עדות: חיילים סייעו למתנחלים לתקוף את פלסטיני שהגיע לכבות שריפה בשדות, מאי 08

ריבחי עסיירי, פועל בניין

אתמול [3.5.08] בין השעות 14:30 ל-15:00 התקשר אלי מוחמד יוסף סאלח ואמר לי שמתנחלים הציתו שדות של תושבי העיירה, מדרום לעיירה. נסענו במכונית שלי לכיוון השריפה ובדרך ראינו את העשן. החנינו את המכונית ליד הבית של ג'מאל יוסף סאלח אחמד, במרחק של בערך 200 מטר מהשריפה, והמשכנו ברגל בדרך עפר.

כשהגענו, ראיתי בערך עשרה מתנחלים בבגדים לבנים עומדים 30-20 מטר מאיתנו. אחד מהם החזיק רובה, נדמה לי שזה היה אם-16. כמה מהם החזיקו שלושה מיכלים כחולים בנפח של 15 ליטר בערך וזרקו אותם על הקרקע. אני חושב שהיה במיכלים חומר דליק אבל לא ראיתי בבירור.

ראיתי בערך 50 אנשים מהעיירה, גברים, נשים ונערים. כולם ניסו לכבות את השריפה עם הבגדים שלהם ועם ענפים. פחדנו שהשריפה תגיע לשדה החיטה הקרוב. תודה לאל, הצלחנו לכבות אותה, אבל חלקה אחרת שלא היו בה גידולים חקלאיים המשיכה לעלות באש. המתנחלים עמדו בינינו לבין החלקה הבוערת ולא הצלחנו להגיע אליה. רק אחרי שהנערים זרקו על המתנחלים אבנים הם נסוגו קצת, אבל אחר כך הם ירו באוויר כדי להפחיד אותנו.

תושבי העירייה התקשרו להזעיק עזרה ואחרי 20 דקות בערך הגיעו כבאית ושני ג'יפים צבאיים. שני כבאים ירדו מהכבאית. בינתיים הגיעו עוד מתנחלים, וכך שהיו שם סך הכול בין 50 ל-60 מתנחלים. כולם לבשו בגדים לבנים. לחלק מהם היו זקנים ארוכים ופאות וחלקם היו חמושים.

אחד הכבאים ביקש מהחיילים להרחיק את המתנחלים כדי שיוכלו לכבות את האש, אבל החיילים לא עשו את זה. התחלנו להתקדם קצת ואז אחד החיילים אמר לנו בעברית לחזור אחורה. חזרנו. החיילים היו במרחק של 30-20 מטר מאתנו. אחד מהם סימן לי להתקדם לעברו. הלכתי לכיוונו והוא גם בא לכיווני. כשהוא הגיע אלי הוא נתן לי אגרוף בבטן וחייל אחר סובב את הידיים שלי וקשר אותן מאחורי הגב באזיקים מפלסטיק. החייל צעק בעברית והכה אותי ברגל, והבנתי שהוא רוצה שאני אכרע על הקרקע. הוא הכה אותי עם קת הרובה על הראש מאחורה ואחר כך תפס אותי בכוח בחולצה ומשך אותי למעלה עד שעמדתי. שני חיילים החזיקו אותי.

בינתיים ראיתי שהמתנחלים מתקרבים אלינו. אחד מהם ניסה להכות אותי בפנים עם אבן גדולה שהוא החזיק. הגובה שלו היה 195 ס"מ בערך והיה לו מבנה גוף רחב, עור בהיר, שיער שחור, פאות ארוכות וזקן. הוא נראה בן 40-35. הורדתי את הראש ואז החיילים הידקו את האחיזה שלהם בידיים שלי ובכתפיים שלי. הם דיברו עם המתנחל ואז הוא הכה אותי עם האבן בצד שמאל של הפנים. המכה הייתה חזקה והרגשתי סחרחורת.

אחר כך החייל תפס אותי בבגדים ודחף אותי למטה, עד שנפלתי עם הפנים והבטן על הקרקע. הידיים שלי היו עדיין קשורות מאחורי הגב. כמה מתנחלים הכו אותי ובעטו בי. יכולתי לראות שהם היו מתנחלים אבל לא ראיתי איך בדיוק הם נראו. אז ראיתי שהמתנחלים שהיו במקום מתחילים ללכת לכיוון העיירה. כל פעם שאחד מהם עבר לידי, הוא הכה אותי או בעט בי. זה נמשך חצי שעה בערך. תוך כדי כך שמעתי יותר מ-50 יריות אבל אני לא יודע מי ירה, המתנחלים או החיילים.

