שוטר מג"ב הכה קשות שלושה צעירים במחסום פתע סמוך לכפר עג'ול, מאי 2007

מחמוד בוואטנה, סטודנט

ביום שבת (5.5.2007) בסביבות השעה 17:00 אחר הצהריים, נסעתי מהעבודה ברמאללה הביתה, לכפר עג'ול. אני עובד בבניין אחרי שעות הלימודים באוניברסיטה ובחופשות. נסעתי במונית מסוג פורד שמכילה שבעה נוסעים. כשהגענו לדרך צדדית, במרחק של שני קילומטרים מדרום לכפר, ראינו מחסום פתע של משמר הגבול. היו שם שני שוטרים. אני לא יודע מה הם רצו. האזור הזה, שבין עטארה לעג'ול, בכלל לא מיושב.

חיכינו בתור לפני המחסום. היה חם מאוד והחום בתוך האוטו היה בלתי נסבל. חלק מהאנשים יצאו מהמכוניות כדי לעמוד בחוץ או לעשן. אחרי חצי שעה בערך גם אני יצאתי מהאוטו. אחר כך ראיתי את השוטרים אומרים לכולם להיכנס למכוניות. נכנסנו למכוניות.

אחרי חמש דקות בערך שני השוטרים ניגשו לתור של המכוניות. הם הוציאו מהאוטו שעמד לפנינו את איימן מח'אלפה, בן 21. אחר כך הוציאו אותי ואת אמג'ד מפלח, בן 35, שהיה איתי באוטו.

אני זוכר את שני השוטרים. לאחד היה מבנה גוף מלא, הגובה שלו היה בינוני. היה לו עור שחום והוא היה בשנות העשרים שלו. גם לשני היה מבנה גוף בינוני והגובה שלו היה בינוני. היה לו עור בהיר והוא היה בשנות העשרים לחייו.

אחרי שהם הוציאו אותנו מהמכוניות, הם לא ביקשו לראות את תעודות הזהות שלנו. הם הורו לנו ללכת אל מאחורי הג'יפ. השוטר השחום הורה לנו לעמוד עם הפנים לג'יפ ולהרים ידיים. הוא דיבר ערבית טובה. הוא צעק וקילל אותנו. אחר כך הוא הכה אותנו עם אלה כבדה. קודם הוא הכה את איימן ואחר כך עבר אלינו. הוא הכה אותנו אחד אחרי השני. בכל פעם שחטפתי מכה צעקתי מכאב. כל מי שצעק או התלונן בגלל המכות היה חוטף עוד ועוד. הוא הכה אותי במיוחד בצוואר, בראש ובגב.

אחרי עשר דקות הוא הורה לאיימן לשבת על האדמה והכה אותו באלה בראש. איימן נפגע בעין השמאלית שלו וירד לו הרבה דם. השוטר המשיך להכות את איימן עוד כמה דקות. אחר כך הוא הורה לו להסתלק, בעט בו ודחף אותו.

השוטר התקרב אלי, עמד מאחורי ושם את האלה על הצוואר שלי מלפנים. הוא משך את האלה משיכה חזקה אחורה. נפלתי על האדמה. הרגשתי שהכול מחשיך מסביב, אבל לא לגמרי איבדתי את ההכרה. הוא הכה אותי ודרך על הראש והצוואר שלי בכוח. הוא בעט בי והכה אותי עם האלה. הוא צעק וקילל כמו מטורף. אני צעקתי ובכיתי. אני לא יודע כמה זמן עבר ככה, כי הרגשתי כל כך רע.

הוא שם את היד השמאלית שלי בין הרגליים שלו ולחץ על היד שלי עם האלה כדי לשבור אותה. הוא דרך על היד שלי ובעט באשכים שלי. אחר כך הוא דחף אותי, בעט בי ואמר לי להסתלק.

חזרתי למונית. הרגשתי בחילה. היה לי קשה ללכת והרגשתי כאבים בכל הגוף. הנוסעים עזרו לי להיכנס פנימה. חיכיתי באוטו 10 דקות ואז החיילים פתחו את המחסום. כשהאוטו התחיל לנסוע, ראיתי שני ג'יפים של משמר הגבול מגיעים מכיוון ההר.

הגעתי אל הכפר בסביבות השעה 18:20, ואז הגיע אמבולנס והסיע את איימן, אמג'ד ואותי לבית החולים על שם השיח' זאייד. הגענו לשם בשעה 19:30 בערב והכניסו אותנו לחדר מיון. עברתי בדיקות וצילומי רנטגן. הם אמרו שיש לי חבורות קשות בזרוע השמאלית, בגב ובצוואר. טיפלו בי ונתנו לי משככי כאבים. השתחררתי מבית החולים בשעה 22:00 בלילה, וסבלתי מכאבים חזקים.

בגלל שהכאבים נמשכו הלכתי אתמול למרפאה של האורטופד ד"ר אחמד אל-ביתאווי. הוא בדק את הזרוע שלי ואמר שהיא שבורה. הוא אמר שאני צריך לעבור ניתוח שעולה יותר מ-12 אלף שקלים. המצב הכלכלי שלי קשה ואני לא יודע איך אני אשיג את הכסף לניתוח. הרופא אמר לי שאם אני לא אעבור את הניתוח, המצב של הזרוע שלי יחמיר.

אני שוער בקבוצה של האוניברסיטה הפתוחה "אל-קודס". אני לא יודע מתי אני אוכל להשתתף שוב במשחקים.

מחמוד מאלכ מחמוד בוואטנה, בן 22, הוא סטודנט ותושב הכפר עג'ול שבמחוז רמאללה. את עדותו גבה איאד חדאד, בבית העד, ב-8.5.07.