עדות: אנשי יחידה מיוחדת ירו על קבוצה של ארבעה פלסטינים בבית לחם והרגו אותם, מארס 2008

פאדי אל-בלבול, ספר

אני גר עם ההורים והאחים שלי בקומת הקרקע בבית בשכונת אל-פוואר'רה, ליד שוק הירקות בבית לחם. בקומה מעלינו גרים דוד שלי מצד אבא שלי, אחמד, אשתו והילדים שלו. אחמד מבוקש על-ידי הצבא הישראלי. הוא חתם על 'הודנה' [הסכם חנינה לפלסטינים שמוגדרים מבוקשים - בצלם] ויש מסמך שמאשר החלטת חנינה ישראלית, שנמצא בידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. למרות זאת, הוא לא נשאר לישון בבית בגלל שהוא פחד שהצבא הישראלי יעצור אותו.

יש לי מספרה שנמצאת בצומת הרחובות ג'מאל עבד א-נאצר וא-ג'בל. ביום רביעי, 12.3.08, בשעות הבוקר, הייתי במספרה ומכונית שברולט חנתה בחוץ וצפרה. הסתכלתי החוצה וראיתי את אחמד במכונית. הוא אמר לי שלום ונסע לכיוון השוק המרכזי. אני רגיל שהוא עובר ליד המספרה, אומר לי שלום וממשיך לנסוע.

בסביבות 18:10 היו במספרה שני לקוחות. סיפרתי אחד מהם והשני חיכה לתור שלו. פתאום שמעתי ירי מחוץ למספרה. ניגשתי לדלת לראות מה קורה. עמדתי מאחורי הדלת, שעשויה זכוכית, וראיתי שישה חיילים. הם חבשו קסדות והיו להם מסכות על הפנים. הם עמדו קרוב  למיניבוס כתום וירו על מכונית דייהטסו אדומה. הדייהטסו הייתה במרחק של חמישה מטרים בערך מהמיניבוס הכתום.

ראיתי איש שלא הכרתי שוכב על הכביש במרחק של שלושה מטרים מהדייהטסו. לא ידעתי אם הוא פצוע או הרוג. היה ירי מאסיבי על הדייהטסו וראיתי שלושה אנשים יושבים בתוכו. המושב של הנהג היה ריק. חשבתי  שהאיש ששוכב על הכביש הוא הנהג. ליד המיניבוס הכתום עמד איש חמוש, לבוש בבגדים אזרחיים, שלא השתתף בירי. שלושת האנשים בדייהטסו האדומה לא זזו. החיילים ירו עליהם מאחור, וראיתי את השמשה האחורית מנופצת.

הירי המאסיבי נמשך בערך שתי דקות ואז הייתה הפסקה של דקה. ראיתי את החיילים ואת האיש בלבוש האזרחי מתקרבים לדייהטסו. אחר כך שמעתי משם כמה יריות. לא יכולתי לראות מי ירה בגלל שהם ירו כשהם עמדו עם הגב אליי. לא יכולתי לראות מה קורה בתוך המכונית.

אחר כך ראיתי את החיילים מתרחקים מהדייהטסו. הם החזיקו  כלי נשק קטנים, שונים מהנשק שבו הם ירו על המכונית. הם חזרו למיניבוס הכתום, נכנסו אליו ועזבו את המקום במהירות. מאחוריהם נסעה מכונית טויוטה שלא ראיתי קודם.

ניגשתי יחד עם בעלי חנויות אחרים לדייהטסו וראיתי שהראש של האיש ששכב על הקרקע מפוצץ והמוח שלו מפוזר. זה היה מראה מפחיד. הסתכלתי לתוך המכונית וחטפתי הלם כשזיהיתי את הדוד שלי במושב הקדמי. הראש שלו היה מוטה קדימה והיו כמה פגיעות ירי בגב שלו. במושב האחורי ישב מוחמד שחאדה, שנורה בראש והמוח שלו היה בחוץ. לידו ישב עיסא מרזוק, שנורה בצד ימין של הראש והכתף.  

פאדי פואד ח'ליל אל-בלבול, בן 27, הוא ספר ותושב בית לחם. את עדותו גבתה סוהא זייד, בבית ההרוג אחמד אל-בלבול ב-18.3.08.