פגיעת המחסור בחשמל בעקבות הפצצת תחנת הכוח בניהול האיטליז של משפחת עפאנה, אוגוסט 2006

עבד רבו עפאנה, קצב

במשפחה שלי יש 12 נפשות, אני אשתי ועשרה ילדים. אנחנו גרים בשכונת ברזיל בעיר רפיח ואני וכל המשפחה המורחבת שלי עוסקים בייבוא בשר מחו"ל ומישראל. זה מקור הפרנסה היחיד שלנו. אני עובד כקצב כבר עשרים שנה ויש לי חנות בשוק של רפיח. שניים מהבנים הבוגרים שלי עובדים יחד איתי. אנחנו ביחסים טובים עם סוחרי הבשר הישראלים, ועד שישראל סגרה את מעברי הסחורות לרצועת עזה היינו נוסעים לישראל לבדוק את הבשר ולקנות אותו ישירות מהם. לפני שישראל סגרה את המעברים היו לנו רווחים גבוהים. התפרנסו בכבוד והרגשנו ביטחון.

היום, בגלל הסגר הישראלי על רצועת עזה אנחנו כבר לא יכולים להתפרנס בכבוד. אי אפשר להיכנס לישראל כדי לקנות את הבשר והמצב נהיה קשה מיום ליום. בעבר, המכירות שלנו הגיעו ל-12 אלף שקל ביום והרווח היה של אלף שקל ליום בערך. היום הרווח הוא רק 300 שקל ביום בממוצע. עכשיו אנחנו נאלצים לקנות את הבשר מהסוחרים הישראליים דרך הטלפון, ובגלל שאין לנו אפשרות לבדוק את הבשר, לפעמים מוכרים לנו סחורה פגומה שלא ראויה למאכל אדם. למרות זאת, אנחנו חייבים לעבוד עם הסוחרים האלה כי אין לנו אפשרות אחרת. היום הסוחרים הישראלים גם דורשים תשלום מראש, וזה לא היה נהוג קודם. אנחנו עושים העברה בנקאית של הכסף ורק אז שולחים לנו את הסחורה, אם מעבר קרני פתוח.

כשישראל מודיעה שהמעבר ייפתח ביום מסוים, אנחנו קונים כמויות גדולות של בשר כי אנחנו חוששים שהמעבר ייסגר שוב לתקופה ארוכה. אנחנו מאחסנים את הבשר במקררים כדי לשמור על הטריות שלו. מאז ההפצצה של תחנת החשמל של עזה ב-28.6.2006, הכול התהפך. יש הפסקות חשמל ארוכות ואנחנו כבר לא יכולים לאחסן כמויות גדולות של בשר. אנחנו גם לא יכולים לעבוד כשאין חשמל. לתושבים אין חשמל בבתים והם לא יכולים לאחסן את הבשר שהם קונים. אנשים קונים הרבה פחות בשר כי הם מפחדים שהוא יירקב. המכירות שלנו ירדו בשבעים וחמישה אחוז. עכשיו אנשים קונים רבע קילו בשר במקום קילו. גם המצב הכלכלי קשה ולאנשים אין כסף לקנות, מאז שלרשות אין כסף לשלם לפקידים. קילו בשר עולה בין 40 ל-45 שקלים, וזה המון כסף בשביל האנשים פה. פעם אנשים קנו בשר כל יום או כל יומיים, והיום הם קונים בממוצע פעם אחת בשבוע. חלק מהמשפחות קונות אפילו פחות מזה.

כשאנחנו עובדים בחנות ויש הפסקת חשמל, אנחנו משתמשים בגנראטור. כל הרווחים ממכירת הבשר הולכים על הסולר להפעלת הגנראטור. לפעמים הפסקת החשמל נמשכת הרבה זמן וצריך להפעיל את הגנראטור להרבה מאוד שעות. בדרך כלל אנחנו מפעילים אותו 12 שעות ביום בממוצע. בגלל הפסקות החשמל יש ביקוש גדול לסולר לגנראטורים. לפעמים נוצר מחסור בסולר ואנחנו נאלצים לקנות את הסולר במחיר יותר גבוה מהמחיר הקבוע, שישה שקלים לליטר במקום ארבעה שקלים, וזה מוסיף להפסדים שלנו. בימים כאלה אנחנו מוציאים בערך 360 שקל ליום על סולר.

גם המחיר שאנחנו משלמים על הבשר גבוה יותר מקודם, בחמישה שקלים לקילו בערך. בגלל זה אנחנו נאלצים להעלות את המחיר לצרכן. בגלל הירידה התלולה במכירות שלנו נאלצתי לוותר על שישה עובדים. העובדים האלה פרנסו יחד עוד 35 נפשות, אבל אין לי כסף לשלם להם משכורות.

עכשיו אני עובד בחנות לבד ולפעמים מבקש עזרה מאחד הבנים שלי. העובדים שלי נשארו בלי עבודה. אנחנו לא יודעים כמה זמן יימשך המשבר הכלכלי הזה. אם המצב לא ישתפר אני אאבד את העבודה שלי ואת הפרנסה שלי.

עבד רבו מוחמד עבד אל-עזיז עפאנה, בן 42, הוא אב לעשרה וקצב, תושב רפיח שברצועת עזה. את עדותו גבה מוחמד סבאח, ב-25.8.06.