עדות: חיילים הכו את ח'אלד אחמד במחסום עזון עתמה עד שאיבד את הכרתו, מאי 2008

חא'לד אחמד, פועל

אני עובד בישראל בלי אישור, כמו הרבה בחורים צעירים מהכפר. אני מצליח להיכנס כי אין גדר שמפרידה בין ישראל לבין עזון עתמה. אני עובד בבניין כדי לפרנס את המשפחה שלי. לא למדתי מקצוע, כך שקשה לי למצוא עבודה בגדה. בתקופת חג הפסח עבדתי בהסעת פועלים.

ביום שבת, ה-10.5.2008, בסביבות השעה 18:30 הייתי ליד מחסום עזון עתמה. עמדתי ליד האוטו, בערך 50 מטר מהמחסום, וחיכיתי שהוא יתמלא בנוסעים לקלקיליה. פתאום ראיתי שני חיילים מתקרבים אלי מכיוון המחסום. שמעתי חיילים קוראים לאחד מהם סיימון. הוא היה בהיר נמוך ושמן, עם זקן, וחבש קסדה על הראש. לחייל השני היה עור שחום והוא היה גבוה ורזה. גם הוא חבש קסדה והיה לו זקן קטן. שניהם היו בערך בני 20.

החייל הבהיר אמר לי בעברית, "בוא איתי לחדר שליד המחסום." שאלתי, "למה אני צריך לבוא איתך לחדר?" והוא ענה, "כדי לשבור לך את הראש". אמרתי לו, "מה עשיתי?" והוא אמר, "איך אתה קשור לח'אלד אבו אל-ח'יר, ומי ביקש ממך להתערב ולהזמין אמבולנס?" שלושה ימים קודם, ב-7.5.08, הייתי במחסום כשחיילים תקפו את ח'אלד אבו אל-ח'יר והוא היה צריך טיפול רפואי. עניתי לחייל שזו הייתה חובה אנושית ואז שאלתי, "למה תקפתם אותו?" החייל ענה בתקיפות, "אני לא מקבל הוראות ממך".

השיחה נמשכה חמש דקות בערך, ואחרי זה שני החיילים גררו אותי למחסום. תוך כדי הגרירה הם הכו אותי וקיללו אותי. כשהגענו למחסום, החייל הבהיר אמר לי להיכנס לחדר קטן שנמצא שם. הבנתי שהם רוצים להכות אותי בתוך החדר. הם תקפו כמה אנשים בשבועות האחרונים והאחרון שבהם היה ח'אלד אבו אל-ח'יר.

לא הסכמתי להיכנס לחדר, והחייל הבהיר התחיל להכות אותי בכל הגוף בידיים שלו. תפסתי את הסורגים שליד המחסום. החייל השחום בא והכה אותי בידיים ובבטן. החייל הבהיר ניסה למשוך אותי ואז באו עוד שלושה חיילים והכו אותי. כולם ניסו להכניס אותי לחדר. החייל הבהיר הכה אותי בראש עם קת הרובה שלו. הם ניסו לקשור את הידיים שלי באזיקים ממתכת.

בינתיים, אבא שלי הגיע למקום עם עוד שני אנשים מהכפר, והם ניסו לשכנע את החיילים לעזוב אותי. החייל אמר לאבא שלי שהם יהרגו אותי מול העיניים שלו, ושהוא יהרוג את כל מי שלא ייכנע לצבא הישראלי. הם המשיכו להכות אותי במשך רבע שעה בערך, עד שהתמוטטתי והתעלפתי.

אבא שלי אמר לי מאוחר יותר שהחיילים במחסום עיכבו במשך 10 דקות את האמבולנס שבא לפנות אותי . אחר כך לקחו אותי באמבולנס לבית החולים בקלקיליה. בבית החולים נתנו לי טיפול ראשוני שנמשך חצי שעה, ואחר כך הסיעו אותי באמבולנס לבית החולים רפידיא בשכם. בדרך לשם התעוררתי לכמה דקות, ראיתי את אחי ת'אאיר יושב לידי והתעלפתי שוב. כשהתעוררתי שוב היה כבר חצות, והייתי בבית החולים רפידיא. ת'אאיר עדיין היה איתי. היו סימנים של מכות על הגוף שלי.

ביום ראשון [11.5.2008] בסביבות השעה 15:00 שיחררו אותי מבית החולים. המשפחה שלי לקחה אותי לבית של אחותי בכפר בית אמין שליד עזון עתמה, כי לא רציתי לעבור במחסום ולפגוש את החיילים. פחדתי שהם יתקפו אותי שוב.

ח'אלד עבד א-רחים פארס אחמד, בן 31, נשוי ואב לשלושה, הוא פועל תושב עזון עתמה שבמחוז קלקיליה. את עדותו גבה ראאיד מוקדי, בבית אמין שבמחוז קלקיליה ב-14.5.08.