17.6.07: בצלם להנהגת חמאס ברצועה: העמידו לדין את האחראים לפשעי המלחמה

בשבוע שחלף התגברו ההתנגשויות ומעשי האלימות ההדדיים בין חמאס ופתח ברצועת עזה. לפי הערכות שונות, כ-160 בני אדם, בהם ילדים רבים ואזרחים שלא השתתפו בלחימה, נהרגו במסגרת ההתנגשויות. גל אלימות זה הסתיים בניצחון החמאס, שהשתלט על כל מוקדי כוח ברצועת עזה והקים שם הנהגה נפרדת.

במהלך האירועים ביצעו שני הצדדים הפרות בוטות של המשפט ההמניטארי הבינלאומי המינהגי, המהוות פשעי מלחמה. אלה כללו, בין היתר, הוצאתם להורג ללא משפט של אנשים המזוהים עם אחד הצדדים, בחלקם אזרחים שלא השתתפו בלחימה, שנתפסו על-ידי אנשי הצד היריב. בחלק מהמקרים דווח על התעללות קשה שקדמה להוצאה להורג.

כך למשל, לפי הדיווחים בתקשורת, ב-10.6.07 לכדו אנשי חמאס את מוחמד סוירקי, בן 28, שהשתייך ככל הנראה ל"משמר הנשיאות" (כוח צבאי המזוהה עם פתח) והשליכו אותו אל מותו מאחת הקומות העליונות של בניין רב קומות בעיר עזה, כשהוא כפות בידיו וברגליו; בתגובה, חטפו אנשי פתח חמושים את השייח מוחמד א-רפאתי, אימאם המזוהה עם חמאס, והוציאו אותו להורג ביריות; במקרה אחר, שאירע ב-11.6.07, צרו אנשי חמאס על ביתו של ג'מאל אבו ג'דיאן, ממנהיגי הפתח בצפון הרצועה, תוך ירי טילים ופצצות מרגמה. כתוצאה מהירי נפצע אבו ג'דיאן ושכנים ניסו לגרור אותו לבתי החולים הסמוך, אולם בדרך הוא נתפס על-ידי אנשי חמאס שהוציאו אותו להורג ביריות; באירוע אחר שאירע ב-14.6.07 ושודר בערוץ הטלוויזיה של חמאס ברצועה, נתפס על-ידי אנשי חמאס במחנה הפליטים נוסיראת, סמיח אל מדהון, ממנהיגי הזרוע הצבאית של פתח. לאחר מכן, נכבל אל מדהון למכסה המנוע של מכונית אחת, בזמן שאנשים רבים שנגשו למקום היכו ודקרו אותו בכל חלקי גופו עד להריגתו.

תופעה חמורה נוספת שאירעה במהלך ההתנגשויות, היתה שיגור התקפות מכוונות על בתי חולים וכן שימוש באלה האחרונים כמטרות צבאיות. כך למשל, ב-10.6.07 ירו אנשי פתח אש מרגמות והשליכו רימונים אל בית החולים שיפא בעיר עזה, שם התבצרו חמושים המשתייכים לחמאס, שירו בחזרה מתוך כתלי בית החולים.

המשפט ההומניטארי הבינלאומי מכיר בכמה כללי יסוד, החלים על כל מדינה, ארגון או אדם שנוטלים חלק בלחימה, ללא קשר לאופיו של הסכסוך במסגרתו מתרחשת הלחימה (בינלאומי או פנימי). בין הכללים הללו מנויים האיסור המוחלט על הוצאה להורג ללא משפט של אזרחים בלתי מעורבים או של לוחמים שנשבו או הניחו את נשקם, והאיסור המוחלט על ביצוע מעשים אכזריים כלפי אלה המשתייכים לאחת הקבוצות האלה. אותם הכללים מעניקים גם הגנה מיוחדת לבתי חולים ולצוותים רפואיים ואוסרים על הצדדים לשגר התקפות על אלה האחרונים. מעשים מסוג זה מוגדרים במשפט הבינלאומי כפשעי מלחמה ומטילים על כל המעורבים בביצועם אחריות פלילית אישית.

בצלם קורא להנהגה הפלסטינית של חמאס ברצועת עזה, לחקור את כל האירועים שהתרחשו במסגרת ההתנגשויות עם פתח, מהם עולה חשד לביצוע פשע מלחמה, לרבות אלה שהוזכרו כאן, ולהעמיד את החשודים לדין פלילי.

בנוסף, מתריע בצלם מפני פגיעה בלתי חוקית באנשים ובמוסדות המזוהים עם חמאס בגדה המערבית, בין אם במסגרת מעשי נקם בידי יחידים או קבוצות המזוהים עם פתח, ובין אם במסגרת מעצרים שרירותיים בידי זרועות הרשות הפלסטינית. ניצנים ראשונים למעשים מסוג זה החלו להופיע בימים האחרונים, ועל זרועות הביטחון של הרשות הפלסטינית מוטלת האחריות לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי למנוע אותם. לבסוף, מזכיר בצלם בהקשר זה לממשלת ישראל כי, בתור בעלת השליטה האפקטיבית בשטח הגדה, נושאת היא באחריות הכוללת לשמירה על זכויות האדם של כל תושביה, לרבות אחריות בגין המעשים המבוצעים על-ידי גורמים שלטוניים הפועלים בהסכמתה, בהם הרשות הפלסטינית.