אחרי זה, אחד המתנחלים ניגש אלי, קרע את החולצה שלי וכיסה בה את העיניים שלי. אז כמה מהם הכו אותי שוב, הפעם במשך רבע שעה בערך. צעקתי מכאבים. אחר כך אחד מהם הרים אותי והם הובילו אותי למרחק של עשרה צעדים בערך ודחפו אותי לקרקע, כך ששכבתי עם הפנים לאדמה. הם בעטו בי פעמיים-שלוש ואז שוב הרימו אותי, הוליכו אותי כמה צעדים ושוב דחפו אותי למטה. אחד מהם לחץ על הראש שלי. הרגשתי את האבנים באדמה וכאב לי נורא. הם הרימו אותי שוב והובילו אותי כמה צעדים ואז זרקו אותי חזק על הקרקע. אחר כך שמעתי את הצעדים שלהם מתרחקים.

ניסיתי להוריד את כיסוי העיניים אבל היה לי קשה, כי הידיים שלי היו קשורות. בסוף הצלחתי להרים קצת את הכיסוי בעזרת אבן שהייתה על הקרקע ויכולתי לראות. מצאתי את עצמי בתוך בור בעומק של מטר בערך. היה לי קשה לעמוד אבל הצלחתי להזדקף. הסתכלתי מסביב ואז ראיתי שני חיילים ומתנחל חמוש. פחדתי והתכופפתי חזרה לתוך הבור.

אחרי עשר דקות בערך, הזדקפתי שוב והסתכלתי החוצה. ראיתי שני חיילים עומדים בערך 50 מטר ממני. ועוד שניים עומדים שלושה עד חמישה מטרים ממני. לא ראיתי יותר מתנחלים באזור. החיילים קראו לי והלכתי לכיוון שלהם. החייל הראשון התרחק והחייל השני הורה לי ללכת לכיוון ההתנחלות. הלכתי מרחק של 50-40 מטר, כשהוא הולך מאחוריי, עד שהגענו לג'יפים צבאיים חונים. החייל הורה לי בערבית לשבת ואני התיישבתי על הקרקע. ביקשתי ממנו לשחרר לי את האזיקים והוא ענה לי בערבית עילגת שצריך לחכות לקצין. שאלתי אותו איפה הקצין והוא אמר לי שהוא עוד מעט יבוא. אחרי כמה רגעים שמעתי את החייל מדבר במכשיר הקשר ואז הוא אמר לי ללכת הביתה. ביקשתי ממנו להוריד לי את האזיקים אבל הוא סירב.

הלכתי לכיוון העיירה וראיתי את המתנחלים באים משם. הם היו במרחק של 250 מטר מהבית של ג'מאל סאלח ובערך 150 מטר ממני. פחדתי שהם יראו שהידיים שלי קשורות ויתקפו אותי, אז החלטתי ללכת בדרך אחרת, דרך עפר שמחברת את העיירה שלנו עם הכפר עוריף. הלכתי משהו כמו 500 מטר ואז עברה לידי מכונית של אחד התושבים. ביקשתי ממנו להתיר לי את האזיקים והוא שיחרר אותם עם סכין קטנה. הידיים כאבו לי מאוד. הוא הסיע אותי וכשהגענו לכביש ראינו אמבולנס של הסהר האדום. סימנו לאמבולנס שיעצור והוא הסיע אותי לבית החולים רפידיא בשכם. הרופאים בדקו אותי ונתנו לי זריקה לשיכוך כאבים ואמרו לי לנוח במיטה במשך שבוע.

כשהייתי בבית החולים הגיע לשם המאם מוניר עבד א-לטיף, בן 16. הוא אמר לי שהמתנחלים פצעו אותו במצח.

ריבחי עבד אל-כרים עבד א-רחים עסאיירי, בן 44 הוא פועל בניין ותושב עסירה אל-קיבלייה שבמחוז שכם. את עדותו גבתה סלמא א-דבעי, ב-4.5.08 בבית העד.