עדות: חיילים תקפו את ראתב מוקדי במחסום בעזון עתמה, 14.1.08

ראתב מוקדי, סוחר

ביום שני בשבוע שעבר (14.1.2008) בסביבות השעה 08:30 בבוקר נסעתי באוטו שלי מכפר א-זאוויה שבאזור סלפית לעזון עתמה. יש לי בית בעזון עתמה ובית בא-זאוויה. הגעתי למחסום שבעזון עתמה.

היו במחסום בערך שישה חיילים. אחד מהם סימן לי להתקרב לשער. אמרתי לו "בוקר טוב", אבל הוא לא ענה. הוא שאל אותי בעברית "אתה פתח או חמאס?" עניתי בעברית שאני לא בחמאס ולא בפתח וביקשתי ממנו שלא ישאל אותי שאלות כאלה. החייל היה נמוך, עם גוף מלא ועור שחום. הוא אמר "אני אשאל אותך מה שאני רוצה. אני גם יכול להגיד לך שאתה חמור ואתה תגיד שכן". אמרתי לחייל "אני לא חמור, אתה החמור!". החייל פתח את הדלת של האוטו ומשך אותי החוצה. הוא צעק עלי וניסה להכות אותי עם הקת של הרובה שלו. צעקתי שאסור לו להתנהג ככה.

החיילים האחרים שהיו במחסום באו ועמדו מסביבי. קצין קילל אותי ודחף אותי. הוא זז אחורה ואז נגח בראש שלי. חייל אחר הכה אותי בצוואר מאחור עם משהו. אני לא יודע עם מה הוא הכה אותי, כי הוא היה מאחורי. נפלתי על האדמה. אחרי שנפלתי צעקתי וקיללתי בעברית את החיילים שהכו אותי והשפילו אותי.

הגיע קצין דרוזי מהמנהל האזרחי. הוא כנראה היה קודם בחדר הבידוק במחסום ויצא החוצה בגלל הצעקות. קמתי והקצין בא אלי ואמר ששמו עבאס. עבאס ביקש ממני לתת לו את תעודת הזהות שלי. הוא הסתכל בתעודה רגע ונתן אותה לאחד מהחיילים. הוא נכנס לג'יפ לבן של המנהל האזרחי ונסע.

אחד מהחיילים הורה לי להזיז את האוטו שלי. אחר כך הוא הורה לי לשבת על האדמה עם הגב לחיילים. היה קר מאוד. אמרתי לאחד מהחיילים שאני אתלונן עליהם. הוא אמר "תתלונן כמה שאתה רוצה. אם תמשיך לדבר אני יורה בראש שלך". אחר כך ביקשתי ממנו כדור, כי הראש והבטן שלי כאבו. החייל הוציא קליע מהמחסנית של הרובה שלו ואמר לי "זה כדור". הרגשתי חלש וחסר אונים. הם החזיקו אותי בחוץ בקור עד לשעה 12:30 בצהריים. רק אז חייל החזיר לי את תעודת הזהות שלי ואמר לי להסתלק.

נכנסתי לאוטו ונסעתי לעזון עתמה. משם התקשרתי לנהג מונית מכפר קאסם כדי שיסיע אותי למרכז הרפואי בכפר קאסם. הגעתי למרכז עם כאבים בצוואר, בבטן ובראש. עשו לי שם בדיקות והפנו אותי לבית החולים בילינסון. נסעתי לתחנת המשטרה בראש העין והגשתי תלונה נגד החיילים. למחרת נסעתי לבית החולים בילינסון. בבית החולים עשו לי בדיקות וצילומי רנטגן. עדיין יש לי כאבי ראש, כאבים בצוואר, בבטן וסחרחורת.

ראתב חמדאללה מוחמד מוקדי, בן 45, נשוי ואב לשבעה, הוא סוחר שתילים, תושב עזון עתמה שבמחוז קלקיליה וא-זאוויה שבמחוז סלפית. את עדותו גבה עבד אל-כרים סדי, ב-20.1.08, בעיריית עזון.