עדות: מתנחלים יידו אבנים על מכוניות בכביש חווארה-ג'ית ופצעו את מוחמד מעאלי בראשו, מארס 2008

האני עמרייה, סוחר

אני עובד בחברה להפצת סחורות ומוצרי צריכה בעג'ה. אתמול, ה-3.3.2008, נסעתי במכונית של העבודה מסוג פולקס ווגן בצבע לבן עם הנהג מוחמד מעאלי, בן 25. נסענו מרמאללה לכיוון עג'ה. בסביבות השעה 20:15 בערב, עברנו ליד הכניסה של ההתנחלות יצהר. היו שם בערך 5-4 מתנחלים שזרקו עלינו אבנים. שתי אבנים פגעו ישר במוחמד. האבן השלישית פגעה בשמשה לידי אבל לא חדרה לרכב. ירד למוחמד דם מהפנים והרכב היטלטל לימין ולשמאל. החזקתי את ההגה כדי לייצב את המכונית ומוחמד דרך על דוושת הבנזין. כשהתרחקנו מהמתנחלים, אחרי בערך קילומטר וחצי, עצרתי את הרכב כי מוחמד איבד את ההכרה.

ניסיתי לעצור שני כלי רכב צבאיים שנסעו בכביש אבל הם לא עצרו. בסוף נעמדתי במרכז הכביש והרמתי את הידיים למעלה ואז עצר לידי גיפ צבאי. סיפרתי לחיילים בעברית מה קרה וביקשתי שיזמינו אמבולנס. ארבעה חיילים ירדו מהג'יפ ועזרו לי להוציא את מוחמד מהרכב ולשים אותו על הקרקע. אחד החיילים הביא תיק והוציא ממנו צמר גפן ותחבושת וחבש את הפצע במצח של מוחמד. החיילים התקשרו למשטרה ואחרי בערך עשר דקות הגיעו שתי ניידות. כשראיתי שלא מגיע אמבולנס התקשרתי למטה הסהר האדום בשכם. אחרי בערך רבע שעה הגיע האמבולנס. אמרתי לשוטרים שהמתנחלים שהיו בכניסה ליצהר זרקו עלינו אבנים ופגעו במוחמד. השוטרים צילמו את הרכב, את השמשה הקדמית השבורה ואת מוחמד ששכב על הקרקע מחוסר הכרה. אחר כך, האמבולנס פינה את מוחמד.

 התקשרתי לאחד החברים שלי בחווארה וסיפרתי לו מה קרה וביקשתי ממנו שיבוא לעזור לי עם הרכב, כי לא יכולתי לנהוג. אחרי כמה דקות הוא הגיע והסיע אותי לבית שלו. נשארתי שם עד למחרת בבוקר.

במשך הלילה התקשרתי כמה פעמים לבית החולים רפידיה כדי לשאול מה שלום מוחמד. אמרו לי שהמצב שלו יציב אבל שהוא צריך להיות במעקב כי יש לו שבר בגולגולת. כשנודע לי שמוחמד התעורר נשמתי לרווחה. בבוקר הלכתי לבית החולים כדי לראות מה שלומו.

האני יוסף טאהר עמרייה, בן 48, נשוי ואב לשבעה הוא סוחר ותושב עג'ה שבמחוז ג'נין. את עדותו גבתה סלמה א-דיבעי בבית החולים רפידיה ב-4.3.08.