עדות: חייל ירה כדור מתכת מצופה גומי בפניו של ראדי עסאיירה בעסירה אל-קיבלייה, ספטמבר 2008

ראדי עסאיירה, מכונאי

היום בסביבות השעה 7:00 בבוקר, כשהתכוונתי לצאת לעבודה, שמעתי שתי יריות וצעקות מחוץ לבית. יצאתי לחצר וראיתי בערך שלושים מתנחלים מיידים אבנים על הבית של איבראהים מח'לוף, שגר במרחק של בערך מאתיים מטרים ממזרח לבית שלי. ראיתי את המתנחלים מתקרבים לבתים של השכנים שלי ומיידים גם עליהם אבנים ומשחיתים את הרכוש שלהם. ראיתי אותם גם מדרדרים לוואדי את המכונית של קאסם חסן שגר באחד הבתים שהותקפו. זו מכונית סוזוקי פרטית והיא חנתה מחוץ לבית שלו. בזמן שהסתכלתי הגיעו עוד הרבה מתנחלים מכיוון יצהר. הם תקפו את הבתים שבצד הדרום-מזרחי של הכפר.

ראיתי גם הרבה חיילים. הם עמדו ליד המתנחלים ולא הפרידו בינם לבין הפלסטינים והבתים שלהם. הם לא ניסו להרחיק את המתנחלים או למנוע מהם להשחית את הרכוש שלנו.

ראדי עאסיירה בבית החולים רפידיא בשכם. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 13.9.08.

ראיתי בערך 40 מתנחלים תוקפים את הבית של אחמד סאלח, שגר עם אשתו וארבעת הילדים הקטנים שלו לא רחוק מהבית שלי. היו לידם חיילים. הלכתי לשם ועליתי עם אחמד ועם אח שלו לגג זרקנו על המתנחלים בחזרה את האבנים שהם זרקו עלינו, כדי להרחיק אותם. המתנחלים היו במרחק של בערך עשרה מטרים מהבית. כשהיינו על הגג ראיתי את החיילים ואת המתנחלים יורים על התושבים ועל הבתים שלהם.

אחד החיילים ירה עלי ופגע בי בסנטר. כאב לי מאוד ושכן בשם דאווד מחמוד הרים אותי ולקח אותי למכונית שלו. אמא שלי נסעה איתנו. היא לא הפסיקה לבכות. בכניסה לכפר חנו ג'יפים של הצבא שחסמו את הדרך החוצה. רק אחרי עשר דקות הם נתנו לנו לצאת. נסענו למאדמא ושם חיכה לנו אמבולנס שפינה אותי לבית החולים רפידיא בשכם. הרופאים בבית החולים אמרו לי שנפגעתי מכדור גומי. הם חיטאו את הפצע ותפרו אותו. בערב שיחררו אותי הביתה.

סיפרו לי שעוד שני פצועים הגיעו לבית החולים: נור א-דין יאסין ווופא סבח,  ושהיו עוד פצועים שטופלו בכפר.

ראדי ג'מיל טאהר עסאיירה, בן 21, הוא מכונאי ותושב עסירה אל-קיבלייה שבמחוז שכם. את עדותו גבתה סלמא א-דיבעי, ב-13.9.08 בבית החולים רפידיא בשכם.