בסוף השבוע יפוג תוקף צו מעצרו המנהלי של אחמד קטאמש, המוחזק מזה כשנתיים וחצי ללא משפט

פורסם: 
29.12.13

עדכון: ב-26.12.13 שוחרר אחמד קטאמש ממעצרו המנהלי

אחמד קטאמש. התמונה באדיבות המשפחהאחמד קטאמש, בן 61, הוא כיום אחד העצירים המנהליים הוותיקים ביותר. קטאמש הוחזק במעצר מנהלי לתקופה של כארבע וחצי שנים בין השנים 1993 ו-1998. במאי 2011 עצר אותו הצבא שוב בצו מנהלי ומאז הוא מוחזק במעצר. תוקף צו המעצר הנוכחי יפוג ב-28.12.13. בשנת 1994 התייחס בצלם לראשונה למעצרו המנהלי של אחמד קטאמש בפרק על מעצרים מנהליים בדו"ח שסקר הפרות זכויות האדם בשנים 1992-1993. ב-1997 שב בצלם והתייחס למקרה של קטאמש בדו"ח "שבויים של שלום", שבו נכתב כך:

אחמד קטאמש: שלוש שנים ושבעה חודשים במעצר מנהלי

אחמד קטאמש, בן 45, סופר, תושב אל-בירה, נשוי ואב לילדה בת שבע. הוא נעצר בספטמבר 1992 והוגש נגדו כתב אישום בבית משפט צבאי באשמת סיוע לארגון לא חוקי, החזקה של חומר לא חוקי וזיוף תעודת זהות. השופט הורה לשחררו בשל העובדה שהוא היה עצור שנה שלמה לפני שהתחיל משפטו. החלטה זו אושרה בבית המשפט הצבאי לערעורים. באוקטובר 1993, לפני שחרורו, הוצא נגדו צו מעצר מנהלי לתקופה של חצי שנה. המעצר אושר על-ידי בית המשפט הצבאי ועל-ידי בג"ץ. בפסק הדין כתב השופט ברק:

מעצר מנהלי אינו תחליף למעצר עד תום ההליכים [המשפטיים]. כאשר בית משפט מחליט לשחרר נאשם עד תום ההליכים נגדו, המפקד הצבאי אינו רשאי – על בסיס אותו חומר עצמו – לעצור את הנאשם עד תום ההליכים... עם זאת, אין מניעה לכך שנאשם... ייעצר במעצר מנהלי, ובלבד שהחומר הראייתי אשר שימש למעצר מנהלי שונה מהחומר הראייתי אשר שימש למעצר עד תום ההליכים. אכן, במשטר דמוקרטי כאשר קיים נגד חשוד חומר ראיות לכאורה שניתן לגילוי (ולשימוש במשפט פלילי) וחלקו חסוי (על כן לא ניתן לשימוש במשפט פלילי) מן הראוי הוא להגיש כנגד החשוד אישום פלילי בגדרי החומר הגלוי... במצב דברים זה אם החשוד יוצא זכאי מהאישום הפלילי, אין בכך כדי למנוע עשיית שימוש בתום לב בחומר החסוי בגדרי ההליך של המעצר המנהלי... אם כך לגבי זיכוי הנאשם, על אחת כמה וכמה שכך הם פני הדברים לעניין מעצר מנהלי, שעה שהמשפט הפלילי טרם הסתיים".

הצבא שב ועצר את קטאמש ב-24.4.11 והוא הוחזק במעצר עד ה-3.5.11, אז נעצר מנהלית. מאז, חודש צו המעצר המנהלי של קטאמש שש פעמים. קטאמש עתר באמצעות עורך דינו ג'וואד בולוס ארבע פעמים לבג"ץ נגד ההחלטות לעוצרו מנהלית אך כל העתירות נדחו. נכון להיום הוא מוחזק בבית הסוהר מגידו. בהחלטה האחרונה של בית המשפט הצבאי לעניינים מנהליים בעניינו של קטאמש מה-3.10.13, אושר הצו למעצרו המנהלי למשך ארבעה חודשים מה-28.8.13. עם זאת, השופט קבע כי מעצרו המנהלי יסתיים עם סיום הצו, ב-28.12.13, "אלא אם כן קיים חומר מודיעיני מהותי ומשמעותי המחייב הארכתה של תקופה זו ו/או נסיבות של שינוי אזורי המחייב זאת".

החקיקה הצבאית החלה בגדה המערבית מתירה למפקד הצבאי לעצור אדם במעצר מנהלי לתקופה מרבית של שישה חודשים, אולם הוא מוסמך להאריך את המעצר שוב ושוב כל עוד קיים לדעתו "יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון האזור או ביטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר". לכאורה, קיימת ביקורת שיפוטית על ההליך, שכן הוצאת צו המעצר וחידושו מצריכים אישור של שופט צבאי. בנוסף, קיימת ערכאת ערעור, גם היא בבית המשפט הצבאי. אולם, הדיונים בשתי הערכאות מתקיימים בדלתיים סגורות, כשהמידע חסוי גם בפני העצור ועורך דינו. השופט רשאי לסטות מדיני הראיות, ו"לקבל ראיה אף שלא בנוכחות העציר או בא כוחו או בלי לגלותה להם" אם שוכנע שגילוי הראיה עלול "לפגוע בביטחון האזור או בביטחון הציבור".

נכון ל-31.10.13 החזיקה ישראל במעצר מנהלי 140 עצירים פלסטינים, בהם, אחמד קטאמש העצור מנהלית מזה יותר משנתיים וחצי, אדם המוחזק מזה יותר משלוש שנים, ואדם נוסף המוחזק מזה למעלה משנתיים. תשעה אנשים נוספים מוחזקים במעצר מנהלי מזה למעלה משנה וחצי.

על-פי המשפט הבינלאומי, מעצר מנהלי יכול להיחשב לחוקי בנסיבות מסוימות, אך בשל הפגיעה הקשה בזכויות להליך משפטי הוגן הטבועה באמצעי זה, ונוכח הסכנה הברורה לניצולו לרעה, נקבעו בו הגבלות נוקשות על יישומו. השימוש באמצעי זה מותר רק במקרים חריגים ביותר וכאמצעי אחרון שנועד למניעת סכנה עתידית שלא ניתן לסכלה באמצעים פחות פוגעניים.

הדרך שבה ישראל משתמשת במעצר מנהלי עומדת בניגוד בוטה להגבלות אלה. מעצר מנהלי בישראל מבוצע תחת מעטה כבד של חיסיון, שאינו מאפשר לעצירים להקים לעצמם הגנה ראויה, וללא הגבלת זמן. במהלך השנים החזיקה ישראל אלפי פלסטינים במעצר מנהלי ממושך, בלי להעמידם לדין, בלי למסור להם מה ההאשמות נגדם ובלי לתת להם או לעורכי דינם לעיין בחומר הראיות. ישראל גם משתמשת באמצעי זה כחלופה נוחה להליך פלילי, כאשר התביעה מעדיפה שלא לחשוף את הראיות הקיימות נגד העציר, ולא כאמצעי למניעת סכנה עתידית. בכך מתעלמת מערכת המשפט הצבאית מהזכות לחירות ולהליך הוגן, מזכות הטיעון ומחזקת החפות – הגנות שמעוגנות היטב במערכת המשפט הישראלית ובמשפט הבינלאומי. בצלם קורא לממשלת ישראל לשחרר לאלתר את קטאמש ואת כל העצירים המנהליים או, אם קיימות ראיות נגדם, להעמידם לדין, בהליך הוגן, בגין העבירות שהם נחשדים כביכול בביצוען.