכו. מעצרם של כ-60% מ-307 הפלסטינים שהוחזקו במעצר מנהלי בחודש דצמבר 2011 הוארך על-ידי המפקד הצבאי לפחות פעם אחת.

במהלך השנים עצרו כוחות הביטחון אלפי פלסטינים במעצר מנהלי לתקופות שנעו בין כמה חודשים לשנים אחדות. גם כמה אזרחים ישראלים, בהם מתנחלים, הושמו במעצר מנהלי לתקופות קצרות של כמה חודשים. בתקופות מסוימות במהלך האינתיפאדה השנייה החזיקה ישראל למעלה מאלף עצירים מנהליים.

על-פי המשפט הבינלאומי, ניתן לעצור אנשים במעצר מנהלי רק במקרים חריגים ביותר, כאמצעי אחרון שנועד למניעת סכנה שלא ניתן לסכלה באמצעים פחות פוגעניים. הדרך שבה ישראל משתמשת במעצר מנהלי עומדת בניגוד בוטה להגבלות אלה. על הצבא לשחרר את כל העצירים המנהליים או להעמידם לדין, תוך קיום משפט הוגן.

בנוסף, כמעט כל מתקני הכליאה בהם מוחזקים פלסטינים ממוקמים בתוך שטח ישראל, בניגוד להוראות המשפט הבינלאומי. ישראל איננה מאפשרת לחלק ממשפחות העצירים, לבקרם בכך שהיא מסרבת להנפיק להם אישורי כניסה לישראל.