העצירים המנהליים פתחו בשביתת רעב. בצלם קורא לישראל להפסיק את השימוש הבלתי חוקי במעצר מנהלי

פורסם: 
11.5.14

ביום חמישי, ה-24.4.14 הודיעו עצירים מנהליים פלסטיניים הכלואים במשמורת השב"ס כי הם פותחים בשביתת רעב במחאה על השימוש שעושה מערכת הביטחון במעצר המנהלי. לפי נתונים של מועדון האסיר הפלסטיני, בתאריך זה החלו יותר מ-90 עצירים מנהליים בשביתת רעב. עוד כ-6 עצירים הצטרפו כשבוע לאחר מכן, ב-2.5.14. בתאריך זה הצטרפו עשרים עצירים מנהליים חולים או קשישים לשביתה ליום אחד, לאות הזדהות. ב-8.5.14 הצטרפו לשביתת הרעב כ-25 עצירים מנהליים וכמה אסירים ביטחוניים ומספר השובתים נכון להיום (11.5.14) עומד על כ-130. השב"ס נקט צעדי ענישה נגד שובתי הרעב. עצירים מנהליים שובתי רעב מכלא עופר הועברו לכלא רמלה, שם הושמו בבידוד. בכלא קציעות שובתי הרעב הועברו לבידוד באוהלים.

מנתונים חודשיים שמקבל בצלם מהשב"ס אודות מספרי הכלואים הפלסטינים עולה כי מאז חודש אוגוסט 2013 חלה עליה במספר הפלסטינים שמערכת הביטחון מחזיקה במעצר מנהלי. זאת בניגוד למגמת הירידה במספר העצירים המנהליים שהסתמנה קודם לכן, והגיעה לשיאה ביולי 2013, אז עמד מספרם על 134 – המספר הנמוך ביותר מזה שנים. בסוף חודש אפריל 2014 הוחזקו במעצר מנהלי 191 פלסטינים.

מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט, שמטרתו המוצהרת היא למנוע מאדם לבצע פעולה העלולה לסכן את ביטחון הציבור. בניגוד להליך הפלילי, מעצר מנהלי אינו מיועד להעניש אדם על עבירה שביצע, אלא למנוע ממנו לבצע עבירה בעתיד. לכל אורכו, הליך המעצר המנהלי הוא חשאי: לעצירים המנהליים לא נמסרת סיבת המעצר והם אינם יודעים במה הם חשודים. העציר מובא אמנם בפני שופט האמור לאשר את צו המעצר, אולם רוב החומר שמגישה התביעה חסוי, כך שהעצירים אינם יודעים אילו ראיות קיימות נגדם, ואין ביכולתם לנסות להפריכן. מערכת הביטחון מנצלת את חשאיות ההליך כדי לנצל לרעה, ובניגוד לחוק, את המעצר המנהלי: היא משתמשת בו גם כדי לכלוא אנשים בגין עבירות שכבר ביצעו על-פי החשד, משום שמערכת הביטחון אינה רוצה לחשוף את הראיות הקיימות נגדם, ולא כדי למנוע סכנה עתידית.

עצירים מנהליים גם אינם יכולים לדעת מתי יצאו לחופשי: למרות שכל צו מעצר מוגבל לחצי שנה, אין הגבלה על מספר הפעמים שניתן להאריכו. במהלך השנים עצרו כוחות הביטחון אלפי פלסטינים במעצר מנהלי לתקופות שנעו בין כמה חודשים לשנים אחדות. גם כמה אזרחים ישראלים, בהם מתנחלים, הושמו במעצר מנהלי לתקופות קצרות של כמה חודשים. בתקופות מסוימות במהלך האינתיפאדה השנייה החזיקה מערכת הביטחון למעלה מאלף עצירים מנהליים. על-פי נתוני השב"ס כ-28% מהעצירים המנהליים שהוחזקו בסוף חודש אפריל 2014 הוחזקו במעצר בין חצי שנה לשנה, וכ-20% נוספים – בין שנה לשנתיים. 4 עצירים הוחזקו מעל שנתיים ברציפות במעצר מנהלי.

גרף: עצירים מנהליים לפי חודשים

* הנתונים נמסרו על-ידי השב"ס והם נכונים ליום האחרון בכל חודש.

על-פי המשפט הבינלאומי, ניתן לעצור אנשים במעצר מנהלי רק במקרים חריגים ביותר, כאמצעי אחרון שנועד למניעת סכנה שלא ניתן לסכלה באמצעים פחות פוגעניים. הדרך שבה מערכת הביטחון משתמשת במעצר מנהלי עומדת בניגוד בוטה להגבלות אלה.

בנוסף, כמעט כל מתקני הכליאה בהם מוחזקים פלסטינים ממוקמים בתוך שטח ישראל, בניגוד להוראות המשפט הבינלאומי, שאינו מתיר לכלוא תושבי שטח כבוש מחוץ לשטח זה. החזקת העצירים המנהליים בשטח ישראל גוררת פגיעות נוספות בזכויותיהם, בין היתר, שלילת זכותם של חלק מהעצירים לביקורים עקב סירובה של מערכת הביטחון להנפיק לבני משפחותיהם אישורי כניסה לישראל.

על ממשלת ישראל לשחרר את כל העצירים המנהליים או להעמידם לדין, תוך קיום משפט הוגן.

היום  אמורה ועדת השרים לענייני חקיקה לקבוע את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק להאכלה בכפייה של אסירים, שיזם המשרד לביטחון הפנים בעקבות שביתות הרעב הקודמות של האסירים והעצירים הפלסטינים. כיום קיימת הסכמה במשפט הבינלאומי ובקרב הקהילה הרפואי בכל העולם כי האכלה בכוח של אסיר שובת רעב בניגוד לרצונו אסורה ככלל, מפני שהיא פוגעת בזכותו של לאוטונומיה על גופו ובכבודו, ומפרה כללי יסוד של אתיקה רפואית. הצעת החוק פסולה גם בשל כך שהיא מאפשרת להורות על האכלה בכפייה של אסירים ועצירים על בסיס שיקולים הנוגעים לביטחון המדינה ולשלום הציבור, גם כאשר אלה מתבססים על ראיות חסויות. אסור ששיקולים כאלה ישפיעו על החלטות הנוגעות לטיפול רפואי ואלה צריכות להתקבל רק על סמך שיקולים הנוגעים למצבו הרפואי, לסכנה הנשקפת לחייו ולרצונו בקבלת הטיפול. ראו מידע נוסף בנושא באתר האגודה לזכויות האזרח.