נחשף המידע הפנימי בפרשת הריגת יוסף א-שוואמרה: מפקדים שלחו חיילים לארוב לנערים פלסטינים שידעו כי לא נשקפת מהם סכנה. התוצאה: נער בן 14 נהרג, ותיק שנסגר מבלי שאיש ייתן את הדין

פורסם: 
18.6.15

יוסף א-שוואמרה ליד גדר ההפרדה, אוקטובר 2013. צילום: עבד אל-השלמון, EPA.
יוסף א-שוואמרה ליד גדר ההפרדה, אוקטובר 2013. צילום: עבד אל-השלמון, EPA. 

במארס 2014 ירו חיילים למוות ביוסף א-שוואמרה בן ה-14 כאשר עבר יחד עם שני חברים דרך פרצה בגדר ההפרדה באיזור הכפר דיר אל-עסל אל-פוקא שבדרום הגדה, כדי לקטוף צמח מאכל לפרנסת משפחתו. גדר ההפרדה באזור זה הוקמה בתוך שטח הגדה, במרחק של כ-200 מטרים מזרחית לקו הירוק. מצידה המערבי נותר שטח חקלאי השייך למשפחתו של א-שוואמרה, אליה יצאו השלושה. מתחקיר בצלם כמו-גם מחומרים שנחשפו מתיק המצ"ח עלה כי א-שוואמרה נורה לאור יום, מבלי שסיכן איש. ביולי 2014, כארבעה חודשים לאחר המקרה, הודיע לבצלם סא"ל רונן הירש, הפרקליט לעניינים מבצעיים דאז, כי הפרקליט הצבאי הראשי החליט לסגור את תיק החקירה מבלי להעמיד איש לדין, "בהיעדר חשד לחריגה מכללי הפתיחה באש ולמעורבות גורם צבאי כלשהו בפלילים". במכתבו מסר סא"ל הירש, בין השאר, כי ארבעה חיילים שהמתינו במארב זיהו שלושה פלסטינים שחצו את גדר ההפרדה לאחר שחיבלו בה. הם ביצעו נוהל מעצר חשוד, שבסופו ירה אחד החיילים לעבר החלק התחתון של רגלו של א-שוואמרה, אולם פגע בשוגג במותנו, והוא נהרג.

תיק חקירת המצ"ח הועבר בחלקו לידי בצלם, ובכלל זה חלק מתיעוד וידיאו ממצלמת תצפית צבאית. תיעוד הוידיאו וחומרי החקירה העלו כי נפלו כמה טעויות בתחקיר הראשוני שפירסם בצלם, אך מסקנות התחקיר, וההיבטים המחרידים ביותר של האירוע, דווקא אוששו והומחשו ביתר שאת: מחומר החקירה עולה כי שלושה פלסטינים – צעיר בן 18 ושני קטינים – ניגשו למקומות בגדר שבהן היו פרצות מוכרות, שנערי האזור נהגו לעבור בהן כדי לקטוף עכוב באדמותם משפחותיהם שנותרו מעבר לגדר. ערב קודם סגר הצבא פרצות אלה, וכוח המארב אף חיזק את התיקון בחוטי ברזל ואזיקונים עם הגיעו למקום. משנוכחו הצעירים כי הפתחים נסגרו, החלו להתיר את חוטי הברזל ולפתוח מחדש את אחת הפרצות. כשסיימו, חצו הנערים את הגדר ואת דרך הביטחון הצמודה לה. רק אז חשפו עצמם שניים מחיילי הכוח, שהמתינו כל אותו הזמן בין השיחים בקרבת מקום, קראו לצעירים לעצור, ירו שתי יריות אזהרה באוויר ואז ירו למוות בא-שוואמרה בן ה-14.


 תקציר תיעוד הווידיאו ממצלמת התצפית. לצפייה בכל קטעי הווידיאו שהועברו על-ידי הצבא הקליקו כאן

בחינת חומרי החקירה מעלה כי החקירה הייתה חלקית ורשלנית, לא ניסתה לעמוד על הסתירות שעלו בגרסאות החשודים והעדים והתעלמה לחלוטין מאחריותם של המפקדים להחלטה להציב מארב חמוש במקום.

