עדות: שוטרים תקפו שלושה נערים בשכונת רמות בירושלים, 17.1.08

וליד עוואד, תלמיד תיכון

ביום חמישי (17.1.2008) בסביבות השעה 10:30 בבוקר יצאתי מהבית יחד עם חברים שלי מבית הספר, מוחמד סאלח, בן 16, וזאייד נאג'י, בן 15. אנחנו בחופש ורצינו ללכת להתנחלות רמות שקרובה לבית שלנו כדי לחפש עבודה ולחסוך קצת כסף, כי אין למשפחות שלנו כסף. רק ואדי מפריד בין הבית שלנו להתנחלות רמות. החברים שלי ואני חצינו את הוואדי.

אחרי פחות מעשרים דקות הגענו לכביש רמות, שמקביל לכפר בית איכסא. דפקנו על כמה דלתות כדי לחפש עבודה בגינון או בניקיון. אחרי חצי שעה פתאום ראינו כמה ניידות משטרה, שלוש אני חושב, וגם אוטו משטרה גדול. הם נסעו מהר ועצרו באמצע הכביש. שוטרים במדים כחולים יצאו מהניידות מהר ורצו אלינו. ברחתי לכיוון הוואדי. אני לא יודע כמה שוטרים רדפו אחרי. אחרי שרצתי עשרה מטרים בערך שוטר תפס אותי. הוא ריסס גז בפנים שלי. העיניים שלי כאבו מאוד. נפלתי. מיד אחרי שנפלתי הוא שם את הרגל שלו על הראש שלי ולחץ. כאב לי מאוד. הוא בעט בי במותניים ובראש. הוא הכה אותי במשך שלוש דקות בערך. אחר כך הוא שם עלי אזיקים ממתכת ומשך אותי לכיוון הניידת.

כאב לי מאוד בעיניים, באף ובאוזניים. העיניים שלי צרבו מאוד ולא יכולתי לראות כל כך טוב מה קורה מסביבי. השוטר הושיב אותי על האדמה ליד האוטו. ביקשתי ממנו שייתן לי לשטוף את הפנים. הצלחתי לראות שהשוטר בהיר, שהגובה שלו היה בינוני ושהוא היה רזה. שוטר אחר, גבוה עם גוף מלא, שיער שיבה ומשקפי שמש בעט בראש שלי כמה פעמים. כאב לי מאוד.

עוד שוטר הגיע והוביל אותי לחצר של אחד מהבתים. הוא שטף את הראש שלי במים. הידיים שלי עדיין היו באזיקים. הוא שאל אותי בערבית מה אנחנו עושים ברמות והאשים אותנו בניסיון לגנוב. אמרתי לו שבאנו לחפש עבודה. הוא החזיר אותי לכיוון הניידת. שמעתי שהשוטרים האחרים קראו לו חסן.

הם הכניסו אותי ואת מוחמד לניידת. נסענו לתחנת המשטרה במגרש הרוסים. בתחנה פגשנו את זאייד. חיכינו שם שעות. בזמן שחיכינו שוטרים עברו לידנו. הרבה שוטרים קיללו אותנו. אחד מהשוטרים חבט את הראש שלי בקיר שלוש פעמים כי דיברתי עם זאייד. שוטר אחר שלף אולר ואמר שהוא יחתוך את האצבע שלי. נבהלתי וקראתי לשוטר חסן. הוא דיבר איתו בעברית והוא עזב אותי.

בסביבות השעה 17:00 אמרו לי לחתום על מסמך שכתוב בו שלא הכו אותי. חתמתי כי פחדתי. אחר כך הכניסו אותי לחדר חקירות. החוקר היה ערבי, שמו היה וסים. הוא האשים אותי בניסיון לגנוב. אמרתי לו שלא גנבתי ולא התכוונתי לגנוב ורק רציתי לחפש עבודה. אחר כך הם הוציאו אותי מהחדר של וסים והעבירו אותי לחוקר אחר ששאל אותי את אותן השאלות.

אחרי החקירות לקחו אותנו לחדר מעצר. היינו במעצר עד יום שישי. ביום שישי לקחו אותנו לבית המשפט וחתמתי על נייר שאני לא יודע מה היה כתוב בו. אחרי זה שחררו אותנו.

וליד איאד אחמד עוואד, בן 17, הוא תלמיד תיכון תושב בית איכסא שבמחוז אל-קודס. את עדותו גבה כרים ג'ובראן, בבית העד, ב- ביום 21.1.08.