חייל ירה על עובר אורח בבית אומר ופצע אותו קשה, בתגובה על יידוי אבנים על-ידי נערים, מארס 2008

אנוואר איח'מייס, פועל חקלאי

אני תושב בית אומר ומתגורר עכשיו באופן זמני  במרג' נעג'ה שביריחו שם אני עובד בקטיף תמרים בחווה ישראלית. בתחילת מארס באתי לבית אומר כדי לבקר את המשפחה שלי.

ביום שני, 3.3.08, בסביבות השעה 14:00, יצאתי מהבית של ההורים שלי כדי לבקר את אחותי הנשואה רשא, שגרה בשכונת עסידה, על הכביש הראשי של בית אומר, ליד תחנת הדלק. לקחתי  מונית ובערך 200-150 מטר לפני הבית של אחותי הנהג סטה מהדרך ופנה לדרך צדדית בגלל שהיה צבא על הכביש הראשי. כשהנהג ניסה לחזור לכביש הראשי הוא נתקל בתהלוכת מחאה של ילדי בית ספר. הוא התנצל שהוא לא יכול להביא אותי עד הבית של אחותי והוריד אותי. המשכתי ברגל.  

עברתי בערך חצי מהדרך. בדרך ראיתי חיילים על גג של אחד הבתים משמאל לכביש. בערך חמישים מטר אח"כ ג'יפ צבאי חסם את הכביש. המשכתי ללכת ואף אחד לא עצר אותי. היה שקט ולא היה ירי. כשהתרחקתי בערך 70-50 מטר מהג'יפ עצרתי כדי לומר שלום לבעל מכולת שאני מכיר,  סדיק ת יוסף סבארנה, בן 20. באותו רגע יצאו כנראה תלמידים מהסמטאות וזרקו אבנים על הג'יפ.  שמתי לב לזה בגלל שסדיק נכנס מהר לחנות, הלכתי אחריו והסתכלתי מסביב על הילדים, ואז ראיתי חייל יוצא מהג'יפ, מכוון את הרובה שלו עלינו ויורה.  הרגשתי שנפגעתי ונפלתי על הקרקע. כמה צעירים רצו אלינו לעזור לי אבל הירי נמשך ואחר כך איבדתי את ההכרה.  

הייתי מאושפז במחלקה לטיפול נמרץ במצב קשה בבית החולים אל-אהלי בחברון וחזרתי להכרה רק אחרי חמישה ימים. אמרו לי שנפגעתי משני כדורים חיים, שפגעו בערך חמישה ס"מ מתחת לטבור.  כדור אחד יצא מצד ימין והכדור השני נעצר בעצם האגן.  בבית החולים ניתחו אותי במשך ארבע שעות בערך כדי לעצור את הדימום המאסיבי ולטפל בעצם האגן.  הרופא אמר לי כי כשהגעתי לחדר המיון הרופאים חשבו שאני מת. אחר כך, הם נתנו לי סיכוי של אחוז אחד לשרוד.  הייתי מאושפז בבית החולים - 17 ימים בערך.

אני חושב שנפגעתי מהחייל שיצא מהג'יפ, במרחק של 70-50 מטר ממני. אני לא מבין למה החייל ירה עלי. הוא היה יכול היה להרוג אותי למרות שעמדתי עם חבר שלי ולא עשינו שום דבר שסיכן אותו. אפילו אם היינו זורקים אבנים לא היינו מסכנים אותו ממרחק של שבעים מטר.

אני עדין זקוק לטיפולים והרופאים אמרו לי שבערך בעוד שלושה חודשים אעבור עוד ניתוח כדי להוציא את שקית לאיסוף הפרשות שמחוברת לקיבה שלי. מאז הפגיעה, אני סובל מדיכאון בגלל מה שקרה לי ובגלל המצב הבריאותי שלי.

אנוואר אחמד מחמוד איחמ'ייס, בן 18 הוא פועל חקלאי ותושב בית אומר שבמחוז חברון. את עדותו גבה מוסא אבו השהש, ב- 8.4.08 בבית העד.