כך, החוקרים לא ניסו להתמודד עם הסתירות שעלו מדברי החיילים בנוגע להוראות הפתיחה באש שהוגדרו לכוח. מתכתובת וואטסאפ בין החיילים בזמן האירוע עולה בבירור כי לפחות חלק מהחיילים סברו שהשלושה הם קטינים, אולם הוראות הפתיחה באש לעבר קטינים לא היו ברורות להם: חלקם טענו בחקירה כי ההוראות שניתנו להם אסרו על כל ירי שהוא לעבר קטינים, בעוד אחרים אמרו שהאיסור נגע רק לילדים מתחת לגיל 12. החוקרים לא ניסו לברר סתירה זו ואף התעלמו לחלוטין מהעובדה שבנסיבות של המארב המתוכנן, גם הוראה המתירה ירי חי על קטינים מעל גיל 12 היא בלתי חוקית לחלוטין.

תכתובת וואטסאפ בין החיילים, מתוך תיק החקירה של מצ''ח
תכתובת וואטסאפ בין החיילים במהלך האירוע, מתוך תיק החקירה של מצ"ח

החוקרים גם לא התמודדו עם השאלה מה היתה מטרת המארב שהוצב בסמוך לגדר. החיילים והמפקדים טענו כי הוא נועד למנוע פגיעה בגדר. אולם בפועל – החיילים לא עשו דבר כדי למנוע את הפגיעה בה. להיפך, הם המתינו במארב עד לאחר שנגרמה הפגיעה בגדר ורק אז חשפו את עצמם וירו לעבר השלושה.

מדבריו במצ"ח של רס"ל אופיר, שפיקד על המארב, עולה כי הירי בא-שוואמרה לא היתה תוצאה בלתי צפוייה של האירוע אלא להיפך – לכך בדיוק נערכו החיילים. לטענתו, כחלק מההכנה למארב, וידא הכוח שכל הפרצות נסגרו כך שיוכלו לדעת בוודאות כי מי שחוצה את הגדר פגע בה קודם לכן, ועל כן הוא נכנס תחת ההגדרה של "מפגע גדר" – ומעצם הגדרתו נחשב לחשוד בביצוע פשע מסוכן ברמה כזו המצדיקה לבצע נגדו נוהל מעצר חשוד, כולל ירי לעבר רגליו. כן תיאר רס"ל אופיר איך במהלך התמקמות החיילים במארב, הקלע בדק מבעוד מועד כי יש לו "קו ירי נקי" לפרצות שנחסמו בגדר.

החוקרים לא שאלו את רס"ל אופיר מדוע החליט מלכתחילה, על-ידי סגירת הפרצות, ליצור סיטואציה שבה אדם הופך ל"חשוד בביצע פשע מסוכן" ומדוע היה צורך מלכתחילה ליצור "קו ירי נקי". זאת, כאשר ניתן היה לעצור את המתקרבים לגדר לפני שפגעו בה, תוך שימוש באמצעים אחרים.

סמג"ד גדוד השריון 77, רס"ן אבישי, העיד במצ"ח כי האזור שבו נורה א-שוואמרה מתאפיין בפגיעות רבות בגדר ההפרדה על רקע הברחת מוצרים מהגדה לישראל, ובעונה המסוימת בשנה שבה נורה א-שוואמרה, גם במעבר קוטפי עכוב. הצבת מארב של חיילים החמוש בנשק חי בלבד, תכנון קו הירי בפוגעים בגדר ומתן הוראות פתיחה באש מעורפלות – כל אלה מעידים על אחריותם של המפקדים לירי הבלתי חוקי בא-שוואמרה, אולם החקירה עסקה באחריות זו באופן שטחי ורשלני, אם בכלל. הפרקליטות הצבאית הסתפקה בחקירה זו ולא דרשה את השלמתה, למרות שהדבר בסמכותה. מסקנתה שהאירוע התנהל כשורה התייחסה רק לתפקוד החיילים בשטח, תוך התעלמות מאחריות המפקדים.

תכנון פעילות שיטורית חייב להלום את אופי הפעילות. מדיניות הצבת המארבים בגדה, שבהם החיילים חמושים בנשק חי בלבד, הביאה מאז תחילת 2013 להריגתם של שבעה פלסטינים לפחות. שני פלסטינים נוספים נהרגו בנסיבות דומות. מדיניות זו מאפשרת פגיעה קטלנית או חמורה גם באנשים שאינם מסכנים אף אדם. הפרקליטות הצבאית, בהחלטתה שלא לנקוט צעדים נגד איש מהמעורבים באירוע מעניקה גושפנקא חוקית למדיניות בלתי חוקית זו.

על הצבא לחדול מהצבת מארבים של חיילים החמושים רק בנשק קטלני. יש להבהיר לכוחות המשרתים בשטחים כי ירי אש חיה הוא אסור, למעט בנסיבות קיצוניות שבהן נשקפת סכנת חיים ממשית לחיילים או לאנשים אחרים.