רקע
מעמד משפטי
מכשול ההפרדה
איחוד משפחות
רישום ילדים
שלילת מעמד התושבות
שלילת זכויות סוציאליות
תכנון בנייה והפקעת קרקעות
הימנעות מהשקעה בתשתיות ובשירותים
נתונים על שלילת תושבות
נתונים על הריסת בתים שנבנו ללא רישיון במזרח ירושלים
נתונים על הפקעת קרקעות
נתונים על התחלות בנייה
נתונים על צפיפות דיור
דיווחים בנושא
עדויות בנושא
פרסומים בנושא
תמונות בנושא
   
נתונים על שלילת תושבות במזרח ירושלים
"הטרנספר השקט": שלילת מעמד התושבות מתושבי מזרח ירושלים הפלסטינים

בין דצמבר 1995 למארס 2000 נקטה ישראל, באמצעות משרד הפנים, דרך נוספת לצמצם את מספרם של תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים: שלילת מעמד התושבות ממי שעבר להתגורר מחוץ לגבולות המוניציפליים של ירושלים. כל מי שלא הצליח להוכיח כי היום ובעבר התגורר בירושלים, נדרש לעזוב את ביתו לעולמים. הוא איבד את זכותו להתגורר ולעבוד בישראל והזכויות הסוציאליות שלו ושל משפחתו נשללו. מדיניות זו מעולם לא פורסמה ומעולם לא הוזהרו פלסטינים שעזבו את ירושלים שהם מסכנים את מעמדם ואת זכותם לחזור ולגור בביתם בירושלים. בשל מדיניות ממשלת ישראל ועיריית ירושלים במזרח ירושלים, עזבו עשרות אלפי פלסטינים את העיר, רבים מהם לפרברי ירושלים, לחלקים אחרים בגדה המערבית ולירדן. עד 1995, מעבר מחוץ לשטחים לא פגע במעמדם כתושבי קבע בישראל, והם שמרו על מעמד זה כל עוד חזרו לירושלים כדי לחדש את רשיונות היציאה שלהם במשרד הפנים, שחידש רשיונות אלה באופן עקבי. רק שהייה רצופה מחוץ לירושלים לתקופה של מעל שבע שנים, בלי לחדש את רשיונות היציאה, היתה עלולה להביא לשלילת מעמד התושבות. אלה שעברו לפרברי העיר או למקומות אחרים בגדה המערבית, לא נדרשו כלל לרשיונות יציאה ויכלו להתגורר שם במשך שנים בלי שהדבר ישפיע על מעמדם.

בדצמבר 1995, בלי התראה מוקדמת, שינה משרד הפנים את מדיניותו, בטענה כי תושבות קבע, שלא כמו אזרחות, היא עניין של מציאות חיים, וכאשר המציאות משתנה, הרשיון המעניק תושבות קבע פוקע. לפיכך, כל הפלסטינים שהתגוררו מחוץ לגבולות העיר במשך מספר שנים, איבדו את זכותם להתגורר בעיר, ומשרד הפנים הורה להם לעזוב את בתיהם. העובדה שאנשים אלה חזרו במהלך השנים לירושלים, ושמשרד הפנים חידש בעקביות את רשיונות היציאה שלהם, והעניק להם שירותים נוספים, הפכה לחסרת משמעות ומשרד הפנים החל לדרוש הוכחות לקיום "מרכז חיים" בעיר. רף ההוכחה שקבע המשרד היה גבוה, וכלל רשימה ארוכה של מסמכים. לפי נתונים רשמיים, תושבות הקבע של למעלה מ-3,000 אנשים "פקעה" מאז דצמבר 1995.

במארס 2000 הגיש שר הפנים, נתן שרנסקי, תצהיר לבג"צ בו הודיע על הפסקת מדיניות "הטרנספר השקט." לפי התצהיר, ישוב משרד הפנים לנהוג לפי המדיניות שהנחתה אותו לפני דצמבר 1995: כל תושבי מזרח ירושלים שיחזרו לחדש את כרטיס היוצא שלהם במועד, ישמרו על מעמדם כתושבי קבע, גם אם הם מתגוררים בירדן או בארץ אחרת. מעמד תושב הקבע לא יישלל גם מתושבי ירושלים שעברו להתגורר בפרברי ירושלים או במקומות אחרים בגדה המערבית, שאינם זקוקים לכרטיס יוצא. בתצהיר נקבע גם שמעמד התושבות יוחזר לאלה שנשלל מהם, בתנאי שהם שוהים לפחות שנתיים בירושלים .  

בנוסף, החזיר משרד הפנים את מעמד התושבות למאות פלסטינים שמעמדם נשלל בשנים בהן הייתה מדיניות זו בתוקף.

אולם, בשנים האחרונות חזר משרד הפנים לשלול את מעמדם תושבות הקבע של פלסטינים תושבי מזרח ירושלים. מגמה זו מעוררת חשש כי בהיחבא וללא כל התראה, שבה ישראל לנקוט במדיניות של "טרנספר שקט". על-פי נתונים רשמיים, שלל משרד הפנים בשנת 2005 את תושבותם של 222 פלסטינים, ואילו בשנת 2006 שלל המשרד את תושבותם של 1,363 פלסטינים:  עלייה של למעלה מ-600 אחוז. בתשובה לפניית בצלם נמסר ממשרד הפנים כי עילת השלילה ברוב המקרים הייתה קבלת אזרחות או תושבות קבע במדינה אחרת.