עדות: ישראל מסרבת להנפיק מספר זהות לאינתיסאר אבו עיסא שנולדה בגדה המערבית

אינתיסאר אבו עיסא, אם לארבעה

נולדתי ב-14.9.77 בדיר אל-ר'וסון למשפחה בת תשע נפשות, יחד איתי. אבא שלי לא טרח לרשום אותי במרשם האוכלוסין, שהיה באחריות של המינהל האזרחי הישראלי. ב-20.4.1983, כשהייתי בת חמש, אבא השיג בשבילי תעודת לידה מהמינהל האזרחי, אבל בלי מספר תעודת זהות.

בגיל שש התחלתי ללמוד בבית הספר בדיר אל-ר'וסון ולמדתי עד סוף חטיבת הביניים. במהלך השנים, אבא שלי פנה כמה פעמים למינהל האזרחי ולמשרד הפנים הפלסטיני כדי שינפיקו לי תעודת זהות, אבל זה לא עזר.

בשנת 1995, בגיל 18, התחתנתי עם בעלי, איאד עקאב עיסא. גם בעלי פנה למשרד הפנים הפלסטיני כדי להגיש בקשה להנפקת תעודת זהות עבורי, אבל בגלל שאין לי מספר תעודת זהות, הפקיד אמר לו שזה בלתי אפשרי.

ב-13.9.2005 בעלי הגיש עבורי במשרד התיאום והקישור הפלסטיני בקשה לאיחוד משפחות פנימי. עד היום לא קיבלתי תשובה לבקשה.

החיים בלי תעודת זהות קשים מאוד. כשהבן שלי, מג'די, היה בן ארבע, הוא נכווה בפניו והיה זקוק לניתוח קוסמטי כדי לסלק את סימני הכוויות והעיוותים. היינו אמורים לנסוע לחו"ל כדי לנתח אותו, אבל בגלל שאין לי תעודת זהות ודרכון, לא יכולתי לנסוע איתו. הוא היה קטן ותלוי בי מאוד ונאלצנו לבטל את הנסיעה. מג'די לא קיבל את הטיפול הנחוץ.

לפני שנתיים אימא שלי הייתה צריכה לנסוע לירדן לטיפול רפואי, ולא יכולתי להתלוות אליה.

אני לא יכולה לנסוע לערים אחרות בגדה, כי בלי תעודת זהות אני לא יכולה לעבור במחסומים. תמיד כשיש פלישה צבאית לכפר, אני מודאגת ומפחדת שיעצרו אותי בגלל שאין לי תעודת זהות.

אינתיסאר עבד אל-פתאח רג'א אבו עיסא, בת 31, נשואה ואם לארבעה ילדים היא עקרת בית תושבת דיר אל-ר'וסון שבמחוז טול כרם. את עדותה גבה עבד אל-כרים סעדי, בבית העדה ב-30.3.08.